יוזף רות
יוזף רוֹת (לעיתים רוט; Joseph Roth; 2 בספטמבר 1894, ברודי – 27 במאי 1939, פריז) היה סופר ועיתונאי יהודי-אוסטרי ממוצא גליציאני.
.jpg) | |
| יוזף רות, 1926 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1894 ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1939 (בגיל 44) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Moses Joseph Roth |
| מדינה |
אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| מקום קבורה |
בית הקברות טיאה בפריז |
| אירועים משמעותיים |
שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
סאטירה |
| יצירות בולטות | מארש ראדצקי, איוב, קברות הקפוצ'ינים |
| בן או בת זוג |
אירמגרד קוין |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
_Joseph_Roth.JPG)
תולדות חייו ויצירתו
עריכהמשה יוסף רוֹת נולד בעיירה בְּרוֹדִי הסמוכה ללבוב שבגליציה, שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, לאם יהודייה; את אביו לא הכיר. הוא גדל בסביבה יהודית מובהקת בברודי.
האירוע המעצב של חייו היה מלחמת העולם הראשונה וקריסת האימפריה שלאחריה. רות נאלץ לקטוע את לימודיו בווינה ולחזות בהתמוטטות המדינה שבה ראה את מולדתו. כל שנות מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרי-הונגרי. ב-1920 הגיע לברלין, ועבד שם כעיתונאי ב-Neue Berliner Zeitung ובעיתונים אחרים. ב-1925 עזב את ברלין, וב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עזב את גרמניה. ב-1928 חלתה אשתו פרדריקה בסכיזופרניה, והדבר היה עליו לנטל כלכלי ופסיכולוגי כבד.
בספריו מתאר רות את גורלם של אנשים חסרי מולדת, התועים ונודדים בעולם: יהודים שגורל עמם כפה עליהם חיים בגולה, אוסטרים שאינם מוצאים את מקומם במדינה הרב-לאומית של האימפריה האוסטרו-הונגרית – המדינה היחידה המאפשרת, לדעת רות, "להיות פטריוט ואזרח העולם הגדול" בו בזמן.
בעוד שבתחילת דרכו כתב רות עלונים קומוניסטיים תחת הכינוי "יוזף האדום", הרי שביצירתו המאוחרת נטה למלוכנות וביקש להשיב לקיסרות האוסטרית את זוהרה שאבד. פנייה זו אל העבר ניתן לראות כתגובה ללאומנות הגואה, בעוד שהקיסרות האוסטרית נתפסה בידי נתיניה היהודים כמיטיבה עמם.
היצירה הייצוגית של תקופה זו בפועלו היא הרומן "מארש רדצקי" (1932) – סאגה רב-דורית על משפחת קצינים בצבא הקיסרות. ברומן "קברות הקפוצ'ינים" מתאר רות את המשך קורותיו של גיבור "מארש רדצקי" בשנות השלושים. המפורסמת מבין יצירותיו העוסקות ביהדות היא הרומן "איוב".
'איוב: סיפורו של איש פשוט' מתאר את ניסיונותיו הקשים של גיבור ושמו מנדל זינגר, מהלומות הגורל פוקדות אותו, בתחילה בגטו שברוסיה הצארית ואחר כך ברחובות ניו יורק, עד שהוא מאבד אמונתו באלוהים; אך אז, לאחר שאפסה כל תקווה, קורה דבר מה שמחזיר למנדל את אמונתו. רות, שעבד רוב חייו כעיתונאי, הותיר אחריו גם כמות נכבדת של טורי פליטון ותיאורי מסע שחלקם נאספו בספר "מה שראיתי - רשימות מברלין 1920-1932" שטרם תורגם לעברית. ברומן "אגדת השתיין הקדוש" טיפל ברשמיו מהאלכוהוליזם שלו, שליווה אותו מאז שנותיו המוקדמות.
בשנת 1939 נפטר רות בפריז כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות, כשהוא עני ונתון בחובות. הוא קבור בפריז, ובברודי עיר הולדתו, מציין שלט קטן באוקראינית ובגרמנית את בנה המפורסם של העיר הקטנה.
ספרי יוזף רות בעברית
עריכה- איוב: סיפור של איש פשוט, תרגם יצחק למדן, ברלין: א. י. שטיבל, תרצ"ב 1932.
- תרגום נוסף: איוב: סיפור של איש פשוט, תרגם צבי ארד, תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ה 1985.
- מארש ראדצקי, תרגמה אילנה המרמן, הספריה לעם, עם עובד, 1980.
- קברות הקפוצינים, תרגם צבי ארד, תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ו 1986.
- טאראבאס: אורח עלי אדמות, תרגם שלמה טנאי, תל אביב: זמורה ביתן, תש"ן 1990.
- הנביא האילם, תרגמה רות לבנית, תל אביב: זמורה ביתן, תשנ"א 1991.
- בריחה ללא קץ, תרגם שלמה טנאי, תל אביב: זמורה ביתן, 1992.
- מלון סבוי, תרגם יוסף שריג, תל אביב: זמורה ביתן, תשנ"ב 1992.
- סיפורו של הלילה האלף ושניים, תרגם צבי ארד, תל אביב: זמורה ביתן, 1993.
- יהודים נודדים, תרגם יונתן ניראד, ירושלים: סמטאות, 2011.
- אגדת השתיין הקדוש; מנהל התחנה פלמראייר, תרגם אהוד אלכסנדר אבנר, ירושלים: סמטאות, 2012.
- תרגום קודם: אגדת השיכור הקדוש, תרגם פ' שדה, בתוך ד' אורן (עורך), מבחר הספור הארופאי, תל אביב: הדר, תשי"ט.
- הלוויתן, תרגם גדי גולדברג, תל אביב: זיקית, 2015.
- אפריל; בית הפאר ממול; ניצחון היופי, תרגמו שירה מירון ומרט וינטראוב, תשע נשמות, 2017.
- תותים, תרגמה שירה מירון, תשע נשמות, 2018.
לקריאה נוספת
עריכה- גרשון שקד, "יוסף רות, איוב והגורל היהודי", ממרכזים למרכז, תשס"ה-2005.
- —, "אימת התרבות והכיסופים למוות: הלוויתן מאת יוסף רות והמיתיזציה של סיפור העיירה", צפון, ב', תשנ"ג-1993.
- —, "ארצות אבותיו של יוסף רות", אין מקום אחר, 1988.
- וולפגנג איזר, "גרשון שקד על הסופרים היהודים בעת שקיעת הממלכה ההבסבורגית", ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 2000.
- רות נצר. מעשה בלוויתן. בתוך: נפש הספרות - מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני. כרמל. 2021
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יוזף רות (בגרמנית)
יוזף רות, ברשת החברתית Goodreads
יוזף רות (1894-1939), דף שער בספרייה הלאומית- אוריאל קון, הדור שלא ידע את יוזף, באתר ynet, 20 בדצמבר 2009
- שירי לב-ארי, היהודי הנודד באירופה: יוזף רות, באתר ynet, 10 במרץ 2012
- גיטה אבינור, "יוזף רוט והאימפריה ההבסבורגית", בספרה הפורטת על הפסנתר הכחול, מפעל סופרי חיפה, 1974, עמ' 94–97
- גרשון שקד, חסד התבונה וחרפת הייסורים: חליפת המכתבים בין יוסף רות לשטפן צווייג, מכאן ג', תשס"ג-2003, עמ' 120–133
- גל אורן, רקוויאם לחלום, על "יהודים נודדים" מאת יוזף רות, מוסף "שבת", מקור ראשון, 18 במאי 2012
- עופרה עופר אורן, "הלוויתן": מה קרה לסוחר האלמוגים שהשתוקק להגיע אל הים, בבלוג "סופרת ספרים", 27 במאי 2015
- עופרה עופר אורן, "יהודים נודדים": מה הסוד הנורא שנסתר מעיניו, בבלוג "סופרת ספרים", 10 ביולי 2017
- עופרה עופר אורן, "אגדת השתיין הקדוש": מה מה קורה לחלום שמתגשם, בבלוג "סופרת ספרים", 27 באוקטובר 2017
- יוזף רות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוזף רות, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
