בסיס עובדה
בסיס עובדה (בח"א 10) הוא בסיס של חיל האוויר הישראלי המרכז את רוב ההכשרות הבסיסיות של החיל, ומהווה שער כניסה לחיל האוויר עבור רוב החיילים שמתגייסים אליו.
 סמל הבסיס | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 18 באוקטובר 1981 – הווה (42 שנים) | ||||||||||||||
| מפעיל |
 חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 29°56′24″N 34°56′09″E / 29.94000°N 34.93583°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 455 מטר (1,492 רגל) | ||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   עובדה | |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
הבסיס מהווה גם את בסיס הפריסות של החיל, ומארח תרגילים בינלאומיים.
טייסות ויחידות עריכה
תחת פיקוד הבסיס נמצאות הטייסות והיחידות שלהלן:
טייסת 115 – טייסת ביום אויב
בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה
בית הספר למקצועות התעופה
ביסל"ח 314
יחידת בינוי 250 – אחראית על כלל תשתיות הבסיס ומרחב אחריותו, הן בהיבט הרציפות התפקודית של תשתית המבנים והמערכות והן בהיבטי האחזקה השוטפת (שבר ואחזקה מונעת ומתוכננת). בנוסף, היחידה מנהלת את מיזמי ההתעצמות והשיפוצים בבסיס.- טייסות תומכות
טייסת תעופה
טייסת תחזוקה
טייסת מנהלה
טייסות ויחידות בבסיס שעברו או נסגרו עריכה
י"ב 528 – הוקמה בבסיס כגלגול של היחידה ההיסטורית משנות ה-70. ב-2020 הפכה לבית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה.
בית הספר לקצינים של חיל האוויר – פורק ב-2022 כחלק מעבודת מטה חיילית, והשלמות הקצונה פוזרו לבתי ספר מערכיים כמו ביסמ"ת, ביבו"פ והאקדמיה להכשרת מפקדים בבח"א 21.- טייסת הדרכה – פיתוח תוצרי הדרכה מתקדמים והכשרת מדריכים עבור כל בתי הספר בבסיס. נסגרה ב-2021 והתמזגה לתוך בית הספר למקצועות התעופה.
טייסת 144 – הוקמה בכנף 10, ב-1988. לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ולכן עברה לכנף 4.
טייסת 149 – הוקמה בכנף 10, ב-1988. לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ולכן עברה לכנף 4.
היסטוריה עריכה
בסיס עובדה הוא אחד משני בסיסי חיל האוויר אשר הוקמו על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית (US Army Corps of Engineers) בעקבות פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. בסיס עובדה נועד להחליף את בסיס עציון על שמו הוא נקרא "כנף 10" והוא נושא אף את סמלו של בסיס עציון, בעוד שבסיס רמון נועד להחליף את בסיס איתם. במהלך בנייתו של הבסיס, השטח שימש כפארק מים לילדי העובדים האמריקאים והאסייאתים שעבדו באזור. תכנונם המקורי של שני הבסיסים היה דומה לזה של הבסיסים שהוחזרו בסיני. כוח חלוץ של הכוח האמריקני לבניית הבסיסים החל להגיע לישראל כבר בנובמבר 1978 זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום. מטה פרויקט בניית שדות התעופה שכן בבית יבמ ואילו ניהול הבנייה וצוות המהנדסים תפסו את בניין מלון פאלאס בתל אביב.
שני הבסיסים נבנו על פי תוכניות כמעט זהות. בכל בסיס נבנו עשר מערכות של דירים תת־קרקעיים, בכל מערכת שישה דירים למטוסים. בהתאם לדרישתו של מפקד חיל האוויר, האלוף לפידות, חלקים נרחבים מתכנון הבסיס, כולל תכנון הדירים התת־קרקעיים, נעשה על ידי אדריכלים ומתכננים ישראלים. עוד בטרם החלה הבנייה דרשה ישראל שינויים שונים בתוכניות הבנייה. כך למשל, שונו מסלולי הסעת המטוסים באופן שיאפשר פינוי מהיר של מסלולי ההמראה. בסופו של התכנון מתוך 105 מרכיבים מבניים של כל בסיס, 70 היו זהים לבסיסי חיל האוויר בסיני, איתם ועציון. לתאום בניית הבסיסים מטעם משרד הביטחון מונה תת־אלוף משה ברטוב, נווט חיל האוויר.
בדיקות תנאי הקרקע במקום המיועד לבסיס החלו באביב 1979. על אף שקווי המתאר של מבני הבסיסים ומסלולי התעופה היו זהים, הרכב הקרקע היה שונה באופן משמעותי בשני המיקומים, דבר שחייב התאמות ושיטות בנייה שונות. בעובדה שכבות הקרקע העליונה מורכבת בעיקר מטין, חול וחצץ כתוצאה מסחף שיטפונות, בעוד ששכבת הסלע נמצאת כ־40 מטר מתחת לפני הקרקע. הרכב הקרקע הצריך עבודות נרחבות להידוק שכבת הקרקע העליונה בטרם תחילת עבודות הבנייה. כמו כן נדרשו עבודות נרחבות להטיית ערוצי שיטפונות חורף, לצורך כך נחפרה תעלת הטיה לאורך 15 ק"מ אשר תוכננה להכיל אף שיטפונות נדירים בעוצמתם.
בשטח המיועד לבסיסים נערך סקר ארכאולוגי בטרם תחילת הבנייה וכן היה צורך במבצע נרחב לפינוי נפלים מן השטח. אתר בסיס עובדה שימש כמטווח לחיל האוויר ובמקום היו מסלולי דמה כמטרות להפצצה. מבצע פינוי הנפלים בעובדה היווה אתגר מיוחד כיוון שלא ניתן היה לגלותם עם מגלי מוקשים לאחר שחלקן התחפרו בעומק הקרקע. תחילה לקח על עצמו משרד הביטחון את משימת פינוי הנפלים, אולם משהסתבר גודל המשימה ומורכבותה, הובא ציוד לגילוי מתכות מארצות הברית. צפיפות המתכות שהתגלתה בשטח הייתה גדולה מאוד, לעיתים עד 100 חתיכות מתכת בשטח של כ־150 מ"ר, דבר שעיכב את תחילת עבודות הבנייה. בנובמבר 1979 הושלמה רוב עבודת חשיפת הנפלים, אולם צוות קטן של חיל הנדסה נותר בשטח לאורך כל עבודות הבניה. אף בעת חפירת דירים תת־קרקעיים התגלו פצצות נפל נוספות, חלקן התפוצצו בעת שהוזזו על ידי כלי העבודה.
רוב הפועלים שעבדו בבניית שדות התעופה הגיעו מתאילנד, פורטוגל והפיליפינים. בעובדה רוב הפועלים היו תאילנדים. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהובאו למדינה עובדים זרים באופן נרחב ומאורגן, עובדה שעוררה התנגדות רבה בהסתדרות העובדים ואף בקרב תושבי דימונה וירוחם, לשם נהגו פועלים מאתר רמון להגיע בזמנם החופשי.
השלמת שדות התעופה והפיכתם למבצעיים הייתה תנאי שהציבה ישראל לפינוי חצי האי סיני. בגלל לוח הזמנים הדוחק בניית הבסיסים התקדמה עוד בטרם הושלמו כל תוכניות הבנייה, ללא סדר לוגי מקובל בתחום הנדסת הבניין. הפועלים הזרים בבסיסים עבדו בשבוע עבודה של 60 שעות, 10 שעות עבודה ביום, שישה ימים בשבוע. בבסיס עובדה, במשך תקופה של שישה שבועות לקראת סיום הפרויקט הוארך יום העבודה ל־12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. בשיא תקופת הבניה, בשנת 1981, עבדו בכל אחד מאתרי הבסיסים למעלה מ־2,500 פועלים. בחודש נובמבר 1980, מיד לאחר שהושלם מסלול הנחיתה בבסיס עובדה, הנחית האלוף דוד עברי מטוס קרב במקום, זאת עוד בטרם הושלמה בניית הבסיס.
ב־18 באוקטובר 1981 הועבר מטוס הכפיר הראשון לבסיס עובדה, שישה מטוסי כפיר נוספים נחתו במקום ב־8 בנובמבר בטקס חנוכת הבסיס בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה. ב־17 במאי 1982 הועברו הבסיסים באופן רשמי לידי צה"ל בטקס בבסיס רמון, במעמד שר הביטחון אריאל שרון, אולם הבנייה במקום נמשכה עד חודש יולי. סך עלות הפרויקט הייתה 1.05 מיליארד דולר, סכום שחרג רק בכ־30 מיליון דולר מן התקציב המקורי של הפרויקט. עלות בניית בסיס עובדה הייתה כמחצית מסכום זה.
בשנת 1988 עברו מבסיס עובדה שתי טייסות הקרב (מטוסי כפיר) שהיו מוצבות בו באופן קבוע, והוא הפך מ"כנף 10" ל"בח"א 10". במהלך זה הפך הבסיס לבית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) של חיל האוויר (בית הספר עבר ממקומו הקודם בבח"א 501 סמוך לקיבוץ חפץ חיים).
בשנת 1995 נחטף מטוס בואינג 707 איראני לישראל[1]. המטוס הונחת בבסיס עובדה בליווי מטוסי קרב. באוגוסט 1995 אירע בבסיס אחד ממקרי הרעלת המזון החמורים בתולדות צה"ל כאשר נגד נפטר וכ־300 חיילים חלו לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס[2]. בשנת 2000 נחטף מטוס טופולב רוסי שהיה בטיסה מדאגסטן למוסקבה[3], המטוס הונחת בעובדה בליווי מטוסי F-15 איגל. בשנת 2004 עם יציאת מטוסי ה־F-4 פנטום משירות בחיל האוויר, אוחסנו מטוסי הפנטום בבסיס עובדה.
הבסיס כיום עריכה
בבסיס חיל האוויר (בח"א 10) שוכנים כיום בית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת), בית הספר לקצינים (ביסל"ק) של החיל, ובית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה שכוללת את יחידת בקרה מקומית הדרכתית. החל מסוף שנת 2008, מתקיימת במחנה עובדה טירונות רובאי 02 ובה 2 פלוגות (איתן וחורב), לאחר פירוקו של בסיס הטירונים בזיקים ומעבר הפלוגות השונות של הבסיס למקומות שונים. בשל היותו מרוחק מריכוזי אוכלוסייה, משמש הבסיס גם לתרגילי טייסות חיל האוויר הפורסות בבסיס מעת לעת. הבסיס מארח מדי שנה מאז 2003 גם את סדנת "דגל כחול". כמו כן, שימש הבסיס באירועים בהם היה נדרש להנחית מטוסים חטופים. ב־2005 נפתחה בבסיס טייסת 115 ("טייסת הדרקון המעופף"), המכונה גם "הטייסת האדומה". תפקידה הוא להוות את "הכח האדום" באימוני אוויר־אוויר וקרקע־אוויר בין כוחות ביום האויב מהטייסת לבין הטייסת התורנית שמגיעה לאימון בבסיס. במרץ 2024 הודיע שר הביטחון על מינוי סא"ל ג למפקדת הבסיס, ובכך הייתה לאשה הראשונה המאיישת תפקיד זה בחיל האוויר בכלל.
מפקדי הבסיס עריכה
עם מפקדי הבסיס נמנים:
- מנחם שרון - מפקדו הראשון של הבסיס
- אברהם עשהאל
- אורי שחר
- ישראל קריגר
- יאיר כפרי
- בועז פלג
- אריה ויסבורט (1994–1997)
- רם שמואלי (1997–1999)
- שמעיה אביאלי (1999–2002)
- יעקב שהרבני (2002–2005)
- שלי אוחובסקי (2005–2008)
- הודי להב (2008–2011)
- אבי רוט (2011–2014)
- הראל תגר (2014–2016)
- איתמר רייכל (2016–2018)
- מתן עדין (2018–2020)
- אל"ם ח' (2020–2022)
- אל"ם י' (אוגוסט 2022–מרץ 2024)
- אל"ם ג' (מרץ 2024) - האשה הראשונה שמפקדת על בסיס חיל האוויר בהיסטוריה הצה"לית
ביסל"ח 314 עריכה
ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר) הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לבח"א 10. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס, ובנוסף נערכים בו קורס המכ"ים של חיל האוויר, קורס מגן אסטרטגי (הגנ"ק), הכשרת לוחמי "פלגת הנגב", בין השנים 2015 ל-2018 הועבר בביסל"ח קורס חובשים של נצח יהודה, גיבוש והכנה לקצונה וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר.
שיכון משפחות עריכה
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חבל אילות |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
(למפת דרום הנגב רגילה)  מחנה יוכבד  | |
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יוכבד.
קישורים חיצוניים עריכה
- בסיס עובדה, באתר חיל האוויר הישראלי
- עובדה, באתר Global Security
- יעל ליבנת, 30 שנה להקמת בסיס "עובדה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 במאי 2012
- The Corps Helped Implement a Peace Settlement between Israel and Egypt with the Construction of Israeli Airbases in the Negev Desert, באתר חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, 17 בדצמבר 2013 (באנגלית)
- עזרא ינוב, נמל אשדוד נערך לקבל הציוד לבניית שדות התעופה בנגב, מעריב, 5 ביולי 1979
הערות שוליים עריכה
- ^ מערכת וואלה! NEWS, המקרה הקודם: מטוס איראני נוחת בישראל, באתר וואלה!, 12 בנובמבר 2000
- ^ מאת עמוס הראל, מאסר על תנאי לקצין שהורשע בפרשת הרעלת המזון בבסיס חיל האוויר ב-95', באתר הארץ, 21 ביוני 2001
- ^ צ'צ'ני תמהוני חטף מטוס רוסי, נחת בשדה התעופה בעובדה - ונכנע, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2000