טוני סקוט
טוני סקוט (באנגלית: Tony Scott; 21 ביולי 1944 – 19 באוגוסט 2012) היה במאי ומפיק סרטים בריטי. אחיו של הבמאי רידלי סקוט. נודע בעיקר בשל סרטיו "אהבה בשחקים", "השוטר מבוורלי הילס 2", "רומן על אמת" ו"אויב המדינה".
לידה |
21 ביוני 1944 נורת' שילדס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
התאבד |
19 באוגוסט 2012 (בגיל 68) סן פדרו, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות הוליווד פוראבר |
שם לידה | Anthony David Leighton Scott |
מדינה | הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1969–2012 (כ־43 שנים) |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת חייו
עריכהנולד ב- Stockton-on-Tees, בשטח חקלאי בצפון-מזרח אנגליה. הפריצה שלו לעולם הקולנוע החלה כשחקן: בגיל 21 שיחק סקוט בסרט קצר בשם "Boy and Bicycle" בשנת 1965, שביים אחיו. הוא הלך בעקבות אחיו ולמד עיצוב ואומנות בקולג' בקליבלנד, צפון אנגליה, והמשיך בלימודים בבית ספר לאמנות בסאנדרלנד, שם קיבל תואר אקדמי. משם המשיך ללמוד בקולג' המלכותי לאומנות שבלונדון, במטרה להיות צייר. בעקבות הצלחת אחיו הגדול בחברת הפקות לפרסומות בטלוויזיה, השתכנע לפנות לתעשיית הקולנוע. סקוט רצה תחילה ליצור סרטים דוקומנטריים ב-BBC, אך לבסוף הצטרף לחברה שהקים אחיו.
במשך שני העשורים הבאים ביים סקוט אלפי פרסומות וגם פיקח על החברה כשאחיו עבר לפתח את קריירת הבימוי שלו, בסרטים "הדואליסטים" (1977) ו"הנוסע השמיני". כמו כן, ביים סקוט ב-1975 פרק בסדרה צרפתית המעבדת סיפורים של הנרי ג'יימס, זאת לאחר שזכה בתפקיד בהטלת מטבע עם אחיו, שחשק גם הוא בעבודה הזו. בינתיים במאי פרסומות בריטים אחרים כיו הדסון, אלן פארקר ואדריאן לין החלו לקבל הכרה באמריקה, כמו גם אחיו, וסקוט החליט לעבור לביים סרטי קולנוע בהוליווד.
הקריירה בהוליווד
עריכהסרטו הראשון היה סרט הערפדים הבריטי "הרעב", בו כיכבו דייוויד בואי, קתרין דנב וסוזן סרנדון, שעסק בזוג ערפדים אנושי הזקוק לדם חדש כדי לשמור על נעוריו[1]. זאת לאחר שהיה מיועד לביים את "ראיון עם ערפד". הסרט לא הצליח במכירות והביקורות היו עוינות[2]. בעקבות הכישלון הפסיק סקוט ליצור סרטים בהוליווד למשך השנתיים וחצי שלאחר מכן, בהן שב לביים פרסומות ווידאו קליפים במולדתו.
המפיקים דון סימפסון וג'רי ברוקהיימר, שחיבבו את יצירת הבכורה של סקוט, "הרעב", החתימו את סקוט ב-1985 לביים את "אהבה בשחקים". הסרט זכה להצלחה רבה בארצות הברית וברחבי העולם. עם תקציב של 15 מיליון דולרים, הסרט הכניס בכל העולם 345 מיליון דולרים, מחציתם מארצות הברית. בנוסף הסרט קיבל ארבע מועמדויות לפרס אוסקר. סקוט הפך לאחד מבמאי הפעולה המובילים בהוליווד. שיתוף הפעולה בין השלושה המשיך גם בסרט "השוטר מבוורלי הילס 2" (1987), שזכה אף הוא להצלחה אדירה[3].
שלוש שנים אחר כך יצא סרטו "נקמה", בו כיכב קווין קוסטנר; סקוט ניסה לשנות מעט כיוון ולביים סרט דרמת פעולה, אך הסרט נכשל הן בביקורות והן בקופות[4]. מאז ביים רק סרטי פעולה הוליוודים יחד עם ג'רי ברוקהיימר. טום קרוז שיתף עמו פעולה שוב כאשר שיחק בסרט המרוצים "ימי הרעם" (1990), לצד ניקול קידמן[5]. בהמשך ביים את סרט הקאלט "רומן על אמת", על פי תסריט של קוונטין טרנטינו[6]. הוא ביים כמה משחקניה הגדולים של הוליווד, בהם ברוס ויליס, דנזל וושינגטון, בראד פיט, רוברט דה נירו וג'ין הקמן, בשלל סרטים עמוסי תקציב, שלא תמיד החזירו את ההשקעה.
בשנות ה-2000 ביים שורה של סרטי פעולה ומתח: "משחקי ריגול" (2001) בכיכובם של רוברט רדפורד ובראד פיט[7], "נקמה בוערת" (2004) בכיכובו של דנזל וושינגטון[8], "דומינו" (2005), "דז’ה וו" (2006)[9], "חטיפת הרכבת התחתית 123" (2009)[10], ו"לא ניתנת לעצירה" (2010)[11].
בניגוד לאחיו, רידלי, טוני סקוט מעולם לא זכה בשום פרס על בימוי סרטיו, בעיקר כי הוא פנה לבימוי סרטים נוסחתיים, לעומת רידלי סקוט, שקיבל שלוש מועמדויות לאוסקר על הבימוי, ויצר כמה יצירות מופת כ"בלייד ראנר" ו"תלמה ולואיז". סקוט ואחיו שיתפו פעולה עד ימיו האחרונים של טוני סקוט, כמפיקים או מנהלי הפקה בעשרות סרטים, תחת חברת ההפקות שלהם "Scott Free Productions". על עבודתו כמפיק זכה סקוט בשני פרסי אמי.
סקוט התאבד ב-19 באוגוסט 2012 בקפיצה מגשר בלוס אנג'לס[12]. הוא השאיר במשרדו מכתב התאבדות. בהמשך פורסם כי אצל סקוט התפתח גידול סרטני שאינו ניתן לניתוח[13].
סרטיו כבמאי
עריכה- הרעב (1983)
- אהבה בשחקים (1986)
- השוטר מבוורלי הילס 2 (1987)
- נקמה (1990)
- ימי הרעם (1990)
- בכוננות מתמדת (1991)
- רומן על אמת (1993)
- כוננות מיידית (1995)
- המעריץ (1996)
- אויב המדינה (1998)
- משחקי ריגול (2001)
- נקמה בוערת (2004)
- דומינו (2005)
- דז’ה וו (2006)
- חטיפת הרכבת התחתית 123 (2009)
- לא ניתנת לעצירה (2010)
מהפקותיו
עריכה- "המטרה: קליי" (1998)
- "RKO 281" (שנת 1999) - מועמדות לאמי
- "כסף קל" (2000)
- "העימות האחרון" (2000) - סרט טלוויזיה
- "סערה מתקרבת" (2002) - סרט טלוויזיה - פרס אמי
- "בן-ערובה" (2002), של ג'ון וו
- "בנעליה" (2005)
- "Tristan + Isolde" (2006)
קישורים חיצוניים
עריכה- טוני סקוט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טוני סקוט, באתר AllMovie (באנגלית)
- טוני סקוט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- טוני סקוט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- טוני סקוט, באתר Metacritic (באנגלית)
- טוני סקוט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טוני סקוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ביוגרפיה של טוני סקוט
בעקבות מותו:
- הבמאי טוני סקוט שם קץ לחייו, באתר ynet, 20 באוגוסט 2012
- אור סיגולי, עכבר העיר, טוני סקוט, הבמאי שידע לאהוב את הקהל, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
- אבנר שביט, טוני סקוט מת: פרידה מבמאי הפעולה ומעידן הוליוודי, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2012
- דורון פישלר, טוני סקוט: עזר להגדיר את העולם הקולנועי של היום, באתר nrg, 20 באוגוסט 2012
- דיווח: הבמאי טוני סקוט סבל מגידול מוחי, באתר ynet, 20 באוגוסט 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - סבתו של דראקולה - "הרעב" אורלי, תל־אביב, כותרת ראשית, 1 בפברואר 1984
- ^ ניר קיפניס, בואי, נלך לישון, באתר גלובס, 4 בפברואר 2001
- ^ מאיר שניצר, מרפי אקספרס, חדשות, 28 בספטמבר 1987
- ^ אורית הראל, קוסטנר בורקאס, מעריב, 18 במאי 1990
חגי לוי, נחיתה קשה - "נקמה״ - קולנוע רב-חן, ת״א, חדשות, 17 במאי 1990 - ^ חגי לוי, סרטים חדשים - ימי הרעם, חדשות, 14 בספטמבר 1990
- ^ ניר קיפניס, רומן בארבע לפנות בוקר, באתר גלובס, 11 באפריל 2000
- ^ נילי ברקן, הכריזמה של רדפורד, הקסם של פיט, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2001
- ^ פבלו אוטין, לא לצופים עדינים, באתר גלובס, 25 במאי 2005
- ^ אדם אבולעפיה, רוטט ועצבני, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2006
אורון שמיר, עכבר העיר, בסרט הזה כבר היינו, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006 - ^ אבנר שביט, וושינגטון וטרבולטה איחרו את הרכבת, באתר הארץ, 14 בינואר 2010
- ^ טל לוין, עכבר העיר תל אביב, לא ניתנת לעצירה: אמריקה מחכה לגיבור, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
- ^ עכבר העיר, טוני סקוט, במאי "אהבה בשחקים", שם קץ לחייו, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2012
- ^ הבמאי טוני סקוט התאבד בקפיצה מגשר בלוס אנג'לס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2012