יוליה פלוטקין
יוליה פלוטקין-עוז (ברוסית: Юлия Плоткин; נולדה ב-9 בספטמבר 1988) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית ילידת בלארוס הסובייטית.
לידה |
9 בספטמבר 1988 (בת 33) הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בלארוס) |
---|---|
תאריך עלייה | 1991 |
שם לידה | יוליה פלוטקין |
מדינה |
ישראל ![]() |
בן זוג | שחר עוז |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
ראשית חייהעריכה
יוליה פלוטקין נולדה בבלארוס הסובייטית שבברית המועצות, ובשנת 1991 עלתה עם משפחתה לישראל[1]. גדלה והתחנכה בעכו. בנעוריה למדה לימודי משחק מול מצלמה ב"טכניקה" ולימודי משחק במגמת התיאטרון והדרמה בתיכון "אורט עכו", משם המשיכה ללימודי משחק בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.
פלוטקין החלה לדגמן כבר כשהייתה בת 16. היא דיגמנה עבור נעמה בצלאל. כשהייתה בת 18 הגיעה לאודישנים של התוכנית, "נולד לרקוד", אך הודחה באחד מהאודישנים המתקדמים.
את שירותה בצה"ל עשתה פלוטקין כמש"קית נפגעים.
קריירת משחקעריכה
לאחר שירותה הצבאי, החלה לשחק בתיאטרון בין היתר שיחקה בהצגה "ילדים רעים" ובהצגה "דוד חיים - הטיול אל האוצר", לצד חיים אוסדון, ליאור פאוקר ואחרים. בקולנוע שיחקה בין היתר בתפקיד משנה בסרט הקולנוע הישראלי, "הערת שוליים"[2].
בטלוויזיה שיחקה בין היתר את דמותה של לודה בסדרת הדרמה, "חסמבה דור 3", כמו כן השתתפה בתפקיד אורח בסדרה הקומית, "נשואים פלוס" ובהמשך שיחקה בסדרה, "עניין של זמן", בה גילמה את אנה, הבת החורגת של ויצמן אותו מגלם שי קפון.
באותן שנים למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.[דרוש מקור]
כמו כן הופיעה בין היתר בקליפים שונים של הזמרים ערן צור, חמי רודנר ולהקת סטנגה והשתתפה בפרסומות ל-שניד, קופת חולים כללית, קפה טסטרצו’יס, פלאפון, ורדינון, אפנת סלה, FIX קמפיין נעלים בגרמניה ועוד.
בשנת 2012 השתתפה פלוטקין בתוכנית הריאליטי, "הישרדות VIP" בערוץ 10, שם זכתה גם בפרס כחביבת הקהל. בחנוכה של אותה שנה הופיעה עם דון לני גבאי ואריה מוסקונה בהצגה "מסביב לעולם בשמונים יום".
בשנת 2013 התארחה בתוכנית המתיחות של ערוץ הילדים "סתאאאם", בתפקיד הנמתחת. באותה שנה שיחקה בעונה השנייה של "חסמבה דור 3". בספטמבר אותה שנה שיחקה פלוטקין בעונה השנייה של הסדרה "יומני החופש הגדול", בתפקיד צלמת בשם זואי.
הנחתה את התוכנית "זה לא אמיתי" לצד טוביה צפיר ואורי פסטר בערוץ 24. בשנת 2014 שיחקה בסדרה הקומית "מי נתן לך רישיון?" ששודרה בערוץ הראשון וגילמה את "הכחולה".
בשנת 2015 שיחקה בהצגה "מנותקים" בפסטיבל לתיאטרון אחר עכו, בבימויו של רועי מליח רשף. גילמה את אילזה בהצגה "התעוררות האביב", עיבוד לאביב מתעורר בתיאטרון תמונע. בשנת 2016 גילמה את ביאנקה בהצגה "אילוף הסוררת" בתיאטרון בית ליסין.
בשנת 2017 סיימה לימודי עיצוב אופנה בסטודיו 6b ועיצבה קולקציית שמלות ערב. במקביל סיימה קורס משחק בשיטת איוונה צ'אבק אצל שחר רוזן. באותה שנה השתתפה בסדרה "שרה שטיין" שיועדה לגרמניה בעונה הראשונה.
ב 2018 גילמה את ליאת בסרט הקצר של אורית פוקס רותם, "הינומה" שהיה מועמד לפרס אופיר על הסרט הקצר הטוב ביותר. עוד באותה שנה גילמה את אנה במחזה "קיצור תהליכים", שכתב רועי רשף מליח שעלה בצוותא.
פלוטקין מלמדת משחק משנת 2015 בסטודיו במה. הנתחתה תוכנית לייף סטייל בשם "עיצובינה" מבית מגזינה באתר וואלה! NEWS. ב-2020 הובילה והנחתה את התכנית "הנבחרים", תוכנית צרכנות מבית "ואלה" NEWS.
פלוטקין חברה לסופרת דנה אבירם והפכה פעילה בתחום הזהירות ברשת בבתי ספר ברחבי הארץ, מובילה שתי הצגות יחיד- "חברים ברשת", "חרם על רותם" בשילוב הרצאות וסדנאות להורים וילדים. אבירם אף הוציא את הספר "מפורסמת" שנכתב בהשראת הצגה שיצרו יחד, המתאר מקרים אמיתיים של נערות בהתמודדות עם הרשתות החברתיות.
באותה שנה הצטלמה בתפקיד מוביל לסרטו של אריאל סמל "MOLOTOV". הסרט זכה בפרס סרט הדוקו המתוסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים. ב-2021 לוהקה לתפקיד הראשי לסרט "LIBA AND I" של היוצרת והאנימטורית ענבר כספי.
חיים אישייםעריכה
ב-2013 פלוטקין נישאה לשחר עוז. ב-2015 נולד בנם הבכור[3], וב-2017 נולדה להם בת.
קישורים חיצונייםעריכה
- יוליה פלוטקין, ברשת החברתית אינסטגרם
- יוליה פלוטקין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יוליה פלוטקין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- תמי שמש-קריץ, חום יוליה: יוליה פלוטקין חזרה לארץ טראומטית וחרדתית, באתר nrg, 2 ביולי 2012
- איילת רוזן, "אני חיה בלי חרטות", באתר מאקו, 12 בספטמבר 2013
- חגית רון רבינוביץ', יוליה וחצי, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2014
- רתם איזק, "מי תגיד 'לא' למעצב על? תרצי או לא תרצי, את תצאי עם ציצי בחוץ", באתר mako, 12 באפריל 2018
- שירלי וייל- אברמוביץ', מאחורי הרעמה: יוליה פלוטקין בראיון חושפני, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2019