יצחק חנקין
יצחק חנקין (1 בנובמבר 1911 רחובות - 17 בינואר 1995 כפר גלעדי) היה בנו של השומר יחזקאל חנקין. עסק בפעילות ביטחונית כבר מגיל צעיר, תחילה בארגון ההגנה בהמשך במסגרת הפלמ"ח ולבסוף בצה"ל. נכלא למספר שנים על הריגת ערבי במהלך סכסוך קרקעות. הוציא לפועל את נקמת רצח אלכסנדר זייד. הקים את המחלקה הערבית בפלמ"ח ואת יחידת המיעוטים של צה"ל. גר בשנותיו האחרונות בקיבוץ כפר גלעדי.
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1911 רחובות |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1995 (בגיל 83) כפר גלעדי |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יצחק נולד ב-1911 ליחזקאל חנקין ולחיה שרה (לבית בלומין). בתקופת ילדותו נדד אביו ברחבי הארץ לצורך משימות שמירה וממנו ספג חנקין את הרוח הביטחונית. כבר בגיל צעיר עלה צפונה והחל לעסוק בשמירה בגליל ובעמק יזרעאל. במהלך חייו היה מעורב במספר אירועים ביטחוניים משמעותיים.
הריגת הבדואי עריכה
באוגוסט 1935 אבטחו 4 שומרים של חברת "משק" את אנשי קיבוץ גניגר שיצאו לחרוש את אדמתם בקוסקוס טבעון. הארבעה היו חנקין, אריה אברמזון, יוסף דומאי ומרדכי מזרחי. קבוצה של בדואים התנפלה על החורשים, נורו יריות ונהרג אחד הבדואים[1]. חנקין, שהיה הצעיר מביניהם והיחיד שלא היה נשוי באותה תקופה, לקח על עצמו את האחריות להריגה ונדון ל-10 שנות מאסר עם עבודת פרך ואיסור לשאת נשק במשך 15 שנה (כל השאר נדונו לשנתיים מאסר)[2][3]. בעזרת עו"ד יווני בשם נסיב אבקריוס ביי ערער חנקין על גזר דינו בפני בית הדין העליון (בראשות השופט בייקר) אך זה לא התרשם והוסיף לחנקין 6 חודשי מאסר נוספים[4].
בשנת 1938 (לאחר רצח אלכסנדר זייד) פנתה אלמנת זייד, ציפורה, לעורך הדין אהרון חוטר ישי על מנת שיפעל לשחרור של חנקין. יחד ניסחו פניה לנציב העליון באותה תקופה הרולד מקמייקל על מנת שיבטל את העונש[5]. שנתיים עברו עד שב-1940 הגיע מכתב החנינה וחנקין שוחרר[6].
נקמת רצח אלכסנדר זייד עריכה
אלכסנדר זייד נרצח בשנת 1938 על ידי בדואים משבט ערב אל חילף[7]. היישוב בארץ ובמיוחד הרשויות הביטחוניות התלבטו רבות האם לבצע נקמת דם הן מהסיבות המוסריות והן בגלל חוסר הידיעה על זהות הרוצח. לאחר שהתברר שהרוצח הוא קאסם אל-טבאש החליטה ההגנה ב-1942 לפעול ושלחה חולית לוחמים (מפלוגה א' של הפלמ"ח) בראשותו של חנקין אל מאהל השבט שם הוצא אל-טבאש להורג[8].
רצח ארלוזורוב עריכה
בתקופה שחנקין ישב בכלא עכו (1935-1941) הוא היה שותף לתא עם האחים עבדול מג`יד ועבדול חמיד. האחים סיפרו לו שיחד עם עיסא דרוויש רצחו את חיים ארלוזורוב ב-1933. האחים טענו שכשסיפרו את גרסתם קיבלו איומים שיחזרו בהם או שיוצאו להורג. לאחר שחרורו מהכלא סיפר חנקין את הגרסה הזאת והיא רשומה כאחת הגרסאות לרצח ארלוזורוב.
הקמת המחלקה הערבית עריכה
חנקין גויס לפלמ"ח ב-1941. ב-1942 כינס 12 לוחמי פלמ"ח בח'רייבה (אתר המחצבות הראשונות של מפעל המלט "נשר" בהר הכרמל) והקים את המחלקה הערבית. אנשי המחלקה עבדו באזור חיפה ושהו בכפרי הדרוזים כדי ללמוד את אורחותיהם. בהמשך התאחדו עם אנשי יחידת המסתערבים שהקים ירוחם כהן על בסיס יוצאי המחלקה הסורית, ופעלו כיחידה מאוחדת תחת השם 'מחלקת השחר'.
הקמת היחידה הבדואית עריכה
בשנת 1948 עמד חנקין בראש יחידה בדואית ראשונה שהוקמה במסגרת הפלמ"ח. היחידה נקראה פלהיב (או פלה"ב) והורכבה מבני שבט אל-הייב מהכפר טובא-זנגרייה בהנהגתו של שייך אבו יוסוף (הוא חוסיין איבן מוחמד אל עלי)[9]. לאחר מלחמת העצמאות מוזגה היחידה ביחידת המיעוטים של צה"ל.
משפחתו עריכה
נישא ליוכבד בת חיים יונה ורחל לבל. המשפחה גרה תחילה בקיבוצים כפר גלעדי וגבע ולאחר מכן ברמת החייל. בשנות השבעים חזר לקיבוץ כפר גלעדי שם ניהל את מוזיאון בית השומר. לזוג נולדו 3 בנות - יהודית, רות ונעמי. נפטר בשנת 1995 ונקבר בבית הקברות של כפר גלעדי. אשתו יוכבד נפטרה בשנת 1987.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אוריאל בן-עמי, שאגה אחרונה במטולה, משרד הביטחון, 1990, מסת"ב 9650505210 - העדות של יצחק חנקין
קישורים חיצוניים עריכה
- נקמת דמו של אלכסנדר זייד באתר של גילי חסקין
- אורי דרומי, ידידות עם הבדווים, אחרי הרצח ונקמת הדם, באתר הארץ, 9 בפברואר 2005
- משפט יצחק חנקין במכתבו של משה שרת לדב יוסף באתר מורשת משה שרת, 18 בפברואר 1936
- טלי זייד, פרשת קוסקוס טבעון באתר iTravel
- ראשית התארגנות המחלקה הערבית של הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
- איש השומר יצחק חנקין העיד בוועדת החקירה לרצח ארלוזורוב, דבר, 25 באוקטובר 1983
- ג. שרוני, ה"פלהיב" שוב על הסוסים, מעריב, 27 באפריל 1962
- יצחק חנקין באתר "אלבום המשפחות" של ראשון לציון
הערות שוליים עריכה
- ^ היורה היה כנראה אריה אברמזון
- ^ החל משפטו של יצחק חנקין, דבר, 10 בספטמבר 1935
- ^ מ.ד., שחרור אסירים, דבר, 25 בפברואר 1937
- ^ ערעורו של יצחק חנקין נדחה, דבר, 17 במרץ 1936
- ^ העתק בקשה נשלחה למושל מחוז צפון שהיה ידידו של זייד על מנת שיסיע ללחוץ על הנציב
- ^ חנינה ליצחק חנקין, דבר, 12 ביולי 1940
- ^ ישנה סברה שרצח זייד בא כנקמה על הריגתו של הבדואי על ידי חנקין - ראו פרשת רצח זייד
- ^ עוד היו בחוליה גדעון יעקבי ששמר בחוץ וחיים גרוס
- ^ נחום פונדק, "לא טוב להיות טוב" אמר השייך, דבר, 11 באוקטובר 1968,(המשך), דבר, 11 באוקטובר 1968