יחסי אינדונזיה–ישראל

יחסי חוץ

בין מדינת ישראל ורפובליקת אינדונזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים באופן רשמי אך מעת לעת מתקיימים מגעים לא רשמיים.

יחסי אינדונזיהישראל
אינדונזיהאינדונזיה ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
אינדונזיה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
1,904,569 22,072
אוכלוסייה
284,421,951 10,019,883
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,371,171 509,901
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,821 50,889
משטר
דמוקרטיה נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית

היסטוריה

עריכה
 
אחד מ-30 מטוסי הסקייהוק שמכרה ישראל לאינדונזיה בשנות ה-80 מעודפי חיל האוויר

במאה ה-20

עריכה

ב-10 בינואר 1950 הייתה ישראל בין הראשונות שהכירו בעצמאות אינדונזיה[1]. אינדונזיה הודתה על ההכרה[2][3]. בספטמבר 1950 תמכה ישראל בבקשת אינדונזיה להתקבל לאו"ם[4]. שר החוץ אבא אבן אף ברך את אינדונזיה באופן רשמי בעצרת האו"ם[5]. אולם הליגה הערבית לחצה על אינדונזיה לא לקשור קשרים עם ישראל, בעיקר קשרי מסחר[6].

בשנת 1953 ביקרה משלחת של המפלגה הסוציאליסטית של אינדונזיה בישראל[7].

בנובמבר 1966 כתב המוסד דו"ח מיוחד על טיהור הקומוניסטים באינדונזיה, בו תוארו ההיקף והאכזריות של מעשי הטבח. על אף זאת, ישראל ראתה באינדונזיה שותפה לגיטימית לקידום מטרות ביטחוניות, כלכליות ופוליטיות. המוסד ניהל מגעים עם המשטר הצבאי באינדונזיה להקמת פרויקטים מסחריים משותפים בתחומים שונים, כגון שמן, קופרה, נפט גולמי, כותנה ושיווק יהלומים. חלק מהסחורות הללו הועברו בין המדינות בתיווכן של חברות זרות.

המוסד ארגן ביקורים של משלחות אינדונזיות בישראל, ונציגי המוסד חזרו וביקרו באינדונזיה ונפגשו עם נציגי המשטר הצבאי. ביקורים אלה נשמרו בסוד. בישיבה של ועדת החוץ והביטחון ב-4 באפריל 1967, כשנה לאחר הטבח, אישר שר החוץ אבא אבן כי מתקיימים מגעים בין המדינות, וכחודש לאחר מכן נחתם הסכם סחר סודי עם צבא אינדונזיה לרכישת ציוד צבאי ומדים מישראל[8].

ב-19 בנובמבר 1969 נמנעה ישראל בהצבעה בדבר סיפוח איריאן המערבית לאינדונזיה.

בתחילת שנות ה-80 מכרה ישראל לאינדונזיה 30 מטוסי A-4 סקייהוק מעודפי חיל האוויר[9].

בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, ב-15 באוקטובר 1993 ביקר ראש ממשלת ישראל יצחק רבין באינדונזיה ונפגש עם נשיא אינדונזיה אז סוהארטו. בעקבות הביקור נפתחה המדינה לתיירות מישראל, אך לא פתחה נציגות רשמית בישראל. לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, הקיפאון המדיני והפסקת שיחות השלום, הפסיקה אינדונזיה מתן אישורי כניסה לתיירים מישראל ב-1997[10].

ב-1 באוגוסט 1997 נחתו 35 ישראלים במדן. לפחות 2 מהם שלמו מראש 250 דולרים של ארצות הברית תמורת אשרת הכניסה, ששודכה אל דרכוניהם, בשגרירות אינדונזיה בבנגקוק. שניהם יצאו מאינדונזיה ב-16 באוגוסט 1997 כאשר פג תוקף האשרה.[11]

בשנת 2000, ביקר השר לפיתוח אזורי, שמעון פרס, במדינה.

במאה ה-21

עריכה

בשנת 2002, דיווח המכון למחקרי ביטחון לאומי כי ישראל סיפקה מזל"טים לצבא אינדונזיה[12].

בינואר 2005 נחת מטוס אל-על באינדונזיה ופרק 90 טונות של ציוד חירום לנפגעי הצונאמי באוקיינוס ההודי שאירע בדצמבר 2004[13].

באפריל 2006, שני דיפלומטים ישראלים ערכו ביקור רשמי באינדונזיה, סמנכ"ל אסיה במשרד החוץ, עמוס נדאי, ושגרירת ישראל בתאילנד, יעל רובינשטיין[14]. השניים דנו, בין היתר, בכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאינדונזיה[15]. באוקטובר 2006, הכריזה לראשונה התעשייה האווירית לישראל על הסכם גלוי לאספקת מל"טים לאינדונזיה[16].

נשיא אינדונזיה עבד א-רחמן וחיד הביע רגשי כבוד כלפי העם היהודי ומדינת ישראל, וקרא להכיר בה, אף שביקר את מדיניותה כלפי הפלסטינים[17]. וחיד ביקר מספר פעמים בישראל - בין היתר, באוקטובר 1994 ובמרץ 1997 במסגרת פעילותו בקרן פרס לשלום וכשהוענקה לו מדליה על שם יצחק רבין[18]. ביוני 2003 ביקר שוב בישראל נפגש עם שר החוץ, סילבן שלום, ואמר כי אם יזכה בבחירות לנשיאות ארצו באוגוסט 2004, הוא יפעל לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל[19].

במרץ 2016 מנעה ישראל את כניסת שרת החוץ של אינדונזיה לרמאללה, משום שסירבה לבקר גם בירושלים ולהיפגש עם גורמים בממשלת ישראל[20]. באותה עת הצהירה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, כי ישראל מקיימת בפועל מגעים עם אינדונזיה וכי היה סיכום מראש שהופר על כך ששרת החוץ של אינדונזיה תבקר בירושלים[21].

בתחילת מאי 2018 דווח כי אינדונזיה עתידה להקל על ישראלים המבקשים ויזת תיירות למדינה[22], אך לאחר כשבועיים דווח על איסור כניסת ישראלים לאינדונזיה, בתגובה לפעילות ישראל בעזה[23]. ישראל הודיעה כי בתגובה תאסור על כניסת תיירים אינדונזיים[24], אך בהמשך הודיעה על דחיית האיסור כמחווה של רצון טוב לרגל עיד אל-פיטר ועל בחינת הסוגיה מחדש[25]. ביוני 2018 דווח כי בעקבות מאמצים דיפלומטיים שקטים בין שתי המדינות, יוסרו ההגבלות על כניסת תיירים ישראליים לאינדונזיה, כמו כן גם על כניסת תיירים אינדונזיים לישראל, וכי למעשה אזרחי כל אחת מן המדינות יוכלו לבקר בחופשיות במדינה השנייה[26], לאחר הוצאת ויזה אליה.

בסוף 2021, העיתונאי ברק רביד דיווח כי מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן דן עם ממשלת אינדונזיה על האפשרות לנורמליזציה ביחסיה עם מדינת ישראל, כחלק מהסכמי אברהם[27].

בינואר 2022, לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, נפתחה תערוכה של "יד ושם" בבית הכנסת "שער השמיים" בסולאווסי[28].

אינדונזיה הייתה אמורה לארח את גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 - 2023. אולם בעקבות ההפגנות נגד השתתפות נבחרת ישראל בטורניר, וסירובה של אינדונזיה להכניס את נבחרת ישראל למדינה, נשללה מאינדונזיה הזכות לארח את הטורניר. לפני שנשללה זכות הארוח מאינדונזיה, שתק נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו לנוכח ההפגנות, באשר יש דמוקרטיה. הודיע מושל באלי שלא יארח את נבחרת ישראל שם, ורק אדם אחד מאנשי התאחדות הכדורגל האינדונזית אמר בשדור בטלוויזיה, שאם לא נקבל את כל הנבחרות "נביש אותנו עצמנו"[29]. לא שמעו לו. ג'וקו וידודו הגיב רק יום אחד לאחר שנשללה זכות הארוח מאינדונזיה. דומה שלמרבית האינדונזים לא היה אכפת. רק בפייסבוק היו כמה שדנו בשאלה האם אינדונזיה צריכה להתחרט על שלילת זכות הארוח. הנושא ירד מסדר היום לאחר כמה ימים.

באפריל 2024 טען שר החוץ ישראל כ"ץ כי אינדונזיה הסכימה לכונן קשרים רשמיים עם ישראל בתמורה להצטרפותה לארגון ה-OECD,[30], אך אינדונזיה הכחישה זאת, ודובר משרד החוץ בג'קרטה גינה את פעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל[31].

קשרי מסחר

עריכה

באפריל 1955 נערכה וועידת באנדונג באינדונזיה, ועידת מדינות אסיה ואפריקה[32]. אך כבר בינואר 1955 הודיעה אינדונזיה שישראל לא תוזמן, בלחץ מדינות ערב[33].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הגיעה היקף הסחר בין המדינות לכ-100 מיליון דולר בשנה. ישראל מייצאת לאינדונזיה טכנולוגיות חקלאיות, תשתיות תקשורת, ציוד תעשייתי, כימיקלים, מוצרי צריכה, וציוד ביטחוני (למרות אמברגו אמריקני שהיה בתוקף באותן השנים)[34][35].

בדצמבר 1999, נפגש שר התעשייה והמסחר רן כהן עם עמיתו האינדונזי ודן על פתיחת נציגויות מסחריות[36]. זמן קצר אחר כך פתחה אינדונזיה ברבת עמון משרד אינטרסים כלכלי, שמטפל בקשרים עם ישראל, בשיתוף איגודי לשכות המסחר של שתי המדינות[37]. במאי 2000 הגיעה לישראל משלחת של איגוד לשכות המסחר האינדונזי[38]. אך בעקבות אירועי האינתיפדה השנייה הפסיקה אינדונזיה הנפקת ויזות לאנשי עסקים ישראלים[39]. שנה אחר כך חודשו קשרי המסחר[40].

בשנת 2006 רכשה משפחת סמפורנה מאינדונזיה, מהמשפחות העשירות בדרום מזרח אסיה, באמצעות חברת החזקות סינגפורית שבשליטתה 20% ממניות קבוצת הביטוח והפיננסים הישראלית הראל השקעות, והצטרפה לגרעין השליטה בחברה[41].

בשנת 2007, נבחרה חברת אורמת טכנולוגיות מישראל לספק ציוד בסכום של כ-300 מיליון דולר, לפרויקט להקמת תחנת כוח לייצור חשמל מאנרגיה גאותרמית באינדונזיה, תחנה שהיא הגדולה ביותר שהוקמה אי פעם בטכנולוגיה זו[42]. אורמת שותפה גם בהכנסות ממכירת החשמל בפרויקט בהיקף של 200 מיליון דולר בשנה[43]. תחנת הכוח החלה לפעול בתפוקה מלאה בשנת 2017[44].

בשנת 2009 הוקמה לשכת מסחר ישראל-אינדונזיה[45]. מיד עם הקמתה פעלה הלשכה על חיזוק שיתוף הפעולה המסחרי בתחום החקלאות בין המדינות[46].

בשנת 2015 דווח שאינדונזיה מנהלת יחסי סחר עם ישראל, שהיקפם בשנת 2015 הסתכם ביותר מ-195 מיליון דולר[47].

באפריל 2024 פורסם תחקיר בינלאומי לפיו לפחות ארבע חברות סייבר התקפי ישראליות (NSO, קנדירו, Wintego ואינטלקסה) מכרו כלי מעקב מתוצרתן לאינדונזיה.[48]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ישראל הכירה בסין העממית ובאינדונזיה, על המשמר, 10 בינואר 1950
  2. ^ אינדונזיה מודה על הכרת ישראל, הַבֹּקֶר, 16 בינואר 1950
  3. ^ מברק נשיא אינדונזיה לנשיא מדינת ישראל, דבר, 17 בינואר 1950
  4. ^ ישראל תתמוך בבקשת אינדונזיה להתקבל לאו"ם, דבר, 27 בספטמבר 1950
  5. ^ אבא אבן מברך בשם ישראל את אינדונזיה כחברה ה־60 באו"ם, הַבֹּקֶר, 29 בספטמבר 1950
  6. ^ הליגה מנסה להפסיק את יחסי המסחר בין אינדונזיה וישראל, הַבֹּקֶר, 22 במרץ 1951
    אינדונזיה מכחישה קשרי מסחר עם ישראל, קול העם, 18 באפריל 1951
  7. ^ משלחות המפלגות הסוציאליסטיות בהודו ובאינדונזיה - לישראל, על המשמר, 10 בפברואר 1953
  8. ^ איתי מק, טבח של מאות אלפים לא הפריע לישראל לנסות לסחור עם אינדונזיה, באתר "שיחה מקומית", 7 בספטמבר 2019.
  9. ^ תום שגב, אינדונזיה, מלזיה, מרוקו: הלקוחות החשאיים, כותרת ראשית, 4 באפריל 1984
  10. ^ אביבה קרול, ‏אינדונזיה הפסיקה בשבועות האחרונים מתן אישורי כניסה לתיירים מישראל, באתר גלובס, 15 במאי 1997
  11. ^ מן הסתם אז גם יצאו שאר 33 הישראלים שטיילו כקבוצה ,2 טיילו לבדם, בידיעת השלטונות שעקבו אחרי מקומות לינתם, ומברק ובו דרישה לצאת מאינדונסיה עד 16 באוגוסט הוקרא להם במלון האחרון בו שהו. הם טסו מנמל התעופה הבין-לאומי נגורה ראי. איך התאפשר הבקור: באמצעות סוכנות נסיעות בתל אביב. התנאי היה שלפחות לאחד מן הנוסעים יש דרכון זר, ועל האשרה היה כתוב באינדונזית ובאנגלית, משפט שמשמעו: "כניסה ויציאה בקבוצה של 18 אנשים." אשר למחיר אשרת הכניסה, זאת הייתה אחת מהתגשמויות האמרה: "סוהארטו הרוויח כסף מכל עסקה שנעשתה באינדונסיה". מקורה אינו(!) כותב שורות אלה. צפייה בדרקוני קומודו שוה את כל הכסף שהושקע בטיול.
  12. ^ דרור מרום, ‏המכון למחקרים אסטרטגיים: ישראל סיפקה מזל"טים לצבא אינדונזיה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2002
  13. ^ זוהר בלומנקרנץ, מטוס אל-על נחת באינדונזיה, באתר הארץ, 11 בינואר 2005
  14. ^ שני דיפלומטים ישראלים ערכו ביקור רשמי באינדונזיה, באתר הארץ, 14 באפריל 2006
  15. ^ דיפלומטים ישראלים נפגשו עם בכירים באינדונזיה, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
  16. ^ אמנון ברזילי, ‏תע"א תספק מל"טים לאינדונזיה, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2006
  17. ^ רויטרס, ‏נשיא אינדונזיה מגן על הידוק הקשרים עם ישראל, באתר גלובס, 7 בנובמבר 1999
  18. ^ רונן לב, ‏הנשיא החדש של אינדונזיה דירקטור במכון פרס לשלום, באתר גלובס, 21 באוקטובר 1999
  19. ^ וחיד: אם אבחר, אפעל ליחסים אינדונזיה-ישראל, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
  20. ^   ברק רביד וג'קי חורי, ישראל מנעה משרת החוץ של אינדונזיה להיכנס לרמאללה, כי סירבה לבקר גם בירושלים, באתר הארץ, 13 במרץ 2016
  21. ^ ברק רביד, חוטובלי חשפה בכנסת פרטים על מגעים חשאיים עם אינדונזיה, באתר הארץ, 16 במרץ 2016
  22. ^ נעה לנדאו, בלי יחסים דיפלומטיים: מתקדמים המגעים עם אינדונזיה לוויזות תיירות לישראלים, באתר הארץ, 6 במאי 2018
  23. ^ יואב סטולר, בלעדי לכלכליסט אינדונזיה אוסרת כניסת ישראלים בתגובה לאירועים בעזה, באתר כלכליסט, 21 במאי 2018
  24. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏החלטה חדשה: איסור על כניסת תיירים מאינדונזיה לישראל, באתר גלובס, 29 במאי 2018
  25. ^ יואב סטולר, ישראל תאפשר כניסה תיירים מאינדונזיה כמחווה של רצון טוב במהלך הרמדאן, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2018
  26. ^ טל שלו‏, עוד יעד לחופשה הבאה: הוסרה הגבלת כניסת ישראלים לאינדונזיה, באתר וואלה, 27 ביוני 2018
  27. ^ ברק רביד‏, שר החוץ של ארצות הברית דן עם ממשלת אינדונזיה בנורמליזציה עם ישראל, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2021.
  28. ^ איתמר אייכנר, בפעם הראשונה: תערוכה של "יד ושם" על השואה תוצג באינדונזיה, באתר ynet, 25 בינואר 2022
  29. ^ צפה עורך השורות האחרונות בשדור, שהופיע בחדשות עם תרגום עברי, ו-3 המלים האחרונות זכורות היטב: MEMALUKAN KITA SENDIRI, ולא נזקק לתרגום כדי להבינן.
  30. ^ איתמר אייכנר, בעיצומה של המלחמה: אינדונזיה בדרך לקשרים דיפלומטיים עם ישראל, באתר ynet, 11 באפריל 2024
  31. ^   חדשות היום, חדשות היום, 12 באפריל, באתר הארץ, 12 באפריל 2024
  32. ^ בסימן ההתנגדות לקולוניאליזם והשאיפה לרו־קיום נפתחה ועידת מדינות אסיה ואפריקה, קול העם, 19 באפריל 1955
  33. ^ ב. באלטי, ישראל באסיה, קול העם, 7 בינואר 1955
    22 מדינות יבואו לוועידת באנדונג, למרחב, 7 במרץ 1955
  34. ^ קרן צוריאל-הררי, ‏האיש שלא היה כאן, באתר גלובס, 1 במאי 2003
  35. ^ ספיר פרץ ודרור מרום, ‏ישראל צפויה לספק לאינדונזיה חלפים למטוסי קרב למרות האמברגו האמריקני, באתר גלובס, 5 במרץ 2001
    דרור מרום, ‏[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497186 המכון למחקרים אסטרטגיים: ישראל מוכרת נשק למדינות העולם השלישי, לרבות אינדונזיה, קמבודיה, נפאל, ניקרגואה ואוגנדה], באתר גלובס, 12 ביוני 2001
    רן דגוני, וושינגטון, ‏מערכת אימון ישראלית מותקנת בבסיס חיל האוויר האינדונזי בסומאטרה, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
  36. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏רן כהן דן בסיאטל עם עמיתו האינדונזי על פתיחת נציגויות מסחריות, באתר גלובס, 5 בדצמבר 1999
  37. ^ אינדונזיה תפתח ברבת עמון משרד אינטרסים כלכלי שיטפל בקשרים עם ישראל, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1999
  38. ^ קרן צוריאל, ‏ישראל צפויה לדחות בקשת אינדונזיה להכשיר אינדונזים בהשקיה בקיבוצים, באתר גלובס, 21 במאי 2000
  39. ^ עתי"םאינדונזיה הפסיקה הנפקת ויזות לאנשי עסקים ישראלים, באתר גלובס, 13 ביוני 2002
  40. ^ קרן צוריאל-הררי, ‏יחסי הסחר עם אינדונזיה עולים מדרגה: שתי חברות ישראליות נרשמו לראשונה בג'קרטה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2003
  41. ^ ליאור רבינוביץ, הכירו את משפחת סמפורנה - השותפה החדשה בגרעין השליטה בהראל השקעות, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2006
  42. ^ הארץ, אורמת טכנולוגיות תשתתף בפרויקט הגיאותרמי הגדול אי פעם, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2007
    יורם גביזון, אורמת זכתה בחוזה של 300 מיליון דולר לפרויקט גיאותרמי באינדונזיה, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2010
  43. ^ יורם גביזון, אורמת חתמה על החוזה הגדול בתולדותיה: תמכור חשמל בפרויקט של 800 מיליון דולר באינדונזיה, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
  44. ^   יורם גביזון, אורמת החלה בהפעלה מסחרית של השלב השני בתחנת הכוח באינדונזיה, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2017
  45. ^ הוקמה לשכת מסחר ישראל-אינדונזיה, באתר Port2Port, אוגוסט 2009
  46. ^ ישראל ואינדונזיה מחזקות שיתוף-הפעולה המסחרי בתחום החקלאות, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2009
  47. ^ מאמר המערכת, זו הדיפלומטיה הישראלית?, באתר הארץ, 16 במרץ 2016
  48. ^   עומר בן יעקב, חשיפה: כלי מעקב ישראליים, כולל רוגלות, נמכרו לאינדונזיה, באתר הארץ, 2 במאי 2024