יחידה למשימות תת-מימיות

יחידה מובחרת בחיל הים הישראלי

היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם), היא יחידה בחיל הים הישראלי, מיועדת למשימות צלילה מקצועית, חבלה וסילוק פצצות ימי.

היחידה למשימות תת-מימיות
סיכת היחידה
סיכת היחידה
פרטים
כינוי ילת"ם
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג יחידה מיוחדת
בסיס האם בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות שנות ה-60 של המאה ה-20 – הווה
מלחמות כל מלחמות ישראל מעת הקמת היחידה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל, אמצעים מיוחדים, אמצעי צלילה
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראלי
דרגת המפקד סגן-אלוף (ים) סגן-אלוף
מפקדים ראו כאן

היחידה החלה כיחידה 707, שהוקמה בשנת 1963 ובשנת 1981 הפכה ליחידה עצמאית.

היחידה מבצעת את פעילותיה בתצורות צלילה שונות, פועלת באמצעות כלי שיט ייעודיים, ועם אמצעים ייחודיים לצרכיה. היחידה פועלת בעצמה אך גם עם כלי שיט אחרים בזרוע הים. בסיס היחידה נמצא בבסיס חיפה.

היסטוריה

עריכה
 
סיכת יחידה 707 בשנים 1969–1970 בסיכה זו המוקש הימי עוצב באופן פשטני יותר

הצורך ביחידה ואפיונה הוגדרו על ידי אדמונד וילהלם ברילנט על סמך ניסיונו משירות בצי הבריטי המלכותי בבסיס HMS-Bull מאסאווה[1] באריתריאה. באפיון היחידה נרשם על ידיו כי יחידה זו צריכה להיות עצמאית, תנאי השירות של יחידה זו יהיו זהים לאלו של שייטת 13, כדי למשוך מתנדבים לשירות. בנוסף קבע ברילנט כי בכל כלי שיט של חיל הים יהיה צולל שיוכל לתת מענה למקרה חירום, נוהג שקיים עד היום ויובא מעת שירותו בצי הבריטי. לשם כך הוזמן על ידיו ציוד מיוחד מן הצי האמריקני ונדרשה עבור היחידה ספינת אם בעלת כושר תמרון רב לביצוע המשימות. צוללי היחידה הראשונים היו סרן (בדרגת ייצוג) לסקוב (אחיו של הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב) שהיה בעל חברה מקצועית לעבודה תת-ימית ונפצע באחת מן הצלילות פציעה שגרמה לנכות, והרס"רים ג'ורג' ופרקש. היחידה החלה את דרכה כחלק ממדור במספנת חיל הים ומדור בקרת נזקים אשר גם אותו הגדיר כמדור עצמאי בשנת 1951.

יחידה 707

עריכה
  ערך מורחב – יחידה 707

בשנת 1963 התברר כי ישנן משימות ומבצעים הדורשים כח צוללים שלא למטרות לחימה. מפקד שייטת 13 דב שפיר יזם את הקמת היחידה במסגרת בסיס נמל חיפה. היחידה בפיקודו של מיכאל הדני, אוישה ביוצאי שייטת 13 וכללה את חולית האמודאים.
יחידה 707 תחת פיקודו של שאול סלע, פעלה רבות במהלך מלחמת ההתשה בתחומי הצלילה ומעבר מכשולי מים. בין היתר נטלו לוחמי היחידה חלק במבצע אביב נעורים. לוחמי היחידה בפיקודו של דב בר[2], סופחו לכוחות המשימה בפיקוד אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק[3]. בסיום המבצע זכו לוחמי היחידה לשבחים על פעילותם ממפקדי הכוחות ומן הקצח"ר, תא"ל עמנואל שקד, אשר פיקד על המבצע[4].

במלחמת יום הכיפורים הוטלה על לוחמי היחידה המשימה לחלץ באמצעות סירות גומי את חייל צה"ל הנצורים במוצב המזח. אולם הכוח התגלה בטרם הגיע ליעד ולא הצליח לבצע את המשימה. בהמשך עסקו לוחמי היחידה בחילוץ פצועים ממימי תעלת סואץ בעת מבצע אבירי לב לצליחת התעלה. מפקד אחת הפלגות ביחידה, יוסף דר, עוטר על פועלו במלחמה בצל"ש הרמטכ"ל[5].

בקיץ 1976 אוחדה יחידה 707 עם שייטת 13 ושימשה שם כזרוע החבלה של היחידה.

 
צוללי ילת"ם באימון עם שייטת 7

מעבר ליחידה עצמאית

עריכה

בשנת 1981 הוכר הצורך ביחידה נפרדת למשימות תת-מימיות, והילת"מ הפכה ליחידה עצמאית[6]. בתחילת דרכה שירתו בשורותיה אנשי צבא ותיקים בעלי ניסיון שונה בפעילות צלילה ומשימות ימאות. שנה לאחר עצמאותה, נפתחו תהליכי הגיוס המסודרים ליחידה.

היחידה משלבת פעולות בים עם השייטת אך הן אינן מחוברות.

הילת"מ - היחידה למשימות תת-מימיות

עריכה

ילת"ם היא יחידה קטנה ומשפחתית המהווה הגורם המקצועי היחיד בצה"ל לצלילה[7].

תפקודה של ילת"מ, בא לידי ביטוי בכל התחום התת-מימי המקצועי בחיל הים. באחריות היחידה ביצוע פרויקטים מתחת לפני המים עד לעומק של 100 מטרים ופועלת בהתאם בכל מקור מים בארץ. לב היחידה מבוסס על צוללים מקצועיים, המבצעים מגוון פעילויות הדורשות חשיבה "מחוץ לקופסה" ומענה לא שגרתי לאתגרים ימיים ותת מימיים, בין משימות היחידה ישנן משימות התקנת מכלולים מורכבים בעומק הים, שליית אמצעים וכלי שיט או כלי טיס, מענה לתקלות של כלי שיט של חיל הים מתחת לפני המים ומשימות של חילוץ והצלה.

 
צוללי ילת"ם באימון חיפוש
 
אימון היחידה עם שייטת 7.
 
צולל ילת"ם עם ציוד צלילה לעומק
 
צוללי ילת"ם עם שייטת הצוללות.
 
צוללי ילת"ם

היחידה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם גורמים שונים בזרוע הים, כגון שייטת ספינות הטילים, שייטת הצוללות, והדבורים בכל בסיסי חה"י בארץ וכן עם יחידות צה"ליות ואזרחיות נוספות, כמו פיקוד העורף. במהלך השנים השתתפו לוחמי ילת"מ בפעולות חילוץ והצלה במספר מקרי טביעה ואירועי שליית כלי טיס שהתרסקו. לדוגמה מקרים שונים של חיפוש שנערכו בכנרת למציאת חיילים נעדרים[8] והשתתפות במבצעי החיפוש של הצוללת דקר.

בתחום החבלה הימית פועלת היחידה בארץ עם היהל"מ, יחידת עוקץ וחבלני משטרת ישראל, בפעילויות שונות, החל מניטרול מוקשים זיכוי של כלי שיט החשודים בפח"ע, ניקוי שטחים ימיים מאמל"ח השתתפות בניסויים באמל"ח חה"י ועוד.

חבלני היחידה מבצעים פעילות למניעת פגיעה באמצעות חבלה תת-מימית בשטח המים הריבוניים.

חלק מפעילות היחידה מתבצע מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, כדוג' השתתפות באירוע חילוץ והצלה כחלק ממשלחת פיקוד העורף בברזיל.

וכן מקיימת שיתופי פעולה עם ציים זרים ותרגילים עם צבאות זרים בנושאי צלילה מקצועית, חבלה ימית ועוד[9][10],כדוגמת תרגיל עם חבלני הצי הצרפתי והאמריקאי המבוצע בישראל ומחוצה לה.

לקראת סוף השירות מבצעים הצוללים קורס מדריכי צלילה המאפשר להם להיות גם מדריכי צלילה באזרחות.

הצולל המקצועי בילת"מ מתמודד עם אתגרים שונים מתחת למים הדורשים חשיבה ויצירתיות על מנת לתת מענה לבעיות שונות ולהשלים את המשימה בצורה מקצועית ואיכותית. למשל, במהלך מלחמת חרבות ברזל נדרשו הלוחמים לאתר ולמשות אמצעי לחימה שונים שהוטמנו לחופי רצועת עזה.[11]

אחד האתגרים איתו מתמודד הצולל בילת"מ, בדרכו להפוך לצולל מקצועי, הוא להפוך את ביצוע הצלילה עצמה להיות הדרך אל המשימה ולא המשימה עצמה.

ציוד היחידה

עריכה

ציוד הצלילה של היחידה מתבסס על תצורות צלילה שונות כמו, צלילה עם קסדה ומסיכות מיוחדות (צלילה באספקת שטח) או צלילה עצמאית - אוויר נייטרוקס וטרימיקס, ומשתמשת בפעולותיה ברובוטים לצלילה, ובאמצעים ייעודיים מיוחדים כמו: סונאר לצולל, סקוטרים ואמצעים מגוונים אחרים בהתאם למשימות הנדרשות.

סיכת היחידה

עריכה

בסיכת הילת"מ התמנון, המרמז על היכולת להתמודד במצולות עם משימות ואתגרים מגוונים ועל סתגלנות להתמודד עם שינויים תוך כדי משימה, במרכזו נמצא המוקש הימי המרמז על אתגר החבלה איתו מתמודדים החבלנים שביחידה, העוגן כסמל חיל הים, וסמלי צה"ל נוספים, הכוללים חרב, המסמלת את המוכנות לקרב, ועלה של זית, המסמל את השאיפה לשלום.

מיון, קבלה והכשרה

עריכה

הפרופיל הרפואי הנדרש הוא 72–97 ללא סעיפים פוסלים עם דגש מיוחד על סעיפים רפואיים שבעייתיים בצלילה (אוזניים, השוואת לחצים וכדומה). משנת 2004 היחידה מקבלת לשורותיה גם נשים.

ישנן כמה דרכים להגיע לילת"מ: הדרך העיקרית היא דרך מעבר גיבוש סטי"לים/דבורים, הצטיינות, הגעה לסנפיר, הצטיינות והגעה לילת"מ. בהליך הגיוס, יש להעדיף את חיל הים ואת יחידת הסטי"לים/דבורים (ספינות חיל הים) ב"מנילה" (שאלון ההעדפות). אחרי המיון בביתן חיל הים בבסיס תל השומר, הכולל מבחנים פסיכוטכניים ובדיקות רפואיות, מקבלים העוברים זימון לגיבוש סטי"לים/דבורים. הגיבוש הוא בן יומיים ואינו קשה במיוחד מבחינה פיזית, אך מנפה חיילים לפי יכולות למידה, עמידה בלחץ ושיתוף פעולה. בין השאר כולל הגיבוש מבדקי ים (חדר הצפה בו צריך לאטום חדר תוך כדי הצפתו, סירת ההקאה, שיט על סטי"ל וטבילות בים) ואתגרים מנטליים.

המצטיינים בגיבוש יכולים לבקש לקבל גיבוש סנפיר (שלא נפתח בכל מחזור גיוס). אז מקבלים זימון ליום בדיקות במכון לרפואה ימית בחיפה, ומי שיימצא כשיר יזומן לגיבוש סנפיר, בן יומיים, הכולל גם הוא מבדקי מים ומבחנים מנטליים, ראיון אישי, בחינה פסיכולוגית ופסיכוטכנית של המועמדים ועוד. אחרי שמתגייסים ליחידת סנפיר, יוכלו המצטיינים לבקש להגיע לילת"ם.

בודדים אשר יסיימו את מסלול ההכשרה של סנפיר ימשיכו למסלול ההכשרה של ילת"ם שאורכו כ-12 חודשים.

הדרך השנייה היא להצטיין בגיבוש סטי"לים/דבורים ולקבל זימון לגיבוש ילת"ם (קורה לעיתים נדירות מאוד - בהתאם לצורכי הצבא ולנתונים האישיים).

הכשרת הלוחם בילת"ם נמשכת כ-12 חודשים. המסלול מתחלק לשני חלקים כאשר כל אחד מהם אורך כחצי שנה. החלק הראשון נחשב קשה יותר לעומת החלק השני. החיילים לומדים ימאות בסיסית, מקבלים הכשרה בלוחמה בטרור (לוט"ר), ועוברים קורסי צלילה מתקדמים (במים רדודים ולעומק רב), הכשרה לשימוש בכלים טכניים, צילום, ניווט והכשרות ייעודיות נוספות. האימונים ביחידה, המתבצעים ברובם בצוותים של בנים ובנות יחד, קשים וכוללים מסעות, צלילות בכל שעות היום והלילה, טילוף (שחייה למרחקים ארוכים עם סנפירים), אימוני ניווט תת-מימיים, צלילות ממושכות ועוד.

בחלק השני של הכשרה, עוברים החיילים מהשלב הבסיסי למתקדם בו ילמדו החיילים את הצלילה המקצועית, נייטרוקס, הפעלת אמצעים מורכבים יותר מתחת לפני המים, איתור וחיפוש, סדרות פיקוד שונות, חבלה וסילוק פצצות תת-מימיות. לאחר שלב זה, נערך טקס קבלת "כנפי התמנון" למסיימי מסלול ההכשרה. לאחר תקופת ההכשרה עוברים הצוללים הצעירים לפלגות הסדיר השונות, שם יעבירו את שירות הסדיר ואף יחתמו קבע לתקופה קצרה.

בשל מסלול ההכשרה, הידע והניסיון המקצועי שהחיילים מקבלים תוך כדי שירותם ובשל האופי המגוון של היחידה, רבים מהם חותמים קבע למספר שנים ביחידה.

כחלק מהכשרת החבלנים, עוברים הצוללים קורס ביהל"מ (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) ואחריו מבצעים השלמת חבלה לפעילות הימית.

מפקדי הילת"ם

עריכה

מפקדי הילת"ם ששמם פורסם:

שם תקופת כהונה כמפקד הילת"ם
סא"ל גיורא נדיב ינואר 1981 - ינואר 1983
סא"ל יוסי דר ינואר 1983 - נובמבר 1987
סא"ל אילן דובדבן נובמבר 1987 - מאי 1993
רס"ן מאיר מן מאי 1993 - נובמבר 1995
סא"ל מוטי קרן נובמבר 1995 - יולי 2001
סא"ל מורדי אלקובי יולי 2001 - ספטמבר 2008
סא"ל אורן רבה ספטמבר 2008 - אוגוסט 2014
סא"ל עידו קאופמן אוגוסט 2014 - ספטמבר 2019
סא"ל אורון ענבר[12] ספטמבר 2019 - אוגוסט 2024
לא ידוע[13] אוגוסט 2024 - הווה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בסיס מסוואה וכלי השייט הטבועים בסוף הסרט , Eritrea's Last Stand (1941) Youtube
  2. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 59.
  3. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 474-476.
  4. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 478-481.
  5. ^ אופיר טל, "חייל לא נלחם למען המדינה שלו – אלא למען החברים שלו, והפצועים האלה היו חבריי לקרב", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 19.12.2013, כפי שהועלה ב" אתר הגבורה".
  6. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 555-557.
  7. ^   ניר דבורי, ‏בעומק הים עם היחידה המיוחדת, באתר ‏מאקו‏, 3 במאי 2019
  8. ^ Nobody left behind: continue to search for the missing pilot, באתר "Israel Foreign Affairs",‏ 2 באפריל 2016 (באנגלית)
  9. ^ חדשות 0404, צפו: תרגיל "נובל מלינדה" של היחידה למשימות תת – מימיות בשיתוף עם הצי האמריקאי והצרפתי, באתר חדשות 0404‏, 27 ביולי 2017
  10. ^   לוחמי ילת"ם בתרגיל בינלאומי עם הצי האמריקאי והצרפתי, באתר צה"ל
  11. ^   מערכת את"צ, תיעוד מחשיפת לוחמי הילת"ם בקרקעית הים, באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2023
  12. ^ ארנון שוורצמן, ‏צפו: טקס חילופי מפקדים בחיל הים מתחת למים, באתר ‏מאקו‏, 11 בספטמבר 2019
  13. ^ צה"ל, יש מפקד חדש לילת״ם וכמיטב המסורת - הטקס התקיים מתחת למים, באתר טיקטוק, ‏5 באוגוסט 2024