חנה הרציג
חנה הרציג (נולדה ב-28 באוגוסט 1946) היא חוקרת ספרות, מבקרת ספרות ומתרגמת.
לידה | 28 באוגוסט 1946 (בת 78) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
ביוגרפיה
עריכהחנה הרציג נולדה במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה מהעיר דרוהוביץ' שבפולין. מתגוררת בתל אביב. בבית ספר התיכון למדה את השפה ואת יסודות התרבות הצרפתית. שירתה בצבא כסמלת סעד בגדוד צנחנים.
החלה את הלימודים בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, במחזור הראשון להיווסדו, וסיימה ב־1972 תואר ראשון. סיימה תואר שני בהצטיינות ב־1980, בהדרכתו של איתמר אבן-זהר על הנושא: "אספקטים של קישוריות בטקסט הספרותי". תואר הדוקטור, בהדרכתה של שלומית רמון-קינן, הוענק לה ב־1991 על עבודה בנושא: "הנמקה מימטית והנמקה אמנותית ברומן", במסגרת החוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית.
ב־3–2002 למדה לקראת תואר תואר מ.א. שני, במגמה ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה, בבית הספר למדעי התרבות, אוניברסיטת תל אביב.
במהלך הלימודים לתואר ראשון החלה לכתוב ביקורות במוסף לספרות "משא", ולאחר מכן במוספים הספרותיים של ידיעות אחרונות, מעריב, המוסף לספרות ותרבות של הארץ במוסף "ספרים למן היווסדו. במהלך שנים אלה כתבה מאות ביקורות על ספרות יפה וספרי מחקר.
ב־1988 הוענק לה פרס ברנשטיין לביקורת ספרותית מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל. ב־1991 הייתה שופטת בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ".
במקביל ללימודים האוניברסיטאיים עסקה בעריכה ובתרגום לעברית של ספרות עיונית וספרות יפה. שימשה כלקטורית של כתבי יד מחקריים וספרותיים בהוצאות ספרים.
בשנים 1997–2014 שימשה כמרצה במחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת עבודתה כתבה, ערכה ותרגמה ספרי לימוד ומחקר. תחומי מחקרה העיקריים: סיפורת עברית של ראשית המאה העשרים, סיפורת ישראלית של שנות השישים והשמונים, תאוריות של ספרות ותרבות, תאוריות של המדיום באמנויות.
ב־1995 החלה לחקור את הביוגרפיה המשפחתית שלא הכירה, כתוצאה מרצח משפחתה בשואה ועקב מותו של אביה בגיל צעיר. ספרה: "תמונות מחפשות כותרת", בהוצאת עם עובד, התפרסם ב־1997 והיה אחד הספרים הראשונים בגל "ספרות השורשים" של הדור השני לשואה. הספר נידון בעבודות מחקר שונות על הנושא. [1] עסקה גם בספרי עדות של ניצולי השואה.[2]
למדה באוניברסיטה היגלונית בקרקוב לימודי שפה ותרבות פולנית. כיום עוסקת בתרגום ספרות ושירה פולנית.
בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 פרסמה מאמרים העוסקים באופן שבו שיקפה הספרות של תחילת המאה ה-21 את האקלים החברתי שחולל את המחאה.[3][4]
פרסמה ספר לילדים, "הפילוסוף הקטן" (הוצאת עולם חדש, 2017), שהוא פרי מעקב אחר ההתפתחות הקוגניטיבית של בנה בגילאי 3–6. על ידי סיפורים על שאלות ושיחות שהתנהלו בין הילד לאם מנסה הספר להאיר את האופן שבו חשיבה פילוסופית היא הסתכלות בעולם מפרספקטיבה ילדית. בדצמבר 2017 הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר לשנת 2017.
מאז שנת 2003 עוקבת הרציג במצלמתה אחר בתים ששרדו מימי "תל אביב הקטנה". היא מתמקדת במבנים ישנים שאינם במרכז התודעה העירונית. [5]
ספריה
עריכה- עמליה כהנא-כרמון, הסיפורת הישראלית של שנות הששים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 11-10-9, 1983.[6]
- העולם בסיפורת: חיקוי מציאות או ארגון אמנותי? הוצאת האוניברסיטה הפתוחה,1987.
- הסיפור העברי בראשית המאה העשרים, האוניברסיטה הפתוחה, 1992.[7]
- השם הפרטי: מסה על יעקב שבתאי, יהושע קנז ויואל הופמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.[8][9]
- הקול האומר אני: מגמות בסיפורת של שנות השמונים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
- תמונות מחפשות כותרת, הוצאת עם עובד, 1997.
- תורת הספרות והתרבות: אסכולות בנות זמננו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006-2005.[10]
- המדיום באמנויות: סוגיות אסתטיות ותרבותיות, האוניברסיטה הפתוחה, 2015 (כותבות משנה: פרופ' אפרת ביברמן וד"ר מיכל בן חורין).
- הפילוסוף הקטן, הוצאת עולם חדש, 2017.
ספרי ספרות ועיון שתרגמה
עריכה- אייריס מרדוך, "הראש הכרות", זמורה ביתן, 1979.
- גרהם גרין, "הדוקטור פישר מז'נבה", עם עובד, 1980.
- שלומית רמון-קינן, "הפואטיקה של הסיפורת בימינו", ספריית פועלים, 2002.
בין תרגומיה מפולנית
עריכה- תדיאוש רוז'ביץ, "עיניה של אמי", מתוך אמא הולכת מכאן, הו!, כתב עת לספרות, גיליון 13, קיץ 2016
- מיכאל גלובינסקי, שלושה סיפורים מתוך עונות שחורות, עתון 77, גיליון 382 אפריל מאי 2015
- זוזנה גינצ'נקה (Zuzanna Ginczanka), השיר המפורסם "Non omnis moriar", פורסם במסגרת רשימה של תדאוש וולנסקי, הארץ, 29 ינואר, 2017
לקריאה נוספת
עריכה- יוחנן רשת (יורם ברונובסקי), "הרציג במסע שורשים" הארץ תרבות וספרות, 30 בינואר 1998.
- רונית מטלון, "מחווה גדולה של אהבה", הארץ ספרים, 21 בינואר 1998.
- אסנת בלייר, "קורת גג פואטית", מעריב ספרות ואמנות, 1 ביולי 1994.
- רפי ויכרט, המוסף לספרות ידיעות אחרונות, 15 באוגוסט 1994.
- יוחנן רשת (יורם ברונובסקי), "עשור הפלא של הפרוזה", מוסף הארץ תרבות וספרות, 5 ביוני 1998.
- חיה הופמן, רוצים להיחשב מביני דבר בספרות? (ראיון), ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ח באייר תשס"ו, 26 במאי 2006, עמ' 26–27.
קישורים חיצוניים
עריכה- חנה הרציג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- חנה הרציג, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- קורות חיים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
- הספרים של חנה הרציג, באתר "סימניה"
- חנה הרציג (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
- חנה הרציג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
ביקורות
- "יונייקה" ליאיר הורביץ, למרחב, 30 באוקטובר 1970
- "לא לגיבורים המלחמה", למרחב, 30 באפריל 1971
- על ספרה של רחל אלבק-גדרון, "השלישי האפשרי: מחקר מונוגרפי על יצירתו של יואל הופמן", באתר הארץ, 2 ביוני 2016
- היכן אני נמצאת: על ספרה של רנה ליטוין "דור המדבר: פרוזה אוטוביוגרפית", באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
- על ספרו של עידן לנדו "טיפה אפלה בקליפה", בבלוג של אביעד קליינברג, 12 באוגוסט 2015
- טל מרמלשטיין, המלצות על ספרי ילדים, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2017
- אריה קיזל, הפילוסוף הקטן, 10 ביוני 2017
- עופרה עופר אורן, "תמונות מחפשות כותרת": "מלחמה זה משהו נורא שצריך להתבייש בו, ולא להראות בטלוויזיה", בבלוג "סופרת ספרים", 28 בדצמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ למשל, בספרה של איריס מילנר, "קרעי עבר: ביוגרפיה זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני" (עם עובד, 2003), במאמריה של שושנה רונן: Memory and Identity Representations in Modern Hebrew Literature, shoshana Ronen Pamięć izraelska wobec polskiej przestrzeni (na przykładzie literatury hebrajskiej).
- ^ "תיעוד אישי של השואה: היסטוריה ממבט אחר", בתוך: העבר ומעבר לו: עיונים בהיסטוריה ובפילוסופיה, שי לאלעזר וינרב, 2011.
- ^ הספרות הקדימה את המחאה החברתית, כיוונים חדשים: כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות, גיליון 30, יוני 2014, עמ' 292-270.
- ^ "נפתוליה של מחאה: על המחאה החברתית 2011 והספרות הישראלית", אודיסיאה: מסע בין רעיונות, גיליון 15, אפריל 2012 עמי 90-82.
- ^ בתים היסטוריים בתל אביב, אתר אנשים ישראל
- ^ כמו כן פרסמה מאמר על "לב הקיץ, לב האור", בכתב העת בקורת ופרשנות 26 (תשן) 102-79, ועל "ליוויתי אותה בדרך הביתה", הארץ, ט"ז בתמוז תשנ"א, 28 ביוני 1991.
- ^ "הרטוריקה של דרכי ייצוג התודעה ומקומה בסיפור "מחניים" לברדיצ'בסקי", בתוך: מיכה י ברדיצ'בסקי מחקרים ותעודות בעריכת אבנר הולצמן.
- ^ "על היחסים בין 'להיות לבד' ו'להיות ביחד' ביצירתו של יהושע קנז: מבקיעת האני ב'התרנגולת בעלת שלוש הרגליים' ועד לתחנה האחרונה ב'בדרך אל החתולים" בתוך: יופים של המנוצחים: ביקורת ומחקר על יצירתו של יהושע קנז, עורכות: חן שטרס וקרן דותן, 2017, עמודים 203-169.
- ^ התפרסמה לראשונה בכתב העת סימן קריאה 22, 1991.
- ^ Peter Barry, Beginning theory: An introduction to literary and cultural theory.