יגאל קמינצקי
הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם החרדי לאומי, ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כיהן כראש הישיבה הגבוהה שהוקמה בניצן ב', הוא חבר ההנהגה הרבנית של ארגון חותם,[1] ונשיא מרכז תורה ומדינה.
.jpg) | |
| יגאל קמינצקי, יולי 2017 | |
| לידה |
20 בינואר 1950 (בן 74) ב' בשבט ה'תש"י ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות | חרדים לאומיים |
| תחומי עיסוק | הלכה, מצוות התלויות בארץ |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
  | |
חייו
עריכההרב יגאל קמינצקי גדל בירושלים, למד בבית הספר חורב ובישיבה התיכונית נתיב מאיר. לאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב ובכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בנח"ל במסגרת גרעין עזרא. בצעירותו נשלח הרב קמינצקי על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק לשמש כרב בגוש קטיף, בתחילה – החל מאלול ה'תש"ם (1980)[2] – שלוש שנים בגני טל, ולאחר מכן מעל עשרים שנה כרב היישוב נווה דקלים ורבו של חבל עזה בכללותו.
בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון, עסק הרב קמינצקי ביצירת דרכים לגידול חקלאי לפי ההלכה, במסגרת עסקית, בלי לפגוע בהלכות שנת השמיטה ואחרות, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן, הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים, שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה.
בזמן תוכנית ההתנתקות, הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל באי-אלימות כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו, אך תמך בסירוב פקודה בעקבות פסיקתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, עליה התבטא: "הרב שפירא הוא המרא דאתרא והפוסק בכל הנושאים הללו, הוא אמר את דברו בצורה הברורה ביותר, ומי אנחנו ליד פסיקתו".[3] מנהיגותו באותה תקופה נשאה אופי רציונלי, בהתייחסות לתוכנית ההתנתקות ככזו שעשויה לצאת לפועל, בניגוד לפרשנויות שהוענקו לדברי רבנים ואישי ציבור שונים כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתבצע.
לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, בשנת 2006, עבר הרב קמינצקי לגור בקרווילה בניצן. הוא משמש כחבר מרכז מפלגת תקומה, מרבה לפעול בזירה הציבורית, ומשמש כאחד ממנהיגי קהילת מפוני גוש קטיף ודובריה, לאחר שהות של כ-4 שנים באתר הקרווילות בניצן, עבר הרב קמינצקי ליישוב הקבע החדש בניצן. הוא נשוי ואב לתשעה ילדים.
בספטמבר 2010, הקים הרב קמינצקי יחד עם הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את הישיבה הגבוהה כיסופים שבניצן ב'. ביולי 2015, הרב הלל רוטקוף עזב את הישיבה כדי להקים ישיבה חדשה ביישוב בני נצרים, והרב קמינצקי נשאר לכהן כראש הישיבה בניצן.
כיום עומד הרב קמינצקי בראש 'מרכז תורה ומדינה' ביישוב ניצן ב'.
אחד מבניו הוא הרב אסף קמינצקי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב ומחבר הספרים "בינת השבת", "בינת טהרה" ו"בינת ברכה". חתניו הם: הרב מאיר בראלי, רב היישוב עשהאל, הרב גלעד מינץ, ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם והרב יובל מיטלמן רב בית הכנסת "ישורון'' בגדרה.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאמרי הרב יגאל קמינצקי בספריית אסיף
- רשימת המאמרים של יגאל קמינצקי באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של יגאל קמינצקי, באתר רמבי"ש
- מאמרים של הרב יגאל קמינצקי, באתר ספריית אסיף
- יאיר אטינגר, הרב האזורי של עזה לשעבר: כעת המטרה היא ליצור כוח פוליטי, באתר הארץ, 18 בפברואר 2006
- ירעם נתניהו, שליפות עם הרב יגאל קמינצקי, באתר nrg, 4 באוגוסט 2009
הודיה כריש חזוני, "אם לא נחזור לעזה, העפיפונים יהיו שוב טילים", בעיתון מקור ראשון, 26 ביולי 2018- רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם הרב יגאל קמינצקי, בעיתון בשבע
- כל הכתבות על הרב קמינצקי, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות, באתר "חותם"
- ^ הרב הראשי - שלמה גורן - רב' (1) - ענייני הרבנות הראשית - כרך א' - 1981, באתר ארכיון המדינה, עמ' 237-238
- ^ הרב קמינצקי: נמסור את רכושנו על ארץ ישראל, באתר ערוץ 7
- ^ אורלי הררי, רב חדש לישוב עשהאל: "נקודת ציון משמעותית", באתר ערוץ 7, 6 בנובמבר 2014