פתיחת התפריט הראשי

יעקב תלמוד (1885י"ט בתשרי תשכ"ד, 7 באוקטובר 1963) היה מלחין חסידי פולני-ישראלי, חסיד גור ומלחין החצר של חסידות זו.

יעקב תלמוד
יעקב בער תלמוד.jpg
לידה 18 בדצמבר 1885
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אוקטובר 1965 (בגיל 79)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יעקב דב תלמוד נולד בעשרה בטבת תרמ"ו בוורשה לאביו, עקיבא תלמוד, ולאימו, יענטא (יטה) לבית שפרן, משפחה של חסידי גור. אביו היה סוחר עצים ותלמיד חכם שנפטר כשהיה צעיר. משיכתו לנגינה הביאה אותו להקשיב בחשאי למקהלת בית הכנסת שבעירו, וכשנתפס מקשיב להם מאחורי הקיר צורף למקהלה ושם התגלה כשרונו המוזיקלי.[דרוש מקור]

התחתן עם דבורה בת שמואל יצחק הלוי פרום בשנת תרע"א בוורשה. לפרנסתו הוא עסק במסחר והיה מעורב גם בעסקנות ציבורית ביהדות החרדית של פולין. במסגרת פעילותו התמנה לציר פולין בוועידה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בפרנקפורט, וביקר מספר פעמים בישראל. בשנת תרצ"ג עלה עם משפחתו לישראל. בישראל החליף משרות ועבודות שונות. תחילה ניסה לפתוח מסעדה (שנקראה "אגודת ישראל"), מכבסה, ולבסוף התקבל לעבודה כמשגיח כשרות בבית החולים אסף הרופא.

תלמוד היה במשך שנים רבות מלחין ונגן החצר של חסידות גור, והלחין למעלה מ-1000 ניגונים מסוגים שונים (נספרו 387 ניגונים לשמיעה בדיסקים)[דרוש מקור]. ניגונים אלו הם רובם ללא מילים, והם בנויים לפי כללים קבועים. את יצירותיו היה מחבר בעיקר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים לטקסטים קבועים. במשך השנה היו הלחנים מותאמים לטקסטים נוספים מהתפילה ומזמירות שבת[1]. יצירותיו זכו לפרסום גם מעבר לגבולות החסידות והן מוכרות כיום בקרב חלקים ניכרים מהציבור הדתי והחרדי.[דרוש מקור]

יעקב תלמוד התגורר בתל אביב. בימי חוליו הגיע האדמו"ר מגור לבקרו בבית החולים. נפטר בליל ד' של חול המועד סוכות, תשכ"ד בגיל 78. בלווייתו השתתפו אלפים[2].

מיצירותיו שהתפרסמו מחוץ לחסידות: ישמחו במלכותך (היום תאמצנו תשי"ט) (חסידות ויז'ניץ), לא תבושי ("היום תאמצנו" תשכ"א), ניגון שמחה לאופרוף, מארש שיר המעלות (לכה דודי לראש השנה תשכ"א), כל מקדש, אני מאמין (קטע 3 של במוצאי מנוחה תשט"ז)[3], אמר ה' ליעקב[4].

ספרועריכה

  • יעקב תלמוד, רִקודי חסידים ישראליים, תל אביב: [הוצאה עצמית], 1956.

ספר נוסף שיצא אודותיו נקרא "קו ותו לדמותו של רבי יעקב תלמוד". יש עותקים בודדים ממנו בעולם.

משפחתועריכה

ליעקב בער ודבורה תלמוד, היו ארבעה ילדים ששניים מהם נפטרו בצעירותם: 1. סָבְקָה (כשעלתה לארץ החליפו לה את השם ל-שפרה) אשת מנחם גרוספלד בן שלמה זלמן גרוספלד, ולהם שני ילדים גדעון ונעמי. 2. חיים יצחק (אשתו צפורה קנר), ולהם שני ילדים דוד תלמוד ופרופ' אילן תלמוד מרצה באוניברסיטת חיפה. 3. שרה ציפה (נפטרה בילדותה בשנת 1914). 4. עקיבא (נפטר בצעירותו 1914).

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים תלמוד (עורך), מלחין לבית גור: הרב יעקב תלמוד ז"ל, קו ותו לדמותו, תל אביב: הוצאת ידידים, 1964. (אלבום במהדורה בת 300 עותקים שערך בנו)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב מזור, המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה, אתר הזמנה לפיוט
  2. ^ על פי דיווחי העיתונות מאותם ימים
  3. ^ יצא בדיסק "כיסופים" של מרדכי בן דוד.
  4. ^ יצא בדיסק "מלוה מלכה" של דוד ורדיגר.