חצוצרה (סוג חילזון)
חצוצרה (שם מדעי: Charonia) היא סוג מונוטיפי של חלזונות ימיים גדולים מאוד במשפחת החצוצריים.[1] בחופי ארץ ישראל נפוצים כל המינים בסוג זה.
 חצוצרה
| |
|---|---|
קונכייה של חצוצרה אצילה
| |
| תקופה | |
| כ-94,300,000–0 שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזונות |
| תת־מחלקה: | חלזונות עילאיים |
| על־סדרה: | חלזונות גבוהים |
| סדרה: | Littorinimorpha |
| משפחה: | חצוצריים |
| סוג: | חצוצרה |
| שם מדעי | |
 Charoniaלינאוס (1758) | |
| |
אטימולוגיה עריכה
השם הנפוץ "חצוצרה" נגזר מהסיפור על האל טריטון במיתולוגיה היוונית, שהיה בנו של פוסידון, אל הים. האל טריטון תואר לעיתים קרובות נושף אל תוך קרן קונכייה גדולה הדומה למינים בסוג זה; חצוצרות כאלו עדיין נעשות לעיתים מזדמנות גם כיום.
מאובנים עריכה
קיימים תיעודי מאובנים רבים מסוג זה מתקופת הקרטיקון עד הרביעון (מלפני כ-94.3 עד 0.012 מיליון שנים). מאובנים נמצאים בשכבות וקרקעיות ימים ברחבי העולם.[2]
תיאור עריכה
מינים מהסוג חצוצרה הם בעלי קונכייה גדולה וספירלית שצורתה מגדלית-כישורית מתונה ולה פתח אליפטי גדול עם שפה רחבה. הקונכייה היא בדרך כלל בגוון לבן-קרם עם סימנים חומים או צהובים בצורת חצאי ירח, עיגולים או פסים.
הקונכייה של החילזון הענק חצוצרת הים, אשר חי באזור האינדו-פסיפי, יכולה לגדול לגודל של עד כחצי מטר אורך. מין קטן יותר מעט (קונכייה בגודל 100–385 מילימטרים), אך עדיין גדול מאוד הוא חצוצרה אצילה, החי במערב האוקיינוס האטלנטי, מקרוליינה הצפונית עד ברזיל.[3]
תפוצה עריכה
הרגלי מחיה עריכה
בניגוד לשבלולים וחלזונות אחורני-זימים, חצוצריים הם לא הרמאפרודיטים; והם בעלי זוויגים נפרדים ועוברים רבייה מינית עם הפריה פנימית. הנקבה מטילה כמוסות לבנות באשכולות, ובכל אשכול מספר רב של פגיות מתפתחות. הפגיות עוברות לשחייה חופשית וניזונות מפלנקטון, היכן שהן שוחות במים פתוחים במשך תקופה של עד כשלושה חודשים.
תזונה עריכה
חצוצריים הם טורפים פעילים וניזונים מרכיכות אחרות ומכוכבי ים.[4] חצוצרת הים צברה תהילה בזכות היכולת שלה ללכוד ולאכול כוכבנים קוצניים, מין גדול (קוטרו יכול להגיד עד למטר) המכוסה קוצים ארסיים באורך של 2 סנטימטר. לכוכבן הקוצני מספר טורפים טבעיים אחרים, והוא צבר איבה בקרב בני אדם בעשורים האחרונים עקב התרבות והשמדת חלקים גדולים של שוניות אלמוגים, והפיכתם לשלדי אלמוגים, קליפות ריקות של סידן פחמתי.
חצוצריים נצפו גם רודפים וצדים בעת זיהוי ריח של טרף. מספר כוכבי ים (כולל כוכבן קוצני) מצליחים לזהות את ההתקרבות של הרכיכה על ידי אמצעים אשר לא לגמרי ברורים, והם ינסו להתרחק מהמקום לפני שמגע פיזי יתרחש. החצוצריים, עם זאת, מהירים יותר מכוכבי הים, ורק לכוכבי ים גדולים יש סיכוי סביר לברוח, ורק על ידי נטישת האיבר הראשון שהחילזון בא במגע איתו.
החצוצרה תופסת את הטרף שלה ברגלה השרירית ומשתמשת ברדולה המשוננת שלה (משננת - איבר בעל סרט שיניים הנמצא אצל רכיכות) וחותכת דרך העור המשוריין של כוכב הים. ברגע שחדרה לעורו, רירה משתק את הטרף והחילזון ניזון מבשרו, לרוב כאשר הוא מתחיל עם החלקים הרכים ביותר כמו איברי הרבייה והבטן.
החצוצריים בולעים בשלמותן חיות טרף קטנות יותר מבלי לשתק אותן. הם ירקו החוצה כל קוץ ארסי, צדף, או כל חלק לא רצוי אחר מאוחר יותר.
שימוש אדם עריכה
אנשים רבים מוצאים את קונכיות החצוצרה כחפץ עיצובי יפה, ולכן הם נאספים ונמכרים כחלק ממסחר הצדפים הבינלאומי, עקב כך יש מחסור בחיות אלו.
מימי קדם, אנשים מתרבויות שונות רבות הסירו את קצה הקונכייה, או קדחו חור בקצה, והשתמשו בקונכייה כחצוצרה.
האל היווני-רומי פוסידון / נפטון מתואר לעיתים קרובות מחזיק בקונכיית חצוצרה, כמו גם בנו טריטון.
מינים ותת-מינים עריכה
מינים ותת-מינים בסוג חצוצרה:[5]
- חצוצרת הים (Charonia tritonis)
- חצוצרה אצילה (Charonia variegata)
- Charonia lampas
- Charonia lampas capax
- Charonia lampas rubicunda
- Charonia lampas sauliae
קישורים חיצוניים עריכה
- חצוצרה, באתר ITIS (באנגלית)
- חצוצרה, באתר NCBI (באנגלית)
- חצוצרה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חצוצרה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חצוצרה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Bouchet, P.; Gofas, S. (2015). Charonia Gistel, 1847. Accessed through: World Register of Marine Species at http://www.marinespecies.org/aphia.php?p=taxdetails&id=138425 on 2015-03-15
- ^ Fossilworks
- ^ Gastropods
- ^ Christopher Mah Snails that eat Starfish : Predation in the tropical Indo-Pacific
- ^ WoRMS - World Register of Marine Species - Charonia Gistel, 1847, www.marinespecies.org (באנגלית)