יוסף שאול אלישר
יוסף שאול אלישר (י"ז באדר ה'תרכ"ז, פברואר 1867[1] – כ"א בסיון ה'תש"ח 28 ביוני 1948) היה איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה. גואל קרקעות עבר הירקון בתל אביב מדרום לקריית שאול עליהן הוקמו לימים שכונות נאות אפקה, שכונת רביבים, ורמות צהלה. על שמו שכונת הדר יוסף.[2]
 | |
| לידה |
פברואר 1867 ה'תרכ"ז ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1948 (בגיל 81) ה'תש"ח ירושלים  |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 28 ביוני 1948 |
| רבותיו | הרב יעקב שאול אלישר |
| חיבוריו | ויוסף שאול |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד בירושלים בפברואר 1867 (י"ז באדר ה'תרכ"ז) לרב חיים משה אלישר, שהיה בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, ולוידה בת הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל.
בצעירותו התחנך בישיבות בירושלים, ואביו שכר לו מורה ללימוד ערבית. בסיום לימודיו נישא לריקה, שהייתה נכדת הרב חיים נסים ברוך, והחל לעסוק במסחר, תוך כדי קביעת עיתים ללימוד תורה בישיבתו של סבו, הרב יעקב שאול אלישר.
בשנת 1907 (ה'תרס"ז) נמנה עם מייסדי שכונת זיכרון משה בירושלים, ובסוף שנת 1908 (ה'תרס"ט) נבחר לעירייה יחד עם דוד ילין ורחמים מזרחי. בשנת 1912 (ה'תרע"ב) מונה על ידי מושל העיר לחבר ההנהלה בקופת היתומים הערבים, ולקח חלק בוועדות שונות מטעם המושל והעירייה.
בחודש ינואר 1912 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, דוד פאפו, חנניה גבריאל, יוסף מרדכי הלוי ורפאל שלמה לניאדו[3], אך התפטר לאחר מחלוקת שפרצה בו על תפקיד הרבנות.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, נבחר בחודש אוגוסט 1914 יחד עם דוד ילין, אברהם יחזקאל בלום ואברהם אלברט ענתבי כחבר הוועד המשותף של נכבדי העדות לחלוקת סיוע שנשלח מארצות הברית.
בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) נבחר שוב לוועד העדה הספרדית בירושלים, ושימש בו כסגן הנשיא עד לשנת 1925 (ה'תרפ"ה), אז נבחר לשמש כנשיא הוועד עד לסוף שנת 1927 (ה'תרפ"ז). כן נמנה עם מקימי בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי בירושלים, שם שימש כגבאי המוסד והמפקח על הקמתו.
בשנים בהן פעל בוועד העדה הספרדית, שימש גם כיו"ר החברה קדישא, ופעל לגידור בית העלמין כדי למנוע השתלטות על השטח בידי זרים. כן פעל למען עניי ירושלים, וחיזוק מוסדותיה והקדשותיה של העדה הספרדית.
שימש גם כחבר וועד העיר ליהודי ירושלים, חבר אספת הנבחרים הראשונה וחבר מנהל בבית החולים משגב לדך ובית חינוך עיוורים.
כסוחר נכבד שהיה פעיל בענייני הסוחרים בירושלים, יצר קשרי מסחר עם צרפת ואוסטריה, ושימש כחבר סינדיקט החיטה העירוני לחלוקת חיטים ואספקת לחם לתושבים בעת מלחמה.
הלך לעולמו בירושלים ב-28 ביוני 1948 (כ"א בסיוון ה'תש"ח), ונקבר בבית הקברות בשכונת סנהדריה בעיר.[4]
אחיו היה יצחק שמעיה אלישר, ובנו היה איש הציבור אלעזר אלישר.
חיבורו עריכה
- ויוסף שאול - הערות והארות על חלק ממסכתות הש"ס והלכות הרמב"ם הנוגעות למסכתות אלו, ירושלים ה'תש"ב
לקריאה נוספת עריכה
- 'אלישר, יוסף', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 49. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "יוסף שאול אלישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1009
- יוסף שאול אלישר, באתר "החכם היומי"
- ד"ר ע. צ. מלמד, הרב שאול יוסף אלישר ז"ל: למלאת שנה לפטירתו, הד המזרח, 24 ביוני 1949, עמ' 10
- מצבת קברו, באתר Billion Graves
- ספרו "ויוסף שאול", באתר HebrewBooks
- Rabbi Joseph Saul Eliashar, באתר Geni
הערות שוליים עריכה
- ^ עזרא ציון מלמד, הרב שאול יוסף אלישר ז"ל: למלאת שנה לפטירתו, הד-המזרח, 24 ביוני 1949
- ^ מדריך הרחובות תל אביב-יפו, יחיעם פדן, 2003
- ^ מענייני העדה, החרות ירושלים, 31 בינואר 1912
- ^ יוסף שאול אלישר באתר GRAVEZ