משואות יצחק

מושב בישראל

מַשּׂוּאוֹת יִצְחָק הוא משק שיתופי דתי, בתחום מועצה אזורית שפיר שבשפלת החוף בואכה אשקלון. תחילתו בקיבוץ הדתי משואות יצחק בגוש עציון שנחרב במלחמת העצמאות. בפברואר 2010 חזר המושב לתנועת הקיבוץ הדתי.

משואות יצחק
שר הפנים חיים משה שפירא קובע את המזוזה בחנוכת הבית הראשון ביישוב המחודש, אוגוסט 1949
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שפיר
גובה ממוצע[1] ‎60 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 674 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10
http://www.massuot.co.il

משואות יצחק (גוש עציון)

עריכה
  ערך מורחב – משואות יצחק (גוש עציון)

קיבוץ משואות יצחק הוקם באוגוסט 1945 בגוש עציון[3], על ידי גרעין נוער מצ'כיה שקיבל הכשרה של שנה בטירת צבי[4] ולאחר מכן חיכה להתיישבות בכפר הרא"ה ובגת רימון[5]. בסוף אוקטובר 1945 התקיים טקס בו נקרא הקיבוץ ע"ש הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל[6].

במלחמת העצמאות נכבש המקום בידי הלגיון הירדני. תושבי הגוש שנותרו בחיים, ובהם חברי משואות יצחק, נשבו על ידי חיילי הלגיון והועברו לירדן, שם שהו כ-9 חודשים.

הקמת משואות יצחק באזור שפיר

עריכה

בשובם של חברי משואות יצחק מהשבי בשנת ה'תש"ט - 1949, הם עלו להתיישבות, בשנית, על אדמות הכפר הערבי אלסוואפיר אלע'רביה שחרב ב-1948.[7][8][9][10] אנשי משואות יצחק, ביחד עם חיילים דתיים בחטיבת גבעתי, הקימו את היישוב באוהלים סביב מבנה בית הספר שנותר מהכפר סוואפיר. טקס העלייה על הקרקע התקיים באוגוסט 1949[11]. תוכנית הקבע של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן הדתי מאיר בן אורי. בעת הקמת הבתים הוחלט על לינת הילדים ליד ההורים, תוך ביטול הלינה המשותפת והקמת פינת בישול בכל דירה. בשנת 1952 הוחלט על ידי חברי הקיבוץ לפרק לגמרי את הקיבוץ ולהפוך למושב שיתופי[12]. בינואר 1961 נחנך במקום בית כנסת לזכרו של הרב הרצוג[13].

בעבר הרחוק שכנו באזור זה הפלשתים. גבול ארצם נגע בגבול נחלת יהודה. בסביבה זו חי וניבא מיכה המורשתי, "עברי לכם יושבת שפיר" (מיכה א', י"א). במלחמת העצמאות שימש האזור הזה בסיס קדמי של חזית הדרום. בשנת תשי"ב (1952) הפך היישוב להיות מושב שיתופי, המסונף לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי, כעת שיוכו הארגוני הוא לקיבוץ הדתי.

ענפים ומוסדות קהילתיים

עריכה

בשנותיו הראשונות התפרנס המושב מענפי פלחה, פרדס, רפת ולול[14]. המושב הוביל בהכנסת חידושים בחקלאות, כולל מדגרה חדשנית[15], מכון תערובת[16] וגידול עגבניות בחממות[17].

מקורות הפרנסה הם תעשייה וחקלאות. התעשייה החלה בשנת 1985 כשחוסלו שני ענפים גדולים: גידול מלונים ופרדס.

בתעשייה: מפעל "עלבד משואות יצחק"[18] (מגבונים לחים ומוצרי בד לא ארוג), מסגריה, משואה בכפר (אולם שמחות), פלוריש (תוספי מזון וויטמינים), חנות מחשבים ותקשורת - מ.ת.מ, מוסך, מסגור תמונות, מרכז מזון, קוסמטיקה, סטודיו לקרמיקה - קל וחומר.

בחקלאות: גידולי שדה (דגנים), רפת, מדגרה, לולים ומטעים.

ענפי שירות למשק: חשמליה, מכבסה, צרכניה, ספריה, בינוי והחזקה, אינסטלציה, מרפאה, תקשורת טלפונים, גן נוי, הנהלת חשבונות, מרכז "מפגשים" המקיים פעילויות תרבות ופנאי לדור הוותיקים, חנות יד שנייה - "במחשבה שנייה" לממכר בגדי ילדים ונשים מיד שנייה במצב חדש ובמחיר סמלי, הפתוחה לקהל הרחב, והכנסותיה נתרמות לצדקה.

המוסדות הקיימים במשק: מזכירות, מועצה כלכלית.

ועדות: תרבות, דת, צדקה, חינוך, ספורט וטיולים, ביקורת, בריאות וקליטה.

במקום פועלת מכינה קדם צבאית לבנות דתיות בשם "צהלי" ביזמתו והנהלתו של מרכז יעקב הרצוג. וסניף של תנועת הנוער בני עקיבא. רב המושב הוא הרב מאיר נהוראי, יו"ר בית הלל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משואות יצחק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ יישוב חדש להפועל המזרחי בהרי חברון, הצופה, 10 באוגוסט 1945
  4. ^ ד"ר פ. רוזנבליט, עליית הנוער, הצופה, 18 בפברואר 1944
    אפרים צורף, המתנחלים בעוז, העולם, 2 במרץ 1944
  5. ^ אברהם בר אורין, קבוצת "משואות" בפתח תקווה, הצופה, 25 ביוני 1945
  6. ^ "משואות יצחק" — על שם רבה הראשי של א"י, הצופה, 1 בנובמבר 1945
  7. ^ משואות יצחק באתר מועצה אזורית שפיר
  8. ^ משואות-יצחק התנחל על אדמת סואפיר, על המשמר, 24 באוגוסט 1949
  9. ^ משואות יצחק באתר תנועת העבודה הישראלית
  10. ^ להבות קטנות באתר הקיבוץ הדתי
  11. ^ קיבוץ משואות יצחק נאחז שנית בקרקע, דבר, 24 באוגוסט 1949
  12. ^ מ. מייזלס, קיבוצים דתיים הפכו למושבים, מעריב, 14 ביוני 1953
  13. ^ י. אדן, בית כנסת ע"ש הרב הרצוג נחנך במשואות יצחק, מעריב, 19 בינואר 1961
  14. ^ שפי גבאי, הם שוב הקימו יישובים פורחים, דבר, 24 באפריל 1966
  15. ^ יוסף אסנין, ניצול יעיל של הציוד בענף הלול, דבר, 30 בדצמבר 1964
  16. ^ מכוני תערובת חדשים בגדרות, דבר, 28 ביוני 1961
  17. ^ ביכורי עגבניות מחממות בשוק, דבר, 29 במרץ 1962
  18. ^   אתר האינטרנט הרשמי של עלבד
    מגבונים לחים: ניקיון ירוק יותר, באתר "חדשנות ישראלית"