יצחק קוטנר

אדריכל גנים ישראלי

יצחק קוטנר (4 באוקטובר 1904 - 26 ביוני 1961) היה אדריכל גנים ישראלי, ממקימי ארגון הגננים בישראל.

יצחק קוטנר
Itzhak Kutner, Landscape Architect, 1914-1961.jpg
לידה 4 באוקטובר 1904
סנט גאלן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 1961 (בגיל 56) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גן מנשה בכפר סבא, 2013
כרטיס הביקור עם הסמל המסחרי שקוטנר עיצב עבור עבודותיו כמעצב נוף. שנות המשרד בתל אביב לא ידועות

ביוגרפיהעריכה

קוטנר נולד בסנט גאלן, שווייץ, ועלה לארץ ישראל בשנת 1933. הוא החל לעבוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שם הצטרף לצוות המשתלה והתמחה באיקלום צמחי נוי. היה מרכז המגמה לגננות ושתלנות ותרם לעיצוב הגן הבוטני במקום. כמו כן עיצב, יחד עם ליפא יהלום את גן מנשה ליד כפר סבא, הגן הפרטי הגדול בארץ.

בשנות הארבעים גילה עניין גובר בגני הנוי בקיבוצים ועבר להתגורר בקיבוץ בית השיטה. בשנות החמישים פתח משרד עצמאי בחיפה ותכנן גני נוי ביישובים עירוניים, בבתי מלון ובמוסדות חינוך לצד גנים לבתים פרטיים.

קוטנר למד אדריכלות נוף בשווייץ. לאחר הלימודים נסע להשתלמות בבית הספר הגבוה לגננות שליד גני ורסאי בפריס.

עלה ארצה באוגוסט 1933 ממניעים ציוניים. הצטרף לצוות ההוראה של בית הספר החקלאי במקוה ישראל והקים בו את מגמת הגננות והשתלנות. הגן הבוטני של מקוה ישראל כבר היה קיים וקוטנר הפך במהרה לאחד מעמודי התווך שלו. עיקר המאמצים הופנו לאיקלומם של מיני צומח חדשים ובעיקר עצים ושיחים פורחים שיוכלו להוסיף צבע לגינות הנוי. חלק מהנסיונות לא הצליח אך הדבר לא ריפה את ידו והוא המשיך לבקש ממכרים להביא לארץ זרעים וייחורים של זנים חדשים לאיקלום. כשהאיקלום במקוה ישראל לא צלח הציע קוטנר למכרים מקיבוצים ברחבי הארץ לנסות את הצמחים בטיפוסי אקלים שונים.

תלמידים רבים במקוה ישראל העדיפו השכלה חקלאית עניינית בנושאי מטעים ובעלי חיים, ורק מעטים התעניינו בתחום הגינון. כדי לחזק את המקצוע יזם קוטנר, עם אחרים את הקמתו של ארגון הגננים. חלק גדול מהגננים בארגון היו נציגי ההתיישבות העובדת וקוטנר יצר עמם קשרים אישיים. כך הגיע בשנת 1944 לקיבוץ בית השיטה בעקבות הכרות עם אברהם אדרת והתיישב בו כחבר. אחד הקיבוצים הקרובים לליבו היה קיבוץ חניתה במרומי הגליל המערבי, ובו עיצב גן הררי טבעי בשילוב אבן וצמחייה טבעית. שם גם נקבר קוטנר לאחר מותו.

רבים מתלמידיו במקוה ישראל היו במהלך השנים לאדריכלי נוף בישראל ובהם צבי מילר ומשה בלום. בשנות ה-50 המאוחרות לימד קוטנר בבית הספר לגננות בפתח תקווה, שם לימד את גדעון שריג (גולדנברג). בשנותיו האחרונות היה קוטנר מורה לגננות בכפר הנוער כפר גלים ליד חיפה.

לאחר מותו נתרם ארכיונו למשכן לאמנות עין חרוד על ידי בנו גדעון קוטנר מקיבוץ בית השיטה.

גנים בתכנונועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק קוטנר / אדם, גן ונוף. ספר לזכרו, הוצאת המשפחה וידידים, 1969
  • רות אניס ויוסף בן ערב, גנים ונוף בקיבוץ, הוצאת משרד הביטחון 1994, עמ' 195
  • יוסף בן ערב, גנים ונוף בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"א, עמ' 35
  • מראה מקום - ארבע גישות באדריכלות נוף בישראל, הגלריה האוניברסיטאית, אונ' ת"א, 1996, עמ' 13–15
  • Shmuel Burmil, Ruth Enis, The Changing Landscape of a Utopia: The Landscape and Gardens of the Kibbutz past and present Wernersche, 2011

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק קוטנר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה