ויקיפדיה

קול השלום

תחנת רדיו

קול השלום ("The Voice of Peace") הייתה תחנת רדיו שהוקמה על ידי פעיל השלום אייבי נתן בשנת 1973, במטרה לקדם את השלום ואת שיתוף הפעולה בין ישראל והמדינות השוכנות לצידה באזור המזרח התיכון.[1] התחנה, שהייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל, שידרה מספינה ששטה בים התיכון מול חופי ישראל, בעיקר תוכניות מוזיקה ומסרים לשלום ואחווה. היא חדלה לשדר ב-1 באוקטובר 1993, וחודש מאוחר יותר, הוטבעה הספינה על ידי נתן עצמו מול חופי אשדוד. התחנה שידרה ב-AM בתדר KHz‏ 1,540, ומאוחר יותר, במהלך שנות ה-80, הוסיפה משדר FM סטריאו בתדר MHz‏ 100.[2] שידורי התחנה נקלטו היטב ברוב חלקי הארץ ואף בקפריסין. הכנסות התחנה הגיעו משידור פרסומות. השיר ששימש כזמריר התחנה, ואף הושמע בה לעיתים תכופות, היה שירו של ג'ון לנון ולהקת "Plastic Ono Band" "תנו צ'אנס לשלום", משנת 1969.

קול השלום
פרטי התחנה
סוג רדיו פיראטי
שפה עברית, אנגלית
מדינה ישראל ישראלישראל
בעלות אייבי נתן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18 במאי 1973 – 1 באוקטובר 1993 (20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקלט בתדר 1,540AM
נקלט בתדר 100FM
www.thevoiceofpeace.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה
 
הגה ספינת השלום (קוטר: כ-135 ס"מ) - אחד הפריטים היחידים שנותרו מן הספינה שממנה שודר "קול השלום" (מוצג כיום בארכיון השומר הצעיר, יד-יערי שבגבעת חביבה).

בשנת 1969 רכש נתן בהולנד, בכספי תרומות שאסף ובמכירה של חלק מרכושו הפרטי, ספינת חופים הולנדית ישנה בשם "CITO", וקרא לה "M/V Peace". באוגוסט, כחודשיים לאחר שרכש את הספינה הפליג נתן עם צוות ימאים הולנדי מאמסטרדם לניו יורק.[3][4] במשך כשלוש שנים התגורר אייבי בספינה בניו יורק, ואסף כספים בעזרת ועד בין-לאומי שהקים למימוש מטרת הפיכת הספינה לתחנת רדיו. בזכרונותיו כתב שתקופה זו הייתה מהקשות בחייו. אייבי מכר את מרבית רכושו בישראל, ובכסף רכש אנטנה, משדרים ושאר ציוד.[5] בתאריך 16 במרץ 1973, יצאה הספינה בדרכה מארצות הברית למזרח התיכון.[6][7] ב-8 במאי הטילה הספינה עוגן מול חופי תל אביב ומחוץ למים הטריטוריאליים הישראלים, וב־18 במאי החל נתן לשדר מן הספינה והתחנה החלה למעשה את שידוריה.[8] התחנה שידרה תוכניות מוזיקה ומסרים לשלום ואחווה בין העמים, וצוותה, לפחות בהתחלה, הורכב מ-14 מתנדבים דוברי שפות שונות מ-8 ארצות.[9] תחנת רדיו זו הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל (אייבי אף כינה את צוותה "הפיראטים של השלום"). לא ננקטה כל פעולה נגדה, בטענה שעגנה מחוץ למימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל. עם הזמן נודע שהאונייה עגנה כ-5 קילומטרים בלבד (3 מיילים ימיים) מחופיה של מדינת ישראל, במימיה הטריטוריאליים.[10] יתרה מזאת, פעמים רבות שימשה התחנה רק כתחנת ממסר בעוד שהאולפן עצמו היה במדינת ישראל. למרות מעמדה החוקי המעורפל של "קול השלום", פוליטיקאים ישראליים רבים התראיינו בה[דרוש מקור].

התחנה זכתה להצלחה ולפופולריות רבה בעיקר בקרב צעירים ובני הנוער. היא שידרה בעיקר באנגלית וכללה תוכניות כ־"Twilight Time" - שירים נוסטלגיים לשעות בין הערביים, שעת הביטלס, ששיריהם הושמעו תכופות, תוכנית מוזיקה קלאסית שאות הפתיחה והסיום שלה היה הפרק האיטי מתוך קונצ'רטו לחלילית סופרנינו ותזמורת מיתרים מאת ויולדי. מדי כמה דקות הייתה מושמעת הסיסמה:

Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a day

בתרגום לעברית:

שלום היא המילה, וקול השלום היא התחנה. עשרים וארבע שעות ביממה.

התחנה אכן שידרה 24 שעות ביממה, והיוותה אלטרנטיבה בעידן שבו ניתן היה לקלוט רק תחנות ממסדיות- קול ישראל וגלי צה"ל. בין השדרנים הישראליים הבולטים היו עופר נחשון, גד ביטון, גיל קציר, יקיר אביב ואריק לב.[11] התחנה העבירה את חדשות קול ישראל מדי שעה.

מעת לעת היה נתן נושא בתחנה את דברו ומקדם את רעיונותיו. מדי ערב היה מכריז כי - "עם שקיעת החמה תפסיק תחנת קול השלום את שידוריה למשך 30 שניות, לזכר קורבנות האלימות באזורינו ובעולם כולו".

כאשר יצרני המשקאות הקלים סירבו לפרסם בתחנה שלו, שידר נתן בתדירות גבוהה את הג'ינגל "שתו מים, שתו רק מים" (Drink cool, refreshing water, there's nothing better for you we say. Drink water today). נתן ניצל את הטענה שהתחנה משדרת מחוץ לגבולות ישראל ושידר פרסומות לסיגריות, גם כשהדבר היה אסור על פי חוק.[12]

נתן רתם את התחנה למבצעים הומניטריים כגון השמדת אמצעי מלחמה, וכן תרומות לנזקקים באזורים מוכי רעב, מלחמה ואסון כגון: ביאפרה, קמבודיה, גואטמלה, קולומביה, אתיופיה ובנגלדש.

בשנת 1987, בעת השביתה הגדולה של רשות השידור, היו גלי צה"ל וקול השלום האלטרנטיבות העיקריות להאזנה לרדיו. באותה תקופה עלו שיעורי ההאזנה לתחנה ואיתם הכנסותיה מפרסומות. בזמן השביתה שמה התחנה דגש רב יותר על תוכניות בשפה העברית, כגון שידורי ספורט שהחליפו את שירים ושערים. עם תום השביתה חזרה התחנה למתכונת השידורים הקודמת.

השידור האחרון של התחנה והטבעתה

עריכה

בשנת 1993, לאחר שהתחנה צברה חובות וסבלה מלא מעט תקלות טכניות, ובנוסף לא קיבלה היתר לשדר מן החוף (בשנת 1982, אף, עלתה בכנסת הצעת חוק, שכונתה "חוק אייבי נתן", ושמטרתה הייתה להסדיר את שידורי התחנה מן החוף[13]), החליט נתן להפסיק את שידורי התחנה באופן סופי ולהטביע את הספינה.[14] בתאריך 1 באוקטובר 1993, לאחר יותר מ-20 שנות שידור, התקיים השידור האחרון מהספינה עצמה על ידי אייבי נתן. השידור החל בשעה 9:00 בבוקר, תוך שנתן מספר למאזינים על ההיסטוריה של התחנה ומתאר את המצב באזור המזרח התיכון. במהלך השידור הגיעו גם לא מעט פניות ממאזינים ישראליים ומחו"ל שהציעו לנתן עזרה כספית לתמיכה בהמשך השידורים של התחנה. שלמה להט, ראש עיריית תל אביב ויוסי שריד, השר לאיכות הסביבה, שהגיעו לקראת סיום השידור להתארח באולפן, הפצירו בנתן לא להטביע את הספינה והעלו בפניו הצעה להפוך את הספינה למוזיאון שלום.[15] מספר דקות לפני השעה 14:00 סיים נתן את השידור בשיר "We Shall Overcome" של הזמר פיט סיגר, תוך שהוא פונה למאזיני התחנה ומבקש מהם לשיר איתו בקול את המילים. הוא נפרד לשלום במילים: "Thank you all. Shalom. Love peace to everyone", ושלוש דקות אחרי השעה 14:00 השידור הסתיים בפעם האחרונה.[16][17] חודש מאוחר יותר, בתאריך 28 בנובמבר, לאחר שגם רעיון הפיכת הספינה למוזיאון לא התממש, הוטבעה הספינה מול חופי אשדוד וציודה נתרם לתחנת קול פלסטין ביריחו.[18] ביוני 2016 איתרו צוללנים את הספינה בעומק של 100 מטר.[19]

הנצחה והוקרה

עריכה

בחודש יולי 2005 נערכה בירושלים הקרנת בכורה לסרט התיעודי "אייבי נתן - עם שקיעת החמה", בבימויו של איתן חריס. הסרט זכה בקטגוריית בימוי תעודה בפסטיבל הקולנוע בירושלים, ולאחר מכן נערכו הקרנות נוספות בתל אביב והסרט שודר גם בערוץ 8.[20][21]

בשנת 2006 התקיים, במלון "אפולו" שבאמסטרדם, כנס בהשתתפות 200 אורחים מכל העולם, ביניהם שדרנים, טכנאים ואנשי הצוות של ספינת "קול השלום". בסיום הכנס חתמו המשתתפים על פוסטר ענק, שנתלה במלון ועליו צילום של ספינת השידור, להנצחת פועלו של אייבי נתן.[22]

 
לוחית זיכרון ל"קול השלום" בחוף גורדון בתל אביב

בחודש מאי 2007, במלאת 80 שנה לאייבי נתן ולציון 34 שנים לתחילת שידורי התחנה, החליטה עיריית תל אביב-יפו להנציח את פועלו של נתן ואת תרומתו לקידום השלום באמצעות לוחית זיכרון שהוצבה בטיילת בחוף גורדון. [23][24] על הלוחית נכתב: "5 ק"מ מן החוף הזה עגנה ספינת 'קול השלום' של אייבי נתן ושידרה קולות של שלום, דו קיום ואהבה". בצמוד ללוחית הותקן רמקול שבלחיצת כפתור מספר, בקולו של אייבי נתן, את סיפור "קול השלום".[25] בנוסף, קיימה תחנת רדיוס 100FM יום שידורים מיוחד כמחווה לתחנה ולציון יום הולדתו של נתן. ביום שידורים זה השתתפו שדרני עבר של התחנה, ביניהם טים שפארד, ג'ימי ג'ונסון, גד ביטון, ראובן לוי, גיל קציר, סטיב וויליאמס, יקיר אביב ועופר נחשון.[26][27][28]

תחנת רדיוס 100FM, אשר קיבלה אישור להשתמש בתדר ההיסטורי של התחנה (100FM) מאייבי נתן עצמו, משדרת החל משנת 2006 במהלך ימות השבוע ׁ(בימי א'-ה', בין השעות 17:00-19:00) רצועת שידור, הכוללת את התוכניות "Twilight Time" ו-"Voice Of Peace", המשחזרות את הרוח של שידורי "קול השלום", בשירים שהיו מזוהים עם התחנה ובשדרנים, שכולם דוברי אנגלית.[29] רדיוס גם משתמשת באות התחנה וזיהוי התחנה בRadio Data System כקול השלום.[30]

בחודש אוגוסט 2009 החלה לשדר תחנת רדיו אינטרנטי בעלת אותו השם.[31] אנשי התחנה, שחלקם אף היו בצוות התחנה המקורית ושידרו בה בעבר, שמו להם כמטרה לשמור על צביונה ואופיה של תחנת "קול השלום" המקורית. בחודש יולי 2020, בשל קשיים כלכליים ומשבר הקורונה העולמי, חדלה התחנה את שידוריה.[32]

בחודש מאי 2013, במלאת 40 שנה ליום השידורים הראשון של תחנת "קול השלום", קיימה תחנת רדיוס 100FM יום שידורים מיוחד, בו הגישו שדרני תחנת "קול השלום" המקוריים חלק מהתוכניות שהיו מזוהות כל כך עם התחנה: "The Breakfast Show", "All Time Greatest Hits", "Afternoon Delight", "Drive Time".[33][34]

בשנת 1998, יצא בחברת התקליטים אן אם סי ובעריכת אלי לפיד, אוסף מחווה לתחנת קול השלום, "Twilight Time - אלבום מחווה לקול השלום", שהיה מבוסס על שירים ששודרו בתוכנית הערב של התחנה, "Twilight Time". האוסף כולל שירים שכיכבו בתוכנית, לצד ג'ינגלים מהתחנה, ביניהם יש ג'ינגל שמסמפל את סאדאת ובגין אחרי חתימת הסכם השלום ואת הג'ינגל ששודר מדי יום עם השקיעה, ג'ינגל שבו אייבי נתן מכריז על 30 שניות של שקט לזכר קורבנות האלימות בעולם כולו. אחרי הג'ינגל, גם בדיסק יש 30 שניות של שקט.[35] כעשור מאוחר יותר, החל משנת 2007, יצאו לחנויות עוד מספר אוספי מחווה לתחנה, בתחילה בשיתוף פעולה של רדיוס 100FM עם חברת התקליטים פונוקול, ובהמשך עם חברת התקליטים הליקון.[36]

קול השלום בתרבות

עריכה

ב-1973 הוציאה להקת האחים והאחיות שיר מחווה בשם "ספינת השלום" על תקליטון.

אייבי נתן והתחנה הונצחו במילים שכתב אריק איינשטיין בשירו "עוד יהיה" (1976):

הנה אייבי נתן על האנייה
הוא מפליג, הוא מפליג
אל תוך החשיכה
יא חביבי אייבי, בהצלחה לך

גם אריק לביא בשירו "אני אשיר לך שיר" התייחס לתחנת קול השלום:

אני אצא אליך כמו טיל אל הירח
אני אהיה ספינה לך ואת קול השלום

שיר נוסף שנכתב על אייבי נתן הוא "אי שם", חובר על ידי דודו טופז (בביצוע גלי עטרי, לחן קובי אשרת):

אי שם בלב הים התיכון
שטה ספינה ישנה
ויושב בתוכה איש מוזר
ומשדר לעולם מנגינה

קול השלום ותחנות פיראטיות אחרות

עריכה

רבים מאנשי הימין נטלו את "קול השלום" כדוגמה לכך ששידור בתחנת רדיו פיראטית, המשדרת מן הים, מקובל ומותר. בעקבות זאת נוסד "ערוץ 7", ששידר גם הוא מאונייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל (וגם במקרה זה טענה זו הייתה שנויה במחלוקת). בהמשך נטען כי השלטונות נוקטים מדיניות של איפה ואיפה, בכך שהתירו את פעילות קול השלום, אך פעלו כנגד שידורי ערוץ 7. טענה זו לא עמדה למפעילי "ערוץ 7", שהורשעו בפלילים על הפעלת הערוץ[37].

גם תחנות רדיו פיראטיות אחרות מביאות לעיתים את "קול השלום" בטענה למדיניות בלתי שוויונית הננקטת כלפיהם. מתנגדי השידורים הפיראטיים טוענים שאין להשוות בין "קול השלום" לתחנות פיראטיות היום, הואיל ובתקופת "קול השלום", לפחות עד 1992, לא איפשר החוק במדינת ישראל קיום שידורי רדיו, אלא באמצעות רשות השידור או גלי צה"ל ואילו מאז קיימת אפשרות חוקית לקבלת רישיון או זיכיון לשידור רדיו חוקי, במסגרת מכרזים של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קול השלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ איתן ורדי, היום לפני: 18.5.1973, החלו שידורי רדיו "קול השלום", באתר ynet, 17 במאי 2016
  2. ^ נדב יעקבי, "קול השלום" משדר כפול, חדשות, 26 ביוני 1985
  3. ^ אייבי נתן קנה את "ספינת השלום", למרחב, 13 באוגוסט 1969
  4. ^ "ספינת השלום" של אייבי נתן תפליג לים התיכון באוגוסט, למרחב, 7 ביולי 1969
  5. ^ קורות חיים, מהאתר של אייבי נתן
  6. ^ אייבי נתן הפליג למזה"ת על סיפון אונייתו "שלום", על המשמר, 18 במרץ 1973
  7. ^ על ההיסטוריה של ספינת קול השלום – The voice of peace ship, באתר שבעת הימים רשימות מהכחול הגדול, 14 בינואר 2014
  8. ^ דורית גפן, פינת הרדיו והטלויזיה: סקירה קצרה על תחילת השידורים של תחנת קול השלום, על המשמר, 25 במאי 1973
  9. ^ חזי כרמל, "לא נזוז מפה עד בא השלום" - אומרים אנשי "ספינת השלום" של אייבי נתן, מעריב, 25 במאי 1973
  10. ^ יגאל חי, הוסר הלוט מעל לוח ההנצחה לספינת "קול השלום", באתר הארץ, 18 במאי 2007
    04/2003 Soundscapes, Ed Simeone: Bringing the MV Peace to Israel
    רלף הלינגר, בריאיון לעפרה לקס: "ראו אותו מהחוף. פוליטיקאים נסעו אליו בסירות קטנות, ולא עשו מרחק כה רב עד שהגיעו אליו" (לאייבי מותר, לרלף אסור, בשבע)
  11. ^ אריק לב, קול השלום: 10 שנים אחרי, באתר ynet, 26 באוקטובר 2003
  12. ^ עפרה לקס, לאייבי מותר, לרלף אסור - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2003
  13. ^ ספינת השלום של אייבי נתן
  14. ^ גיא בן-פורת, האישור הושג: אייבי יוכל להטביע היום את הספינה, חדשות, 1 באוקטובר 1993
  15. ^ יואב בירנברג, אייבי לא יטביע את הצעצוע שלו, חדשות, 3 באוקטובר 1993
  16. ^ Chris Edwards and Hans Knot,‏ The last months in broadcasting, באתר soundscapes
  17. ^ Carey Goldberg‏, Israel’s Voice of Peace Falls Silent After 21 Years, באתר Los Angeles Times,‏ 2 באוקטובר 1993
  18. ^   הטבעת אונית קול השלום של אייבי נתן - ברסלר אבי צלילה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:32)
  19. ^ אלעד זוהר, ‏אותרה בעומק של 100 מ' ספינת קול השלום, באתר ‏מאקו‏, 8 ביוני 2016
  20. ^ מירב יודילוביץ', "איזה מקום נפלא" זכה בפסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר ynet, 16 ביולי 2005
  21. ^ שמוליק דובדבני, תסתכלו עליו, תראו אותנו, באתר ynet, 30 באפריל 2006
  22. ^ פגישת מחזור לעובדים של אייבי נתן, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2006
  23. ^ מתוך פרוטוקול ישיבת עיריית תל אביב יפו (עמוד 25), 10 ביוני 2007
  24. ^ דף חוף גורדון, באתר של עיריית תל אביב יפו
  25. ^ מיכל שפירא, רדיו קול השלום קם לתחייה בחוף גורדון, באתר nrg‏, 15 בנובמבר 2007
  26. ^ מאיר סיקרון, רדיוס חוגגגת יומולדת 80 לאייבי נתן, באתר nrg‏, 16 באפריל 2007
  27. ^ מירב קריסטל, מפה הקול התחיל, באתר ynet, 30 באפריל 2007
  28. ^ טל פרי, ימים של שלום, באתר MOOMA,‏ 27 באפריל 2007
  29. ^ עמית קוטלר ואור ברנע, "אייבי-בייבי, הלב נחמץ", באתר ynet, 27 באוגוסט 2008
  30. ^ אתר קול השלום בתחנת הרדיו רדיוס
  31. ^ אתר האינטרנט של תחנת השידור האינטרנטית the voice of peace
  32. ^ פוסט על הפסקת השידורים, בדף הפייסבוק של תחנת השידור the voice of peace
  33. ^ "בוקר טוב, בוקר שכולו חגיגה של נוסטלגיה לרגל 40 שנה ל-רדיו קול השלום!", בדף הפייסבוק של רדיוס 100FM,‏ 19 במאי 2013
  34. ^ דף הידיעה, באתר רדיוס 100FM (ארכיון האינטרנט)
  35. ^ סקירה על דיסק האוסף, באתר אומרים שפעם היה פה שמח, 16 ביולי 2012
  36. ^ סקירה על אלבומי האוסף שיצאו במהלך השנים כמחווה לתחנת קול השלום, באתר יוסמיוסיק
  37. ^ ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, ניתן ב-29.12.03


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קול_השלום&oldid=39601394"