טייסת 144

טייסת 144
	סמל טייסת 144
	סמל טייסת 144
פרטים
כינוי	"טייסת עוף החול", "טייסת שומרי הערבה"
מדינה	ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	כלי טיס בלתי מאוישים
בסיס האם	בסיס חצור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	כטייסת קרב: 1972 – 2005; כטייסת כטמ"מים: 2022 – הווה
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
ייעוד	כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה
כלי טיס	כטמ"ם אורביטר 4 ("ניצוץ")
כלי טיס בעבר	F-16A/B‏, כפיר C-7, כפיר C-2, נשר

טייסת 144, המכונה גם "טייסת עוף החול" (בעבר כונתה "טייסת שומרי הערבה") היא טייסת כלי טיס בלתי מאוישים בחיל האוויר הישראלי.

הטייסת הפעילה בעבר מטוסי קרב. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ").

היסטוריה

הטייסת הוקמה ב-1972 בכנף 10 של חיל האוויר, שבצפון מזרח סיני, לא רחוק ממפרץ אילת. המטוסים הראשונים שנקלטו בטייסת "שומרי הערבה" היו מטוסי נשר שהיה מטוס הקרב הראשון שייצרה התעשייה האווירית לפי תוכניות של המטוס הצרפתי מיראז' 5. שישיית המטוסים הראשונה נחתה בשדה עציון בתאריך 6 בספטמבר 1972.

הגעתם של חמישים מטוסי מיראז' 5 נבלמה עקב האמברגו שהטילה ממשלת צרפת על סחר בנשק עם ישראל ב-1967. הדבר האיץ את מהלך פיתוח מטוס הנשר בתעשייה האווירית, כדי למלא את הצורך המבצעי של חיל האוויר.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת סא"ל מנחם שרון. במהלך המלחמה הפילה הטייסת 44 מטוסי אויב, ללא אובדן מטוסים וללא אבדות בנפש.

בתחילת 1982 הושלמה בנייתו של בסיס עובדה החדש, מרחק של מספר קילומטרים מעציון, בשטח ישראל, בתוך בקעת עובדה. בסיס זה וכן בסיסי רמון ונבטים נבנו על ידי ארצות הברית כפיצוי לפינוי סיני על שטחי האימון העצומים שבו, ועזיבת ארבעה שדות תעופה: איתם, רפידים, אופיר ועציון.

טייסת 144 עברה למשכנה החדש שבערבה כשהיא מצוידת במטוסי הכפיר C-2, שהיו פיתוח המשך למטוס הנשר. באמצע שנות השמונים הגיע הכפיר המשופר C-7 לטייסת "שומרי הערבה". ב-1988, לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ובית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) הועבר לבסיס החדש.

טייסת 144 יחד עם אחותה טייסת 149, הצפינו למשכנן החדש בבסיס חצור. שם תפשו את מקומן של שתי טייסות כפיר שנסגרו זה עתה, טייסת 113 וטייסת 254.

טייסת 144, שהייתה האחרונה להפעיל את הכפיר, נבחרה להיות טייסת ה-F-16A/B ("נץ") האחרונה של החיל, כאשר ב-1994 החלו להגיע אליה המטוסים, מתנת ארצות הברית עבור המאמץ הישראלי לשלום ולביצור ביטחון המדינה, שהסכימה לוותר על שטחים תמורת שלום. אז תמו 18 שנות ה"כפיר" בחיל האוויר ונפתח עידן ה"נץ" של הטייסת, שנמשך קצת יותר מעשור נוסף. בסוף שנת 2005 נסגרה הטייסת.

טייסת כטמ"ם

באוגוסט 2022 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס חצור, כטייסת כטב"ם.^[2]

הטייסת היא הטייסת הראשונה המפעילה את ה"ניצוץ" - כטמ"ם חדש בחיל האוויר, כחלק ממערך "ענני סערה" אשר עתיד לקום בצה"ל ומשותף לזרוע האוויר ולזרוע היבשה.^[3]^[4]

מפקדי הטייסת


מפקד הטייסת	תאריכים	הערות
סא"ל אורי אבן ניר	אוגוסט 1972 – אוגוסט 1973	הקמת הטייסת בכנף 10, מטוסי "נשר"
סא"ל מנחם שרון	אוגוסט 1973 – אוגוסט 1974
סא"ל גיורא גורן	אוגוסט 1974 – מרץ 1977
סא"ל אמנון גוריון	מרץ 1977 – יוני 1979	הסבה למטוסי "כפיר"
סא"ל גדעון לבני	יוני 1979 – אפריל 1981
סא"ל אילת זיבלט	אפריל 1981 – מאי 1983
סא"ל אבירם כהן	מאי 1983 – אפריל 1985
סא"ל יוסף גונן	אפריל 1985 – יולי 1987	העברת הטייסת מבסיס עובדה לבסיס חצור.
סא"ל בני שפר	יולי 1987 – יולי 1990
סא"ל דרור גורליק	יולי 1990 – מאי 1992
סא"ל אבי לביא	מאי 1992 – יולי 1994
סא"ל אלישע הוסמן	אוגוסט 1994 – יולי 1996	הסבה למטוסי F-16 "נץ"
סא"ל אריק ויסמן	יולי 1996 – ספטמבר 1998
סא"ל אהוד בידרמן	ספטמבר 1998 – יולי 2000
סא"ל אלון שלומי	יולי 2000 – אוגוסט 2002
סא"ל קובי רגב (רג'ואן)	אוגוסט 2002 – אוגוסט 2004
סא"ל דן טורטן	אוגוסט 2004 – דצמבר 2005	מפקד הטייסת עד סגירתה. סגירת מערך מטוסי הנץ בח"א.
סא"ל ע'^[4]	אוגוסט 2022 – הווה	הקמת הטייסת מחדש כטייסת כטמ"ם

סמל הטייסת

הסמלים עוצבו על ידי הגרפיקאי רענן וייס. לסמל הראשון שהופיע ב-1972 היה דמיון מסוים לסמל טייסת התובלה 517 של חיל האוויר האמריקאי.

סמל טייסת התובלה 517 של חיל האוויר האמריקאי שאליו דומה הסמל הראשון של הטייסת
הסמל המקורי של הטייסת עד לכניסת מטוסי הנץ. הסמל שנבחר לייצג את טייסת 144 בשנת 1972, שנת הקמת הטייסת בבסיס עציון
סמל הטייסת עד 2005, תקופת מטוסי נץ
סמל הטייסת החדש לאחר פתיחתה כטייסת כטמ"מ החל משנת 2022