טייסת 113

טייסת מסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי

טייסת 113, המכונה גם "טייסת הצרעה", היא טייסת מסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי. בעבר הפעילה הטייסת מטוסי קרב, וכיום היא מפעילה מסוקי קרב מדגם אפאצ'י לונגבו AH-64DI מבסיס רמון.

טייסת 113
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי טייסת הצרעה
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מסוקי קרב
בסיס האם בסיס רמון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־69 שנים)
מלחמות מלחמת סיני, מבצע עמוד ענן, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מבצע מגן וחץ, מבצע עלות השחר, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת ששת הימים, מבצע חומת מגן, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע שומר החומות עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד מסוקי קרב
כלי טיס AH-64D אפאצ'י לונגבו ("שרף")
כלי טיס בעבר AH-64A אפאצ'י "פתן", כפיר C-2‏, נשר, אוראגן
הפלות 61
פיקוד
דרגת המפקד סגן אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מסוק AH-64D "שרף" אפאצ'י לונגבואו של טייסת 113
מסוק "שרף" אפאצ'י לונגבואו של טייסת 113

היסטוריה עריכה

טייסת ה'צרעה' הוקמה ב-4 באוקטובר 1955 בבסיס חצור כטייסת הסילון השנייה של חיל האוויר והייתה הראשונה שהפעילה את מטוסי האוראגן הצרפתיים.

המוטיב של סמל הטייסת שכלל צרעה חומה-צהובה, על רקע ברק אדום בעיגול שחור, נלקח מטייסת מקבילה שהפעילה את האוראגנים בחיל האוויר הצרפתי.

ב-12 באפריל 1956, כחצי שנה לפני מבצע קדש, הפיל סגן דוד קישון מטוס ומפייר מצרי מעל ניצנה וכך היה ראשון המפילים של הטייסת.

במהלך מבצע קדש פעלה הטייסת בתקיפת מטרות קרקע ובקרבות אוויר. בין המטרות אותן תקפה הטייסת הייתה גם המשחתת המצרית 'איברהים אל אוול', יחד עם מטוסי קרב נוספים מהחיל.

זמן קצר לאחר המלחמה הפכה הטייסת לחלק ממסלול הכשרת טייסי הקרב החדשים והחלה להעביר את קורסי הקא"מ (קורס אימון מבצעי) לאחר קורס הטיס, בכך עסקה עד הוצאת מטוסי האוראגן משירות במרץ 1973.

עם פתיחת מלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת במבצע מוקד להשמדת חילות האוויר של מדינות ערב. בהמשך המלחמה עסקה הטייסת בתקיפת מטרות קרקעיות בכל החזיתות ובסיוע לכוחות הקרקע.

כאמור מטוסי האוראגן הוצאו משירות במרץ 1973 ועד אז פעל בטייסת גף ה-O.T.U.

במקביל להוצאת האוראגנים משירות, קלטה הטייסת את מטוסי הנשר שיוצרו בתעשייה האווירית ושימשו ליירוט והפצצה. הפעלת מטוסים אלו נחשבה לסודית ביותר עקב האמברגו שהטילה צרפת לאחר מלחמת ששת הימים. המטוסים הגיעו בחלקים והורכבו בישראל בהסכמה שבשתיקה. בפרסומים השונים התייחסו ל'נשרים' כ'שחקים' (מיראז'ים) לכל דבר ועניין.

במלחמת יום הכיפורים פעלה הטייסת בעיקר במשימות יירוט הן מהטייסת בחצור והן בפריסות מרפידים בסיני. במהלך המלחמה נזקפו לטייסת 55 הפלות של מטוסי אויב, ביניהם של שלושת מטוסי מיראז' 5 לוביים שפעלו ממצרים.

ההצלחה של הרכבת מטוסי ה'נשר' וכן הצלחתם בקרב הביאו את התעשייה האווירית לפתח את מטוסי הכפיר.

בשנת 1976 החלה הטייסת לקלוט את מטוסי הכפיר מהדגם הראשון ומספר שנים מאוחר יותר את הדגם היותר מתקדם, החל ממלחמת המפרץ וכן במבצעים רבים בלבנון כגון מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם. הטייסת גם פעלה באופן רציף בלבנון, פגעה וסיכלה פעילות מחבלים בגזרה הצפונית.

במסגרת האינתיפאדה השנייה פעלה הטייסת בפגיעה במטרות שונות בתחומי השטחים ורצועת עזה.

בשנת 2005 קלטה הטייסת את מסוקי האפאצ'י לונגבואו שקיבל את השם 'שרף'. עוד לפני הגעה למבצעיות מלאה, השתתפה הטייסת באופן מלא במלחמת לבנון השנייה והשתתפה במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן, וכן במבצעים חסויים רבים אחרים בזירות השונות.

עידן האוראגן עריכה

הקמת הטייסת עריכה

בעקבות הסכמת צרפת למכור מטוסי קרב סילוניים לישראל, הוחלט בחיל האוויר להקים מערך קרב-הפצצה שיורכב ממטוסי סילון בלבד.

בספטמבר 1955 החלו שישה טייסים קורס הסבה למטוס האוראגן בצרפת, ובאוקטובר אותה שנה נחתו 12 המטוסים הראשונים בבסיס חצור. טייסת 'הצרעה' הוקמה ועל פיקודה התמנה סרן בנימין פלד, לימים מפקד חיל האוויר.

סמל הטייסת – צרעה צהובה על רקע ברק אדום בעיגול שחור, עוצב בהשראת סמל טייסת האוראגנים הצרפתית Escadrille SPA 89 Guepe.

ההפלה הראשונה עריכה

בחודשים הראשונים לקיומה, הייתה זו טייסת היירוט המובילה של החיל.

ב-12 באפריל 1956, במהלך קרב אוויר בין זוג מטוסי אוראגן לבין זוג מטוסי וומפייר מצריים, הופל אחד ממטוסי הוומפייר על ידי סגן דוד קישון וטייסו נשבה.

טייסת קא"מ עריכה

בספטמבר 1956 הפכה 'הצרעה' לטייסת קורס אימון מתקדם (קא"מ) ברגיעה וטייסת מבצעית בחירום.

משימת הקא"מ ליוותה את הטייסת עד להוצאת מטוסי האוראגן משירות במרס 1973.

מלחמת סיני עריכה

מלחמת סיני נערכה בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 בין ישראל למצרים. במהלכה נכבש חצי האי סיני והושמדו תשתיות צבאיות רבות של הצבא המצרי.

ב-29 באוקטובר 1956 ביצעו 12 מטוסים מהטייסת ליווי ל-16 מטוסי הדקוטה שהצניחו את גדוד 890 במעבר המיתלה בסיני עם פתיחת המבצע.

ב-31 באוקטובר תקפו הטייסים יעקב אגסי ודוד קישון ברקטות את המשחתת המצרית 'איברהים אל-אוול' שתקפה את נמל חיפה והביאו לכניעתה.

הטייסת ביצעה סה"כ 133 גיחות מבצעיות במשימות תקיפה, אמנעה וליווי.

מלחמת ששת הימים עריכה

מלחמת ששת הימים נערכה ב-5 עד 10 ביוני 1967, בין ישראל למצרים, ירדן וסוריה ובמעורבות עיראק, לבנון, ערב הסעודית וכוחות נוספים.

המלחמה נפתחה במבצע 'מוקד' שנועד להשיג עליונות אווירית. לאחר המבצע התאפשר לצה"ל לתמרן במהירות ולכבוש את חצי האי סיני, את יהודה ושומרון ואת רמת הגולן. במבצע "מוקד" השתתפה הטייסת בתקיפת שדות תעופה במצרים, בירדן ובסוריה.

במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 450 גיחות מבצעיות במשימות תקיפת שדות תעופה, סיוע קרוב ואמנעה.

ארבעה לוחמים נהרגו, אחד נפל בשבי המצרי ושבעה מטוסים נפלו.

הפלת אוראגן מספר 12 עריכה

ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, הופל מטוס אוראגן פגוע של הטייסת, שטס לכוון הקריה למחקר גרעיני בדימונה. הטייס סרן יורם הרפז לא הזדהה והופל על ידי סוללת טילי הוק של יטנ"מ 137 ששכנה בבסיס "מתכים" והגנה על הקריה למחקר גרעיני[1][2][3]. הפלה זו הייתה הירי הקרבי הראשון של טיל הוק בעולם, והפלה ראשונה של מערכת טילי ההוק.

מלחמת ההתשה עריכה

מלחמת ההתשה החלה מייד עם סיום מלחמת ששת הימים, ב-11 ביוני 1967. היא נמשכה כשלוש שנים והסתיימה ב-7 ביולי 1970. המלחמה נערכה במספר חזיתות – מצרים, ירדן, לבנון וסוריה.

במהלך המלחמה הטייסת השתתפה במשימות תקיפת מטרות קרקעיות.

עידן הנשר עריכה

הקמת הטייסת עריכה

במרס 1973 הודממו מטוסי האוראגן והטייסת נסגרה. הסגירה בוצעה כחלק מההיערכות לקליטת הנשר והעברת הקא"מ למטוסי ה"עיט". את מטוס האוראגן החליף מטוס היירוט נשר, שהורכב בתעשייה האווירית על פי תוכניות המטוס הצרפתי 'מיראז' M5'.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973 בהתקפה מתואמת של צבאות ערב כנגד ישראל בהובלתן של מצרים וסוריה. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973.

בפתיחה המלחמה הייתה הטייסת עדיין בתהליכי הקמה, כחצי שנה בלבד לאחר קליטת מטוסי ה"נשר".

הטייסת פעלה בעיקר במשימות ירוט, ביצעה 660 גיחות מבצעיות, מתוכן 600 גיחות אוויר-אוויר ו-60 גיחות תקיפה בשתי החזיתות. הטייסת רשמה 56 הפלות של מטוסי אויב. במהלך המלחמה איבדה הטייסת לוחם צ"א אחד, סרן מנחם קשטן, שמטוסו הופל ב-16 באוקטובר 1973 מעל בסיס חיל האוויר המצרי דוורסואר.

עידן הכפיר עריכה

הקמת הטייסת עריכה

עם תחילת קליטת מטוסי ה"כפיר" C-2 בחיל האוויר הוחלט כי הטייסת תוסב מנשר לכפיר, ומטוסי הנשר יעברו לטייסת 'הנגב' 253 שהוקמה בתקופה זו.

בשנת 1976 החלה הטייסת לקלוט את המטוסים החדשים בבסיס חצור.

מלחמת לבנון הראשונה עריכה

מלחמת לבנון הראשונה נערכה ב-6 ביוני עד 29 בספטמבר 1982. המלחמה התקיימה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות באותה תקופה.

במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 273 גיחות מבצעיות במשימות יירוט, סיוע ואמנעה, תקיפת טק"א וצילום.

ליווי סאדאת עריכה

ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל ב-19 עד 21 בנובמבר 1977 היה אירוע היסטורי.

רביעיית מטוסי "כפיר" של הטייסת ליוותה את המטוס המצרי בדרכו חזרה למצרים.

סוף עידן מטוסי הקרב עריכה

כחלק מתהליך התכנסות משמעותי שעבר על חיל האוויר ועל צה"ל כולו החליטו על סגירת הטייסת. בחודש מאי 1986 היא ביצעה את מטס הפרידה ונסגרה.

עידן הפתן עריכה

הקמת הטייסת עריכה

בשנת 1989 הוחלט שטייסת הצרעה תוקם מחדש בבסיס רמון ותקלוט את מסוקי הקרב המתקדמים מדגם אפאצ’י AH-64A שזכו לכינוי העברי "פתן".

ב-11 בספטמבר 1990 הגיעו לארץ שני המסוקים הראשונים ולמחרת בוצעה טיסת הבכורה.

תאונת הססנה עריכה

ב-13 בדצמבר 1990, התרסק מסוק הססנה בו טסו חמשת חברי צוות ההקמה של טייסת הפתן הראשונה בסמוך להמראתו, כשהתנתק הקשר, הזניק המגדל שני מסוקים של הטייסת לחיפוש המטוס. בתאונה נהרגו 4 טייסים וקצינת המבצעים, כמחצית מצוות ההקמה.

החיסול הממוקד הראשון בצה"ל עריכה

מבצע הסיכול הממוקד הראשון בצה"ל נערך ב-16 בפברואר 1992 בו תקפו מסוקי הטייסת את שיירת המכוניות של מוסאווי בדרום לבנון והשלימו את המשימה בהצלחה.

האינתיפאדה השנייה עריכה

בספטמבר 2000 החל צה"ל ברצף מבצעים בגזרת יהודה, שומרון ורצועת עזה.

מערך המסק"ר ואיתו הטייסת סייעו לכוחות המתמרנים לאורך כל המבצע.

בשנים אלו ביצעה הטייסת מאות גיחות מבצעיות, נקודת המפנה ברצף המבצעים היה מבצע 'חומת מגן'.

מבצע חומת מגן עריכה

מבצע יבשתי שמטרתו פגיעה בתשתיות הטרור בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. המבצע נערך מ-30 במרס עד 20 באפריל 2002.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת מאות גיחות מבצעיות במשימות סיכול ממוקד, סיוע לתמרון ותקיפת תשתיות.

סגירת טייסת הפתן עריכה

בשנת 2004 סגרו את טייסת הפתן לקראת פתיחתה המחודשת בתור טייסת "שרף".

עידן השרף עריכה

הקמת הטייסת עריכה

בשנת 2005 קלטה הטייסת מסוקים חדשים מדגם AH-64D אפאצ'י-לונגבואו בתצורה ישראלית ייחודית שזכתה לשם העברי 'שרף'.

רוב מסוקי ה'פתן' עברו לטייסת 190 שנמצאת באותו בסיס, וחלק עברו הסבה בארצות הברית למסוק השרף.

השרף הוא מסוק אוויוני בעל מערכות מתקדמות ובעל מגוון רחב של סוגי חימוש.

מלחמת לבנון השנייה עריכה

מלחמת לבנון השנייה נערכה בין 12 ביולי ל-14 באוגוסט 2006. המלחמה נפתחה בעקבות חטיפתם של שני חיילי צה"ל – אלדד רגב ואהוד גולדווסר.

הטייסת הייתה עדיין בתהליכי הקמה וטרם הוכרזה כמבצעית באופן מלא.

במהלך המלחמה ביצעה הטייסת 441 גיחות מבצעיות במשימות סיוע לתמרון, ציד משגרי רקטות, תקיפת תשתיות וליווי מסע"ר במשימותיהם בדרום לבנון וברצועת עזה.

במהלך המלחמה איבדה הטייסת שני לוחמי צ"א שסייעו לכוח קרקעי שנקלע למצוקה בקרב אזור בינת ג'בל. בעקבות כשל מכני, המסוק איבד את הרוטור במהלך הטיסה והתרסק. אל"ם צביקה לופט וסרן תם פרקש נספו בתאונה.

מבצע עופרת יצוקה עריכה

מבצע 'עופרת יצוקה' נערך בין 27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009, למול ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, בעקבות ירי רקטות מתמשך מהרצועה על יישובי הדרום. המבצע כלל תמרון של כוחות צה"ל בשטח הרצועה.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת 304 גיחות מבצעיות, שיגרה 334 טילים וירתה כ-25,000 פגזי תותח במשימות סיוע לתמרון, תקיפת תשתיות וסיכול.

מבצע עמוד ענן עריכה

ב-14 בנובמבר 2012 נערך מבצע נוסף ברצועת עזה שמטרתו גביית מחיר והרתעת חמאס. המבצע נמשך מספר ימים והיה אווירי בלבד. הטייסת ביצעה 18 גיחות מבצעית.

מבצע צוק איתן עריכה

מבצע 'צוק איתן' נערך בין 8 ביולי עד 26 באוגוסט 2014. מטרת המבצע הייתה לפגוע פגיעה משמעותית בארגון הטרור חמאס ברצועת עזה כתגובה לשיגור הרקטות המסיבי לעבר יישובי הדרום.

בלחימה זו התגלה לראשונה איום המנהרות וצה"ל התמודד עם 'אירועים מתפרצים' בשטח מדינת ישראל ועם שיגורי רקטות שהגיעו עד לטווח הטייסת והכנף.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת 923 גיחות מבצעיות במשימות תקיפה וסיוע לתמרון של אוגדות 162, 36 ו-143, סיכול אירועים מתפרצים, תקיפת תשתיות וסיכול יעדי איש.

במהלך המבצע שוגרו ארבע פעמים טילי חום של האויב לעבר המסוקים.

הפלת הכטמ"ם האיראני עריכה

ב-10 בפברואר 2018 חדר לשמי ישראל כטמ"ם איראני מדגם שאהד 141. מסוק של הטייסת הוזנק ליירוט והפיל אותו מעל שמי הגליל באזור כפר רופין. הייתה זו ההפלה הראשונה בעולם של כטמ"ם על ידי מסוק.

בתגובה לכך תקף חיל האוויר את קרון ההפעלה של הכטמ"ם. אחד המטוסים התוקפים מדגם F-16I נפגע מירי נ"מ של צבא סוריה והתרסק ליד קיבוץ הרדוף. צוות המטוס נטש בשלום.

בדרכו לנחיתה, מסוק הטייסת שהפיל את הכטמ"ם איתר את הנוטשים והכווין את מסוקי החילוץ ואת כלל הכוחות לחילוץ הטייס והנווט.

מבצע שומר החומות עריכה

מבצע 'שומר החומות' נערך ב-10 עד 21 במאי 2021, למול ארגון הטרור חמאס כתגובה לשיגורי הרקטות לעבר אזור ירושלים ואזור גוש דן ובהמשך גם לעבר יישובי הדרום.

מבצע זה היה המבצע הראשון בו הכניסה הטייסת לשימוש המבצעי את מענ"ש קלע וטילי התמוז על גבי השרף בהיקפים נרחבים.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת 90 גיחות מבצעיות למשימות תקיפת תשתיות, סיכול וסיוע לתמרון ויירוט.

מבצע עלות השחר עריכה

מבצע 'עלות השחר' נערך ב-5 עד 8 באוגוסט 2022, במהלך המבצע תקף חיל האוויר הישראלי שורת מטרות המזוהות עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. במבצע נהרגו תייסיר אל-ג'עברי, מפקד מרחב צפון בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וח'אלד מנצור, מפקד מרחב הדרום בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת 14 גיחות מבצעיות למשימות תקיפת תשתיות, סיכול וסיוע לכוחות הקרקעיים.

מבצע מגן וחץ עריכה

מבצע 'מגן וחץ' נערך ב-9 עד 13 במאי 2023, במהלך המבצע הרג חיל האוויר הישראלי שישה מפקדים בכירים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

במהלך המבצע ביצעה הטייסת 16 גיחות מבצעיות למשימות תקיפת תשתיות, סיכול וסיוע לתמרון.

טייסת אלקטרו-אופטית עריכה

בינואר 2011 סוכמה תוכנית אב למערך המסק"ר. במסגרתה נקבע כי יש להמשיך לבנות את כוחו של המערך, על מנת לתת מענה מיטבי לשדה הקרב המתפתח.

בשנים 2013–2015 יצא לדרך פרויקט שבסיומו יותקנו בכלל מסוקי הטייסת מערכת "קלע" לשיגור חימוש אלקטרו-אופטי ממשפחת טילי SPIKE של חברת רפאל, שילוב ראשון בעולם של חימוש שאינו אמריקאי במסוקי האפאצ'י.

בינואר 2015 שוגר בהצלחה טיל ראשון בניסויים, וב-2018 בוצעה הפעילות המבצעית הראשונה. מאז שוגרו בפעילויות שונות מעל 100 חימושים אלקטרו-אופטיים.

ב-2023 בוצעה ביקורת כשירות מבצעית מלאה (FOC) למערכת הנשק.

סמל הטייסת עריכה

סמל הטייסת הוא צרעה על רקע ברק אדום בעיגול שחור. ניתן להבחין בדמיון הרב לסמלה של טייסת האוראגנים הצרפתית "Escadrille SPA 89 "Guêpe (טייסת SPA 89 "צרעה") של להק־יירוט Escadron de Chasse 1/12 Cambrésis.[4] טייסי חיל האוויר נחשפו לסמל בשנת 1955, בתקופת הסבתם לאוראגנים בצרפת והחליטו לאמץ את סמל הטייסת הצרפתית ואת כינוייה.

מפקדי הטייסת עריכה

שם תקופת כהונה הערות
בני פלד 1955 - 1956
מרדכי הוד 1956 מלחמת סיני
יעקב אגסי 1956 - 1957
ג'ו אלון 1957 - 1959
רפי הר-לב 1959 - 1961
ארלוזור זוריק לב 1961 - 1962 הצטיידות בעוד 24 מטוסים רכש עודפים מצרפת מבצע עקד
עמוס לפידות 1962 - 1965
גיורא רם-פורמן 1965 – 1967
יוסף סלנט 1967 - 1969 מלחמת ששת הימים
גיורא אורן 1969 - 1971 מלחמת ההתשה
יעקב גל 1971 - 1974 מלחמת יום הכיפורים
אילן גונן 1974 - 1977
ישראל בהרב 1977 - 1980 מלחמת של"ג. לבנון הראשונה
דן שיאון 1980 - 1982 מלחמת של"ג
דוד תבור 1982 - 1985
אורי בקל 1985 - 1986 סגירת הטייסת עם מטוסי הכפיר. סיום תקופת הכנף הקבועה
משה כהן 1989 - 1992 קליטת האפאצ'י - פתן
אליק אופיר 1992 - 1994
צביקה לופט 2000 – 2002 נהרג במלחמת לבנון השנייה
טל זהרוני 2002 – 2004
ניר נין נון 2004 - 2005 תקופת כהונה אחרונה כטייסת "פתן"
ניר נין-נון 2006 – 2008 תקופת כהונה ראשונה כטייסת "שרף"
נמרוד שפרוני 2008 - 2010 מבצע עופרת יצוקה
סא"ל א' 2010 - 2012
סא"ל ד' 2012 - 2014
מתן עדין 2014 - 2016
סא"ל ל' 2016 - 2018
סא"ל ע' 2018 - 2021
סא"ל ע' 2021 - היום

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 113 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורגן מעל לכור - הפלת אורגן 12, באתר מרקיע שחקים.
  2. ^ נועם גוטמן, ‏מאז ועד הוק, באתר חיל האוויר הישראלי, ביטאון חיל האוויר, גיליון 162, אפריל 2005. ראו בפרק הפלות ראשונות.
  3. ^ הגיחה האחרונה של הרפז, באתר בטאון חיל האוויר.
  4. ^ בעברית אין מילה מקבילה שמתארת במדוייק את המונח הצבאי הצרפתי Escadron. המשמעות היא "טייסת־על" או להק המורכב ממספר טייסות־משנה או גפים (המכונים בצרפתית Escadrille או SPA) שייעודם הוא אחיד, כמו להק־יירוט (Escadron de Chasse), להק־סיור (Escadron de Reconnaissance) או להק־תובלה (Escadron de Transport). שיטת האירגון של חיל האוויר הצרפתי השתנתה מספר פעמים מאז הוּקם החיל, כך שטייסות־על אלו, הורכבו לעיתים מ-2 טייסות משנה ולעיתים מ-3 טייסות משנה.