פתיחת התפריט הראשי

לטיף דורי (נולד ב-1934) הוא עיתונאי, ופעיל פוליטי ישראלי.

לטיף דורי
לטיף דורי
לידה 1934 (בן 85 בערך)
עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק על המשמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דורי נולד בעיראק ועלה לישראל ב-1951. הצטרף לתנועת השומר הצעיר ב-1952 והקים את קיני התנועה במעברות חיריה וסקיה (כיום אור יהודה)[1]. הוא השתתף ביסוד תנועת הנוער הערבי החלוצי ב-1954[2]. התחיל לעבוד במרכז מפ"ם ב-1955, כמזכיר המחלקה הערבית ומילא תפקידים שונים, ביניהם מזכיר הדור הצעיר. ייצג את צעירי מפ"ם בפסטיבל הנוער הדמוקרטי בוורשה ב-1955, במוסקבה ב-1957 ובווינה ב-1959.

עם שובו ב-1955 מביקור במחנה ההשמדה אושוויץ, כתב סדרת מאמרים על השואה תחת הכותרת "בין חומות המוות" בבטאון מפ"ם בערבית אל מרסאד, שהופיעה לראשונה בישראל בשפה הערבית[3]. לטיף דורי היה הראשון שנכנס לכפר קאסם ב-1 בנובמבר 1956, ורשם את עדויות הפצועים בבית חולים בילינסון ב-10 בנובמבר, והביא לידיעת הקהל בישראל ובעולם את פרטי הטבח שבו נרצחו 49 מתושביו על ידי אנשי משמר הגבול[4].

דורי אף ייצג את המפלגה במוסדות שונים ביניהם הוועד הפועל של ההסתדרות וארגון יוצאי עיראק. פרסם בירחון אל-פג'ר בשנת 1960, שנתיים לפני ההכרזה על עצמאות אלג'יריה, את מכתבו הנודע "אל אחי האלג'ירי" שבו הביע את הזדהותו ותמיכתו במאבקו להשתחרר מהכיבוש הצרפתי. המכתב זכה להדים רבים.

הוא כיהן כחבר מערכת חותם ואל-מרסאד, והיה חבר מועצת המערכת של ניו אאוטלוק ועורך "צַוּת מפ"ם".[5] ניהל במשך 10 שנים (19721982) מאבק ממושך יחד עם עודד ליפשיץ, חבר קיבוץ ניר עוז, נגד גירושם של אלפי הבדואים המצריים שהתגוררו בפתחת רפיח. כיהן כמזכיר התנועה לשלום ולביטחון בין השנים 19671973, והיה בין מקימי הוועד נגד המלחמה בלבנון בשנת 1982. הגיע למחנות הפליטים סברה ושתילה, 48 שעות לאחר הטבח שם, יחד עם העיתונאי עודד ליפשיץ ועם הצלם ויקי כהן, העביר את צילומי הקורבנות וקטעי העדויות של הניצולים לוועדת כהן.

נמנה ב-1984 עם מייסדי הוועד נגד גזענות ולשווי זכויות של האזרחים הערביים בישראל. ייסד בשנת 1986 את הוועד לדיאלוג ישראלי-פלסטיני מיסודם של בני עדות המזרח, ומכהן מאז כמזכירו.

ארגן ועמד בראש "משלחת השלום" בת כ-20 חברים, שב-6 בנובמבר 1986 נפגשה ברומניה עם אנשי אש"ף[6], ועקב כך הועמד לדין[7] יחד עם ראובן קמינר, עם יעל לוטן ועם אליעזר פיילר, באשמת הפרה של "חוק המפגשים", שנכנס לתוקף ב-5 באוגוסט 1986 ואסר על מגע בין ישראלים לבין נציגים של אש"ף. הארבעה הורשעו בעבירה של קיום מגע אסור, לפי סעיף 4(ח) לפקודת מניעת טרור, ובעבירה של קשירת קשר לבצע עוון, לפי סעיף 499 לחוק העונשין. ערעורם לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל גזר הדין נדחה, אך בערעורם לבית המשפט העליון הוקל עונשם, והועמד על קנס בסך אלף ש"ח לכל אחד.[8]

מאז 1967 פיתח מערכת קשרים ענפה עם התושבים הפלסטינים והנהגתם, בשטחים ומחוצה להם, ובמיוחד עם יאסר ערפאת שעמו נפגש לראשונה בז'נבה ב-1987. במסגרת זו ארגן בשנת 1988 את המפגש הפומבי הראשון של משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות שהתקיים במלון אמריקן קולוני בירושלים המזרחית, שעורר הדים רבים וקיבל כיסוי נרחב באמצעי התקשורת בישראל ובעולם. קיבל בווינה ב-1988 את פרס קריסקי לשלום יחד עם בנאזיר בוטו, ראש ממשלת פקיסטן, וד"ר סרג'יו רמירז, סגן נשיא ניקרגואה.

דורי נבחר להנהלת מרצ ולראש הדסק הערבי עם כינונה ב-1992, והיה בין מקימי "אהל המחאה" בירושלים באותה שנה, במחאה על גירוש פעילי החמאס ללבנון. הוא אף ארגן והשתתף במשלחת מפ"ם שביקרה בתוניס בשנת 1993, ונפגשה עם הנהגת אש"ף ובראשה יאסר ערפאת. שנתיים מאוחר יותר, ב-1995, נבחר לוועדת המזרח התיכון של האינטרנציונל הסוציאליסטי. במלאת 40 שנה לטבח כפר קאסם קיבל בשנת 1996, "אזרחות כבוד" של הכפר על גילוי הטבח. מאוחר יותר, בשנת 1998, ארגן את ביקורה של משלחת מרצ במצרים, והשתתף בפגישה עם הנשיא חוסני מובארק, שאותו פגש בפעם השנייה. במערכות בחירות שונות מוקם ברשימת מרצ לכנסת.

במשך שנים שידר בהתנדבות מתחנת הרדיו "קול השלום" של אייבי נתן לעולם הערבי.

בשנת 2000 ביקר דורי במרוקו כאורחו האישי של ראש ממשלת מרוקו, עבד אל רחמן אל- יוספי. הוא הוזמן כאורח רשמי של תנועת השלום בקובה שבה ביקר בשנת 2001, ונפגש עם הנשיא פידל קסטרו. גם בביקורו השני בשנת 2003 נפגש איתו.

מאז 1967 השתתף במאות פעולות מחאה נגד הכיבוש, הופיע בתחנות אל-גז'ירה ואל-ערביה. השתתף בהלוויה ההמונית שנערכה ליאסר ערפאת ברמאללה ב-12 בנובמבר 2004, ונכח בעצרת הגדולה שהתקיימה במלאת 40 יום לפטירתו, לפי הזמנה רשמית של הרשות הפלסטינית.

בשנת 2005 השתתף כאורח בטקס הזיכרון בהירושימה שביפן לציון יום השנה להטלת פצצת האטום האמריקאית. בשנת 2009 קיבל את אות "יקיר גבעת חביבה" על פועלו רב השנים. ביוני 2009 השתתף בכנס של האו"ם בג'קרטה בירת אינדונזיה וקיבל אשרת כניסה למרות ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ואינדונזיה. השתתפותו התאפשרה בעקבות התערבותו של מזכיר האו"ם. ביקורו הובלט באמצעי התקשורת.

בשנת 2011 נפגש בפעם השלישית בירדן עם נאיף חוואתמה ראש "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" לפי הזמנתו. ב-31 במאי 2012 הופיע בסרט "יומנים" שהקרין הערוץ הראשון של הטלוויזיה שבו תיאר כיצד גילה בשנת 1956 את "טבח כפר קאסם". מתגורר ברמת גן.

ממאמריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נוער שומרי מחירייה לנח"ל, על המשמר, 3 בינואר 1955
  2. ^ כנס הנוער הערבי-החלוצי קורא לאחוות-עמים ולשלום, על המשמר, 4 בדצמבר 1955
  3. ^ תום שגבמצעד הפרוטות, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
  4. ^ תום שגבבחזרה לכפר קאסם, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2006
  5. ^ משמעות המילה "צַוּת" בערבית היא קול
  6. ^ מנחם רהט ושפי גבאי, "בארוחת הערב נפלו המחיצות והתנהל דיאלוג אמיתי עם אש"ף, מעריב, 7 בנובמבר 1986
  7. ^ ת"פ (רמלה) 76/87 מדינת ישראל נגד לטיף דורי ואחרים, ניתן ב-2.6.88
  8. ^ ע"פ 621/88 אליעזר פיילר ואחרים נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 112, ניתן ב-21.6.93