יהושע מאמאן

רב ישראלי

הרב יהושע מאמאן (מכונה "הימ"ן"[1]; י"א בטבת ה'תרע"ח, 26 בדצמבר 1917כ"ו בטבת ה'תשע"ח, 13 בינואר 2018) היה דיין, פוסק ומחבר. כיהן כרב העיר מרקש שבמרוקו, ולאחר עלותו לארץ ישראל, כיהן כרב הקהילה הספרדית וחבר לשכת הרבנות בעיר נהריה, אב בית הדין בעיר באר שבע, וחבר בית הדין הגדול לערעורים. בערוב ימיו כונה "זקן רבני יהדות מרוקו". גולת הכותרת של יצירתו ההלכתית היא סדרת ספריו "עמק יהושע".

הרב יהושע מאמאן
לידה 26 בדצמבר 1917
י"א בטבת ה'תרע"ח
צפרו, מרוקו
פטירה 13 בינואר 2018 (בגיל 100)
כ"ו בטבת ה'תשע"ח
ירושלים
כינוי הימ"ן
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרוקו, ישראל
תקופת הפעילות ? – 13 בינואר 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות מרוקו, חרדים ספרדים
תחומי עיסוק דיינות, הלכה
תפקידים נוספים רבה של נהריה, אב"ד בבאר שבע, חבר בית הדין הרבני הגדול
רבותיו הרב דוד עטר
בני דורו הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש
חיבוריו שתי ידות – יד רמה. שתי ידות - יד חרוצים. שו"ת עמק יהושע – (7 חלקים). שער יהושע. הגדה של פסח ויוגד ליוסף ויוגד ליהושע. ניצוצי אור. מצפה יהושע
בת זוג חנה מרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב יהושע מאמאן

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיר צפרו שבמרוקו לרב רפאל עמרם מאמאן, בן הרב רחמים יוסף, ראש ישיבת "תחכמוני" בצפרו ומחבר הספר "חירג"א דיומא",[2] בן לשושלת רבנים[3] מצאצאי הרמב"ם.

בצעירותו למד והתחנך אצל הרב דוד עטר. בשנת 1946 קיבל את תעודת ההסמכה שלו לדיינות מבית הדין הגדול ברבאט, והחל לכהן כרב ודיין בעיר אספי כבר בגיל 28.[4] בשנה זו שימש גם כדיין וסגן אב בית הדין של רבאט הרב מימון אוחיון, עד שנת 1963, אז החל לשמש כאב בית דין ורב העיר מרקש עד לעלייתו לישראל (כדי לסייע לאמו) בשנת ה'תשכ"ח (1967), טרם עלייתו קיבל באותה שנה בחודש כסלו תעודת דיינות מראש הרבנים במרוקו הרב שאול אבן דנאן.[5]

בישראל נמנה זמן מה בין חכמי ישיבת פורת יוסף בירושלים.[6]

בשנת ה'תשכ"ח (1968) החל לשמש כרב הקהילה הספרדית וחבר לשכת הרבנות בנהריה.[7] בשנת ה'תשל"ח (1978) עבר לשמש כדיין,[8] ובהמשך כאב בית הדין הרבני האזורי בעיר באר שבע עד שנת 1988. בשנת ה'תשמ"ח התמנה לדיין בפועל בבית הדין הרבני הגדול לערעורים,[9] תפקיד בו כיהן עד שנת ה'תשס"ט. הוא חזר להתגורר בירושלים בשכונת מקור ברוך, ובמקביל לתפקידו שימש כראש כולל לפנסיונרים בשכונתו ומחנה יהודה.[6]

בזקנותו סיים את ספר הזוהר בפעם המאה.[10]

בינואר 2018 נחלש ואושפז בבית החולים שערי צדק, ובכ"ו בטבת ה'תשע"ח (13 בינואר 2018) נפטר בביתו בירושלים,[11] מפלגת ש"ס ומועצת חכמי התורה פרסמו הודעת אבל,[12] והראשון לציון הרב יצחק יוסף הורה לבחורי הישיבות להשתתף בהלווייתו.[13] הלווייתו יצאה מישיבת פורת יוסף בגאולה, בין מספידיו היו הרבנים יצחק יוסף, שלמה משה עמאר, בן ציון מוצפי, משה צדקה ויצחק אזרחי. הוא נקבר בהר המנוחות.

פסיקתו ההלכתית

עריכה

בספריו התכתב הרב מאמן עם הרבנים שלום משאש, הרב הראשי לירושלים, והראשון לציון הרב עובדיה יוסף. עם הרב משאש התדיין והתפלמס רבות, לפעמים נטה לחזק את דעת הרב עובדיה יוסף.[14]

פרסים והנצחות

עריכה

משפחתו

עריכה

הרב מאמאן היה נשוי לחנה מרים (נפטרה בטבת ה'תשס"ו).

  • בנו, הרב ד"ר רפאל עמרם מאמן. מחבר ועוד.
  • בנו, הרב אברהם מיכאל מאמאן - רב שכונת דרום בבאר שבע, וראש ישיבת "תורה אור" שהוקמה בשנת 2000, על שם ספרו של סבו.
  • בתו, פאני הנשואה לשמעון מרציאנו מנהל בית ספר אוצר התורה בקרטיי (צרפת)
  • נכדו, בן בתו שולמית, הרב יאיר בן מנחם - דיין בבית הדין הרבני בתל אביב. ומחבר ספרי "יאיר משפט"
  • נכדו, בנו של הרב אברהם מיכאל מאמאן, אריאל ממן – שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז דרום.
  • נכדתו, מרים מונסונגו, בת בתו יפה וחתנו הרב יעקב, מנהל התיכון היהודי "אוצר התורה", נרצחה ב־19 במרץ 2012 בפיגוע אנטישמי בטולוז שבצרפת[16]

חיבוריו

עריכה

ספרים

עריכה
באתר היברובוקס

כתבי יד רבים שלו עוד לא באו בדפוס ובנו הקים מכון להדפסתם.

מאמרים

עריכה
  • "מגבלות גיל לנבחרי ציבור" - הופיע בספר בצומת התורה והמדינה כרך א', הוצאת מכון צומת.

לקריאה נוספת

עריכה
  • איש אשר רוח בו: מסכת חייו המופלאה של מרן הגאון הצדיק רבנו יהושע מאמאן זצוק"ל בעל "עמק יהושע" ז"ח, תשע"ט
  • רפאל עמרם ממן, עם ר"ם - על תולדות משפחת מאמאן, ק"ק צפרו, ושושלת היוחסין של רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם מראשית היישוב היהודי בצפרו שבמרוקו.
  • אביאל חיים חורי - "מלאך למאה שנה", הרב אברהם מאמאן משוחח על אביו. 'תור הזהב', עיתון הדרך גיליון 70. עמודים ו' - י"ב.

קישורים חיצוניים

עריכה

תמונות

עריכה

סרטונים

עריכה

מותו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כך בחתימתו בספריו
  2. ^ הספר (באתר היברובוקס, בהדפסת הרב יהושע מאמאן, ירושלים ה'תשל"ב)
  3. ^ השושלת, בספר שדה יהושע (עמוד 5)
  4. ^ תמונתו בסביבות גיל זה ראו כאן
  5. ^ ראו את התעודה פה. כן קיבל מכתבי המלצה וברכה מהרבנים עובדיה הדאיה, רפאל ברוך טולידנו (שכתב "שהוא מגדולי הרבנים של מארוקו"), ויוסף משאש (ספר חירגא דיומ"א, עמודים 7-9).
  6. ^ 1 2 3 אלי שלזינגר, יקירי ירושלים: הגרי" מאמאן ומנהל הסמינר החדש, באתר בחדרי חרדים, 25 בינואר 2015
  7. ^ הרב יהושע ממן נבחר כרב ספרדי חבר הרבנות המקומית בנהריה, הצופה, 18 באוקטובר 1968בשרה עונה של המועצה הדתית בנהריה, הצופה, 12 בספטמבר 1969
  8. ^ הסמכה לדיינות, באתר ארכיון המדינה, עמ' 5
  9. ^ הודעה על מינוי דיינים לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול, ילקוט הפרסומים 3513, התשמח, 1988, עמ' 552
  10. ^ משה ויסברג • צילום: שוקי לרר, בבית זקן רבני מרוקו הישיש סיימו את הזוהר בפעם המאה, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2016
  11. ^ קובי נחשוני, "זקן רבני מרוקו" נפטר, באתר ynet, 14 בינואר 2018
  12. ^ ישי כהן, ‏מועצת החכמים: "אבדן גדול לעולם התורה והדיינות", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2018
  13. ^ ישי כהן, ‏"תלמידי הישיבות ישתתפו בהלוויית הרב יהושע מאמאן זצ"ל", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2018
  14. ^ עיין בשו"ת עמק יהושע, כגון לעניין ששכח ברכת המזון בסעודה ראשונה ביום טוב ראשון, לדעתו אין לחזור כדעת הרב עובדיה יוסף. ואילו רבי שלום משאש חלק עליו ואומר שצריך לברך.
  15. ^ [1]
  16. ^ משה ויסברג, בחדרי חרדים, כך קיבל זקן רבני מרוקו את בשורת האיוב • בלעדי, באתר בחדרי חרדים, 20 במרץ 2012


הקודם:
הרב דוד עובדיה
רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב משה ויזגאן