יעקב ליינר

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין. ספרו המפורסם הוא "בית יעקב" על התורה.

האדמו"ר מאיזביצה
יעקב ליינר

אין תמונה חופשית
לידה	נובמבר 1817 כ"ז בחשוון ה'תקע"ח טומשוב לובלסקי, פולין הקונגרסאית
פטירה	14 באוגוסט 1878 (בגיל 60) ט"ו באב ה'תרל"ח דרוזגניק, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	רוטניצה, ליטא
מדינה
מקום מגורים	איזביצה, ראדזין
תקופת הפעילות	? – 14 באוגוסט 1878
השתייכות	תנועת החסידות
רבותיו	אביו, רבי מנחם מנדל מקוצק
בני דורו	רבי יהודה לייב איגר
חיבוריו	בית יעקב, ספר הזמנים
בת זוג	חוה
אב	רבי מרדכי יוסף ליינר
אם	טובה
צאצאים	רבי גרשון חנוך הניך ליינר, רבי אברהם יהושע העשיל ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־2 1854–1878 (כ־24 שנים) → רבי מרדכי יוסף ליינר רבי גרשון חנוך הניך ליינר ←

ביוגרפיה

בית המדרש בעיירה איזביצה

נולד בטומשוב לובלסקי לרבי מרדכי יוסף ליינר ולטובה. נשא את חוה בת רבי דוד סוכוצ'בסקי מטישובצה (טישביץ), מתלמידי רבי אורי מסטרליסק ורבי שמחה בונים מפשיסחה. התגורר תקופה בטישובצה. כשעבר אביו לאיזביצה אחרי שפרש מקוצק, עבר להתגורר בסמוך אליו. בצעירותו נסע עם אביו לרבי מנחם מנדל מקוצק. כשפרש אביו מקוצק בשמחת תורה ה'ת"ר, עזב יחד עמו, אך נמנע מלהתערב במחלוקת שפרצה בין חצרות חסידות קוצק ואיזביצה. נחשב לעילוי ולמתמיד, וכן לבקי בחז"ל, בספר הזוהר ובכתבי האר"י. ביחס לאביו נחשב לאדם מסתגר ומופנם.

לאחר פטירת אביו בז' בטבת ה'תרי"ד היה לממלא מקומו העיקרי במקביל לתלמיד אביו רבי יהודה לייב איגר מלובלין שהחל אף הוא לנהוג באדמו"רות. בניגוד לאביו ולבנו רבי גרשון חנוך הניך ליינר שהיו בעלי מזג סוער והרחיקו מקרבתם אנשים פשוטים, היה רבי יעקב בעל מזג נוח ונודע כסבלן. בתקופתו התרחבה החסידות. הוא נהג לשוחח ארוכות עם חסידיו בענייני חסידות, בפרט בשנים הראשונות להנהגתו, וכן היה משמיע מאמרי חסידות ארוכים. נהג להעניק גם סגולות רבות, בפרט לצורכי רפואה.

אחרי פטירת אשתו חוה בכסלו תרי"ד, נשא את איטה (תר"ט–תרס"ו) בת רבי צבי הירש קצנלבוגן מסלביטיץ, אך גירשה לאחר תקופה. בשנת ה'תרכ"ז העביר את חצרו מאיזביצה לעיירה רדזין פודלסקי. לא ידוע על סיבת המעבר.

נפטר בט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878) בעיירת הנופש דרוזגניק שבליטא אליה נסע להתרפא, ונקבר בעיירה הסמוכה רוטניצה . על קברו הוקם אוהל.

את מקומו ברדזין מילא בנו הגדול רבי גרשון חנוך הניך ליינר, ואילו אחיו הצעיר רבי שמואל דוב פתח חצר באיזביצה ולאחר מכן עבר לביסקוביץ .

הגותו וספריו

שער הספר "בית יעקב", ורשה תר"ן. הספר נחשב לספר המרכזי בהגות של חסידות איזביצה-ראדזין

רבי יעקב השמיע דברי תורה רבים מאוד, ותקופתו הוגדרה על ידי חסידיו כתקופת "שפע". רוב דברי תורתו לא נכתבו בשעתם, ורק בסוף ימיו החל בנו רבי גרשון חנוך לכתוב את מאמריו לפי בקשתו.

ספרו "בית יעקב" הוא אחד הספרים המרכזיים של חסידות איזביצה-ראדזין, והוא מתאפיין באריכות ובהרחבה. תורתו היא הרחבה ופיתוח של הרעיונות החסידיים של אביו, ובלשונו של בנו ”והוא הרחיב השער הגדול אשר פתח בו אאזמו"ר זללה"ה והרחיבו כפתחו של היכל וכפתחו של אולם”, אך סגנונו מתון ושמרני יותר.

בניגוד לאביו מתמקד רבי יעקב לרוב בעניין אחד אותו הוא מקיף ביסודיות ובהרחבה. ספרו בית יעקב נחשב על ידי חסידי רדזין כ"שיר השירים" של ספרי החסידות. בקיאותו הרחבה של רבי יעקב בתורת הקבלה ובפרט בספר הזוהר ובכתבי האר"י באה לידי ביטוי במאמריו, והם תופסים מקום משמעותי במשנתו, בניגוד למקובל בענפי חסידות בית פשיסחה האחרים, כמו חסידות קוצק, וורקא וגור. מאיר שמעון גשורי מצא בדבריו גם יחס מרכזי למוזיקה, בשונה מחסידות קוצק.

רבי אברהם יצחק הכהן קוק מצא בספריו רעיונות פסיכולוגיים מודרניים.

ספרו המרכזי "בית יעקב" על התורה, מכיל מאמרים ארוכים למדי שנכתבו על ידי חסידים, אך רק שלושת החומשים הראשונים הודפסו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, והיתר אבדו במהלכה. מלבד זאת נאספו מאמרים על מועדים בשם "ספר הזמנים", מתוכם הודפסו רק על חג הפסח וחג השבועות, והיתר אבדו אף הם בשואה. בתוכם ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל שהכיל כ-200 דפים בכתב יד.

• בית יעקב על התורה:
  • חלק ראשון – על חומש בראשית, וורשה תר"ן. הודפס על ידי בנו רבי גרשון חנוך שצירף לספר הקדמה ארוכה בה הוא מגולל את עיקרי החסידות והשתלשלותה לפי שיטתו.
  • חלק שני – על חומש שמות, לובלין תרס"ד. הודפס על ידי בנו רבי אברהם יהושע העשיל.
  • חלק שלישי – על חומש ויקרא, לובלין תרצ"ז. הודפס על ידי נכדו חנינא דוד.
• בית יעקב הכולל – מאמרים שהשמיע בשנות תרכ"א-תרכ"ב. נכתבו לפי בקשתו בידי בנו רבי גרשון חנוך. הודפס על ידי חתנו שלמה קלפפיש, לובלין תרס"ו.
• ספר הזמנים – הגדה של פסח, לובלין תר"ע. הודפס על ידי בנו רבי אברהם יהושע העשיל.

משפחתו

• אחיו רבי שמואל דוב אשר – היה לחסידו אחרי פטירת אביהם. עם פטירת אחיו רבי יעקב, פתח חצר עצמאית באיזביצה ולאחר מכן עבר לביסקוביץ . נפטר בכ"ב בניסן ה'תרס"ה. ספרו "נאות דשא".

ילדיו מזיווג ראשון

• בנו רבי גרשון חנוך הניך ליינר – מילא את מקומו כאדמו"ר מראדזין.
• בנו רבי אברהם יהושע העשיל (ה'תר"ג – כ"ז בשבט ה'תר"ף) – אחרי פטירת אביו היה לחסידו של אחיו הגדול, ואחרי פטירת אחיו (טבת תרנ"א) היה לאדמו"ר בחלם.
  • בנו רבי גדליה ליינר (ה'תרל"ז – נספה בשואה), שימש כאדמו"ר בחלם.
  • בנו רבי עובדיה ליינר (נפטר ב-12 במאי 1931, ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה)
  • בנו רבי חיים שמחה ליינר מלודמיר, הוציא לאור את הספרים "דור ישרים" תולדות וליקוטים מאדמו"רי ראדזין, ו"דרכי חיים" – רפואות על פי התלמוד והמסורת.
  • בנו רבי חנינא דוד ליינר מלודז'.
  • בנו רבי ירוחם ליינר.
• בתו גיטל רויזא (ת"ר–תרל"ה) – נישאה לבן דודה רבי משה חיים סוכטשבסקי, שמילא את מקום דודו רבי שמואל דוב אשר כאדמו"ר בביסקוביץ ולאחר מכן ברייוויץ.
  • בנם רבי יהושע אברהם אלתר סוכטשבסקי – מילא את מקום אביו באדמו"רות ברייוויץ ולאחר מכן בחלם. נרצח בשואה.
• בתו חיה שיינדל – נישאה לעקיבא טננבוים ממארד (מצאצאי רבי עקיבא אייגר).

ילדיו מזיווג שני

• בתו נחמה (תרכ"ו–תרמ"ו) – נישאה לפסח יהושע קליגסברג.
• בנו רבי מרדכי יוסף (כונה: ר' מוטיה) מלובלין – נחשב לצדיק. בשנת תרפ"ב הוציא לאור את החלק השני של ספרו של סבו – "מי השלוח". אחרי פטירת בן אחיו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, הציע היורש – רבי שמואל שלמה ליינר שהיה אז צעיר כבן 20, את רבי מוטיה כממלא מקום אביו, אך ההצעה לא יושמה.
• בתו אלטה טויבא – נישאה לרבי מרדכי לייב אפשטיין בן רבי מנחם נחום עפשטיין (נפטר י"ד בתשרי ה'תרפ"ב).
• בנו רבי ירוחם מאיר ליינר (תרל"ה–ת"ש) – התגורר באוטבוצק. נחשב לבקי בספרות התורנית, והדפיס כמה ספרים בתוספת הערות והגהות, בהם גם ספרי אביו.
  • בניו עלו לארץ ישראל.
• בנו גדליה.
• בתו חנה – נישאה לשלמה קלפפיש מוורשה.

קישורים חיצוניים

• רבי חיים שמחה ליינר, דור ישרים, בילגורי תרפ"ה, עמ' מ"ד–ס"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• יהודה אריה לייב לוין, האדמורים מאיזביצה, בני ברק חש"ד, עמ' 63–55, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין, פרק ג', ירושלים תשל"ב, עמ' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• ישראל אברהם גרינבוים, "רבי יעקב ליינער מאיזביצא", בתוך: חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' ר"ל–רל"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
• רבי שמחה שלמה יונגרלעווע, שמחה שלמה (על קהלת), הקדמה לחלק א', ווארשא תרנ"ה, עמ' 8–6, באתר אוצר החכמה.
• יעקב ליינער, באתר geni.
• יצחק אלפסי, "רבי יעקב ליינר מאיז'ביצא", בתוך: אנציקלופדיה לחסידות, חלק ב', ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), ו"רבי יעקב ליינר מאיזביצא", בתוך: תורת החסידות, חלק ד', ירושלים תשע"ב, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
• ישראל אידלמן, "שושלת הזהב", ספר קהילה טומשוב לוב., תל אביב תשל"ב, עמ' 56–58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה', בני ברק תשמ"ח, עמ' קל"ו–קמ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• הדרכה לחסיד מרבי יעקב מאיזביצה, בתוך: תפארת השמחה – קובץ תורני לחסידי ראדזין, בני ברק תש"ע, עמ' ע"ט–פ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• אורה ויסקינד-אלפר, עיון בגישה הפרשנית של חסידות איזביצא-רדזין:סיפורי יוסף באתר אקדמיה.

ספריו

• בית יעקב:
  • בית יעקב – בראשית, ורשה תר"נ–תרצ"ז, באתר אוצר החכמה
  • בית יעקב על התורה – חומש בראשית, באתר ספריא.
  • בית יעקב – שמות, לובלין תרס"ו, באתר היברובוקס.
  • בית יעקב – ויקרא, לובלין תרצ"ז, באתר אוצר החכמה.
  • בית יעקב (הכולל) – על התורה ומועדים (עם ספר הזמנים על חג השבועות), לובלין תרס"ו, באתר היברובוקס.
• הגדה של פסח ספר הזמנים, לובלין תר"ע, באתר אוצר החכמה.