יהודה בר יקר
יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן. מחבר פירוש על התפילה והברכות. ישנה מחלוקת בין החוקרים אם עסק גם בקבלה.
קורות חייו עריכה
רבי יהודה ככל הנראה נולד[1] וחי בפרובאנס בין צרפת לספרד,[2] תקופה מחייו היה בברצלונה, והיה בעל הלכה דיין ופוסק, רמב"ן העיד שהיה תלמידו של הריצב"א מדמפיר,[3].
לאחר תקופה זו, כנראה עזב לצרפת, שם כנראה עמד בראש ישיבה.[4]
יהודה בר יקר היה רבו של רמב"ן וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות.
תלמידיו ובית המדרש הספרדי מביאים בשמו מסורות ופירושים רבים בעיקר בענייני תלמוד.[5] שלם יהלום הוכיח שבכל מקום שרמב"ן אומר "שמעתי" או "מפי רבי" כוונתו לבר יקר.
הרשב"ש כינהו ”אוצר גדול לשני התלמודים” (שו"ת הרשב"ש סימן פט), בעקבת דבריו יש שהבינו שחוץ מחיבורו לירושלמי חיבר פירוש לבבלי, פירוש זה אינו קיים היום.[6]
כמקובל עריכה
גרשם שלום סבר שהיה מקובל, ולטענתו הוא ממקורותיה הראשוניים של תורת הקבלה,[7] ואף סבר שהיה תלמידו של רבי יצחק סגי נהור וכך סבר משה אידל,[8] חביבה פדיה חלקה על הנחה זו וסברה שהמרחק בין בר יקר לסגי נהור גדול.[9]
עודד ישראלי פרסם מחקר מקיף בו טען שעל אף שבר יקר עסק רבות בתורת הספירות לא היה מקובל, עיסוקו בתורת הספירות דומה יותר לתורת הגלגולים האריסטוטלית מאשר לתורת הספירות הקבלית, עוד טען שאף שלא היה מקובל העביר מסורות קבליות אשר הכשירו את הקרקע לפרסום תורת הקבלה.
חיבוריו עריכה
- פירוש התפילה והברכות לרבי יהודה בר יקר (מעין גנים)[10] - שמואל ירושלמי, ירושלים תשכ"ט. חיבור זה הובא בחיבורים רבים ביניהם ארחות חיים שו"ת הרשב"ש, פירוש הריטב"א להגדה של פסח ועוד, בפירוש האבודרהם המפורסם לסידור התפילה העתיק קטעים רבים מפירוש זה.
- פירוש י"ג מידות - בתוך פירוש התפילות והברכות, חלק ג - ההשלמות עמ' 10 - 27.
- פירוש תפילות יום הכיפורים מרבינו יהודה בר יקר, - רח"ד שעוועל, סיני סב (תשכ"ח).
- פירוש תפילות ראש השנה מרבינו יהודה בר יקר - רח"ד שעוועל, הדרום כו (תשכ"ח) עמ' 7–43.
כמו כן חיבר פירוש לתלמוד ירושלמי אשר לא הגיע לידינו,.[11]
לקריאה נוספת עריכה
- שלם יהלום, "ר' יהודה בר יקר – תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן", סידרא יז, תשס"א-תשס"ב, עמ' 79–107.
- עודד ישראלי, "מקובל בעל כרחו: רבי יהודה בן יקר - בין דמות לדימוי", קבלה לא (תשע"ד), עמ' 281.
קישורים חיצוניים עריכה
יהודה בן יקר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ התאריכים הידועים הם 1193 שמביא את הרמב"ם אשר ספריו הגיעו בשנה זו לפרובנס, וכן 1215, אשר חתום על פסק דין משנה זו בברצלונה
- ^ כך נשמע מכתביו שאומר ש"כך נהגו בצרפת אך כאן לא נהגו"
- ^ לקוטות הרמב"ן פסחים דף קיז ע"ב ד"ה ואומר.
- ^ תור הזהב בספר, עמוד 149.
- ^ חידושי הרמב"ן קידושין כב., שבת נז:, בבא מציעא כא., ועוד מקומות רבים, הרשב"א בבא בתרא פב., הריטב"א ב"ב פב:, כתובות עד., קידושין יד., יומא מא., ר"ן ב"ב פב., כתובות עד., רא"ה חולין כד., כתובות עד., רבנו קרשקש כתובות עד., רבי משה די לאון ספר נפש החכמה סימן סט, ספר זכר צדיק
- ^ שלם יהלום עמ' 88
- ^ גרשם שלום, "לחקר קבלת רבי יצחק בן יעקב הכהן" תרביץ ג תרצ"ב, עמ' 277, וכך סבר גם יוסף דן, "תולדות תורת הסוד העברית" מרכז זלמן שזר ירושלים כרך ח עמ' 24 - 25.
- ^ משה אידל רמב"ן: קבלה הלכה ומנהיגות רוחנית, תרביץ סד, תשנ"ה, עמ' 542.
- ^ חביבה פדיה, הרמב"ן - התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש תל אביב תשס"ג עמ' 89, הע' 5.
- ^ כן מכנה הרשב"ש את הספר.
- ^ ראה שו"ת הרשב"א א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, התשב"ץ אף הוא הביא פירוש מספר זה בספר מגן אבות, פרק ד משנה יא, עמ' סז, ככל הנראה הוא היה המפרש הראשון לירושלמי.