יגאל קמינצקי

רב השייך לזרם הציונות הדתית, ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות

הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם החרדי לאומי, ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כיהן כראש הישיבה הגבוהה שהוקמה בניצן ב', הוא חבר ההנהגה הרבנית של ארגון חותם,[1] ונשיא מרכז תורה ומדינה.

הרב משה יגאל קמינצקי
יגאל קמינצקי, יולי 2017
יגאל קמינצקי, יולי 2017
לידה 20 בינואר 1950 (בן 74)
ב' בשבט ה'תש"י
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים לאומיים
תחומי עיסוק הלכה, מצוות התלויות בארץ
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב יגאל קמינצקי, יולי 2015

חייו עריכה

הרב יגאל קמינצקי גדל בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבה תיכונית נתיב מאיר. לאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב ובכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בנח"ל במסגרת גרעין עזרא. בצעירותו נשלח הרב קמינצקי על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק לשמש כרב בגוש קטיף, בתחילה – החל מאלול ה'תש"ם (1980)[2] – שלוש שנים בגני טל, ולאחר מכן מעל עשרים שנה כרב היישוב נווה דקלים ורב של חבל עזה בכללותו.

בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי ביצירת דרכים לגידול חקלאי לפי ההלכה במסגרת עסקית בלי לפגוע בהלכות שנת השמיטה ואחרות, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה.

בזמן תוכנית ההתנתקות הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל באי-אלימות כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו. אך תמך בסירוב פקודה בעקבות פסיקתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, עליה התבטא: "הרב שפירא הוא המרא דאתרא והפוסק בכל הנושאים הללו, הוא אמר את דברו בצורה הברורה ביותר, ומי אנחנו ליד פסיקתו".[3] מנהיגותו בתקופה נשאה אופי רציונלי, בהתייחסות לתוכנית ההתנתקות ככזו שעשויה לצאת לפועל, בניגוד לפרשנויות שהוענקו לדברי רבנים ואישי ציבור שונים כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתבצע.

לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, בשנת 2006, עבר הרב קמינצקי לגור בקרווילה בניצן. הוא משמש כחבר מרכז מפלגת תקומה, מרבה לפעול בזירה הציבורית, ומשמש כאחד ממנהיגי קהילת מפוני גוש קטיף ודובריה, לאחר שהות של כ-4 שנים באתר הקרווילות בניצן עבר הרב קמינצקי ליישוב הקבע החדש בניצן. נשוי ואב לתשעה ילדים.

בספטמבר 2010 הקים הרב קמינצקי ביחד עם הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את הישיבה הגבוהה כיסופים שבניצן ב'. ביולי 2015 הרב הלל רוטקוף עזב את הישיבה כדי להקים ישיבה חדשה ביישוב בני נצרים, והרב קמינצקי נשאר לכהן כראש הישיבה בניצן.

כיום עומד הרב קמינצקי בראש 'מרכז תורה ומדינה' ביישוב ניצן ב'.

אחד מבניו הוא הרב אסף קמינצקי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב ומחבר הספרים "בינת השבת", "בינת טהרה" ו"בינת ברכה". חתניו הם: הרב מאיר בראלי, רב היישוב עשהאל, והרב גלעד מינץ, ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יגאל קמינצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה