יגדל אלוהים חי
יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק). בפיוט 13 שורות, אחת לכל אחד מהעיקרים, בנוסח הספרדים יש בסוף הפיוט עוד שני חרוזים.
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי (על פי נוסח הספרדים)
|
---|
1. יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח / נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ |
מחבר הפיוט
עריכהמקובל, שמחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה, כנראה בהמאה הארבע עשרה[1]. הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541)[2].
בעבר היו מקובלים יחוסים שגויים, לדוגמה: הרב יעקב עמדין ייחסו בוודאות לרמב"ם[3], והרב יחיא צאלח והיש"ר מקנדיאה[4] ייחסוהו לרבי שלמה אבן גבירול[5].
לפיוט יש דמיון רב לשיר "אפתח בכינור" מאת עמנואל הרומי יש הסוברים שהשיר המקורי הוא יגדל ועמנואל הרחיב את דבריו, אחרים סוברים שהשיר המקורי הוא מאת עמנואל ויגדל הוא קיצור שלו.[6]
נוסח וביקורת
עריכהבמהלך הדורות נוסף בית לפיוט (האחרון) גם גוף הפיוט השתנה במעט. שינוי אחד נעשה על ידי רבי יהושע בנבנישתי שהוסיף בבית השני את המילה "גם" מה שלדעת נחמיה אלוני מהווה סתירה לדעת הרמב"ם בנושא.[7]
רבים כתבו שהפיוט לא תואם במדויק את שיטת הרמב"ם, אדמיאל קוסמן סיכם את הבעיות העיקריות: העיקר החמישי מחסיר את האיסור לעבוד עם מתווכים, העיקר השישי מוסיף שהנבואה רק ליהודים,[8] העיקר השמיני מחסיר את האמונה שלא יתווסף דבר לתורה, העיקר ה-12 מחסיר את האיסור לחשב את הקץ.[9]
המהרש"ל התנגד בחריפות לפיוט בעיקר בשל המושג "עיקרים" שלא קיים לשיטתו.[10]
מנגד, מהרח"ו כתב שהאריז"ל אמר לו שהוא רק אומר פיוטים קדמוניים (כגון אלה של רבי אלעזר הקליר) ולא הפיוטים המאוחרים, ובפרט לא הפיוט 'יגדל'[11][12]. בחסידות הדעות חלוקות, יש שנהגו להגיד ויש שקראו למחוק את הפיוט מהסידור.
הרש"ש בכתב הייסוד של חברת אהבת שלום מצטט את הפיוט. השל"ה ביאר את הפיוט על פי הקבלה.[13]
מקור אמירת הפיוט
עריכהבספר "סדר היום" שחיבר המקובל משה בן מכיר בסוף המאה ה-16 נאמר[14]:
"ויש שנהגו לומר אחר התפלה י"ג עיקרים שהוא פזמון יגדל אלהים חי וכו' בנעימת קול והוא מנהג טוב ויפה ועולה לד' עניינים לקבל עליהם האמנת י"ג עיקרים גם לומר אותם בשמחה לכבוד היום הקדוש והוא מכלל העונג"
זמן אמירת הפיוט
עריכהלמעשה, הפיוט התקבל בכל תפוצות ישראל, אך מקום אמירתו שונה מקהילה לקהילה. בחלק מקהילות אשכנז המזרחיות נוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית; בקהילות ספרד ובקצת קהלות נוסח אשכנז[15] הוא מושר בליל שבת וחג לאחר סיום תפילת ערבית; יוצאי מרוקו אומרים אותו גם בתפילת שחרית של שבת לפני ברוך שאמר, וגם כשמלווים את החתן בשבת חתן; חלק קטן מהתימנים השאמיים אומרים אותו בתוך סדר קבלת שבת; והבלדים (ושאר מתפללי הנוסח השאמי) אומרים אותו אחרי תפילת ערבית של שבת, או לפני עלינו לשבח. יש שאומרים אותו גם בעת קבורת המת, שכן מוזכר בו תחיית המתים. הקראים אומרים אותו בשמחת תורה אחרי קריאת התורה. בקרב יהודי גאורגיה נוהגים לאומרו אחרי ערבית של שבת בניגון מיוחד לשבתות, ובימים נוראים בניגון אחר.
לקריאה נוספת
עריכה- חנה כשר ואורי מלמד, "הורתו ולידתו של הפיוט 'יגדל אלהים חי'", התפילה בישראל: היבטים חדשים, אורי ארליך (עורך), תשע"ו, עמ' 183–155, באתר Academia.edu
- ישראל דודזון, אוצר השירה והפיוט, ניו יורק, 1970 כרך ב, עמ' 267-266
- נהוראי מאיר שטרית, 'הפיוט "יגדל", מקורותיו ונוסח יהודי מרוקו', ידע–עם 68-67 (תשס"ח), עמ' 173-16
- משה חלמיש, הערות אחדות לפיוט "יגדל", חקרי קבלה ותפילה, באר שבע, תשע"ב, עמ' 52, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
קישורים חיצוניים
עריכה- הפיוט יגדל אלהים חי, באתר הפיוט והתפילה
- יגדל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שמואל פנחס גלברד, "יגדל אלוקים חי", אתר מורשת
- וידאו של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים את אחד מהניגונים שלהם ל'יגדל' (החל מ-1:45).
- מידע על יגדל אלוהים חי בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך קבע שד"ל, במבוא שכתב למחזור תפילה למנהג בני רומא, ע"פ שני כת"י שהיו לפניו. וכך כתב: "ואני ראיתי סדור כ"י על קלף מנהג בני רומא, נכתב בשנת קמ"ג, ושם הסופר משה בכמ"ר יקותיאל חפץ ממשפחת הצפרוני, ועל גבי יגדל כתב: אלו הם י"ג עקרים שסידרם כמה"ר דניאל זקני זלה"ה בכמ"ר יהודה דיין".
- ^ על השתלשלות הדפסת הפיוט ראו: יוסף ויכלדר, יגדל וישתבח, "המבשר התורני" י"ז כסלו תש"ע, עמ' יב, 0049 (וישלח), באתר אוצר החכמה
- ^ סידור היעב"ץ פתיחה לשיר היחוד
- ^ נובלות חכמה צב, ב
- ^ תכלאל עץ חיים ח"א דף קי עמוד ב. כל כתב: "דע כי קבלה בידנו שפיוט זה הוא מיוסד מהרב ר' שלמה ן' גבירול ז"ל וכמדומה לי שראיתי גם כן בספר הר"ר אליהו הבחור ז"ל שיחסה אליו". בסידור אוצר התפילות (תקון תפילה) דוחה קביעה זו שככל הנראה שלש עשרה עיקרים לא היו ידועים לפני תקופת הרמב"ם.
- ^ ישעיהו זנה, 'ספרות המוסר והפילוסופיה בשירי עמנואל הרומי', תרביץ ה (תרצ"ד), עמ' 333
- ^ נחמיה אלוני, 'לנוסחו של "יגדל"', טורי ישרון, כז (תשל"ב), עמ' 9-8, באתר אוצר החכמה
- ^ הערת הרב אריה ליב גורדון בסידור עיון תפילה
- ^ אדמיאל קוסמן, י"ג העיקרים לרמב"ם בפיה"מ, ב"יגדל" וב"אני מאמין"', מנחה לאי"ש, ירושלים תשנ"א, עמ' 348-337, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ראו: יצחק רפאל, ספר היובל לכבוד הרב ד"ר שמעון פדרבוש, ירושלים תשכ"א, עמ' שט אות י
- ^ שער הכוונות, עניין נוסח התפילה: "ובראשונה אכתוב עניין א' שא"ל מורי ז"ל בעניין הפזמוני' והפיוטים שתקנו האחרוני' דע לך כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירול וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלקים חי כו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו' וכן ביום הכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' שם טוב ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם על פי חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת".
- ^ ראו: דוד ירחמיאל רבינוביץ, בירור מקיף בנוסח אמירת אני מאמין והמסתעף למנהג אמירת השיר יגדל', עץ חיים <באבוב>, ט (תשס"ט), עמ' רנז-רסט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ שער האותיות, אות א, נח:
- ^ סדר היום - תפילת השבת
- ^ ברוב קהילות אשכנז בחו"ל, וגם בקצת קהילות בארץ, כולל בית כנסת הגדול בירושלים.