תגלת-פלאסר השלישי
תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי, מלך באשור בשנים 745 עד 727 לפנה"ס. על פי ספר מלכים ב' הוא הגלה חלק מעשרת השבטים של ממלכת ישראל.
 | |
| תמונתו מתוך אסטלה השמורה במוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה | |
| לידה | 795 לפנה"ס |
|---|---|
| פטירה |
727 לפנה״ס (בגיל 68 בערך)  |
| מדינה |
אשור, בבל |
  | |
תולדות חייועריכה
ראשית חייועריכה
תגלת פלאסר השלישי (באכדית: תוכולתי-אפיל-אשארה) היה כנראה ממוצא לא מלכותי - כנראה גנרל בצבא אשור ומושל העיר כלח, אף על פי שבכתובת מתקופתו הוא הציג את עצמו כבנו של אדד-ניררי השלישי. המידע לגבי ראשית חייו של תגלת-פלאסר אינו רב.
עלייתו לשלטוןעריכה
הוא עלה לשלטון לאחר תקופה ארוכה שבה אשור איבדה את מעמדה כמעצמה אזורית והפכה לממלכה קטנה. בשנת 746 לפנה"ס בעקבות מצב כלכלי וביטחוני קשה, פרץ מרד בעיר כלח שהייתה בירת אשור. בעקבות המרד תפס תגלת פלאסר השלישי את השלטון, ואימץ את השם תגלת-פלאסר.
תגלת-פלאסר השלישי פתח בעלייתו לכס ממלכת אשור תקופה חדשה בתולדות האימפריה, ובזמנו הסתמן שינוי יסודי במדיניותה ובאופי פעילותה הצבאית.
פועלו כשליט אשורעריכה
חלק מן הארצות הכבושות אורגן מחדש במסגרת מנהלתית-טריטוריאלית של פחוות אשוריות, הוצבו בהן נציבים והם נחשבו חלק מן המינהל האשורי. תגלת פלאסר השלישי יצר מערכת של דואר שהתבססה על רוכבי סוסים. הוא הקים סביבו מבנה פקידותי שטיפל בידע ובמודיעין שהגיע לאשור - אנו יודעים זאת מכתובות על מערך מודיעין שהיה פעיל בתוך ממלכת אוררטו.
בעקבות שיטת ההגליה הדו-סטרית שפותחה ושוכללה בתקופה זו חלו גם שינויים ניכרים בהרכב האוכלוסייה של פחוות אלו. ארצות אחרות שבאו תחת עול אשור זכו להתקיים במעמד של ממלכות גרורות. המרקם האתני והחברתי שלהן לא נפגע, או שנפגע במידה מועטה בלבד, ושליטיהן והמינהל העצמי שלהן נשארו על כנם. אולם מעמד זה היה מותנה בנאמנות מדינית לאשור ובחובות כלכליים, בעיקר בצורת מסים, שהפרתן הייתה עלולה לגרור ביטול המעמד של מדינה גרורה ולסיפוחה בתור פחווה לאשור תוך ביטול האוטונומיה שניתנה לה קודם לכן.
כיבושיועריכה
בשנת 740 לפנה"ס חזרה אשור בהנהגתו של תגלת-פלאסר לפעילות צבאית במערב. באותה שנה נכבשה ארפד, ובשנת 738 נכבשה כלנה. בכך הושלמה השתלטותה של אשור על צפון סוריה. עליונות אשור מבחינה צבאית-מדינית הופגנה בכל מערב אסיה. הכרת שליטי האזור בעובדה זו משתקפת ברשימת המלכים שהעלו מס לתגלת-פלאסר ב-738. ביניהם נכללו שליטים של מרכז סוריה (כמו חמת) ודרום סוריה (דמשק) וכן רצועת החוף הפיניקית (גבל וצור), אך גם מלכים רחוקים יותר כמו מנחם בן גדי מלך ישראל ("מנחם השומרוני"), זביבה מלכת הערבים וכן שבט קדר. לאחר שהשתלט על סוריה וארץ ישראל הוא פנה להילחם בממלכת אוררטו שממזרח לאשור. הוא צר על בירתה תושפע אך לא הצליח לכבוש אותה. הוא כבש גם את בבל (שמלך בה מוכין זרי), ונעזר לשם כך בשני שבטים ארמים שדאגו לאספקה של הצבא, וכך הפך גם למלך בבל.
במקרא הוא מכונה גם בשם "פּול". כינוי זה ניתן לו כאשר נעשה מלך גם על בבל בשנת 729 לפנה"ס.[1]
קישורים חיצונייםעריכה
- "תִּגְלַת פַּלְאֶסֶר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 226, באתר HebrewBooks
- תגלת פלאסר השלישי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- מסע תגלת פלאסר השלישי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- תגלת-פלאסר השלישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 405, הערה 19.
| הקודם: אשור-דן השלישי (755 - 745) |
מלך אשור 745 עד 727 לפנה"ס |
הבא: שלמנאסר החמישי (726 - 722) |