גבת

קיבוץ בישראל

גְּבַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ-3 קילומטרים דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא משתייך לתק"מ.

גבת
הכניסה לגבת
הכניסה לגבת
הכניסה לגבת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎93 מטר
תאריך ייסוד 1926
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 965 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10
אתר הבית של הקיבוץ
בריכת המים של גבת (1931). שמשה גם כעמדת שמירה. ב-1946 נבנתה תוספת המשמשת לחניית טרקטורים
תחנת שרה. המוט משמאל שימש להעלאה והורדה של האנטנה
בית הרשל בגבת, על שם צבי הרשל
חדר האוכל בקיבוץ גבת

מקור השם

עריכה

שם היישוב נגזר מ"גבתא", עיירה בתחומי ציפורי מתקופת בית שני ששרידיה נמצאים באתר ארכאולוגי בתחום הקיבוץ. שם זה השתמר בשמו של הכפר הערבי הנטוש ג'בתא, שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ.

היסטוריה

עריכה

הקיבוץ נוסד ב-28 בנובמבר 1926 על ידי קבוצת עולים, אנשי העלייה השלישית והרביעית, מהעיר פינסק שבפולין (כיום בבלארוס). העולים התארגנו בשנת 1922, עלו ארצה והקימו את "הקבוצה על שם קדושי פינסק" לזכרם של 35 מאנשי הקהילה היהודית בעיר שהוצאו להורג על ידי הצבא הפולני בשנת 1919 לאחר שנחשדו בקומוניזם.[3]

בראשית דרכה הצטרפה הקבוצה לגדוד העבודה, אך היא פרשה ממנו כעבור שנה והקימה קבוצה עצמאית שהמשיכה לקלוט עולים מגרמניה ומפינסק וסביבותיה. במקום פעלה תחנת מחקר חקלאי בה עבד יעקב קוסטרינסקי עד שעבר לרחובות.

במהלך שנות ה-30 הצטרף הקיבוץ לקיבוץ המאוחד.

בסוף שנות ה-30 נבנה בגבת אולם תרבות שנקרא "בית הרשל" על שמו של חבר הקיבוץ הרשל פינסקי שהיה מזכיר סניף מפא"י בחיפה ואשר נסחף וטבע בנחל שממערב לקיבוץ בליל חורף בינואר 1935. בין השנים 19361960 פעל בגבת צריף בית כנסת עם מניין ושוחט, שתפקד בתור רב[4]. בית הכנסת שימש בעיקר את הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חיים דתי, ואליו הגיעו גם הורים מרמת דוד הסמוכה.

בראשית מלחמת העולם השנייה פעלה בקיבוץ תחנת שידור מחתרתית של ההגנה ובמהלך שנות ה-40 נקלטו והתגוררו בו מחלקות פלמ"ח שחילקו את זמנן בין עבודה ובין אימונים. בין מבני הקיבוץ הוחבאו עוד ארבעה סליקים, מחסני נשק גדולים, ליד חדרי הילדים, המסגריה, הספריה ובארווה. שמיקומם היה ידוע למספר מצומצם של חברים.

באירוע השבת השחורה ביוני 1946 הגיעו כוחות בריטים רבים שערכו חיפוש מקיף בקיבוץ. חברי הקיבוץ פיזרו מראש שאריות מתכת בשטח הקיבוץ, כדי להערים על מתקני מגלי המתכות של הבריטים. בנוסף, ביצעו חברי הקיבוץ פעולת הסחה מול הבריטים, חתרו לעימות מילולי ופיזי, במטרה למשוך תשומת לב. חברת הקיבוץ חיה וינברג הייתה אחת מראשי ההתנגדות. כששני שוטרים בריטים ניסו לאחוז בה, היא נשכה אותם. ובכך, הייתה וינברג לאישה היחידה שהובאה למאסר במחנה המעצר הבריטי בעתלית. הסליקים בגבת לא התגלו והמשיכו לפעול עד סוף מלחמת העצמאות[5].

בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד בראשית שנות ה-50 התפלג גם קיבוץ גבת: חברי מפא"י, שהיוו כ-40% מהחברים, עזבו את הקיבוץ והצטרפו לקבוצת השרון, להקמת קיבוץ יפעת הסמוך[6].

במלחמת יום הכיפורים פגעה בקיבוץ רקטת פרוג-7 שנורתה מסוריה. היא גרמה לנזק אך לא לנפגעים.

בשנת 1966 רכש הקיבוץ את מפעל "פלסטרו" לייצור צנרת, שהיה לענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ והתמחה בייצור ושיווק מערכות השקיה בנפח נמוך. בשנת 2004 הנפיק הקיבוץ בבורסה את החברה[7]. בשנת 2008 מכר הקיבוץ את כל מניות חברת "פלסטרו" לחברת הענק האמריקנית ג'ון דיר לפי שווי של 254 מיליון ש"ח. ב-2014 מכרה ג'ון דיר ווטר את המפעל ל"rivulis". לקיבוץ גם משק חקלאי הכולל לול עופות, גידולי שדה ורפת.

בעבר הייתה לקיבוץ קבוצת כדורסל ששיחקה בליגות המובילות בשנות השבעים ושנות השמונים תחת שמות שונים - "הפועל גבת/יגור", "הפועל גבת", "הפועל גבת העמק" ו"איתן גבת", ואף זכתה בגביע המדינה (כהפועל גבת/יגור) בשנת 1976.

עם חברי הקיבוץ נמנו המשוררת פניה ברגשטיין, המשורר יהושע רבינוב, חיים גבתי שעבר ליפעת בעת הפילוג והיה לימים שר החקלאות, הסופר יוסל בירשטיין שחי בו בשנות ה-50, המוזיקאי איתמר רוטשילד, כדורסלן העבר גוני יזרעאלי וחבר הכנסת לשעבר איתן ברושי.

במאה ה-21

עריכה

משנת 2004 גבת הוא קיבוץ מתחדש (מופרט), שחבריו משתכרים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים לקיבוץ מס קהילתי למימון השירותים הקהילתיים ומס איזון למימון הערבות ההדדית לאלו הזקוקים לכך.

בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונת הרחבה קהילתית ובה 20 בתים דו-משפחתיים בצידו הדרומי של הקיבוץ, הצופה על עמק יזרעאל. אכלוס השכונה החל ב-2011 ואמור להסתיים בסוף 2012. דיירי השכונה אינם חברי הקיבוץ ולכן מוקמת במקביל לאכלוס אגודה קהילתית מוניציפלית שאליה ישתייכו כל התושבים ביישוב. בשנת 2018 החלה בניית שכונת הרחבה נוספת שהסתיימה בשנת 2023, דיירי השכונה התקבלו לחברות מלאה בקיבוץ.

בתחום הקיבוץ "תחנת שרה" – סליק תת-קרקעי ששימש כתחנת שידור של "ההגנה" בשנים 19391943 ונקרא על שם חברת המשק שהפעילה את המשדר בשיטת מורס. היא שידרה בקוד מוצפן לחיים ויצמן בלונדון ולניו יורק. כיום פתוח האתר לביקורי קבוצות.

כן יש בגבת אולם התרבות "בית הרשל", אולם ספורט אזורי ובית קברות אזורי לגבת, יפעת ורמת דוד ובו פינת הנצחה ליהודי פינסק.

בית הרשל כיום משמש כפאב ומקום לקיום ערבי תרבות.

חינוך

עריכה

בקיבוץ קיים מערך גנים המשרת את ילדי המקום.

תלמידי היסודי לומדים בבית הספר שגיא בקיבוץ שריד ותלמידי התיכון מתחנכים בבית הספר העמק המערבי בקיבוץ יפעת.

לקריאה נוספת

עריכה
  • גבת (הקבוצה ע"ש קדושי-פינסק), מקורות וקורות. בהוצאת הקבוצה בשיתוף מרכז מפלגת פועלי ארץ-ישראל, 1937
  • נעמן כהן, על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק, תל אביב 2011

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ גלעד ליהודי פינסק
  4. ^ רמת דויד, דבר, 31 בינואר 1940
  5. ^ יוסף וקסמן, בגבת: כך סידרה חיה וינברג את הבריטים, מעריב, 28/07/1971, עמ' 24
  6. ^ השרון גבת לנקודה חדשה, דבר, 29 ביולי 1954
  7. ^ ניצן כהן, פלסטרו גבת תגייס 18 מיליון דולר בתחילת חודש מאי, באתר הארץ, 25 באפריל 2004