יוסי אבני-לוי
יוסי אבני-לוי (נולד ב-25 במאי 1962) הוא סופר ודיפלומט ישראלי, המשרת כשגריר ישראל בליטא משנת 2020.[1] ספריו הראשונים יצאו לאור תחת שם העט "יוסי אבני".
לידה |
25 במאי 1962 (בן 61) רעננה, ישראל |
---|---|
שם לידה | יוסי לוי |
מדינה |
ישראל ![]() |
לאום | יהודי |
עיסוק | סופר, דיפלומט |
מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים ![]() |
תחום כתיבה | ספרות למבוגרים |
סוגה | רומן, ספרות בלשית |
נושאי כתיבה | הומוסקסואליות, השואה |
יצירות בולטות |
דודה פרהומה לא הייתה זונה איש ללא צל |
תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־28 שנים) |
פרסים והוקרה | פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשס"ח) |
www | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה עריכה
אבני-לוי נולד ברעננה להורים שעלו מאפגניסטן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית (האוניברסיטה העברית) ותואר במשפטים. כיהן כדיפלומט ישראלי בגרמניה, בסרביה, במונטנגרו ובפולין, בשנים 2011-2008 שימש כדובר משרד החוץ, וב-10 באוקטובר 2010 מונה לשגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו וכיהן בתפקיד זה עד קיץ 2016.
בתקופת כהונתו כשגריר בבלגרד נודע ביחסיו המעולים עם צמרת הממשל הסרבי, ובפרט עם ראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ'. ביום עזיבתו את התפקיד זכה לביקור של ראש הממשלה ושל שר הפנים בשדה התעופה, שהגיעו כדי להיפרד משגריר ישראל. אבני-לוי היה אחד השושבינים העיקריים לחקיקת החוק הסרבי להשבת רכוש יהודי ללא יורשים (2015), המשמש דוגמה למדינות אחרות באירופה. הוא זכה במספר אותות הוקרה על כהונתו כשגריר, ונבחר על ידי התקשורת כאחד האנשים המשפיעים ביותר בבלגרד. היה השגריר הראשון של מדינת ישראל בבלגרד שביקר בקוסובו ונפגש עם צמרת הממשל הקוסוברי, לרבות עם ראש הממשלה האשים טאצ'י והנשיאה יאהיאגה.
בשנת 2007 זכה אבני-לוי בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ח.[2] ספריו תורגמו לגרמנית, לפולנית, לסרבית, אלבנית וליוונית. אבני-לוי פרסם מספר רשימות ביקורת בעיתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי. הוא זכה במספר תחרויות ספרותיות (בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב-את" ועוד).
פרסם קובצי סיפורים ורומנים שעוררו התרגשות, הערכה וגם פולמוס ספרותי וחברתי. אחד מספריו עובד לסרט. קובץ הסיפורים "גן העצים המתים" (1995) נחשב פורץ דרך במועד פרסומו. הרומן "דודה פרהומה לא הייתה זונה" נחשב אחד מספריו הבולטים, לצד "איש ללא צל" והרומן "רוכלי האהבות".
חיים אישיים עריכה
אבני משתייך לקהילת הלהט"ב,[3] ולו ולבן זוגו בן ובת שנולדו בהליך פונדקאות.
ספריו עריכה
- גן העצים המתים (1995), ספרו הראשון, הספר, שעורר עניין רב, עוסק בחוויית היציאה מהארון והמשיכה המגנטית לגרמניה - שני אלמנטים שיוסיפו לאפיין את כתיבתו. הספר נחשב ציון דרך בתולדות הספרות הישראלית הלהט"בית. לצד שבחים ספרותיים, עוררה התנגדותו של אבני-לוי להיחשף פומבית ביקורת נוקבת מצד פעילים בקהילה הלהט"בית בישראל.[דרוש מקור]
- כנגד ארבעה בנים (זמורה ביתן, 1998), ספרו השני, כולל ארבע נובלות.
- דודה פרהומה לא הייתה זונה (עם עובד, 2002, 384 עמ'), ספרו השלישי, הוא הרומן המלא הראשון של אבני.
- איש ללא צל (זמורה ביתן, 2007, 476 עמודים) עוסק בדיפלומט ישראלי המסתבך בפרשיית ריגול. ספר זה זכה במענק פיתוח לצורך עיבוד לקולנוע.[4]
- שירת החטאים (כנרת זמורה ביתן, 2010, 414 עמודים)
- רוכלי האהבות (2016, הוצאת זמורה-ביתן, 384 עמודים)
- הסתיו של מיכאלה (2020, הוצאת כנרת זמורה-ביתן), 367 עמודים).
- שלושה ימים בקיץ, כנרת זמורה דביר, 2023[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסי אבני-לוי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של יוסי אבני-לוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יוסי אבני-לוי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- דורון קורן, גבר הולך לאיבוד, באתר ynet, 30 בספטמבר 2007
- קטע מהספר "איש ללא צל" ב-Go Gay
- קפוצ'ינו ועוגת גבינה בכיכר שלושת הצלבים מאת יוסי אבני-לוי
- הספרים של יוסי אבני-לוי, באתר "סימניה"
- עמיחי שלו, מהחוץ פנימה, ריאיון עם יוסי אבני-לוי, באתר ynet, 24 בפברואר 2010
- יוסי וקסמן, שואה שלנו, באתר ynet, 21 במרץ 2010
- חנה הרציג, "שירת החטאים" מאת יוסי אבני-לוי, בין דליים של עצב, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- דן לחמן, איש ללא צל / יוסי אבני–לוי, באתר e-mago, 7 ביוני 2008
- אריק גלסנר, על "שירת החטאים", של יוסי אבני-לוי, הוצאת "זמורה ביתן", ביקורות ספרות - מעריב, 21 בפברואר 2010
- בתיה שמעוני, 'החזון הגליציוני והיהודי החדש-ישן: גלות וריבונות ביצירתו של יוסי אבני-לוי', בתוך: עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות, עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון ב"ג, אונ' ב"ג, עמ' 252 - 279
- עמרי הרצוג, "רוכלי האהבות": אמא'לה, אני אבא, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
- דורון חלוץ, רעידת האדמה הפרטית של הסופר והדיפלומט הבכיר יוסי אבני־לוי, שאיבד את בנו מיד אחרי לידתו בנפאל, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
- יוסי אבני־לוי, סיפור: דודה אלז'בייטה באה לביקור, באתר הארץ, 5 ביוני 2018
- הארץ, יוסי אבני לוי: "מיס הגטו, כלבלב פקינזי בשם קיקוש וילדים מתים", 10 אפריל 2018.https://www.haaretz.co.il/literature/.premium-1.5988986
- הארץ, יוסי אבני לוי: "על חדווה שאי אפשר לגדוע". 28 יולי 2021. https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.10045520
- הארץ, יוסי אבני לוי, "יהלומים בבטן האדמה", 31 ינואר 2022. https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.10579526
- הארץ, יוסי אבני לוי, "הומואים אוהבים בלונדיניות," 24 אפריל 2018. https://www.haaretz.co.il/literature/.premium-1.6027793
הערות שוליים עריכה
- ^ דריה מעוז, חמישים גוונים של שגריר, באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2020
- ^ "הסופר יוסי אבני זכה בפרס רה"מ לספרות", GoGay, 12 בדצמבר 2007
- ^ עמיחי שלו, מהחוץ פנימה, ריאיון עם יוסי אבני-לוי, באתר ynet, 24 בפברואר 2010
- ^ מתן שירם, בקרוב בקולנוע: "אחוזת דג'אני", "על גג העולם" ו-"איש ללא צל", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009
- ^ גילי איזיקוביץ, איך מתיישבת משיכתו של אבני לוי לשואה עם זהותו המזרחית הגועשת, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023