ליאור פרחי
ליאור פרחי (נולד ב-19 בדצמבר 1970) הוא זמר ישראלי השר בסגנון מוזיקה מזרחית.
לידה |
19 בדצמבר 1970 (בן 52) רעננה |
---|---|
מוקד פעילות |
ישראל ![]() |
סוגה | מוזיקה מזרחית |
סוג קול | טנור |
שפה מועדפת |
עברית ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
ליאור פרחי נולד בשנת 1970 ברעננה, בן זקונים אחרי חמישה אחים. הוא החל לשיר בגיל 16. בהצגת סיום השנה בבית הספר שר את "כל הכבוד" של יהורם גאון. את הקריירה שלו כזמר מקצועי החל כשהיה בן 24 עם האלבום "כמו אבן שותקת" שיצא בינואר 1995, וכלל את השירים "מערבולת", "יושבת בפונדק" ו"שניים שניים". האלבום עובד על ידי הגיטריסט יגאל חרד כאשר 2 שירים נוספים עובדו על ידי המעבד מיכי חייק. פרחי, תגליתו ובן טיפוחיו של היוצר מיקי מדר, עבד במקביל בבית אבות "משען" ברעננה והיה ההשקעה הגדולה של "האחים ראובני", חברת ההפקות הוותיקה ביותר בתחום הזמר המזרחי. אף על פי שפרחי אינו מנגן ואינו קורא תווים הוא נחשב למלחין מוכשר. תחת ידיו יצאו להיטים כמו: "כתבתי לך מכתב", "רומיאו ויוליה" והלהיטים של שרית חדד, "ים של אהבה" ו"עולם של חלומות". לזהבה בן כתב את "תגיד לי מותק", לפיני חדד את "חוזר הביתה", ליוסי אזולאי הלחין את הלהיט"אני אקטוף לך את הירח". לאייל גולן כתב והלחין את "בשבילך נוצרתי" והלחין את "רגשות". את שירו הראשון "רומיאו ויוליה", שיצא באלבומו השני "שירת הלב" מ-1995 כתב פרחי כשהיה בן 17.
ליאור פרחי ביצע גם מספר דואטים עם אושיות מחוץ לזמר המזרחי. הוא שר עם יפה ירקוני את "במשעולי הזמר", עם משה דץ את ״גבר משתגע״ ועם שלמה גרוניך שר את "ירושלים – מכל הסיבות שבעולם". רף המכירות של פרחי עלה בהתמדה עם כל אלבום שהוציא. למרות גילו הצעיר, הספיק פרחי להופיע בסינרמה, שלא הייתה ידועה כמקום הופעות בזמר המזרחי.
בדצמבר 1997 הוציא בחברת התקליטים של האחים "בן-מוש" את אלבומו השני "שירת הלב". את שירי האלבום עיבד אריה ברקוביץ', מלבד שיר יחיד שעובד על ידי נחום עושרי. בין שירי האלבום בלטו: "כתבתי לך מכתב", "רומיאו ויוליה", ו"אולי תדעי אחרת".
בשנת 1998, יצא האלבום השלישי "בהופעה", שכלל מחרוזות של שירים ידועים דוגמת "לא אני הוא האיש", "דברים שרציתי לומר", "שרונה", "ילדה של סתיו אחד" וכן מחרוזות להיטים ים תיכוניים ובערבית. את שירי האלבום עיבד משה דנינו.
עוד באותה שנה חידש את "ים של דמעות" של זוהר ארגוב, במסגרת אלבום המחווה "חברים שרים זוהר", שהוקלט לזכרו.
בשנת 1999 הוציא פרחי את אלבומו הרביעי - "את כל חיי" שהגיע למעמד של אלבום זהב. בין שירי האלבום בלטו: "למה את כועסת" (מילים ולחן: ליאורה אושמי), "ילדתי" (מילים ולחן: ליאור פרחי), "אל תעירי לי את החלום" (מילים: אילנה קליין, לחן: שלומי שבת) ו"דומיה" (מילים: אבי קורן, לחן: נורית הירש). עיבודי השירים נחלקו בין שי ראובני ואריה ברקוביץ'.
במאי 2000 השתתף בתחרות "פסטיבל הזמר" עם השיר "מדבר בלי מילים", שנכתב במיוחד לתחרות.
בשנת 2001 הוציא את אלבומו החמישי - "גבר משתגע", בו בלט שיר הנושא - דואט שלו עם משה דץ, שגם הלחין את השיר למילים של יואב גינאי. את שירי האלבום עיבדו רביב בן מנחם והגיטריסט מקס מקסים.
בשנתיים שאחרי, עבר פרחי תהפוכות אישיות, התגרש מאשתו ואם בנו והסתבך עם רשויות המס. עם צאת אלבומו "מת עלייך" בשנת 2003 הודה שהעשייה סביב האלבום סייעה לו להתגבר על משבריו, ושהשיר "אין עוד אהבה כזאת בעולם" מן האלבום מוקדש לאשתו כרמית, אליה ביקש לחזור. באותה שנה, הוציא פרחי את הסינגל "תיזהר ממנה" שזכה להצלחה גדולה ברדיו. ב-2004, הוציא את אלבום החפלה - "סיגליות", בו שר מחרוזות משיריו וחידש את הלהיט של דויד ברוזה הנושא את שם האלבום.
בשנת 2008 הוציא פרחי את אלבומו השמיני - "חשמל באוויר". שיר הנושא שכתב פרחי יחד עם רמי לב הפך ללהיט, וכך גם הגרסה המחודשת של "תיזהר ממנה" עם סאבלימינל. האלבום הגיע למעמד זהב. עוד כלל האלבום את הדואט "עד הסוף" (מילים: דורון דוידסקו) עם שלומי שבת, דואט עם ציון גולן, וביצועים של פרחי לשירים שהלחין לאחרים: "בשבילך נוצרתי" (מקור: אייל גולן) ו"כמו כפפה" (מקור: יואב יצחק).
באוגוסט 2010 הוציא את אלבומו התשיעי - "מתנה". בין שירי האלבום בלטו 2 שירים שכתב רמי לב: הבלדה "זה מהלב" (לחן: דורון אלימלך), ו"ילד רע" (לחן: ליאור פרחי), הדואט "כמו ילדה" עם חיים משה וכן "מעבר לגדר" (מילים: אידמית הראל, לחן והפקה מוזיקלית: ירמי קפלן), שיצא קודם, בדצמבר 2009 כסינגל[1]. האלבום קיבל מעמד פלטינה וזכה להצלחה. כמה חודשיים אחרי, יצא הקליפ לשיר "ילד רע" שזכה תוך 5 שבועות למיליון וחצי ציפיות ב"יוטיוב". עוד באותה שנה, חידש באלבום המחווה "עבודה עברית - שרים עוזי חיטמן" את "אחת ויחידה" (שאת גרסתו העברית ביצע במקור ישי לוי).
ביולי 2011 יצא הפרויקט והאלבום "שני צדדים למטבע", בו חידש פרחי את "היא לא דומה", שביצע במקור ארקדי דוכין. בנובמבר אותה שנה הוציא פרחי את "בובה של לילה" (מילים: רמי לב, לחן: ליאור פרחי, עיבוד והפקה מוזיקלית: רביב רם בן-מנחם) כשיר הנושא של התוכנית הסאטירית, ששודרה בערוץ הספורט.
באוגוסט 2014 הוציא את השיר "בריתו של אברהם" למילים ולחן של היוצר הוותיק רמי לב, והפקה מוזיקלית של ערן כרמי.
במרץ 2016 הוציא את האלבום "ישראלי מילדות - חלק א", שכולו היה חידושים לקלאסיקות ישראליות בעיבודיו של ערן כרמי, דוגמת "שומר החומות" (מקור: להקת פיקוד מרכז), "נשל הנחש" (מאיר אריאל), "ואיך שלא" (אריאל זילבר), "פתאום כשלא באת" (שלמה ארצי וגרי אקשטיין), ו"רוני" ("גזוז").
בינואר 2018 הוציא סינגל ראשון מתוך אלבומו הבא, "ישראלי מילדות" - חלק ב", ובו חידש את "ספינת הזיכרונות", שביצעה במקור הזמרת נתנאלה.
בנובמבר 2021 לאחר שתיקה יחסית ארוכה הוציא את השיר "בכיה" שכתב והלחין דודו מתנה לעיבוד והפקה מוזיקלית של הגיטריסט יוני קיסר. בראיון במוסף "7 לילות" לסמדר שיר סיפר פרחי על השנים האחרונות הקשות בחייו, שהחלו עם פטירת אביו, וכלה בסגרי הקורונה בהם איבד את החשק ליצור מוזיקה.
חיים אישייםעריכה
פרחי מתגורר ברעננה[2]. הוא גרוש ואב לשלושה.
דיסקוגרפיהעריכה
- כמו אבן שותקת (1994)
- שירת הלב (1995)
- ההופעה (1998)
- את כל חיי (1999) – אלבום פלטינה
- גבר משתגע (2001) – אלבום פלטינה כפולה.
- מת עלייך (2003) – אלבום פלטינה משולש.
- סיגליות (2004) – אלבום פלטינה משולש.
- חשמל באוויר (2008) – אלבום פלטינה מרובע.
- מתנה (2010) – אלבום פלטינה מחומש.
- פזמון שלא נגמר (2015)
- ישראלי מילדות חלק א' (2016)
להיטים ודירוגיםעריכה
- החידוש ל"סיגליות" של דויד ברוזה.
- "תיזהר ממנה" שיצא לרדיו ב-2005 דורג במקום ה-1 במצעד השבועי ובמקום ה-10 במצעד השנתי.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של ליאור פרחי
- ליאור פרחי, דף שער בספרייה הלאומית
- אבי שושן, ליאור פרחי: "60 אחוז מהמדינה מפרגנים לי", באתר ynet, 7 בנובמבר 2011
- שלומית צברי, בגובה העיניים עם ליאור פרחי, באתר בטריבונה, 14 במרץ 2014
- דודי פטימר, "יש לי להיטים ענקיים שכל ילד מכיר, אך לא יודעים מי אני", באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, להאזנה: שיר חדש לליאור פרחי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2009
- ^ ארי ליבסקר, חפש אותי בראשון: הזמרים כבר לא גרים בתל אביב, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2017