יגאל קמינצקי
הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם הציונות הדתית, ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כיהן כראש הישיבה הגבוהה שהוקמה בניצן, והוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".[1]
.jpg) | |
| יגאל קמינצקי, יולי 2017 | |
| לידה |
20 בינואר 1950 (בן 70) ב' בשבט ה'תש"י |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | הלכה |
  | |
חייועריכה
הרב יגאל קמינצקי גדל בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבה תיכונית נתיב מאיר. לאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב ובכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בנח"ל במסגרת גרעין עזרא. בצעירותו נשלח הרב קמינצקי על ידי הרב צבי יהודה קוק לשמש כרב בגוש קטיף, בתחילה שלוש שנים בגני טל, ולאחר מכן מעל עשרים שנה כרב היישוב נווה דקלים ורב של חבל עזה בכללותו.
בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי ביצירת דרכים לגידול חקלאי לפי ההלכה במסגרת עסקית בלי לפגוע בהלכות שנת השמיטה ואחרות, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה.
למרות חיכוכים מעטים שהתקיימו, הרב קמינצקי היווה סמכות מקובלת, דבר שהתבטא בבית דין לדיני ממונות שבראשו עמד. מעמדו וסמכותו התבטאו בזמן תוכנית ההתנתקות, כאשר הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל באי-אלימות כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו. מנהיגותו נשאה אופי רציונלי, בכך שגרס בפני שומעי לקחו שתוכנית ההתנתקות עשויה לצאת לפועל. דבריו אלה בלטו על רקע התבטאויותיהם של מספר רבנים ואישי ציבור אחרים, שפורשו כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתרחש בעקבות צו אלוהי.
לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, בשנת 2006, עבר הרב קמינצקי לגור בקרווילה בניצן. הוא משמש כחבר מרכז מפלגת תקומה, מרבה לפעול בזירה הציבורית, ומשמש כאחד ממנהיגי קהילת מפוני גוש קטיף ודובריה, לאחר שהות של כ-4 שנים באתר הקרווילות בניצן עבר הרב קמינצקי ליישוב הקבע החדש בניצן. נשוי ואב לתשעה ילדים.
בספטמבר 2010 הקים הרב קמינצקי ביחד עם הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את הישיבה הגבוהה כיסופים שבניצן. ביולי 2015 הרב הלל רוטקוף עזב את הישיבה כדי להקים ישיבה חדשה ביישוב בני נצרים, והרב קמינצקי נשאר לכהן כראש הישיבה בניצן.
כיום עומד הרב קמינצקי בראש 'מרכז תורה ומדינה' בישוב ניצן.
בנו הוא הרב אסף קמינצקי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב ומחבר הספרים "בינת השבת" ו"בינת טהרה". חתנו הוא הרב מאיר בראלי, רב יישוב עשהאל.[2]
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימת המאמרים של יגאל קמינצקי באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של יגאל קמינצקי, באתר רמבי"ש
- יאיר אטינגר, הרב האזורי של עזה לשעבר: כעת המטרה היא ליצור כוח פוליטי, באתר הארץ, 18 בפברואר 2006
- ירעם נתניהו, שליפות עם הרב יגאל קמינצקי, באתר nrg, 4 באוגוסט 2009
- הודיה כריש חזוני, "אם לא נחזור לעזה, העפיפונים יהיו שוב טילים", בעיתון מקור ראשון, 26 ביולי 2018
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם הרב יגאל קמינצקי, בעיתון בשבע
הערות שולייםעריכה
- ^ אודות, באתר "חותם"
- ^ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/286835