בובה של לילה

בובה של לילה
	פתיח התוכנית
סוגה	תוכנית ספורט סאטירית
משתתפים	אלי בן דוד, מיקו ג'מאל, נדב אבקסיס, אסי ישראלוף, ירון ברלד, אלי יצפאן, שלום מיכאלשווילי, אבי נוסבאום ועוד
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	4
מספר פרקים	עונה 1: 12; עונה 2: 12; עונה 3: 13; עונה 4: 10
הפקה
אורך פרק	כ-35 דקות
שידור
רשת שידור בישראל	ערוץ הספורט
תקופת שידור מקורית	2011 – רץ
קישורים חיצוניים
	באתר ערוץ הספורט
	דף התוכנית ב-IMDb

בובה של לילה היא תוכנית ספורט סאטירית ישראלית המשודרת בערוץ הספורט משנת 2011. בתוכנית מככבות, כנרמז משמה, בובות בנוסח "החרצופים", שמהוות סאטירה על דמויות בולטות שונות מעולם הספורט בישראל, ובעיקר מתחום הכדורגל. התוכניות בנויות לפי תבנית קבועה, עם פינות, דמויות ואלמנטים חוזרים. התוכנית זכתה לפופולריות רבה ויש המגדירים אותה אף כקאלט. באפריל 2016 החל שידורה של העונה הרביעית. בעבר שודרה גם סדרת ספין-אוף בערוץ 10 בשם "בובה של מדינה" שעוסקת בפוליטיקה.

עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור.

יצירת התוכניתעריכה

לצורך יצירת התוכנית, פנה תומר תורג'מן (סמנכ"ל התוכן והעורך הראשי בערוץ הספורט באותו זמן) אל יוצר התוכנית "החרצופים", איתן אבוט, כדי לברר לגבי האפשרות להפקת תוכנית בכיכובן של בובות. הרעיון נגנז לאחר מספר פגישות, בשל בעיות תקציב. עם זאת, הרעיון עלה מחדש בשנת 2010 ועל אף רתיעה ראשונית מהרעיון מצד אנשי ערוץ הספורט, צולם פרק פיילוט, שכלל את דמותו של "שוקו" בגילומו של אלי בן דוד, לצד בובה של אבי לוזון^[1].

תוכןעריכה

את מרבית הבובות מדבב מיקו ג'מאל ("מיקו החקיין"), ובהן בובות של שלמה שרף (שנוצרה לאחר שהוצמדה מסכת גבס לפניו של שרף), אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, מרדכי שפיגלר, רן בן שמעון, צביקה שרף, יוסי מזרחי, אייל ברקוביץ' ודרור קשטן. בעונה השנייה הצטרפו בובות חדשות של יצחק שום ואלישע לוי, ובשלישית בובה של אבי נמני, מאיר איינשטיין, אופירה אסייג (מדובבת על ידי תמר ורון), יורם ארבל ואבי מלר (מדובב על ידי דורון ביטון), וגרסאות חדשות לבובותיהם של ברקוביץ' (בדיבובו של אורן זוזל), שרף ולוזון. בעונה הרביעית הוצגה בובות חדשות של יוסי בניון (מדובב על ידי דורון ביטון) וראובן עטר וגרסאות חדשות לבובותיהם של אוחנה ופייגנבוים.

ג'מאל מחקה דמויות נוספות שמופיעות בתוכנית בקולן בלבד - דייוויד בלאט, גוסטבו בוקולי, זוהיר בהלול ודני דבורין. את התוכנית מגיש אלי בן דוד, שהוא גם התסריטאי הראשי, בדמות המכונה "שוקו", שהופיעה לראשונה בתוכנית "החיים על פי שוקו" ששודרה בערוץ הספורט. חלקה העיקרי מתנהל בפאנל בהנחייתו של "שוקו", בו משתתפות גם הבובות השונות וכן דמויות נוספות בגילומם של קומיקאים קבועים. כמו כן, בפאנל התוכנית משתתף באופן קבוע אורח, שהוא אישיות מתחום הספורט.

הקומיקאים המשתתפים בתוכנית או שהשתתפו בה באופן חד-פעמי הם:

אסי ישראלוף, המגלם את פרוספר אזגי (מהדמויות הפופולריות בתוכנית^[1]), אוהד בית"ר ירושלים המיתולוגי "נומה", שאול אייזנברג, יעקב בוזגלו, ערן לוי, טוטו תמוז, עמוס לוזון, מוטי חביב, ארז אדלשטיין, שי סידי, אלי טביב (בעונה הרביעית) ועוד.
נדב אבקסיס, שגילם בשלוש העונות הראשונות את קריינית החדשות "ליאורה חושן" – פרודיה על שדרנית הרדיו ליאורה גושן, וכן את אלונה ברקת, אליניב ברדה, אורלי יניב ואבשלום קור.
ירון ברלד שגילם בעונה הראשונה את הקומיקאי נאור ציון, דמות שזכתה לפופולריות רבה והולידה כמה מטבעות לשון כגון "ימינה ת'צלם"^[1] ו"אני כבר פה". בעונה השנייה חיקה ברלד גם את שימי ריגר, רון קופמן, רפי גינת, סופוקליס שחורציאניטיס, "יודהל'ה" מסדרת סרטי אסקימו לימון וזאב רווח. בעונה השלישית חיקה ברלד את המתאבק האלק הוגאן, אוהד מכבי חיפה ואסילי, ואיזי שרצקי, וברביעית את אריק זאבי, טוביה צפיר ואמיר כבירי. בנוסף גילם ברלד מספר דמויות חד פעמיות, כגון אוהד מכבי תל אביב המפורסם אילן סרף ("השועל") ו"ירון חטואל", סייף אולימפי בדיוני הנאלץ לעבוד בעבודות צדדיות כדי לממן את עצמו, כמשל למצבם של הספורטאים האולימפיים בישראל. בעונה הרביעית, בעת שנעדר מהתוכנית עקב השתתפותו בצילומי התוכנית "גולסטאר", זכה ברלד עצמו להיות מגולם על ידי בובה (דובבה על ידי אורן זוזל).
אלי יצפאן שגילם את אוהדת בית"ר ירושלים אביגיל שרעבי, אוהד מכבי חיפה ואסילי, יעקב שחר, גברי לוי, לואיס פרננדז, צבי ורשביאק, שמעון מזרחי, משה פרימו, דני נוימן, אבי מלר, איזי שרצקי, אראל סג"ל, אלי סהר, דורון אוסידון, אלי טביב (בעונות השנייה והשלישית), פיני גרשון, בוני גינצבורג, רפעת טורק, עופר עיני ועוד. בדמותו של משה פרימו יצר יצפאן את מטבע הלשון "ציון 3", שמשמש מאז בסאטירות נוספות על פרימו.
אבי נוסבאום כמגיש פינת החדשות (החל מהעונה השלישית).
שלום מיכאלשווילי שגילם את אפי בירנבוים, אורנה אוסטפלד, יואב כץ, דייוויד בלאט (בעונות השנייה והרביעית), גוסטבו בוקולי, נדב יעקבי, אריה מליניאק, פאולו סוזה, רז זהבי, רן מלובני ועוד.
ציון ברוך שגילם את אופירה אסייג ואוהד בית"ר ירושלים "עוזי גופייה".
דוד קיגלר שגילם את סופוקליס שחורציאניטיס (בעונה הראשונה).
יגאל עדיקא שגילם את שופט הכדורגל איתן תבריזי.
שלומי קוריאט שגילם את שוער הפועל אשקלון סטפן אאורליו.
מתי אטלס שגילם את אלי טביב (בעונה הראשונה).
אסי כהן שגילם את מאזן גנאים.
אלי פיניש שגילם את ערן זהבי ואת מאיר יצחקי, יו"ר עירוני ניר רמת השרון.
מריאנו אידלמן שגילם את סלבה ברזילאי ודייגו סימאונה.
גורי אלפי שגילם את דייוויד בלאט (בעונה השלישית).
דניאל לוין - קומיקאי בריטי שגילם את ז'וזה מוריניו.
מני עוזרי שגילם את העיתונאי אפי טריגר.

פינות התוכנית כוללות את "בובה של חדשות" – מקבץ חדשות בהגשתה של "ליאורה חושן" (בשתי העונות הראשונות) ואבי נוסבאום (החל מהעונה השלישית), הכולל ידיעות ספורט אמיתיות בשילוב עם הרחבות בדויות לסיקור האירוע, הנאמרות באופן ציני; בשתי העונות הראשונות מהדורת "בובה של חדשות" כללה גם קטעי "וידאו פפראצי" המציגים כביכול תיעוד פפראצי להתנהלותם היומיומית של אישי ספורט ישראלים, יחד עם בובות התוכנית. פינה נוספת בעונות הראשונות הייתה "פסים", בה מראיינת בובתו של שייע פייגנבוים אורח מתחום כלשהו, ראיון שמסתיים תמיד בעזיבתו של המרואיין בכעס, לאחר שנעלב מאופן התנהלות הראיון (בחלק השני של העונה השנייה הוחלפה על ידי הפינה "מתנפחים", עם רון קופמן בגילומו של ירון ברלד, פרודיה על תוכניתו של קופמן "מתמסרים"). לרוב התוכנית מסתיימת בשיר. בעונות הראשונות היה זה שיר בסגנון קלאסי או שיר שקט, הנקטע על ידי שיר מזרחי בביצועו של זמר ים-תיכוני פופולרי.

במהלך התוכנית התארחו בה כמה אישים להם נעשה חיקוי, לרבות נאור ציון, שייע פייגנבוים, רן בן שמעון, ערן לוי ואפי בירנבוים.

התוכנית הפכה לקאלט^[2] והיא זוכה לנתוני מדרוג גבוהים יחסית לרצועה קומית^[3]. כן יצרה מטבעות לשון כגון "ווסחאב" שהיא אמרת כנף של דמותו של פרוספר אזגי, "קזז, קזז ת'מסך" שאומרת דמותו של אבי לוזון, או "מי שלא רוצה להיות פה, וולקאם" מפי בובתו של שייע פייגנבוים^[4].

בעונה הראשונה, שהסתיימה ביוני 2011, שודרו 12 פרקים, בימי ראשון לאחר המהדורה המרכזית של "חדשות הספורט". לאחר העונה הראשונה הוחתמו אנשי "בובה של לילה" לשתי עונות נוספות. העונה השנייה שודרה בשני חלקים - בין אוגוסט ונובמבר 2011, ובמהלך 2012. ב-2014 שודרה העונה השלישית, ובאפריל 2016 החל שידור העונה הרביעית.

עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה במפתיע למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור. הדחייה פורסמה בעמוד הפייסבוק של התוכנית ונומקה ב"סיבות אישיות" שלא פורטו.

שם התוכנית שימש כנושא לשיר בשם זהה של ליאור פרחי, שיצא לאור בנובמבר 2011. פרחי ביצע את השיר מספר פעמים בתוכנית, בין השאר בתוכניות חגיגיות של פתיחת עונה או סיומה.

ביקורותעריכה

בכתבה בנענע 10 הוגדרה התוכנית כ"מפגש מבריק למדי בין 'החרצופים', 'ארץ נהדרת' ותוכנית ספורט מהסוג שלא הכרתם עדיין"^[2]. באתר גלובס שובחה התוכנית והובאה כדוגמה ליכולתו של ערוץ הספורט "לחשוב מחוץ לקופסה"; בכתבתו של טל וולק באתר נכתב "התוכנית 'בובה של לילה', ראיתם? למען האמת הייתי סקפטי מאוד עם ההעלאה של התוכנית הזו, גרסה של חרצופים ספורטיבית. אבל שוב, לדאבוני הרב, מצאתי את עצמי רואה את התוכנית, מקליט וצופה בה שוב. ומי שלא ראה, פשוט חייב את זה לעצמו."^[5] בביקורת באתר הארץ ממאי 2011 כתב משה הרוש כי "תוכנית החרצופים של ערוץ הספורט, מצליחה להיות ברובה מצחיקה אפילו יותר מהכדורגל הישראלי"; עם זאת, כתב גם כי "בהיבט טלוויזיוני מדובר בעולל שטרם נעמד על רגליו, אבל החל לזחול. ברגעים רבים נזרקות לחלל האולפן בדיחות ילדותיות, ולפעמים חולפות דקות עד שמתפוצצת לה מחווה מחוכמת או אימרה מבריקה."^[4] לעומת זאת, פז חסדאי בביקורת באתר וואלה!, כתב כי התוכנית "הייתה קורעת, אבל בסופו של דבר היא פשוט קידשה את כל מה שרע בספורט הישראלי"^[6].

מלבד השוואות לתוכנית "החרצופים", היא אף הושוותה לתוכנית הבריטית "Special 1 TV" שמשודרת בערוץ BBC, שאותה מגישה בובה של ז'וזה מוריניו, ולצדה בובות של ויין רוני וסוון גורן אריקסון.^[1]