יגאל חרד
יגאל חרד (21 באוקטובר 1942 – 13 במרץ 2021) היה מוזיקאי, מעבד מוזיקלי, מלחין וגיטריסט ישראלי.
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1942 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 2021 (בגיל 78) ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יגאל חרד נולד בשכונת כרם התימנים בתל אביב וגדל בשכונת יד אליהו. בגיל 16 החל לנגן בגיטרה. בשנת 1961 התגייס ללהקת פיקוד מרכז איתה השתתף בתוכניות "למה כובע?" ו"לא רוצים טובות". איתו בלהקה היו חברים אושיק לוי, שלמה וישינסקי וחדווה עמרני. בתחילת דרכו היה זמר בלהקה, אך לאחר מכן שימש כגיטריסט בלבד.
לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף ל"שלישיית גאולה גיל" בה היה חבר במשך שלוש שנים. על השלישייה נמנו גם הגיטריסט דון חוליו (יואל דן) וג'וקי ארקין. בין שיריה היו "דבר אלי בפרחים", "הכותל" ו"למנצח שיר מזמור". עם השלישייה הופיע במוסקבה וברחבי העולם. בהמשך ניגן בלהקת כרמון עם חדווה ודוד. הוא שיתף פעולה עם זיקו גרציאני בהפקות שונות. ניגן בהקלטת אלבומים של זמרים רבים בהם של הזמרת אילנית, דקלון, אושיק לוי, אבנר גדסי, יהורם גאון, אהרון עמרם ועוד.
יצר עיבודים מוזיקליים לשירים רבים לאורך הקריירה. השיר הראשון שעיבד היה "פמלה" לבועז שרעבי שיצא לאור בשנת 1971. חרד גם היה הגיטריסט בתקליט זה של שרעבי, שהיה אלבומו הראשון. עוד באותה שנה השתתף בנגינת גיטרה בשיר "לא על החצי לבדו" שהקליט אריק איינשטיין לפסקול הסרט "חצי חצי" של בועז דוידזון.
בשנת 1972 היה חבר כגיטריסט בחבורת בימות שהוקמה לקראת העלאתו של מופע משיריה של נעמי שמר. עוד באותה שנה ניגן בגיטרה בהקלטות אלבומו של אריק איינשטיין "יסמין", ועיבד את השיר "אנאבל לי" לאלבומו השלישי של שלמה ארצי "פתאום אחר ימים רבים".
בשנת 1974 ליווה בשירה ובגיטרה את הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר, בשירה "אם יפול הכוכב שלי", יחד עם עוזי חיטמן[1].
באמצע שנות ה-70 קיבל פנייה מחברת התקליטים של האחים ראובני לעבד את תקליטה הראשון של להקת "צלילי הכרם". חרד נהג להכניס לעיבודים כלי נגינה שלא היו מקובלים אז במוזיקה המזרחית כגון חצוצרה, טרומבון, קסילופון וכינור. בשנות ה-70 וה-80 יצר את העיבודים לשירים שהשתתפו בפסטיבלי הזמר המזרחי שבהם הוא ניגן גם כחלק מהתזמורת.
ב-1975 עיבד את שירי אלבומה השני של להקת צלילי הכרם, ונמנה עם נגני להקת חיל האוויר בתוכניתה "מוכרחים להמשיך לנגן"[2]. השירים שבלטו בתוכנית היו "תמיד עולה המנגינה" והשיר "מוכרחים להמשיך לנגן" הנושא את שם התוכנית.
בשנת 1976 עיבד את שירי אלבומה השלישי של להקת צלילי הכרם - "שושנת תימן", יצר את העיבודים המוזיקליים למחזמר "וחוץ מזה הכל בסדר" שיצרה "סדנת תיאטרון שכונת התקווה" בכיכובה של עפרה חזה, והשתתף בנגינת גיטרה אקוסטית בהקלטות אלבום הבכורה של שימי תבורי "חיפשתי שירים לצאת לעולם".
ב-1977 עיבד את שירי אלבומה הרביעי של להקת "צלילי הכרם" "זכרונות בכרם" וניגן בהקלטות בגיטרה אקוסטית. עוד באותה שנה עיבד שלושה שירים לאלבומו הרביעי של ניסים סרוסי, "ירושלים".
ב-1978 עיבד כמחצית משירי אלבומו של אבנר גדסי "יש מסיבה", וכן עיבד את הגרסה המקורית של "את לי לילה", שהקליט בועז שרעבי. השיר זכה להצלחה רבה, ודורג במקום ה-11 במצעד הפזמונים השנתי תשל"ט (1979) של רשת ג'.
ב-1979 הפיק מוזיקלית את שירי אלבום הבכורה של חיים משה "שבח אשיר", בו בלט עיבודו לשיר "אלייך".
ב-1980 עיבד שלושה שירים לאלבומו של אריק לביא והלחין מתוכו את "בבוסתנים", ו"אני סמבה". כמו כן השתתף בהקלטות אלבום הבכורה של אריק סיני, ועיבד את השיר "הו מרגנית" של מילי מירן.
ב-1981 עיבד חלק משירי אלבומה השישי של להקת צלילי הכרם - "יום שישי הגיע".
ב-1984 עיבד את שירי אלבומה היחיד של דינה עוז "אהבה פשוטה", בו בלטו שיר הנושא ו"צללים" שנכנסו למצעד הפזמונים השנתי תשמ"ד (1984) של רשת ג'.
ב-1985 ניגן בגיטרה אקוסטית ועיבד את שירי אלבומו של איציק קלה "בחצות הליל", וכן עיבד לזוהר ארגוב את שיר הנושא של אלבומו "ים של דמעות".
ב-1986 עיבד את שירי אלבומו של חיים משה "תודה", את שירי אלבומו של זוהר ארגוב "להיות אדם", את שירי אלבומו של ישי לוי "הנה בא היום" (במשותף עם הגיטריסט משה בן מוש), את אלבומו של איציק קלה "מלאך שלי", את אלבום הבכורה של רון שובל "נעורים" וכמחצית משירי אלבומו של משה גיאת "שירת הזמיר".
ב-1987 הפיק מוזיקלית את כל שירי אלבומו של חיים משה "עוד יום עולה", בו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"על סף דלתך", וכן עיבד את "זה סימן" מתוך האלבום "כל נדריי", שיצא גם כן באותה שנה, הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבומה השני של מרגלית צנעני "שמור אותי", בו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"מלכה בלי מלך", הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבום הבכורה של נתי לוי "שלום נערתי" בו בלטו עיבודיו ל"נטלי" ו"פרא אדם", עיבד את אלבומו של איציק קלה "כולנו בחפלה", עיבד את אלבומו של אלי עידן "חלומות שאספנו", ועיבד שלושה שירים לאלבום הסולו השני של דקלון - "מורי".
ב-1988 עיבד את מרבית שירי האלבום הכפול והמשותף של שימי תבורי ואביהו מדינה - "פרחי גני".
ב-1989 עיבד כמחצית משירי אלבומו השני של נתי לוי - "אש". עוד באותה שנה הפיק מוזיקלית שני שירים לאלבום הבכורה של ששי יעיש "אהבת אמת", בו בלט עיבודו לשיר "סעידה" (על פרשת ילדי תימן), והלחין ביחד עם בועז שרעבי את "נע ונד", שיר הנושא מאלבומו של האחרון. באותה שנה עיבד שירים באלבומו של עופר בדיחי.
ב-1990 הפיק מוזיקלית כמחצית משירי אלבומו של חיים משה "הביתה", בו בלט במיוחד עיבודו ל"קולות של פיראוס", שהפך ללהיט גדול.
בשנת 1992 יצר את העיבודים לשירים למחזמר "המלך" בבימויו של שמואל הספרי העוסק בדמותו של זוהר ארגוב ואשר הועלה בתיאטרון בית לסין[3], וכן עיבד את מרבית שירי אלבומו של דקלון "זמר מתחדש".
ב-1994 עיבד את מרבית שירי אלבום הבכורה של ליאור פרחי "כמו אבן שותקת". עוד באותה שנה עיבד שלושה שירים לאלבומו הכפול של דקלון - "שר חצי יובל", בהם חידוש לשיר "אל נבקש", שביצע במקור זוהר ארגוב.
ב-1997 עיבד את שירי אלבום הבכורה של שרון כהן "אילו יכולתי".
ב-1999 עיבד את שירי אלבומו השני של שרון כהן "שר כל הלילה", וכן עיבד את שירי האלבום "שבט אחים", בו השתתפו זמרים שונים בזמר הים התיכוני.
ב-2011 עיבד את שירי אלבומה של להקת "אנרגיה חולנית" CHARM AND ASANE שכולו היה מושר באנגלית והתאפיין בסגנון של רוק פסיכדלי.
חרד הופיע רבות עם אילנית ועם אריק לביא לו גם הלחין מספר שירים. הוא ניגן בסרטי קולנוע ישראלים רבים בהם "קזבלן", "חצי חצי", "ארבינקא" ו"השוטר אזולאי" וניגן במופעים "אל תקרא לי שחור" ו"הטוב הרע והנערה". הוא הלחין את הפתיח לתוכנית הטלוויזיה "מועדון החתול שמיל" למילותיה של תלמה אליגון רוז.
מותו עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יגאל חרד - ערוץ היוטיוב הרשמי
יגאל חרד, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יגאל חרד, דף שער בספרייה הלאומית
- דודי פטימר, סיפורו של המוזיקאי והמעבד יגאל חרד – כותב ומתחקר: דודי פטימר, בדודיפדיה - פרויקט שימור המוזיקה של דודי פטימר
- גיא פישקין, מנגינה שנותנת תקווה: יגאל חרד כמו שלא הכרתם, ברבעון איגוד המוזיקאים ועילם, גיליון אפריל 2016
- יואב קוטנר, תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר - יגאל חרד (הגרסה הארוכה), תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית
- אמיר מזור, בין הבוסתנים של לביא לבין הדמעות של זוהר - על פועלו המוזיקלי של יגאל חרד, באתר "דיומא", 13 במרץ 2022
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיא בן נון, עוזי חיטמן מת מהתקף לב, באתר וואלה!, 17 באוקטובר 2004
- ^ הדיילים באים, באתר nrg, 26 באפריל 2004
- ^ המלך, באתר הרשמי של שמואל הספרי
- ^ רן בוקר, המוזיקאי יגאל חרד הלך לעולמו, באתר ynet, 13 במרץ 2021