אורי פסטר

במאי תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאי, תסריטאי וסופר ישראלי

אורי פסטר (נולד ב-9 ביוני 1961) הוא במאי תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאי, תסריטאי וסופר ישראלי.

אורי פסטר
אורי פסטר
אורי פסטר
לידה 9 ביוני 1961 (בן 62)
עפולה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פסטר נולד וגדל בעפולה. בצבא שירת כלוחם בגדוד 13 של גולני. לאחר שחרורו עבר לתל אביב ושימש בין השאר כעוזר במאי בתיאטרון הבימה לבמאי האמריקאי הנודע ג'וזף צ'ייקין בהפקת הדיבוק. במהלך לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בחוג לתיאטרון, זכה במלגת לימודים לבימוי מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. בזכות המלגה השלים את התואר הראשון ב"דרמה-סנטר" (אנ') בלונדון[1]. עבודת הגמר שלו, עיבוד ניסיוני ל"חלום ליל קיץ", והצגתה במוסך ישן בפאתי אילינג, זכתה בהצטיינות יתרה והפכה אותו למצטיין המחזור. בזמן לימודיו באוניברסיטת תל אביב, הציג ב-1981 בפסטיבל עכו את מחזה הביכורים שלו, "בראשית ברא", בהשתתפות חבריו לכיתת המשחק[2]. באותה השנה, ביים בתיאטרון סולן את המחזמר לכל המשפחה "ספינת החלומות" מאת יורם טהרלב ורוני וייס, ובכיכובם של ריקי גל, יזהר כהן, אבי קושניר ואורנה רוטנברג.

לאחר סיום לימודיו בשנת 1982, העלה בפסטיבל עכו עיבוד משלו לחיזיון העברי הראשון "אללה כרים", מאת לוי אריה אריאלי, אשר לא הועלה מעולם על הבמות. ההצגה זכתה בציון לשבח, ולאחר הצלחתה של ההפקה בפסטיבל עכו, היא הועלתה כ-260 פעמים בבית לסין, בבימרתף, בתיאטרון העירוני חיפה ובכל חלקי הארץ במסגרת יום תיאטרון ארוך של "אמנות לעם". במחזה שיחקו עופר שלחין, ענת הרפזי, דן תורן, אלי דנקר, ענת אגמי ומנחם עיני[3].

לאור הצלחת "אללה כרים", הזמין המנהל האמנותי של הבימה דוד לוין, את פסטר לביים בשנת 1983 מחזה מקורי מאת חיים מרין - "בונקר". בהצגה השתתפו, שמואל וילוז'ני בתפקידו הראשי הראשון, אורי אברהמי, עמי טראוב, עדה טל וישראל רובינצ'יק[4].

בשנת 1983 ביים פסטר את מופע הפסטיגל בשם "פסטיגל החלל", בהשתתפות מוני מושונוב, יזהר כהן, יונה אליאן קשת, שלמה בראבא, הכל עובר חביבי, צביקה פיק ושולה חן.

בשנת 1984 יצר פסטר, בשיתוף עם אבי קורן, עיבוד ל"מאחורי הגדר" של חיים נחמן ביאליק.[5]. בהפקה השתתפו ענת טופול, איקה זהר, אורי אברהמי, רבקה גור, משה בקר, עזרא דגן, נחום בוכמן, ליה דוליצקיה ועמוס לביא[6].

בשנת 1985 ביים בהבימה את הצגת הראוה לכל המשפחה "המלך מתיא הראשון", עיבודה של דבורה עומר ליאנוש קורצ'אק, בכיכובו של שייקה אופיר[7]. ההפקה זכתה בפרס כינור דוד. את התפאורה עיצב רוני תורן, ואת המוזיקה כתב יזהר אשדות. עבודתם לצד פסטר הייתה פריצת דרך משמעותית לשלושתם בעולם התיאטרון והמוזיקה המקומיים. לצד שייקה אופיר השתתפו, גם דורון שפר, שמואל עצמון, יעל דרויאנוב, אליעזר יונג, אברהם רונאי ואנסמבל "בת שבע"[8].

בחנוכה 1988, העלה פסטר בתיאטרון חיפה עיבוד של "פיטר פן" על פי סיפורו של ג'יימס בארי[9]. בהפקה השתתפו חנוך רוזן, חני נחמיאס, ששון גבאי, צחי נוי, חיה סמיר, סער בן יוסף, יואב הייט, שי רוזן ושי קפון. בשנת 1997 העלה פסטר גרסה נוספת של המחזמר בהשתתפות גיל ססובר, זאב רווח, שרון שחל, מורן ליאני, שמואל אייזר ודפנה דקל.

בשנת 1989 ביים עיבוד פרי עטו למחזמר "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון ודב זלצר, בכיכובם של יהורם גאון, דורית לוברני, דני שטג, אורי גבריאל, אריק לביא, אריה אליאס, יוסי ידין, דינה גולן, נורית כהן, שמואל אייזר ורחל אטאס[10]. באותה השנה עלה גם פסטיבל שירי הילדים בבימויו, בהשתתפות גלי עטרי, יהודה פוליקר, חנה לסלאו, ריטה (בשיר "רגע פרטי"), עוזי חיטמן, ורותם אבוהב בת ה-7.

בשנת 1990 העלה כהפקת בוגרים של "בית צבי" גרסה משלו לפנטזיה הקומית של חנוך לוין "הלוויה חורפית"[11]. משתתפי ההפקה היו רפי ויינשטוק, אבי יפה, ליליאן ברטו, לילך וקסמן, נימרוד זילברמן, דוד קיגלר, אדוה עדני, ליאור זוהר, נגה זוהר, איה שבא, שמואל יפרח ורפי ניב. באותה השנה ביים את פסטיבל שירי הילדים, בהשתתפות ריטה, דני רובס, משינה, אלון אולארצ'יק, אבי קושניר, ואורלי זילברשץ.

בשנת 1991 הוזמן פסטר לביים בכורה עולמית למחזה חדש פרי עטו של חנוך לוין "הופס והופלה" בתיאטרון הבימה[12]. הוא היה אחד הבמאים המעטים שלוין העניק להם את הזכות, לביים בכורה עולמית למחזה פרי עטו. במחזה השתתפו ארז שפריר, לאורה ריבלין, יגאל נאור, רוזינה קמבוס ורמה מסינגר. בנוסף העלה עם תלמידי השנה השלישית בבית צבי, גרסה משלו ל"יסורי איוב" של חנוך לוין. ארז ניב עיצב את הבמה ואבי יונה בואנו עיצב את התאורה. ליאור אשכנזי, בתפקידו הראשון בתיאטרון, שיחק את איוב, ולצידו נתי רביץ, יוסי טולדו ויוסי מרשק שיחקו בתפקידי שלושת רעיו.

בשנת 1992 עיבד וביים עבור הבימה אופרת רוק לבני הנעורים - "מלך היהודים" ע"פ מחזה של דבורה עומר, לפזמונים מאת יאיר לפיד ומוזיקה של רמי קליינשטיין בהשתתפות עידית טפרסון, אלון אופיר, שרית וינו אלעד, דב רייזר, אבי שמר, יגאל שדה, טלי עצמון ועוד. סיפורו של חוזה המדינה בגרסה בימתית תוססת, היה לאחת ההצלחות הגדולות של הבימה. באותה שנה ביים בקאמרי את המחזה "מפעל חייו" מאת שולמית לפיד, בהשתתפות יונתן צ'רצ'י, קרן מור, אודליה מורה-מטלון, חנוך רעים, יוסי גרבר וזהרירה חריפאי, אשר זכה בפרס מרגלית[13].

בתחילת שנה זו ביים בהבימה את ריטה, יוסי פולק, ברוך דרור, ליאת גורן ועופר זוהר, במחזה האמריקאי הנודע "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס.

נוסף על כך, באותה שנה פסטר העלה יחד עם אורי וידיסלבסקי תרגיל למחזמר מקורי ע"פ מנדליי מוכר ספרים בשם "מלכות לקבצנים" בבית הספר למשחק "בית צבי", בהשתתפות דרור נחום, שרית וינו אלעד, שירי גולן, אייל נחמיאס, יורם חטב, שרון שחל ושרון רג'יניאנו. הפקה זו הפכה בשנת 2007 לסרט מאת ובבימויו של פסטר, "מלך של קבצנים"[14], עליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי יוסטון. את הפרס קיבל מידיו של סטיבן ספילברג שזכה באותו הפרס עשרות שנים קודם לכן. בשנת 2017 העלה גרסה בימתית נוספת, עיבוד בימתי לסרט בשם "צבא השמיים", מחזמר פרי עטו למוזיקה של רוני וייס בחג המחזמר המקורי בבת-ים[15].

בשנת 1993 ביים בהבימה הפקה של המחזה "זעקי ארץ אהובה", על פי ספר באותו השם, בהשתתפות יוסי פולק, אתי אנקרי, דוד ד'אור, יגאל שדה, יותם זילברמן, שרית וינו-אלעד, ליאת גורן ואברהם מור. רפי קדישזון תיזמר, ועיצוב התפאורה היה של דרור הרנזון.

בשנת 1994 ביים ועיבד את "הקוסם!", על פי "הקוסם מארץ עוץ" של פרנק באום. "הקוסם!" זכה להיכנס לספר השיאים של גינס, כהפקת התיאטרון ששיחקה את מספר ההצגות הרב ביותר בשבוע אחד[16], ובפרס אנשי השנה של "קשת" וידיעות אחרונות. המחזמר הופק על ידי יהודה טלית, את השירים והמוזיקה כתב המלחין ירון כפכפי, והשתתפו בו מיכל ינאי, איתי שגב, אדם, צחי נוי, שרון אלימלך, סער בן יוסף, ובתפקיד הקוסם - אריק לביא. בשנת 1999 העלה פסטר בהיכל התרבות גרסה נוספת בשם "הקוסם 2000", בכיכובו של אבי קושניר, לצד שחר סורק, יחזקאל לזרוב, אורלי ויינרמן ובתפקיד דורותי שירי לוטן בת השמונה. בשנת 2006 הועלתה גרסה נוספת של המחזמר בכיכובם של שלום אסייג, רוני דואני, גיא אריאלי, מוסקו אלקלעי ואבי יפה. בשנת 2015, עשרים שנה לאחר הגרסה המקורית, עלתה גרסה נוספת בכיכובם של רוני דלומי, ישראל קטורזה, תובל שפיר וטוביה צפיר[17]. בשנת 2022 עלתה הגרסה החמישית, והפעם בתפקיד הקוסם שיחק אדם.

שלושת מחזות הזמר פרי עטו, "הכל אגדה" ועיבודיו ל"פיטר פן" ו"הקוסם" אוחדו ל"ספר מחזות הזמר" בהוצאת כנרת, אשר משמש מורים לדרמה בהפקת הצגות סוף שנה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. פסטר גם כתב רומן לבני הנעורים "הכוכב הקטן", שיצא אף הוא בהוצאת כנרת המספר על ילד המגלה בעל כורחו את קסם מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון וכיצד הוא נסחף אל העולם הקסום הנפרש לפניו. פסטר גם כתב את ספר השירים "כל מה שמותר אסור", שיצא אף הוא בהוצאת כנרת.

בשנת 1995 עלה המחזמר "גריז" בעיבודו ובבימויו, בהשתתפות אקי אבני, צביקה הדר, סי היימן ורפי ויינשטוק. באותה השנה שב פסטר לפסטיגל, בשם "תנו לחיות לחיות", בהשתתפות מיכל ינאי, יגאל בשן, שרון חזיז, אבי קושניר, דפנה דקל, אדם, צחי נוי, ולצידם 100 רקדניות מהסטודיו של סיגי ניסן.

בשנת 2003 ביים שוב את הפסטיגל, והפעם בשם "פסטיגל סובב עולם", בהשתתפות צביקה פיק, יהודה לוי, יעל בר זוהר, שלומי סרנגה, עופר שכטר, רועי בר נתן, גיא אריאלי ואחרים. שיר הנושא "ילד ישראלי" נכתב על ידי פסטר ללחן שנכתב על ידי צביקה פיק.

בשנת 2010 ביים באנסמבל הרצליה עיבוד משלו למחזה "המתאבד" של ניקולאי ארדמן, בהשתתפות איצ'ו אביטל, ליאת גורן, אודליה סגל, קטיה זימבריס ויואב הייט[18].

בשנת 2011 השתתף פסטר בשתי העונות המצליחות של הדוקו-ריאלטי "חי בלה-לה לנד" בתפקיד המנטור של דודו אהרון, זהבה בן, מאיה בוסקילה, שיר לוי ואחרים.

בשנת 2012 השתתף כשופט בעונה השביעית של "רוקדים עם כוכבים" ברשת, לצד מיכל אנסקי ואלי מזרחי ולמול שלמה בראבא, אילנית, מיקי גבע, אסתי זקהיים, עמית פרקש והזוכה אסף הרץ.

בשנת 2013 שימש כשופט בתחרות הקדם-אירוויזיון של ערוץ 11, ובשנת 2014 שימש כשופט ומנחה בתוכנית "זה לא אמיתי" לצד טוביה צפיר ויוליה פלוטקין. זוכי התכנית היו רועי מכלוף ואוראל צברי.

בשנה זו ייסד פסטר את "חג המחזמר המקורי" בבת-ים, והיה למנהלו האמנותי, מתוך מטרה לקדם יצירת מחזות-זמר עבריים מקוריים[19]. בפסטיבל, אשר נוסד על מנת לקדם כתיבה מקורית של מחזות זמר, הוצגו מחזות הזמר:

  • 2013 "בילי שוורץ", "כלה של נייר", "בדידותו של אדם" ו"זרעים רעים"
  • 2014 "יריחו", "גרטה והמירוץ לחלל", "חלום קוסטה ריקה" ו"חבסה"
  • 2015 "משיח", "גולדי חזיות" ו"הזמיר"
  • 2016 "סירות בודפשט", "סוליקא" ו"בית המצוות"
  • 2017 "צבא השמיים", "משיח עכשיו" ו"טראסק"

בשנת 2022 במסגרת חג המחזאות הישראלית בתיאטרון הבימה הועלו מחזות הזמר "עמירם", "אהובת הקצין הבריטי" ו"מלך השנוררים". באותה שנה הועלה גם מחזה פרי עטו של פסטר בשם "יפו 1903", עיבוד חדש ל"אללה כרים" שכתב א.אריאלי ובהשתתפות ליאור כהן, דב רייזר, שפי מרציאנו, ארז רגב ובן יוסיפוביץ'.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורי פסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים נגיד, אורי פסטר: תיאטרון בגדול, מעריב, 19 בפברואר 1988
  2. ^ מירי פז, הפקות הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, דבר, 9 בספטמבר 1981
  3. ^ שרית פוקס, הבוהמיינים מהדרום הביאו לפסאיבל עכו זיקוקי די נור, מעריב, 6 באוקטובר 1982
  4. ^ שוש אביגל, תיאטרון - פיקניק בשדה הקרב - 'בונקר' בהבימה - מחזה מאת חיים מרין, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
  5. ^ ליקי אגינסקי, תגובה - הביקורת העליבה את הקהל, חדשות, 11 בספטמבר 1984
  6. ^ יעקב הכהן, סיפורה של אהבה אסורה, מעריב, 25 ביוני 1984
  7. ^ מנחם פרי, הצגה - היה קורצאק? - 'המלך מתיא הראשון', חדשות, 17 בדצמבר 1985
  8. ^ שוש אביגל, תיאטרון מת לילדים זקנים, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
  9. ^ סימה קדמון, אורי פסטר. לא המצאה של אף אחד, מעריב, 5 במאי 1989
  10. ^ רונן טל, מקור משיכה, חדשות, 21 ביוני 1989
  11. ^ אמיר פלג, פסטר מביים בביודצב׳, חדשות, 28 בפברואר 1990
  12. ^ שוש אביגל, הצגה / המכשפה והמפלצת ־ גמר חשבון, חדשות, 29 בדצמבר 1991
  13. ^ אביחי בקר, מפונק מנוי להילחם, חדשות, 28 בפברואר 1992
  14. ^ אורי קליין, פישקה החיגר חוזר לצבא, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
    מארינה בננסון, עכבר העיר, הבלוקבאסטר היהודי הראשון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2007
  15. ^   ננו שבתאי, זה מחזמר או ג'ינגל של מערכת בחירות?, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2017
  16. ^ הקוסם! המחזמר, באתר www.ishim.co.il
  17. ^ גלי פיאלקוב, עכבר העיר, "הקוסם" חוזר: תחנה מהנה במסע, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2015
  18. ^ לילי עבודי, עכבר העיר השרון, המתאבד - אם כבר למות, אז שיהיה כלכלי, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
    מיכאל הנדלזלץ, המתאבד - טובה או לא טובה, באתר הארץ, 14 במרץ 2010
  19. ^   יאיר אשכנזי, אורי פסטר נועל את "חג המחזמר" בתחושת ניצחון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015