טיוטה:מלכי גבל
מלכי גבל היו השליטים בעיר גבל, עיר כנענית-פיניקית קדומה לחוף הים התיכון. רשימה חלקית זו הורכבה על בסיס ממצאים ארכאולוגיים שונים שנחפרו למן המאה ה-19, ובכללם כתבים מצריים, מכתבי אל-עמארנה וכתובות מלכי גבל.
התקופה הקדומה
עריכהמלכי גבל בסביבות ראשית האלף השני לפנה"ס היו:[1][2]
- אִב-דַדי – בן זמנו של אמר-סין.
- אבישם הראשון – שמו מוזכר באובליסק אבישם; כנראה בן זמנו של אמנמחת השלישי.
- יפי־שמֻ־אבי הראשון – בנו של אבישם, בן זמנו של אמנמחת הרביעי (אנ').
- יכין-אל – בן זמנו של פרעה Sehetepibre (הראשון או השני).
- ינתין-עמו – בן זמנו של זמרי-לים.[3] כנראה זהה למלך ינתין, בן זמנו של נפרחותפ הראשון (אנ').
- אִלימַ-יפי – ידוע כנסיך, אך לא בהכרח של גבל; אולי יורשו של ינתין.
- חשרורום – "שליט ארץ גבל" וכנראה בן זמנו של Sihathor.
- אבישם השני.
- יפע־שמֻ־אבי – בנו של אבישם (כנראה השני).
- עגל – בנו של אבישם (כנראה השני). כנראה זהה לעגליַ, ששם אביו לא נודע.
התקופה המצרית
עריכה- ריב-הדּו (אנ') – שלח עשרות ממכתבי אחתאתן (אל־עמארנה).[4]
- אִלי־רפיח – שלח שניים ממכתבי אחתאתן (אל־עמארנה).[5]
- עזירו - סביב 1320 לפנה"ס. מלך ממלכת אמורו.[דרושה הבהרה]
- זכרבעל – מוזכר במגילת ון-אמון.[6]
קטע ממכתב ממלך גבל נמצא גם בין כתבי אוגרית.[7]
תור הזהב הפיניקי
עריכהראו גם – כתובות מלכי גבל |
מכתובות מלכי גבל ידועים כמה מלכים, שמלכו ככל הנראה ברציפות:[8]
- אחִרם: סביבות 1000 לפנה"ס. שמו מוזכר על גבי ארון אחירם.
- אִתֹּבעל בן אחירם: סביבות 975 לפנה"ס.
- יחִמלך: סביבות 950 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת יחמלך, בכתובת אלבעל, בכתובת שפטבעל ואולי (לפי השלמה אפשרית) בכתובת אבבעל.
- אבִבעל (בן יחמלך?): סביבות 930 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת אבבעל.
- אלִבעל בן יחמלך: סביבות 920 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת אלבעל.
- שפטבעל הראשון בן אלבעל: סביבות 900 לפנה"ס. שמו מוזכר בכתובת שפטבעל.
התקופה האשורית
עריכהאשורנצירפל השני כתב שקיבל מנחות ממלכי חוף הים, ביניהם מלך גבל.[9]
כמה מלכים מוזכרים בשמם בכתובות מלכי אשור, ואף ניתנים לתארוך, אך לא ברור מה הקשר בין מלכים אלה:[8]
- שפטבעל השני (Sibitti-biʿil באכדית) מוזכר ברשימות מעלי המנחה למלך תגלת פלאסר השלישי משנת 8 למולכו (סביבות 740 לפנה"ס).[8][10]
- אֹרמלך (Ūru-milki באכדית) מוזכר ברשימת מעלי מנחה מאמורו במהלך מסע סנחריב בלבנט (701 לפנה"ס).[8][11]
- מִלכי־אַשַף (Milki-ašapa באכדית) מוזכר בין המלכים מהלבנט וקפריסין המתכנסים ומצווים לשלוח לאסרחדון לשלוח חומרי בנייה ופסלים גדולים לארמונו, בסביבות 670 לפנה"ס.[8][12] במהלך מסעו הראשון של אשורבניפל (668–627 לפנה"ס) נגד מצרים, עשרים ושניים מלכי הלבנט וקפריסין באו אליו להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, וביניהם מילכי־אַשַפַה מלך גבל, והוא הכריחם ללוות עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה.[13]
התקופה הפרסית
עריכהמלכים הידועים מהתקופה הפרסית:[8]
- שפטבעל השלישי: ככל הנראה בסביבות 500 לפנה"ס. מוזכר בכתובת בן שפטבעל, שהוצבה על־ידי בנו.[14]
- אֹרמלך השני.
- יחרבעל בן ארמלך השני: שמו מוזכר במצבת יחומלך.[15]
- יחומלך בן יחרבעל: ככל הנראה בסביבות 450 לפנה"ס. שמו מוזכר במצבת יחומלך.[15]
כתובות קטנות יותר ומטבעות מבססים רשימה של מלכי גבל האחרונים בתקופה הפרסית:[16]
- אלפעל: בסביבות 360 לפנה"ס.
- עזבעל: בסביבות 348 לפנה"ס. הוא ייסד שושלת חדשה, ושמו מופיע על ארון הקבורה של אמו, בתנעם.
- אדִרמלך השלישי: בסביבות 340 לפנה"ס.
- עינאל (Ἔνυλος ביוונית)[17]: סביבות 333 לפנה"ס. בגד במלך פרס, חבר לאלכסנדר מוקדון ונלחם נגד צור.[18]
-
ממטבעות אלפעל מלך גבל
-
ממטבעות אורמלך/אדרמלך מלך גבל
-
ממטבעות עזבעל מלך גבל
-
ממטבעות עינאל מלך גבל
התקופה הרומית
עריכה- קינירוס - 68 לפנה"ס[דרוש מקור]
הערות שוליים
עריכה- ^ K. A. Kitchen, Byblos, Egypt, and Mari in the Early Second Millennium B.C., Orientalia 36, 1967, עמ' 40–42
- ^ להרחבה: W. F. Albright, The Eighteenth-Century Princes of Byblos and the Chronology of Middle Bronze, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1964, עמ' 38–46 doi: 10.2307/1355576
- ^ Georges Dossin, Les archives économiques du palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 20, 1939, עמ' 111 doi: 10.3406/syria.1939.8671
- ^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – מכתבים EA 68–93, 95, 102–138 וכן מכתבים שנשלחו לריב־הדד: EA 96
- ^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915 – EA 139, 140
- ^ מגילת ון אמון באתר רשפים
- ^ KTU2 2.44
- ^ 1 2 3 4 5 6 Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 9
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 219 (הקטע חוזר בקיצור ובסדר אחר בעמ' 226, ובמקוטע בעמ' 298)
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 46-47, 70, 77, 123, 133
- ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 114, 131, 175 ו־192) וכן A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 183, 188, 238
- ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
- ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את הספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
- ^ KAI 9
- ^ 1 2 KAI 10
- ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 9–10
- ^ אריאנוס, אנבסיס, 2.20 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 14