יעקב קשמכר

הרב יעקב קשמכר (י"ד בסיוון תש"א, 9 ביוני 1941 - כ"ה בתמוז תשע"א, 27 ביולי 2011) היה אמן, צייר וצלם צרפתי-ישראלי חרדי, איש צפת.

יעקב קשמכר

אין תמונה חופשית
לידה	9 ביוני 1941
פטירה	27 ביולי 2011 (בגיל 70)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין בצפת

קורות חיים

נולד בעיר ליון שבצרפת להוריו ר' צבי פיבל (פליקס הרץ) ויהודית קשמכר - יהודיים חסידיים ילידי העיירה פרצ'ווא הפולנית.

בשנת 1939 ערב השואה הוריו ברחו לצרפת והתיישבו בעיר ליון, שם הוא נולד בשם ז׳ק (יעקב) קשמכר,

לאחר תקופה אביו צבי פייבל קשמכר התגייס לצבא הצרפתי והצטרף לרגימנט ה-12 כדי להילחם נגד הגרמנים שביקשו לכבוש את אירופה ואת כל העולם.

בשלהי שנת 1940 נתפס החייל צבי פייבל קשמכר ונפל בשבי הגרמני, ושהה בתנאים קשים במחנה גרמני לשבויי מלחמה כמעט שלוש שנים. אשתו יהודית ובנו התינוק ז׳ק (יעקב), התגוררו בעיר ליון, במזרח צרפת, שבתחילה עוד הייתה באזור החופשי (לכאורה) של צרפת, תחת ממשל וישי- ממשלת בובות צרפתית מטעם הגרמנים. צבי פייבל היה בין השבויים היחידים שדיברו גרמנית שוטפת, ומכיוון שיכל להבין ולנהל שיחה עם הקצינים במחנה, עד מהרה הוא הפך לנהגם הקבוע.

בנובמבר 1942 כבשו הנאצים גם את ׳האזור החופשי׳ של צרפת, העמיסו את היהודים שהתגוררו שם על רכבות ושלחו אותם למחנות השמדה. בינתיים במחנה השבויים, אחד הקצינים הגרמנים שחיבב את נהגו הקבוע, החייל השבוי, ניגש אליו והזהיר אותו שהיהודים המתגוררים בליון ופרווריה מועמדים לעלות על רכבות ולהישלח אל הלא נודע. ״אשתך והבן שלך ביניהם״- הזהיר הקצין הגרמני. פליקס ניסה להזהיר את שאר שבויי המלחמה היהודים, אך איש לא האמין לו, והם העדיפו לא להסתכן בבריחה. בסיוע הקצין הגרמני, ובזכות תפקידו כנהג, הוא לא עורר הרבה חשד כשיצא ברכב צבאי ממחנה השבויים, ונסע אל ליון בחסות החשיכה. באמצע הלילה, כך סיפר לימים יעקב קשמכר, התפרץ אביו לבית קצר נשימה וצעק ״שנעל, שנעל, ארויס פון איר״- מהר, יוצאים החוצה. הם ארזו מעט מיטלטלין בדקות ספורות, עזבו בחפזה את הבית בליון ונסעו ברכב שהיה שייך לצבא הגרמני עד לגבול השווייצרי, משאירים את צרפת הכבושה מאחוריהם, ומייחלים לפתחיו של מחנה פליטים בג׳נבה שם רוב הפליטים סורבו להיכנס למחנה, והשערים נפתחו רק בפני משפחות עם ילדים קטנים, ומשפחתם הקטנה של צבי פייבל, יהודית ויעקב הפעוט ביניהם. שנתיים עברו. עד סוף המלחמה הם נותרו בשווייץ הנייטרלית, אי של שלווה יחסית לאירופה השסועה והאדומה מדם.

בשלהי שנת 1944 שוחררה צרפת מהשלטון הגרמני, אחרי שכרבע מיהודיה נרצחו במחנות השמדה.

בשנת 1945 הם חזרו לצרפת, לליון. השכנים הצרפתיים שמחו לראות את שכניהם היהודים חוזרים בחיים, ומכיוון שהיו עדים לבריחה החפוזה באישון לילה, הם סיפרו לבני המשפחה בהתרגשות שדקות ספורות (!) לאחר שמשפחת קשמכר הקטנה נמלטה מהבית בחיפזון, הגיעו קציני הגסטפו כדי לקחת אותם, וגילו בית ריק. רק אז הם הבינו את גודל הנס ואת העיתוי המדויק של בריחתם החפוזה. אז הם גם התוודעו להיקף הזוועות הבלתי נתפס, בצרפת ובארצות השכנות, והבינו שבין המליונים שנרצחו, נספו גם רוב רובם של בני משפחותיהם שנותרו מאחור בפולין.

בגיל 15 נשלח יעקב קשמכר יחד עם קבוצת בני נוער יהודים מצרפת לקיבוץ של השומר הצעיר בישראל. הקבוצה שהתה בקיבוץ תקופה קצרה ושבה לצרפת.

בשנות ה-60 החל קשמכר לעסוק בצילום ובציור, ובאותה התקופה נדד במספר מדינות בדרום אמריקה וכן גם במרוקו ששם אף התגורר כשנתיים בעיר טנג'יר,

בשנת 1965 הציג בניו יורק את תערוכת הצילום הראשונה שלו.

בתחילת שנות ה-70 עלה יעקב קשמכר לישראל. הוא התקרב ליהדות ולמד בישיבת התפוצות שם הכיר גם את הרב שלמה קרליבך ואת האמנים חיים דוד סרצ'יק ואליהו סוכות ועוד ולאחר תקופה קצרה יעקב חזר בתשובה ובהמשך גם הוריו התחזקו והתקרבו ליהדות בעקבותיו, כעבור זמן עזב את ירושלים והתיישב בעיר העתיקה בצפת. הוא הקים גלריה לאמנות בסמטת הגלריות בעיר העתיקה שעם השנים הפכה למוקד של אישיי ציבור ומבקרים ותיירים מישראל ומחו"ל. סגנונו האמנותי עבר הסבה והתאמה לאורח החיים החדש. בעבודתו הוא שילב טכניקות יצירה שונות של צילום אמנותי, גרפיקה ממוחשבת וציור מודרני עם מוטיבים יהודיים ומיסטיים מן הקבלה. יצירותיו הוצגו בתערוכות רבות לציור ולצילום בישראל ובחו"ל. בין השאר הציג מיצירותיו ב"מקלט" לאמנים דתיים שהקימו איקא ישראלי ומרדכי ארנון בירושלים.

לאחר חזרתו בתשובה הרב יעקב קשמכר התקרב לחסידות צאנז והיה דבוק באדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל ושימש כנהגו בעת ביקוריו הרבים בצפת, כמו כן היה מקורב להאדמו"רים רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל ורבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה אשר אהבו אותו וחיבבו אותו במיוחד,

הרב יעקב קשמכר שימש גם כגבאי בבית הכנסת "הקלויז" של חסידי צאנז בצפת שאת חלק משטחו הוא עצמו תרם ונידב משטח הגלריות שלו לעי"נ הוריו,

ביתו שימש כאכסניה והכנסת אורחים ליהודים מכל הסגנונות, החל מפריקים ונוודים רחוקים מהיהדות ועד לחסידים ואדמו"רים כמו צאנז, ביאלא, לעלוב והאדמו"ר מתולדות אהרון, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל שהיו נוהגים להתארח אצלו, כמו כן היה מיודד עם הרב גדליהו אהרון קעניג ועם בנו הרב אלעזר מרדכי קעניג וסייע לקהילתו נחל נובע צפת בעת הקמתה,

הרב יעקב קשמכר החזיר רבים בתשובה ובאהבה, בעיקר יהודים מצרפת ומארה"ב שמצאו אצלו אוזן קשבת ולב מכיל ומחבק,

לאחר מחלה נפטר בגיל 70 ונקבר סמוך לקבר התנא רבי פנחס בן יאיר ולקברו של האדמו"ר רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה בבית הקברות בצפת.

לאחר פטירתו, הגלריות עם יצירות האומנות שלו ושל משפחותו מנוהלות ע"י בנו מרדכי.

קישורים חיצוניים

• ציורים מתוך התערוכה "אמנות מזווית יהודית", אתר עיריית ירושלים
• המדור "חיים יהודיים", שיחת השבוע