חלק (יחידת זמן)
חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.
מקורות עריכה
חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.[1]
בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:
אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים
שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[2]
הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080 עריכה
הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:
ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור
הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.
יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[5]
כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.
בהגות היהודית עריכה
על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[6] בכך הסבירו את הפסוק[7] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[8] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[9]
בספרות הקבלה[10] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם יהוה 1,080 צירופים.[11] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יהוה.[12] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[13] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[14]
בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).[15]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456
קישורים חיצוניים עריכה
- אביגדור אמיתי, זמן המולד הממוצע ומקורותיו במשך הדורות באתר פורטל הדף היומי.
הערות שוליים עריכה
- ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643.
- ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
- ^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
- ^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
- ^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
- ^ ערבי נחל פרשת בראשית.
- ^ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
- ^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
- ^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
- ^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
- ^ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
- ^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
- ^ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד