יעקב לוינגר

פילוסוף ישראלי

יעקב אביעזרי[1] לוינגר (3 בינואר 19285 במאי 1995)[2] היה הוגה דעות ישראלי, ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.

יעקב לוינגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בינואר 1928
מינכן
פטירה 5 במאי 1995 (בגיל 67)
טיבינגן, גרמניה
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
תחומי עניין פילוסופיה יהודית
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד במינכן לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר. בין אחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר והרב משה לוינגר[3].

בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, לשכונת שערי חסד. האב, שהיה מקורב לרב השכונה, הרב יעקב משה חרל"פ, עסק במקצועו כרופא ואמו ניהלה פנסיון בביתם. בפנסיון התגורר במשך זמן הסופר שמואל יוסף עגנון[4], שהשפיע עליו רבות. לוינגר קרא לאחד מבניו חמדת על שם הדמות חמדת (דמות) מספריו של עגנון.

בשנת 1947 החל ללמוד פילוסופיה יהודית, תנ"ך ותלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[5]. בשנת 1951 הרצה במסגרת המכון להשתלמות ולשיפור הלשון של משרד החינוך בירושלים[6]. לאחר סיום לימודיו נמנה עם סגל האנציקלופדיה העברית, וכתב ערכים בפילוסופיה יהודית, תנ"ך וספרות עברית. בשנת 1960[7] קיבל תואר דוקטור על עבודתו "דרכו המחשבתית ההלכתית של הרמב"ם", שנעשתה בהנחיית פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

במשך עשרות שנים שימש מרצה לתלמוד, לספרות חז"ל ולהיסטוריה של הפילוסופיה היהודית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן במשרה חלקית[8]. עמד בראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב[9]. שימש מרצה אורח במחלקה לשפות באוניברסיטת טקסס ומרצה אורח במחלקה התאולוגית באוניברסיטת לוצרן. באמצע שנות ה-80 היה חוקר באוניברסיטת הרווארד.

בשנת 1995, במהלך ביקור באוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, נפטר.

חלק ניכר ממחקריו וממאמריו הוקדשו לדמותו של הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק. בשנת 1967 קיבל את פרס קוגל על ספרו "דרכו ההלכתית של הרמב"ם"[10]. בשנת 1996 יצא כתב העת "דעת" לזכרו של פרופ' לוינגר ובו אסופת מחקרים על הרמב"ם.

בשנות ה-60 פרסם בעיתונות בישראל מאמרים ומכתבים נגד כפייה דתית, בעד נישואין אזרחיים[11] ונגד המפלגות הדתיות[12].

בנו הוא השחקן עידו לוינגר.

ספריו עריכה

  • דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב"ם: מחקר על המתודה של משנה תורה, 1965
  • בין שגרה לחידוש: קווים למחשבת היהדות בזמננו, 1973
  • הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, 1987

עריכותיו עריכה

  • אנתולוגיה למחשבה יהודית, 1970
  • ספר ישעיהו ליבוביץ: קובץ מאמרים על הגותו ולכבודו של ישעיהו ליבוביץ (יחד עם אסא כשר), 1977
  • עזר הדת לר’ יצחק בן יוסף פולקר (בן המאה ה-14), 1984

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר "MyHeritage". שמו השני, אביעזרי, הוא על שם סבו אביעזרי זיגמונד פרנקל. על שם סבו נקראו גם כמה מבני דודיו, שבהם גם הפרופסור אביעזרי פרנקל.
  2. ^ אתר "Billiongraves"
  3. ^ נפטר ד"ר אליעזר לוינגר, מעריב, 8 באוגוסט 1979
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור ראשון

    פרמטרים [ news/268455/?amp ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרי חובה [ 2, 3 ] חסרים
    [1], בעיתון מקור ראשון
  5. ^ פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951
  6. ^ המרצים בירושלים, הצופה, 19 באוקטובר 1951
  7. ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
  8. ^ האוניברסיטה מסתייגת, מעריב, 16 באוקטובר 1962
  9. ^ חנה גת, איך להיות יהודי בזמננו?, מעריב, 8 בנובמבר 1974
  10. ^ הוענק פרס קוגל, דבר, 8 בפברואר 1967
  11. ^ יעקב לוינגר, מלחמת תרבות תרבותית, מעריב, 24 בספטמבר 1962
  12. ^ דווקא שר לא דתי, מעריב, 7 בנובמבר 1960