יצחק ספיבק

סופר ישראלי

יצחק ספיבק (1 במרץ 188613 במרץ 1977) היה מחנך, מתרגם, סופר ילדים ונוער ומחבר ספרי לימוד ברוסיה ובישראל. (עם כינוייו הספרותיים: 'יצחק בן אשר', 'י. אחי לאה' ו'י. שפי'.)

יצחק ספיבק
יצחק ספיבק
יצחק ספיבק
לידה 1 במרץ 1886
אורחיי, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1977 (בגיל 91)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ספיבק נולד באביב 1886 באורהיוב שבפלך בֵּסָרַבְּיָה שברוסיה (כיום במולדובה), בנם של שפינצה ואשר, מגדל טבק. בילדותו למד ב"חדר" ובישיבה בעיר קלויז ועבד כעוזר בחנות ספרים. מאוחר יותר למד את מקצוע כריכת הספרים, ולצד זאת המשיך להשתלם ולהתקדם בלימודיו.

ספיבק היה שותף לפתיחת בית ספר במושבה החקלאית דומברוביצה, שם לימד מקצועות בעברית. לאחר שנתיים עבר לעיר קאלאראש, שם עסק בהוראה. בנוסף, השתלם בשיטות פדגוגיות, למד במשך למעלה משנתיים קורסים פדגוגיים בחברת "מפיצי השכלה" בגרודנה והוכשר למורה יהודי עבור בתי ספר ברוסיה בשנת 1910. לאחר מספר שנים ניהל בית ספר עירוני בפרסיפ שבאודסה.

באודסה הצטרף לחבורת סופרים עבריים, ובהמלצתו של ביאליק קיבל בקשה לתרגם ספרי קריאה לילדים ונוער מהוצאת "אמנות", בהם "מסעו ופגעיו של הקפיטן הָטֶרָס" לז'ול ורן (אנ') ו"הנער ויליאם" ו"בתחתית האניה" לתומאס מין-ריד. בנוסף, כתב בעברית יחד עם יעקב רבינוביץ ספר לימוד לחשבון ופרסם מאמרים וביקורות ב"הגינה", כתב העת לחינוך לילדים בגן הילדים שבעריכת יחיאל היילפרין, וב"השלח" שבעריכת יוסף קלוזנר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה היה חלק מקבוצת מורים שיסדה את הוצאת הספרים "ספרי", שהוציאה למעלה מ-30 חוברות קריאה מנוקדות ומצוירות עבור ילדים.

בשלהי 1919 עלה לארץ ישראל באונייה "רוסלאן". בארץ התקבל להוראה בבית הספר אחד העם בתל אביב. היה חבר ועד "קוהלת" – הוצאת ספרים עבור ספרי עזר למורה ולתלמיד. וכן היה חבר הוועד המנהל של "קופת הספר" שהוקמה על ידי הסתדרות המורים ואגודת הסופרים, והוציאה לאור ספרי קריאה ועיון לילדים, בהוצאה זו פרסם מספר מחיבוריו ותרגומיו.

בשנת תרפ"ט (1929) הועבר, לבקשתו, ללמד בבית הספר לֶמֶל בירושלים, ובמשך שלוש שנים המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית. בירושלים חיבר, יחד עם חיים אריה זוטא, את שלושת חלקי הספר "דברי ימי עמנו" עבור לימוד תולדות עם ישראל לכיתות הגבוהות. לאחר שחברת "קוהלת" העתיקה את מקום מושבה מתל אביב לירושלים, נבחר לכהן כיושב ראשה, וניהלה עד לשנת תש"ח (1948), בתקופה זו ערך והוציא מספר ספרי יסוד בתחום החינוך ותולדותיו.

בין היתר, עיבד את ספרו של יהודה לייב פינסקר "אוטואמנסיפציה" לצורכי בית הספר. כן תרגם וכתב את "עמים מספרים" בהוצאת יבנה, את "רש"י - תקופתו, תולדותיו ופועל חייו" בהוצאת דביר, את "רב סעדיה גאון" ועוד. ספיבק השתתף בארגונה ובניהולה של מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל ונבחר לחבר המערכת של הספרייה "לנוער" ושל הספרייה "מולדתי"[1].

בשנים תרצ"ב - תרצ"ו (1936-1932) ערך את סדרת החוברות "מפי ילדי הארץ" עבור ילדי התפוצות. בנוסף, חיבר בשיתוף עם משה אבידור את שלשת חלקיו של ספר הלימוד להיסטוריה "ישראל בארצו ובנכר" בהוצאת מסדה; תרגם את סיפורי שמעון שמואל פרוג בהוצאת עמיחי, וחיבר יחד עם שרגא פייבל קלעי את כרך ט' באנציקלופדיה מעין וערך את ספר היזכור "קהילת אורהייב וסביבותיה" (1959).

ספיבק גרס כי בספרות ילדים, המהווה גורם חינוכי עבור הילד, יש לנקוט בלשון נעדרת ממלאכותיות ומצורך להסתגל לילד ולטעמו. בספרו, "עמים מספרים", תרגם את הסיפורים בסגנון שאינו מתחבר אל תמימות נעורים, אלא אל חכמת חיים מפוכחת.

עם פרישתו לגמלאות עבר להתגורר ברמת גן. ספיבק נפטר בסמוך ליום הולדתו ה-91, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[2] הותיר אחריו את אשתו, יהודית (נפטרה בניסן תשמ"ב-1982, בגיל 84[3]).

מפרסומיו

עריכה
  • י[עקב] רבינוביץ, י’ ספיבק, ספר החשבון: שאלון מצויר הסתכלותי לבית הספר העממי; הציורים הם מעשי ידי הציר י[עקב] אפטר, אודסה: האחים בלעטניצקי, תרע"ט.
  • חמשה-עשר בשבט: ראש-השנה לאילנות, ירושלים: מחלקת הנוער על-יד הלשכה הראשית של הקרן-הקיימת לישראל, תרפ"ט.
  • חמשה עשר בשבט: צו דער אידישער יוגענד!, ירושלים: יוגענד אבטיילונג ביים הויפט ביורא פון קרן קיימת לישראל, תרפ"ט. (ביידיש)
  • ח[יים] א[ריה] זוטא וי. ספיבק, דברי ימי עמנו, 6 כרכים בשלושה ספרים, תל אביב: אמנות, תרצ"א 1930–תש"ה. ("מאושר על ידי מחלקת החנוך של הסוכנות היהודית לארץ ישראל") (התוכן: כרך א. משיבת ציון עד אחרי מרד בר כוכבא; כרך ב: מתקופת רומא עד אחרי מרד בר-כוכבא; כרך ג: מתקופת הרנסנס עד ימינו אלה)
  • כרך ו בסדרה ב של "ספריה לילדים": מלך הנשרים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ג.
  • עמים מספרים: ... תשע אגדות; כתובות בידי יצחק ספיבק, תל אביב: יבנה, 1938.[4]
  • עמים מספרים --- : ארבע אגדות; כתובות בידי יצחק ספיבק; הציורים: זאב תשבי, תל אביב: יבנה, 1938. (התוכן: א. ראי הקסם; ב. הבוגדיחן הטוב; ג. חכמה ודעת; ד. אשר יבצר מהבוגדיחן לעשות)
  • רש"י: ר’ שלמה יצחקי: תקופתו, תולדותיו ופעל חייו, תל אביב: דביר, ת"ש 1940.
    • רש"י: ר’ שלמה יצחקי : תקופתו, תולדותיו, פועל חייו והשפעתו לדורות, מהדורה ב מורחבת ומתוקנת, ירושלים: ר’ מס ('ספרית דני למדע והשכל'), 1969.
  • משה אבידור ויצחק ספיבק, עם ישראל בארצו ובנכר, 4 כרכים, תל אביב: מסדה, תש"ח–תש"ך. התוכן: כרך א: תקופת בית ראשון ובית שני: ספר למוד לשנת הלמודים הששית, תש"ח; כרך ב: מחורבן ביתר עד ערב המהפכה הצרפתית: ספר למוד לשנת הלמודים השביעית, תשי"א; כרך ג: משחרור ארצות-הברית עד הקמת מדינת ישראל: ספר למוד לשנת הלמודים השמינית. תשי"ב; כרך ד: משחרור ארצות הברית עד הקמת מדינת ישראל, תש"ך) (מהדורה ב: תשי"ב; מהדורה חדשה מנֻקדת: תשי"ד; מהדורה חדשה מנֻקדת, בעקבות התכנית החדשה: כרך א: מימי האבות עד שמעון הצדיק (שלטון פרס); כרך ב: משלטון החשמונאים עד חתימת התלמוד; כרך ג: מהופעת דת האיסלם עד המהפכה הצרפתית; כרך ד: משחרור ארצות הברית עד הקמת מדינת ישראל)
  • יצחק בן אשר [=יצחק ספיבק], רב סעדיה גאון (רס"ג): פרשה בתקופת הגאונים, תל אביב : דביר ('ספרית דביר לעם') תשי"א.
  • כרך ט של "אנציקלופדיה מעין" בעריכת שלמה זלמן אריאל: י' ספיבק, ש[רגא] פ[ייבל] קלעי, גדולים בישראל, תל אביב: י' שרברק, 1956.
  • יצחק ספיבק, גרשון ארגוב, עם ישראל בארצו ובתפוצות, תל אביב: מסדה, תש"ך.
  • גרשון ארגוב, יצחק ספיבק, עם ישראל לדורותיו: לכתה ו: מגלות בבל עד חתימת התלמוד, 2 כרכים, תל אביב: יסוד, תשכ"ב–תשכ"ג. (התוכן: ספר א: מגלות בבל עד כבוש יהודה על ידי הרומאים, תשכ"ב; ספר ב: שלטון רומה וביצנץ בארץ ישראל, תשכ"ג)
  • המשיח מאיזמיר: שבתי צבי, שלוש מאות שנה להופעת השבתאות נפתוליה וספיחיה, ירושלים: ר’ מס ('ספרית דני למדע פופולרי'), תשכ"ז.

מאמרים:

  • 'מפתח לחומר הפדגוגי העיוני והמעשי, הנכלל בספרות הפדגוגית העברית משנת תרס"ג עד שנת תרפ"ח', בתוך: דב קמחי (עורך), ספר היובל של הסתדרות המורים: תרס"ג–תרפ"ח, ירושלים: מרכז הסתדרות המורים בירושלים (דפוס הספר), תרפ"ט, עמ' 318–337.
  • 'מפתח ביבליוגרפי לספרות הפדגוגית בתורת הגן: תרס"ג–תש"ד', בתוך: כתבי יחיאל היילפרין, כרך א: שעורים בתורת חינוך התינוקות, ירושלים: קריית ספר, תש"ד, עמ' 107–128.
  • 'פרקי זכרונות : מלפני למעלה מיובל שנים', בתוך: יצחק ספיבק, מרדכי רוטקוב, מרדכי פרנק (עורכים), אורהיוב בבנינה ובחורבנה, תל אביב: ועד יוצאי אורהיוב, תשי"ט. (35 עמ') (ספר יזכור לקהילת אורהיוב, בספריית העיר ניו יורק)

תרגום ועיבוד

עריכה
  • יאקוב גרים, אוז הזהב: מעשה; מעֻבד על ידי י’ ספיבק, אודסה: הוצאת ספרי (דפוס כנרת), תרע"ח.
  • אהרן כהנשטם, הוראת ההיסטוריה בבית הספר העממי; תרגום: יצחק ספיבק; עם תמונת המחבר ורשימות על אישיותו ופעולתו הפדגוגית ותולדותיה מאת י[עקב] פיכמן, מ[נחם] ריבולוב ואחרים, תל אביב: קוהלת, תרפ"ב.
  • מיין ריד, בתחתית אניה; תרגם: יצחק ספיבק, פרנקפורט: אמנות, [תרפ"ד?].
  • ז'ול ורן, מסעו ופגעיו של הקפיטן הָטֶרָס; תרגם: יצחק ספיבק, 4 כרכים בשני ספרים, תל אביב: אמנות, 1926.
  • מין-ריד, הנער ויליאם; תרגם: יצחק ספיבק, תל אביב: אמנות, תרפ"ז.
  • בודהא: פרשת חייו ויסודות דתו; תרגם וסִדר: יצחק ספיבק, תל אביב: אמנות, תרצ"ג. (התרגום נעשה בעיקר על פי ספרו הרוסי של ק"מ קריאגין (Карягин): "סאקיא-מוני בודהא")
  • שמעון שמואל פרוג, ספורים; תרגם: י’ ספיבק; תולדותיו ושרטוטים לדמותו של המשורר מאת המתרגם, תל אביב: עמיחי, תשט"ז.
  • זלמן רוזנטל, גדי הפלאות: ספורים ואגדות; תרגם: יצחק ספיבק, תל אביב: יבנה, תשכ"א 1960.
  • ליב ניקולייביץ’ טולסטוי, כלום הרבה קרקע צריך אדם?; תרגום ומבוא: יצחק ספיבק, תל אביב: אל"ף, 1966.
  • תעלולי קמביזס מלך פרס. מרוסית: יצחק ספיבק. תל אביב, הוצאת קֻפת הספר, אין תאריך. 32 עמ'.

בעריכתו

עריכה
  • מדורה: תכנית לחגיגת ל"ג בעמר בבתי הספר ובהסתדריות הנער; לִקטו וחִברו: ז[למן] י[הודה] יפה וי’ ספיבק; נערך ויצא לאור על ידי מחלקת הנער על יד הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ירושלים: (דפוס ציון), תרפ"ט.
  • במולדת: אסף חבורים של תלמידי בתי הספר בארץ-ישראל מהתחרות לוח "החבר" לשנת תרפ"ט; נערך וסֻדר על ידי י’ ספיבק, ירושלים: שחר (דפוס ארץ ישראל), תר"ץ.
  • מפי ילדי הארץ: ספורים, רשמים, שיחות וציורים של ילדי ארץ ישראל, ירושלים: הלשכה הראשית של הקהק"ל, תרצ"א–תרצ"ד:
    • כרך א: מאורעות תרצ"ו; אסף וערך: יצחק ספיבק, תרצ"ז;
    • כרך ב: הדי המאורעות; אסף וערך: יצחק ספיבק, תרצ"ז;
    • כרך ח: תקופת הסתיו בארץ; נאסף ונערך על ידי י’ ספיבק, תרצ"ד;
    • כרך ט: חמשה עשר בשבט; נאסף ונערך על ידי י’ ספיבק, תרצ"ד;
    • כרך י: הילד בעמק; נאסף ונערך על ידי י. ספיבק, תרצ"ד.
  • הכנוס הפדגוגי הרביעי למורי ארץ ישראל: לבירור שאלת הארץ והגולה, דרכי למוד ההיסטוריה העברית החדשה והדימוגרפיה היהודית בבית הספר; לוקט ונערך על ידי יצחק ספיבק, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ג.
  • י’ ספיבק ומ[רדכי] נרקיס (עורכים), לוח לנֹער: לוח ארץ ישראל לנוער ולתלמידי בתי הספר, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ה. (כתב עת)
  • יהודה ליב פינסקר, אוטואמנצפציה: קטעים נבחרים מתוך תרגומו של אחד העם; סֻדר והֻתאם לבית-הספר ולנוער על ידי י’ ספיבק, ירושלים: קהלת בהוצאת ר’ מס, 1942. (מהדורה ב מתוקנת בצירוף קטעים מדברי אחד העם: ירושלים: ר’ מס ('ראשונים לציון: ספריה קטנה לתולדות הרעיון הציוני וישוב ארץ-ישראל'), תש"ז; מהדורה ג: 1950)
  • נחום טל: קובץ לזכרו; המבלבה"ד: יצחק ספיבק, תל אביב: מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל, תשי"ג. (משלו ועליו)
  • ספרי: אגדות וספורים; הביא לבית הדפוס: י. ספיבק; ציורים: יוסף שטרן, 2 כרכים, מהדורה ב, ירושלים: קריית ספר, 1956. (אגדות וסיפורים מאת סופרים שונים)
  • יצחק ספיבק, מרדכי רוטקוב, מרדכי פרנק (עורכים), אורהיוב בבנינה ובחורבנה, תל אביב: ועד יוצאי אורהיוב, תשי"ט. (ספר יזכור)
  • משלי בן סירא; ערוכים לפי תוכניהם מוסברים ומפורשים על ידי י[עקב] אהרני וי’ ספיבק, תל אביב: מחברות לספרות, 1964.
  • דמויות בתולדות ישראל: מתקופת המשנה עד סוף המאה י"ז; סודר וערוך על ידי יצחק ספיבק, רמת גן: מסדה, 1965.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שוש סיטון, חינוך ברוח המולדת - התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל (1953-1925), עמ' 11 - 52, בתוך דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך י"ד, ה'תשנ"ט, 1998, אוניברסיטת תל אביב
  2. ^ יצחק ספיבק באתר חברה קדישא ת"א–יפו; מודעת אבל, דבר, 14 במרץ 1977.
  3. ^ יהודית ספיבק באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  4. ^ ביקורת: יעקב קופילביץ', אלכסונים | ספרי ילדים: "עמים מספרים...", דבר, טורים 3–4, 5 בינואר 1940.