יחסי אנגולה–ישראל
בין מדינת ישראל ורפובליקת אנגולה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2021, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המדע והחקלאות.
| יחסי אנגולה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| אנגולה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,246,700 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 37,515,763 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 106,714 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,845 | 52,829 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
היסטוריה עריכה
היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בראשית שנות ה-60, בתקופה בה אנגולה נאבקה על עצמאותה, כאשר ישראל שיגרה בחשאי משלוחי נשק לתנועה העממית לשחרור אנגולה, אשר שימשה בראשיתה כגורם המרכזי במאבק לעצמאות כנגד הקולוניאליזם הפורטוגלי. במהלך תקופה זו, רבים מחברי התנועה נשלחו לישראל לאימונים, והולדן רוברטו, ראש התנועה העממית, ביקר בעצמו בישראל. הסיוע הישראלי המשיך גם בימיה הראשונים של מלחמת האזרחים באנגולה, אשר החלה בשנת 1972, כאשר מרבית הסיוע הצבאי הישראלי נשלח דרך שטחה של זאיר. עם זאת, היחסים בין המדינות נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, אשר הובילה לניתוק היחסים של רבות ממדינות אפריקה עם ישראל, ובכללן אנגולה.
במהלך מלחמת האזרחים באנגולה, האיחוד לעצמאות מוחלטת של אנגולה בהובלת ז'ונאס סאווימבי נתמך במאבקו נגד ממשלת אנגולה המרקסיסטית על ידי גורמים זרים רבים, בהם ארצות הברית. הממשלה שנגדה לחם נתמכה על ידי ברית המועצות, קובה וניקרגואה. סאווימבי וארגונו היוו ציר במלחמה הקרה, בין גושי המערב והמזרח באנגולה[1]. ביוני 1990 טענה ממשלת אנגולה כי מדינת ישראל, סייע לסאווימבי ולמורדים, בתוכנית להפיל את השלטון[2], אולם שנתיים אחר כך אמר יועץ הנשיא בריאיון עיתונאי כי ישראל חתמה על הסכם עם אנגולה לאספקת נשק, תמורת יהלומים[3]. זאת לאחר חתימת הסכם שלום בחסות האו"ם ברית המועצות וארצות הברית[4].
היחסים הדיפלומטיים בין המדינות חודשו באופן רשמי בשנת 1993, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, וכעבור שנה חידוש היחסים קיבל גושפנקה רשמית עם פתיחתה מחדש של שגרירות ישראל בלואנדה, בירת אנגולה. לתפקיד השגריר באנגולה מונתה הדיפלומטית תמר גולן[5], כאשר בסיום כהונתה כשגרירה חזרה לאנגולה, לבקשת נשיא הרפובליקה, כדי לסייע בכינון הוועדה הלאומית ללוחמה במוקשים, וזאת כמומחית מטעם האו"ם[6]. בשנת 2000 גם אנגולה פתחה שגרירות רשמית בישראל.
היחסים בין שתי המדינות הוסיפו להתהדק במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר בשנת 2005 נשיא אנגולה, ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש, קיים ביקור רשמי ראשון בסוגו בישראל, במסגרתו נידונו אפשרויות להרחבת הסחר ההדדי בין שתי המדינות, לאחר חתימת הסכם כלכלי[7]. עם זאת, בשנת 2010 התקיימה תקרית דיפלומטית זוטא בין שתי המדינות, כאשר אנגולה סירבה לקבל את מינויו של יצחק ינוקא כשגריר ישראל באנגולה, וזאת בשל היותו הומוסקסואל מוצהר[8].
באוגוסט 2012, ראש ממשלת אנגולה הגיע לירושלים לביקור שנמשך שלושה ימים, במהלכו חתמו נציגי שתי המדינות על הסכם לחיזוק הקשרים ההדדיים. נשיא מדינת ישראל שמעון פרס אמר בתגובה לחתימת ההסכם, כי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות יבוסס על תחומי המדע והטכנולוגיה, התחום הכלכלי, וכן נושאי ביטחון למיניהם. ראש ממשלת אנגולה בתגובה הביע רצון לקיים ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים אלו, ובתחומים נוספים[9].
ב-29 בנובמבר 2012, תמכה אנגולה בהחלטה בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, על קבלת פלסטין כחברה ה-194 באו"ם[10].
בדצמבר 2016 אנגולה, כנציגה לא קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, הצביעה בעד החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם שקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטיניים הכבושים", אינן חוקיות[11].
יחסים כלכליים עריכה
חידושם של היחסים הדיפלומטיים בשנת 1993 הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות. בעיקר יצוא של יהלומים ונפט לישראל, תמורת נשק[12]. בין השאר מכרה התעשייה האווירית לישראל לאנגולה ציוד ביטחוני בשווי עשרות מיליוני דולרים[13] וחברת אלישרא השביחה בישראל מטוס מודיעין עבור אנגולה[14].
במהלך שנות ה-90 נחתמו מספר עסקאות נשק בין שתי המדינות. אחת מאותן העסקאות, הידועה בשם "אנגולה-גייט", אשר התרחשה בין השנים 1993–2000, בסדר גודל של כ-790 מיליון דולרים, כללה את איש העסקים הישראלי ארקדי גאידמק. גאידמק תיווך בשורה של עסקאות נשק מרוסיה ומצ'כוסלובקיה לאנגולה, ואף קנה את החוב ההיסטורי של אנגולה לברית המועצות (חוב שעבר לרוסיה). אנגולה שילמה לו בנפט וביהלומים אותם שיווק בעולם, בסיוע איש העסקים לב לבייב[15]. לבייב עצמו קיבל זיכיון בלעדי לשיווק רוב ייצוא היהלומים של אנגולה, בהיקף כמיליארד דולר בשנה[16]. הוא הקים חברה בשיתוף ממשלת אנגולה ששיוקה את המותג "יהלומי אנגולה", שכמתחרה בתאגיד דה בירס[17]. בנוסף, הקים באנגולה את מלטשת היהלומים הגדולה ביותר באפריקה[18]. בשנת 2012 תבע גאידמק את לבייב בלונדון, בטענה כי גנב את החצי שלו במיזם היהלומים[19]. אחר כך טען כי שוכנע לחתום על הסכם פשרה עם לבייב במרמה[20], ולבסוף באפריל 2014, הפסיד בתביעה[21].
ביוני 2005, בעת ביקור נשיא אנגולה בישראל, נחשף כי 15% מיבוא הנפט של ישראל מגיעה מאנגולה. באותו ביקור הוסכם על הכפלת היבוא לישראל[22].
בין סוחרי הנשק הישראלים הגדולים ביותר באנגולה היה איתן סטיבה, שהתקרב לנשיא אנגולה הרודן דוש סנטוש, והיה ביחסי ידידות עימו[23]. לפי הפרסומים בתקשורת סטיבה, יחד עם שותפיו, הרוויחו כמיליארד שקל בעסקאות אלו[24].
לאחר סופה של מלחמת האזרחים, בשנת 2006, הייתה אמורה להתבצע עסקת נשק בשווי של כמיליארד דולר בין שתי המדינות, בתיווכם של סוחר נשק ישראלי וגנרל בצבאו של דוש סנטוש, אך בסופו של דבר, היא לא יצאה אל הפועל[25].
בינואר 2013 שכרה אנגולה את שירותיו של לווין התקשורת עמוס 5 של חברת חלל תקשורת[26].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר שגרירות אנגולה בישראל
- אתר שגרירות ישראל באנגולה (בפורטוגזית)
- יוסי מלמן, ישראל הקטנה באנגולה: יהלומים, נפט וארקדי גאיידמק, באתר הארץ, 15 ביולי 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ 27 שנים של מלחמת אזרחים, באתר הארץ, 5 באפריל 2002
- ^ סי"צ, אנגולה טוענת: ישראל וארה״ב תכננו להפיל את הנשיא, חדשות, 3 ביוני 1990
תמר גולן, אנגולה -"קולונל" ישראלי מאושם שתיכנן את חיסול הנשיא, מעריב, 3 ביוני 1990 - ^ יגאל לביב, "ישראל מספקת לאנגולה נשק תמורת יהלומים", חדשות, 21 במאי 1992
- ^ סי"צ, הסתיימה מלחמת האזרחים באנגולה, בדרך לדמוקרטיה, חדשות, 2 ביוני 1991
- ^ יוסי מלמן, רציתי לשנות את העולם, באתר הארץ, 7 ביוני 2006
- ^ יוסי מלמן, מלחמות ישראל באנגולה, באתר הארץ, 2 בינואר 2002
- ^ יוסי מלמן, נשיא אנגולה יבוא בעוד 10 ימים לביקור רשמי בישראל, באתר הארץ, 24 ביוני 2005
אורה קורן, שר התמ"ת ונשיא אנגולה יחתמו על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, באתר הארץ, 7 ביולי 2005 - ^ יוסי מלמן, איש מהבכירים של משרד החוץ אינו רוצה לשרת במדינות אפריקה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
Was diplomat denied post in Angola because he is openly gay - ^ Angola and Israel Advocate to Strengthen Cooperation
- ^ ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2012
- ^ ברק רבידו ג'קי חוריו יהונתן ליס, ישראל דוחה את החלטת האו"ם ומחזירה את השגרירים מהמדינות שדחפו להצבעה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2016
- ^ יגאל לביב, "ישראל מספקת לאנגולה נשק תמורת יהלומים", חדשות, 21 במאי 1992
רונית דומקה, דם, שחיתות ויהלומים, באתר TheMarker, 17 באפריל 2013
- ^ מעריב, חשיפה: התעשייה האווירית מכרה לאנגולה נשק בעשרות מיליוני ד', באתר גלובס, 2 במאי 2000
- ^ דרור מרום, אלישרא משביחה בישראל מטוס מודיעין עבור אנגולה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
- ^ נועם שרביט, גאידמק: לא יודע מה עשיתי, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2005
- ^ אורה קורן, איש העסקים לב לבייב חושף נתונים על עסקיו באנגולה: אני מקווה שנוכל להגדיל את היבוא ל-700–800 מ' ד', באתר TheMarker, 13 ביולי 2004
- ^ אורה קורן, לבייב וממשלת אנגולה יפתחו משרד לשיווק יהלומי גלם בישראל, באתר TheMarker, 12 ביולי 2004
- ^ אורה קורן, לבייב חנך באנגולה את מלטשת היהלומים הגדולה ביותר באפריקה, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2005
- ^ סוכנויות הידיעות, ארקדי גאידמק נגד לב לבייב: נפתח המשפט בלונדון, באתר TheMarker, 23 במאי 2012
- ^ הגרדיאן, גאידמק מחדש את התביעה נגד לבייב: "הפר את חובותיו כנאמן", באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, מכה קשה לגאידמק: הפסיד ללבייב בתביעה של 2 מיליארד דולר בבריטניה, באתר TheMarker, 16 באפריל 2014
- ^ יוסי מלמן, אנגולה תכפיל מכירות הנפט שלה לישראל, באתר הארץ, 26 ביוני 2005
- ^ אורי איזק, סימן השאלה המוסרי שמכתים את ההודעה ההיסטורית על הישראלי השני בחלל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2020
גלי וינרב, העסקים באפריקה וההרפתקה בחלל: איתן סטיבה מציג אסטרונאוט מזן חדש, באתר גלובס, 5 במאי 2021 גור מגידו, לבזבז 55 מיליון דולר על טיול של שבוע וחצי: מסע היח"צ הבין-כוכבי של איתן סטיבה, באתר TheMarker, 15 באפריל 2022
- ^ גיא לשם, איך הרוויחו הטייסים איתן סטיבה, רועי בן-ימי ועמי לוסטיג מאות מיליוני דולרים באפריקה, באתר TheMarker, 10 באפריל 2008
- ^ יוסי מלמן, הארץ, הערכה: בכירים באנגולה פוטרו על רקע עסקה עם ישראל, באתר וואלה!, 27 באוקטובר 2006
- ^ אורן פרוינד, לקוח אפריקאי הקפיא פרויקט בלווין עמוס 5: מניית חלל נופלת 4%, באתר TheMarker, 31 בינואר 2013
