חצוצרת הים

חצוצרת הים או חלזון החצוצרה (שם מדעי: Charonia tritonis), הוא מין של חילזון ימי טורף גדול. הוא בולט בקונכייה הבורגית-מגדלית שלו, שגודלה יכול להגיע ל-60 סנטימטר ודפנותיה עבות. תפוצתו רחבה מאוד וכוללת את האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי והימים המחוברים אליו, כולל ים סוף ומפרץ אילת. הקונכייה המרשימה שלו, שבה החוד נקטם, שימשה בעבר ככלי נשיפה דמוי חצוצרה ומשמשת כך עד היום בקרב שבטים פרימיטיביים. המין חצוצרה אצילה Charonia variegata קרוב ודומה מאוד לחצוצרת הים ובעבר נחשבו השניים לאותו מין טקסונומי.

חצוצרת הים
קונכייה של חצוצרת הים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	רכיכות
מחלקה:	חלזונות
תת־מחלקה:	חלזונות עילאיים
על־סדרה:	חלזונות גבוהים
סדרה:	Littorinimorpha
על־משפחה:	חופיות
משפחה:	חצוצרתיים
סוג:	חצוצרה
מין:	חצוצרת הים
שם מדעי
Charonia tritonis ‏לינאוס (1758)

חצוצרת הים בגואם.

תיאור

קונכייה של חצוצרת הים

חתך רוחב של קונכיית חצוצרת הים

גודל הקונכייה הממוצע של חצוצרת הים הוא כ-40 סנטימטרים (16 אינץ') אך יכול להגיע עד ל-60 סנטימטרים (24 אינץ') בפרטים הגדולים. הקונכייה שלו היא בורגית-מגדלית, בת 9–10 פיתולים, ונראית כסליל מפותל סביב חרוט גבוה. הקונכייה מסתיימת בחוד שפיצי ללא "בליטה" קהה בקצה, כמו המין הקרוב לו Charonia variegata (חצוצרה אצילה).

הפיתולים תפוחים כאשר הפיתול האחרון הוא הגדול והרחב מכולם, ותופס למעלה משליש נפח הקונכייה. פתח הקונכייה אליפטי (סגלגל). שפת הפתח הפונה אל הקונכייה מעוטרת בקווים לבנים דקים דמויי צלעות על רקע חום כהה עד שחור, ואילו שפת הקונכייה הפונה החוצה מעוטרת בקווים לבנים עבים על רקע חום כהה.

צבע הקונכייה הוא צבע בז' (חום בהיר בגוון צהבהב, מעין צבע קרם) ונע בין בז' צהבהב לבז' קרמי ועד בז' בהיר לבן. הפיתולים השונים מעוטרים ברצועות של סהרונים וחצאי עיגולים בגוונים שונים שנעים בין חום לבז' ללבן. הצבע הפנימי שלה לבן כאשר השפה היא בצבע כתום בגוון ורדרד.

החילזון עצמו הוא בצבע צהוב בהיר.

במין זה יש שונות ביולוגית ניכרת, המאפשרת גיוון ומספר צורות של המאפיינים שתוארו לעיל. ככל הידוע, אין לו תת-מינים גאוגרפיים.

אורח חיים

חלזון החצוצרה הוא טורף שניזון בעיקר מרכיכות שוכנות קרקע אחרות (כגון צדפות) וקווצי עור, בעיקר כוכבי ים וקיפודי ים. מבלוטות הרוק שלו הוא מפריש חומצות (בעיקר חומצה גופריתית וחומצה אספרגינית) שהורסות את שלדו של הנטרף ומשתקות אותו.

הוא מדביר ביולוגי של הכוכבן הקוצני, מין של כוכב ים שמזיק מאוד לשוניות אלמוגים ומהווה איום על שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. בשל חשיבותו של חילזון חצוצרת הים להגנת השונית (בהיותו מבין הטורפים המעטים של הכוכבן הקוצני) ממשלת אוסטרליה ניסתה להכניסו לאמנת CITES להגנה על בעלי חיים והגבלות הסחר בהם. מאחר שאין מספיק ידע על מצב שימורו ניסיון זה נכשל. המצב כיום הוא שחילזון זה הוא בעל חיים מוגן באוסטרליה אך לא במקומות אחרים וניתן לסחור בו ובמוצרים המופקים ממנו.

הפגית שלו נקראת וליגר ומתפתחת במשך שלושה חודשים כייצור פלגי הנסחף בזרמים התת-מימיים, כולל בזרמים טרנס-אטלנטיים. פגיות אלה הן הגדולות ביותר במשפחה שלו באוקיינוס האטלנטי. שלב הפגית מסתיים כאשר הפגית גדלה לאורך 5 מ"מ, ואז היא עוברת לשלב החילזון הדומה לפרט הבוגר, הממשיך לגדול עד להגיעו לבגרות וגודל מרבי של 40–60 סנטימטרים (16–24 אינץ').

תפוצה ובית גידול

תפוצתו של חלזון החצוצרה רחבה מאוד וכוללת את האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי והימים המחוברים אליו, כולל ים סוף במערב וחופי אוסטרליה במזרח. חלזון החצוצרה נפוץ גם במפרץ אילת שלחופי ישראל.

בית הגידול של חלזון החצוצרה הוא חופי ים רדודים. הוא חי על הקרקעית בעומקים של 30 ס"מ עד 110 מטר.

בארץ ישראל נפוץ המין במפרץ אילת ובשונית האלמוגים, בעומקים של 3 עד 8 מטר. הוא החילזון הגדול ביותר בים סוף.

בשנים האחרונות נצפה גם בים התיכון.^{[דרוש מקור]}

מקור השם

קונכייה גדולה של חצוצרת הים בהמוזיאון להיסטוריה של הטבע (וינה).

בימי קדם שימשה הקונכייה של חילזון זה ככלי נשיפה דמוי חצוצרה, אחרי שהצריח שלה (הקצה המחודד) נקטם כדי ליצור פיה לנשיפה. שימוש זה היה רווח גם במדינות מזרח אסיה בה הקונכייה שימשה למשל ליצירת חצוצרות ה-Horagai היפנית וה-Pūtātara המאורית. במיתולוגיה היוונית תואר טריטון, בנו של אל הים היווני פוסידון, תוקע בחצוצרה שהוכנה מקונכיית חילזון זה ומזוהה עמו. מכאן השם העממי באנגלית Triton's Trumpet או פשוט Triton Snail. כדי להבדילו ממין דומה שמצוי באוקיינוס האטלנטי לעיתים מוסיפים לשמו העממי את התואר "הינדו-פסיפי" שכן הוא נפוץ באוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. הוא מכונה באנגלית חילזון טריטון או טריטון הינדו-פסיפי או חצוצרת טריטון הינדו-פסיפית.

השם בעברית מתאר את שימושו של החילזון כחצוצרה ושם המין "הים" מרמז להיותו בעל חיים ימי. לעיתים הוא נקרא גם חלזון החצוצרה או חלזון חצוצרה הינדו-פסיפי או חלזון חצוצרה ים-סופי, כדי להבהיר שמדובר במין של חילזון ולא בכלי נגינה. השם המדעי העברי "טריטון" מציין סוג אחר של חילזון ימי וכן סוג של סלמנדרה.

בעבר הוגדרה החצוצרה האצילה על ידי קארולוס ליניאוס תחת המין Charonia tritonis (חצוצרת הים/חצוצרה ים-סופית), שם מדעי המשמר את הקשר המיתולוגי לטריטון, אך ב-1816 פוצלה למין נפרד Charonia variegata על ידי ז'אן-בטיסט דה לאמארק.

ראו גם

• חצוצרה אצילה, נקראת גם חצוצרת טריטון אטלנטית
• קונכייה (כלי נשיפה)
• טריטון
• חלזונות

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל - כרך 4, עמ' 73 (חצוצרה אצילה) ועמ' 187 (חצוצרת הים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חצוצרת הים בוויקישיתוף

• חצוצרת הים, באתר ITIS (באנגלית)
• חצוצרת הים, באתר NCBI (באנגלית)
• חצוצרת הים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• חצוצרת הים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• חצוצרת הים, באתר GBIF (באנגלית)