שייטת הצוללות

יחידת עילית בחיל הים הישראלי, האחראית על הפעלת הצוללות שברשות החיל.
(הופנה מהדף שייטת 7)

שייטת הצוללות, בכינויה הצבאי שייטת 7, היא יחידת עילית בחיל הים הישראלי.[1] היחידה פועלת בתווך התת-מימי ואחראית על הפעלת הצוללות שברשות החיל. היחידה הוקמה בשנת 1959 ומפקדה הראשון היה סגן-אלוף יוסף דרור. תפקידי היחידה כוללים השמדת כלי שיט אויב, שליטה במבואות נמלים, פעילות איסוף מודיעין חשאית, וסיוע לכוחות נוספים בקרב. הצוללות מסדרת דולפין ומסדרת דולפין AIP אותן מפעילה היחידה כיום הן צוללות קונבנציונליות מן המתקדמות בעולם. הצוללות מדגמים אילו הן אמצעי הלחימה המורכב והיקר ביותר בצה"ל.

שייטת הצוללות
סמל שייטת הצוללות
סמל שייטת הצוללות
סמל שייטת הצוללות
פרטים
כינוי שייטת 7 (ש-7)
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג שייטת
בסיס האם בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 16 בדצמבר 1959 – הווה (64 שנים)
מקים היחידה האלוף שמואל טנקוס
מפקד ראשון סא"ל יוסף דרור.
מלחמות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה

מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם כ-300 לוחמים וקצינים
ציוד עיקרי צוללות
פיקוד
יחידת אם בסיס חיפה
דרגת המפקד אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
מפקדים מפקדי שייטת הצוללות
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

השירות בצוות צוללת הוא התנדבותי, ומאושר רק לאחר מבדקים קפדנים מאוד וקורסי הכשרה ארוכים שכוללים חתימה לשירות קבע. אחד מכינויה של היחידה הוא "מועדון ה־700". כינוי זה השתרש עקב היותה היחידה הלוחמת בעלת המספר הרב ביותר של ציון 700 בבחינת פסיכומטרי, דבר הנובע מיכולותיהם השכלתניות הגבוהות של אנשי היחידה ואופי השירות. לוחמי הצוללות עוברים את קורס הצוללן ומתמחים לתפקידים השונים בצוללת. קצין ים מקבל פיקוד על צוללת לאחר הכשרה ארוכה ומבחן הסמכה קפדני. מפקד שייטת הצוללות נבחר מבין מפקדי הצוללות ועולה לדרגת אלוף-משנה.

אופי השירות בשייטת

עריכה

השירות בצוללת קשה, מאתגר ולרוב הרחק מגבולות המדינה, ולכן צוותי הצוללת מגובשים מאד. נגזרת נוספת מהמרחק הרב מגבולות המדינה היא שצוות הצוללת נמצא בכשירות מבצעית ובמוכנות למלחמה בכל עת.[2]

לכל משימה מבצעית של צוללת יוצאים רופא צבאי וחובש שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול בפצועים, כולל התמודדות עם אירוע רב נפגעים, עמוק מתחת לפני המים. באין חירום הרופא שמצטרף לכל משימה מבצעית נושא גם בתפקיד מודיעיני לכל דבר, שבו הוא עוסק לאורך המשימה כאחד הלוחמים ומתפקד למעשה כרופא-לוחם.[3]

צוללות ראשונות

עריכה

חיל הים בפיקודו של שמואל טנקוס נכנס לנושא הלוחמה התת-מימית בדחיפתו של יוסף דרור. קבוצת צוללנים מיועדים החלה בהכשרה בצי הצרפתי מתוך מחשבה לרכוש צוללת גרמנית שלל מלחמת העולם השנייה. לאחר מעבר קורס ושהיה בצוללות צרפתיות ירד הנושא מהפרק.

נרכשו שתי צוללות משומשות מדגם S מהצי המלכותי הבריטי. צוללות אלה נבנו במלחמת העולם השנייה, ושופצו באנגליה עבור חיל הים הישראלי. צוות ישראלי שעבר תקופת אימונים והכשרה בצרפת ובאנגליה צוות לצוללת הראשונה ועבר אימונים בפיקוח בריטי. ב-16 בדצמבר 1959 נכנסה אח"י תנין (צ-71), לנמל חיפה. הצוללת השנייה, אח"י רהב (צ-73), הגיעה לחופי ישראל ביולי 1960.

מלחמת ששת הימים

עריכה
  ערך מורחב – פעולת אלכסנדריה
 
אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP) יוצאת מבסיס חיפה להפלגה

במלחמת ששת הימים הובילה אח"י תנין (צ-71) שישה לוחמים משייטת 13 לפעולה בנמל אלכסנדריה. בעת שהמתינה לאיסוף הצוללים הצוללת הותקפה מכלי שיט מצרי ונגרמו לה נזקים. למחרת חזרה למקום המפגש לאיסוף אך הצוללים כבר נשבו בידי המצרים. על פיקודו במבצע זה קיבל רס"ן אברהם דרור, מפקד אח"י תנין (צ-71), את עיטור העוז.[4] אח"י רהב (צ-73) בפיקודו של מיכאל ברקאי כבר לא הייתה כשירה לצלילה וביצעה פעילות להגנת מפרץ חיפה כנגד צוללות מצריות.

הצוללות מסדרה T

עריכה
  ערכים מורחבים – הצוללות מסדרת T, טביעת הצוללת דקר

בשנת 1965 רכשה ישראל 3 צוללות T, מהצי הבריטי - אח"י לויתן, אח"י דקר ואח"י דולפין. צוללות ה-T היו גדולות ומשוכללות מצוללות ה-S אך גם הן היו צוללות מיושנות מתקופת מלחמת העולם השנייה שעברו תהליך של שדרוג ושיפוץ. אח"י לויתן (צ-75) הגיעה לישראל ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים. אח"י דקר, בפיקודו של רס"ן יעקב רענן, יצאה לדרכה ב-9 בינואר 1968. ב-25 בינואר 1968, בעת שהייתה בדרכה לישראל אבד הקשר עמה והיא נעלמה. כעבור 31 שנים, במאי 1999, נמצאו שרידיה בעומק של 3 ק"מ בין כרתים לקפריסין. אח"י דולפין הגיעה לארץ מספר ימים לאחר היעלמה של אח"י דקר.

שתי הצוללות לא השתתפו במלחמת יום הכיפורים, כיוון שהיו באותה עת בשיפוצים.

הצוללות מסדרת T סיימו את שירותן בשנת 1974, ורק כעבור כשנתיים חודשה פעילות הצוללות, עם כניסתן לשירות של הצוללות מסדרת גל. בתקופה זו עסקה שייטת הצוללות בקליטת ספינות הדבור הראשונות שהגיעו מארצות הברית, כתעסוקה מבצעית לצוותים, ואנשיה התאמנו בציים זרים, כגון הצי הדרום אפריקאי.

הצוללות מסדרת "גל"

עריכה
  ערך מורחב – הצוללות מסדרת גל

סדרת "גל" מבוססת על דגם הצוללת הגרמנית 206. קציני ומהנדסי החיל הוסיפו לתכנונים את הצרכים המיוחדים של הזירה הימית של ישראל, בהתבססם על הניסיון שנצבר בצוללות ה-S וה-T.

כבר עם רכישתן של צוללות ה-T היה ברור שמדובר בצוללות לתקופת ביניים, ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הוחל בתכנונן של צוללות חדשות. חיל הים נזקק לצוללות קטנות, זריזות ומודרניות. התשובה לצרכים אלה באה בדמות צוללות "גל". צוללות "גל" היו פרויקט משותף של גרמניה, בריטניה וישראל, ונבנו בהתאם לצרכים המיוחדים של הזירה הימית הישראלית. הפעיל אותן צוות מצומצם, שליש מגודלו של הצוות שהפעיל את צוללות ה-T. טווחי הסיור הוקטנו והותאמו למלחמה באויבים השוכנים בימים ובחופים קרובים. למרות גודלן הקטן צוידו צוללות "גל" במיטב כלי הנשק, התצפית, ההאזנה והאלקטרוניקה של אותה תקופה.

מסיבות פוליטיות נבחרה מספנה בריטית לבנות את הצוללות, ובתחילת שנות ה-70 הוחל בבנייתן של 3 צוללות חדשות, במספנות ויקרס אשר בבראו-סקוטלנד: אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב. צוללות "גל" הגיעו לישראל בשנים 1976–1977 ומיד שולבו במלחמתה של ישראל נגד ארגוני המחבלים והטרור. עם הגעת צוללות הדולפין בסוף המאה ה-20 הוצאו צוללות הגל משירות פעיל.

הצוללות מסדרת דולפין

עריכה
  ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין

בתחילת שנות ה-80 הוחל בתכנונו של דגם צוללות נוסף, "דולפין". לאחר סקר שוק ממושך נבחרה גרמניה כמדינה שתייצר עבור חיל הים את צוללות "דולפין". בשל קשיי תקציב הוחלט בשנת 1990 להפסיק את הפרויקט. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה (1991) החליטה ממשלת גרמניה לממן את בנייתן של שתי צוללות מדגם זה. בהמשך הוחלט כי תיבנה צוללת שלישית במימון משותף של גרמניה וישראל. הצוללת הראשונה, אח"י דולפין, הגיעה לישראל ב-27 ביולי 1999. הצוללת השנייה, אח"י לויתן, הגיעה לנמל חיפה באוקטובר אותה שנה והצוללת השלישית, אח"י תקומה, עגנה בנמל הבית כשנה לאחר מכן. בעשור השני של המאה ה-21 עברו שלוש הצוללות טיפולי תחזוקה ארוכים, המכונים "טיפולי חצי חיים". הן אמורות לשרת את חיל הים עד 2030 לערך ולסכם בכך כ–30 שנות שירות.

לפי תחקיר של השבועון הגרמני "דר שפיגל", צוללות "דולפין" נושאות טילי "פופאי" בעלי ראש נפץ גרעיני.[5]

הצוללות מסדרת דולפין AIP

עריכה
  ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חיל הים הזמין שלוש צוללות המכונות "דולפין AIP", ארוכות יותר ובעלות הדחק גדול יותר, בהן יש מערכת המאריכה את זמן השהייה מתחת מים. צוללת ראשונה מדגם זה, "אח"י תנין", הגיעה לישראל ב-22 ספטמבר 2014. צוללת שנייה מדגם זה, אח"י רהב הגיעה לישראל ב-12 בינואר 2016, וצוללת שלישית, אח"י דרקון, צפויה להגיע ב-2024.[6] צוללות אלה משרתות במקביל לצוללות מסדרת דולפין. לקראת הגעתן הוחלט לייבש חלק מהים הסמוך לבסיס חיל הים בחיפה לצורך בניית רציפים חדשים, שטח תפעולי ושובר גלים חדש - מעגן דרור - מעגן הפולינום.

 
שייטת 7 של זרוע היום

הצוללות מסדרת "דקר"

עריכה
  ערך מורחב – הצוללות מסדרת דקר

ב-20 בינואר 2022 נחתם החוזה בין ישראל לגרמניה לרכישת שלוש הצוללות שיחליפו את שלוש הצוללות מסדרת דולפין. הצוללות יהיו מתקדמות יותר וגדולות יותר מאשר הצוללות מסדרת דולפין AIP שמשרתות כיום בחיל הים הישראלי.

פרסים והוקרה

עריכה

בדצמבר 2016 זכתה שייטת הצוללות בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.[7] ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "הצוללות מבטיחות את הקיום של מדינת ישראל, לא פחות מזה".[8]

בדצמבר 2020 זכתה השייטת באות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "עשרות מבצעים מסווגים, במרחב מאוים ובחיכוך מעצמתי משתנה".[9]

בשנת 2021 זכתה היחידה בצל"ש הרמטכ"ל.[10]

 
לוחמי שייטת הצוללות

הכשרת צוותי הצוללות

עריכה

תנאי סף - פרופיל 82 ומעלה, קב"א 53 ומעלה ודפ"ר 60 ומעלה.[11]

קבלה לקורס - על מנת להגיע לגיבוש צוללות יש לעבור יום מיון לחובלים וצוללות בביתן חיל הים בחיפה דרך איתור מוקדם או להגיע ליום סיירות ולקבל שם חובלים. דרך נוספת להגעה ליחידה, היא סיום יום סיירות תוך הפגנת נתונים גבוהים וקבלת התרשמות טובה ממעבירי הגיבוש, כדי שעובר הגיבוש ישלח לראיון קבלה בשייטת הצוללות. הגיבוש כולל מבדקים מחשבתיים, תחנות רבות ומעברים מהירים מנושא לנושא. אלו שעוברים את הגיבוש בהצלחה יצטרכו לעבור תחקיר ביטחוני ובדיקות מקיפות במכון לרפואה ימית. רק לאחר שהמלש"ב נמצא כשיר, יוכל להתקבל רשמית לקורס צוללן.

קורס צוללן

עריכה

ההכשרה בקורס צוללן נמשכת שנה וכחודשיים. בכל מהלך הקורס נמצאים המועמדים בבקורת קפדנית וסינון. הקורס מתבצע בשני שלבים:

שלב בסיסי - אורכו של השלב 26 שבועות (לכאורה), מתמקדים בעיצובו של הלוחם הצוללן על כל המשתמע מכך. שלב זה כולל מאמץ פיזי לכל אורכו, משמעת ברזל ולימודי צוללת בסיסיים. השלב כולל גם סדרת ים מפרכת. היציאות הביתה הן מהקשות בצה"ל, שעות השינה מדודות, וגורם ההפתעה בא לידי ביטוי באופן בולט; לא יודעים מה יקרה בדקה הבאה, בדיוק כמו בצוללת. בשלב זה ממיינים באופן קפדני את הלוחמים, לומדים להכיר אותם לעומק, והחניכים בקורס מתגבשים לצוות לוחמים מובחר.

שלב ייעודי - אורכו של השלב 26 שבועות, בתחילתו מתבצעת חלוקה למגמות על-פי המחלקות שבצוללת. לאורך השלב יש דגש רב על לימודים ייעודיים לכל מגמה, ועל תחילת הפלגות עם הצוותים השונים. בשלב זה חניכי קורס צוללן עוברים לאזרחי. במהלך השלב מצטרפים החניכים כמעט לכל הפלגה, על מנת שבסוף הקורס יהיו מוסמכים לאחת מעמדות המפתח בצוללת. הצוללן לומד להכיר את הצוות, את ההווי ואת החוקים הלא כתובים, ואילו הצוות לומד להכיר את הצוללן החדש, לסמוך עליו ולעזור לו להשתלב.

הכשרות מיוחדות

עריכה
  • הסמכה לתפקיד מפעיל סירות גומי מהירות.
  • קורס צלילה מים רדודים.
  • קורס חובשים השלמה לכ-6 לוחמים בהמשך לכל מחזור קורס צוללן.
  • קורסי התקפה וטקטיקה לקציני צוללות באחד מהציים האירופיים.
  • סדרת מילוט (קורס אשר מכשיר צוללנים להיחלץ ממקרי חירום) באחד מהציים האירופיים.

סמל השייטת

עריכה
 
משמעות סמל שייטת הצוללות
 
הסמל של השייטת עד 2023

לאור התפתחויות של שינויים והתחדשות, ואימוץ התפיסה הרב-ממדית בזרוע הים, בשנת 2023 שונה סמלהּ של שייטת הצוללות. הסמל החדש עוצב על ידי אנשי השייטת ואושר על ידי ראש המטה הכללי הרצי הלוי. סביב שינוי סמל היחידה (שהתקבל בהפתעה על ידי ותיקי השייטת) ניתש ויכוח הן לגבי האם יש צורך לשנות סמל בכל התחדשות או שינוי תפיסה, הן לגבי העיצוב המכוון את צלב הפריסקופ לגוף הצוללת והן לגבי עניות העומק בעיצוב הפשטני (הסמל המקורי הוא סמל הרקום בדגל).

משמעויות העיטורים והצבעים בסמל:

  • העוגן המוזהב - סמל מסורתי בזרוע הים המייצג עליונות ימית.
  • הדולפים ודג-החרב - הדולפין חולק כבוד לסמל אשר ליווה את השייטת עד עתה ולצוללות מדגם 'דולפין' הנמצאות כיום בשימוש בשייטת. דג החרב הוא סמלה של אח"י דקר, ובכך חולק הסמל החדש כבוד לזכר אח"י דקר ו-69 אנשי צוותה. וכן בראייה עתידית לדגם הדקר המיועד.
  • הצבע הכחול - מסמל את מרחב הפעולה הימי.
  • הצבע האדום - מסמל את יכולתה של השייטת לפעול בעומק קווי אויב בחשאיות.
  • הפריסקופ - מייצג חדות ודיוק.

סיכות לוחמים

עריכה

מפקדי שייטת הצוללות

עריכה
 
מפקדי שייטת 7 במפגש יובל 60 לשייטת הצוללות מאי 2019
שם תקופת כהונה הערות תמונה[12]
יוסף דרור אפריל 1959 עד אפריל 1963 מקים השייטת ומפקדה הראשון
 
הדר קמחי אפריל 1963 - מאי 1968 נושא אות צוללן מספר 003
 
אברהם דרור 1968 - אוגוסט 1972 בעל עיטור העוז על פעולת אלכסנדריה
 
גדעון רז יוני 1972 - אוגוסט 1973 לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
 
ישראל לשם 1973 - 1976 לימים מנכ"ל מועצה מקומית קריית טבעון
 
גדעון רז ינואר - אוקטובר 1977 תקופת כהונה שנייה
 
דורון עמיר אוקטובר 1977 - אפריל 1980 לימים נספח צבאי בהולנד ובסקנדינביה
 
שאול חורב מאי 1980 - יוני 1983 לימים ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה
 
מיכאל קיסרי יוני 1983 - יולי 1987 ניהל את פרויקט בניית הצוללות מסדרת דולפין
 
חיים כפיר-קופרט יולי 1987 - יולי 1990
 
ניר מאור 1990 - 1992 לימים מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים
 
דוד לוריא יולי 1992 - מרץ 1996 לימים ראש מספן הים במפקדת חיל הים
 
אורי דיסטניק 1996 - 1998 לימים מנכ"ל מדרשת שדה בוקר
 
יובל צור 1998 - 2001 לימים ראש מספן המטה במפקדת חיל הים
 
אייל בן-ציון 2001 - 2004
 
יהונתן ורט 2004 - 2006 לימים ראש מספן כוח האדם בחיל הים
 
עמית פרבר 2006 - 2008
 
עודד גור לביא 2008 - 2011 לימים ראש מספן הים
 
גיל אגינסקי-פרץ 2011 - 2015 בתקופת כהונתו הוכנסה לשירות הצוללת הראשונה מסדרת דולפין AIP
 
אל"ם דורון 2015 - 2016
אל"ם אסף 2016 - 2019
אל"ם גיא[13] יולי 2019 - יולי 2021
אל"ם אורי 25 ביולי 2021 - מפקד השייטת הנוכחי

עמותת יוצאי שייטת הצוללות

עריכה
  ערך מורחב – עמותת דולפין
 
סמליל עמותת דולפין

יוצאי שייטת הצוללות מאוגדים בהתאם לרצונם בעמותת דולפין, העוסקת בעיקר בנושאי מורשת והנצחה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יוסף דרור, אימוני צוות תנין בבריטניה 'מערכות ים' 48, מרץ 1990, עמ' 8.
  • רפיקי, חתונה בצוללת - יום שייטת הצוללות, בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 22.
  • מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר, 1997.
  • משה אימבר ושמחה בינות, רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות, עיצוב והפקה אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.
  • יוסף דרור, הקומנדו הימי, אליו וממנו, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, מהדורה שנייה 1985.
  • אבי אובל, יחידה במינה - שייטת הצוללות, "בין גלים", אוקטובר 2002, ע' 56.
  • דייוויד. ד. ג'ורדן דממה במצולות, ייעוץ יורם בר-ים, הוצאת מטר, 2010.
  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין.
  • זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שייטת הצוללות בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ הקצין המצדיע הוא סרן יורם בר-ים, קצין המכונה הראשי של אח"י לויתן (צ-75).
  2. ^ מימין לשמאל: אברהם בן שושן, מיכאל ברקאי, שמואל טנקוס, אברהם דרור, גדעון רז וישראל לשם.
  3. ^ מימין לשמאל: גדעון רז, זאב אלמוג (אברוצקי), אברהם דרור, ויוסף דרור.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שייטת 7, באתר זרוע הים
  2. ^ שייטת 7 | זרוע הים, באתר navy.idf.il
  3. ^ יואב זיתון, כשלוחם נפגע בצוללת: לחלץ או להמשיך במשימה?, באתר ynet, 23 בספטמבר 2018
  4. ^ רס"ן אברהם דרור מקבל את עיטור העוז.
  5. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2012
  6. ^ הצוללת השישית שעתידה להיקלט - אח"י דרקון, באתר צה"ל, ‏9 בינואר 2019
  7. ^ שייטת הצוללות – מצטיינת בית החטיבות לשנת תשע"ז, אתר חיל הים, 20 בדצמבר 2016
  8. ^ נתניהו לערוץ 20: יש קמפיין של השמאל והתקשורת לסלק אותי, באתר גלובס, 14 ביולי 2017
  9. ^   מערכת אתר צה"ל, אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
  10. ^ ניר דבורי, ‏"פועלים מתחת לרגליים של היריב": אל תוך הצוללות הפועלות במעמקי הים, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2021
  11. ^ לוחם בשייטת הצוללות, באתר יחידת מיטב
  12. ^ מקורן של מרבית התמונות בריכוז בקיר משרד מפקדת השייטת הצוללות.
  13. ^ קובי פינקלר, אלוף-משנה גיא מונה למפקד שייטת הצוללות של זרוע הים, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2019