יעקב לוינגר
יעקב אביעזרי[1] לוינגר (3 בינואר 1928 – 5 במאי 1995)[2] היה הוגה דעות ישראלי, ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.
לידה |
3 בינואר 1928 מינכן |
---|---|
פטירה |
5 במאי 1995 (בגיל 67) טיבינגן, גרמניה |
מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
תחומי עניין | פילוסופיה יהודית |
עיסוק | פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
מדינה | ישראל |
קורות חיים
עריכהנולד במינכן לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר. בין אחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר והרב משה לוינגר[3].
בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, לשכונת שערי חסד. האב, שהיה מקורב לרב השכונה, הרב יעקב משה חרל"פ, עסק במקצועו כרופא ואמו ניהלה פנסיון בביתם. בפנסיון התגורר במשך זמן הסופר שמואל יוסף עגנון[4], שהשפיע עליו רבות. לוינגר קרא לאחד מבניו חמדת על שם הדמות חמדת (דמות) מספריו של עגנון.
בשנת 1947 החל ללמוד פילוסופיה יהודית, תנ"ך ותלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[5]. בשנת 1951 הרצה במסגרת המכון להשתלמות ולשיפור הלשון של משרד החינוך בירושלים[6]. לאחר סיום לימודיו נמנה עם סגל האנציקלופדיה העברית, וכתב ערכים בפילוסופיה יהודית, תנ"ך וספרות עברית. בשנת 1960[7] קיבל תואר דוקטור על עבודתו "דרכו המחשבתית ההלכתית של הרמב"ם", שנעשתה בהנחיית פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
במשך עשרות שנים שימש מרצה לתלמוד, לספרות חז"ל ולהיסטוריה של הפילוסופיה היהודית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן במשרה חלקית[8]. עמד בראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב[9]. שימש מרצה אורח במחלקה לשפות באוניברסיטת טקסס ומרצה אורח במחלקה התאולוגית באוניברסיטת לוצרן. באמצע שנות ה-80 היה חוקר באוניברסיטת הרווארד.
בשנת 1995, במהלך ביקור באוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, נפטר.
חלק ניכר ממחקריו וממאמריו הוקדשו לדמותו של הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק. בשנת 1967 קיבל את פרס קוגל על ספרו "דרכו ההלכתית של הרמב"ם"[10]. בשנת 1996 יצא כתב העת "דעת" לזכרו של פרופ' לוינגר ובו אסופת מחקרים על הרמב"ם.
בשנות ה-60 פרסם בעיתונות בישראל מאמרים ומכתבים נגד כפייה דתית, בעד נישואין אזרחיים[11] ונגד המפלגות הדתיות[12].
בנו הוא השחקן עידו לוינגר.
ספריו
עריכה- דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב"ם: מחקר על המתודה של משנה תורה, 1965
- בין שגרה לחידוש: קווים למחשבת היהדות בזמננו, 1973
- הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, 1987
עריכותיו
עריכה- אנתולוגיה למחשבה יהודית, 1970
- ספר ישעיהו ליבוביץ: קובץ מאמרים על הגותו ולכבודו של ישעיהו ליבוביץ (יחד עם אסא כשר), 1977
- עזר הדת לר’ יצחק בן יוסף פולקר (בן המאה ה-14), 1984
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב בן אליעזר לוינגר (1928-1995), דף שער בספרייה הלאומית
- ירון לונדון (מנחה), שיחה עם לוינגר על ספר קהלת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- יעקב לוינגר, תיאוקרטיה יהודית, דבר, 25 בפברואר 1977
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר "MyHeritage". שמו השני, אביעזרי, הוא על שם סבו אביעזרי זיגמונד פרנקל. על שם סבו נקראו גם כמה מבני דודיו, שבהם גם הפרופסור אביעזרי פרנקל.
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ נפטר ד"ר אליעזר לוינגר, מעריב, 8 באוגוסט 1979
- ^ הודיה כריש חזוני, הרבנית לוינגר נפטרה: "הבנתי שאין לי ממה לפחד", בעיתון מקור ראשון, 29 בספטמבר 2020
- ^ פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951
- ^ המרצים בירושלים, הצופה, 19 באוקטובר 1951
- ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
- ^ האוניברסיטה מסתייגת, מעריב, 16 באוקטובר 1962
- ^ חנה גת, איך להיות יהודי בזמננו?, מעריב, 8 בנובמבר 1974
- ^ הוענק פרס קוגל, דבר, 8 בפברואר 1967
- ^ יעקב לוינגר, מלחמת תרבות תרבותית, מעריב, 24 בספטמבר 1962
- ^ דווקא שר לא דתי, מעריב, 7 בנובמבר 1960