בובה של לילה

בובה של לילה
	פתיח התוכנית
	פתיח התוכנית
סוגה	תוכנית ספורט סאטירית
משתתפים	אלי בן דוד, מיקו ג'מאל, נדב אבקסיס, אסי ישראלוף, ירון ברלד, אלי יצפאן, שלום מיכאלשווילי, אבי נוסבאום ועוד
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	7 (ועוד ארבע תוכניות מיוחדות)
מספר פרקים	עונה 1: 12; עונה 2: 12; עונה 3: 13; עונה 4: 10; ארבע תוכניות מיוחדות; עונה 5: 4; עונה 6: 4 עונה 7: עדיין רצה
הפקה
אורך פרק	כ-35 דקות
שידור
רשת שידור	ערוץ הספורט
רשת שידור בישראל	ערוץ הספורט
תקופת שידור מקורית	2011–הווה (25 דקה)
קישורים חיצוניים
	באתר ערוץ הספורט
	דף התוכנית ב-IMDb

בובה של לילה היא תוכנית ספורט סאטירית ישראלית, המשודרת בערוץ הספורט משנת 2011. בתוכנית מככבות, כנרמז משמה, בובות בנוסח "החרצופים", שמהוות סאטירה על דמויות בולטות שונות מעולם הספורט בישראל, ובעיקר מתחום הכדורגל. התוכניות בנויות לפי תבנית קבועה, עם פינות, דמויות ואלמנטים חוזרים. בשנת 2012 עלתה העונה השנייה, בשנת 2014 עלתה העונה השלישית ובאפריל 2016 החל שידורה של העונה הרביעית.

בעבר שודרה גם סדרת ספין אוף בערוץ 10 בשם "בובה של מדינה" שעוסקת בפוליטיקה.

עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור.

באפריל 2020 הודיע ערוץ הספורט כי התכנית תחזור לעונה חדשה לרגל המלחמה בנגיף הקורונה, והפרק הראשון שודר ב-19 באפריל. לבסוף שודר פרק אחד נוסף ועוד שניים ביולי 2020, והם אינם מהווים עונה חדשה אלא רק מספר פרקים מיוחדים.

באפריל 2021 עלתה לשידור העונה החמישית שכללה 4 פרקים והסתיימה ב-1 ביוני 2021. העונה השישית של התוכנית עלתה לשידור ב-22 בנובמבר 2021.

יצירת התוכנית עריכה

לצורך יצירת התוכנית פנה תומר תורג'מן, סמנכ"ל התוכן והעורך הראשי בערוץ הספורט, אל יוצר התוכנית "החרצופים", איתן אבוט, כדי לברר לגבי האפשרות להפקת תוכנית בכיכובן של בובות. הרעיון נגנז לאחר מספר פגישות, בשל בעיות תקציב. עם זאת, הרעיון עלה מחדש בשנת 2010 וצולם פרק פיילוט, שכלל את דמותו של "שוקו ויצמן" בגילומו של אלי בן דוד, לצד בובה של אבי לוזון^[1].

תוכן עריכה

את מרבית הבובות מדבב מיקו ג'מאל ("מיקו החקיין"), ובהן בובות של שלמה שרף (שנוצרה לאחר שהוצמדה מסכת גבס לפניו של שרף), אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, מרדכי שפיגלר, רן בן שמעון, צביקה שרף, יוסי מזרחי, אייל ברקוביץ' ודרור קשטן. בעונה השנייה הצטרפו בובות חדשות של יצחק שום ואלישע לוי, ובשלישית בובות של אבי נמני, מאיר איינשטיין, אופירה אסייג (מדובבת על ידי תמר ורון), יורם ארבל ואבי מלר (מדובב על ידי דורון ביטון), וגרסאות חדשות לבובותיהם של ברקוביץ' (בדיבובו של אורן זוזל), שרף ולוזון. בעונה הרביעית הוצגו בובות חדשות של יוסי בניון (מדובב על ידי דורון ביטון) וראובן עטר וגרסאות חדשות לבובותיהם של אוחנה ופייגנבוים, בתוכניות המיוחדות ב-2020 נוספו בובות חדשות של אלי אילדיס (בדיבובו של לירון ברנס) ועמיחי שפיגלר (בדיבובו של אור גבאי), ובעונה השביעית בובה חדשה של רון קופמן.

ג'מאל מחקה דמויות נוספות שמופיעות בתוכנית בקולן בלבד - דייוויד בלאט, גוסטבו בוקולי, זוהיר בהלול ודני דבורין. את התוכנית מגיש אלי בן דוד, שהוא גם התסריטאי הראשי, בדמות המכונה "שוקו", שהופיעה לראשונה בתוכנית "החיים על פי שוקו" ששודרה בערוץ הספורט. חלקה העיקרי מתנהל בפאנל בהנחייתו של "שוקו", בו משתתפות גם הבובות השונות וכן דמויות נוספות בגילומם של קומיקאים קבועים. כמו כן, בפאנל התוכנית משתתף באופן קבוע אורח, שהוא אישיות מתחום הספורט.

בנוסף ישנם מספר דמויות המגולמות על ידי שחקנים קבועים:


השחקן	עונות בהן השתתף בקביעות	חיקויים שביצע
אסי ישראלוף	1-7	פרוספר אזגי (הבעלים של קבוצת הפועל אשקלון בעבר ואחת מהדמויות הפופולריות בתוכנית^[1]), אוהד בית"ר ירושלים המיתולוגי "נומה", שאול אייזנברג, משה דמאיו, יעקב בוזגלו, שגיא כהן, ערן לוי, טוטו תמוז, עמוס לוזון, מוטי חביב, ארז אדלשטיין, שי סידי, אלי טביב (בעונה הרביעית), ברק אברמוב, משה גרטל, מודי בראון, מיכאל וינסנדט, שרון מימר, דודו אוואט, מרדכי שפיגלר, מוחמד אבו יונס, איציק אהרונוביץ', עמי ביטון, משה דדש, איזי שרצקי (בעונה השביעית), גיא לוזון, אסף נימני, פיני בלילי
שלום מיכאלשווילי	1-7	אפי בירנבוים, אורנה אוסטפלד, יואב כץ, דייוויד בלאט (בעונות השנייה והרביעית), גוסטבו בוקולי, נדב יעקבי, אריה מליניאק, פאולו סוזה, ולדימיר איביץ', ארי שמאי, רז זהבי, רן מלובני, פאדי מוסטפא, יונתן כהן, ניר ברקוביץ', אלי גוטמן, מוטי פשכצקי, מיץ' גולדהאר, זיו אריה, קובי סויסה, ניקולה וויצ'יץ', דודו דהאן, אלון מזרחי
אלי יצפאן	1-7	יעקב שחר, גברי לוי, לואיס פרננדז, צבי ורשביאק, שמעון מזרחי, משה פרימו, דני נוימן, אבי מלר, אראל סג"ל, אלי סהר, דורון אוסידון, אוהדת בית"ר ירושלים אביגיל שרעבי, אלי טביב (בעונות השנייה והשלישית), פיני גרשון, בוני גינצבורג, רפעת טורק, עופר עיני, אייל לחמן, תומר לוי, משה חוגג, יצחק שום, אליהו ארז ("אליהו אליהו"), ניר קלינגר, אלון מזרחי, סטפן מלול, איתן תבריזי, בתיה סהר, נדב יעקבי, משה דמאיו, איזי שרצקי, אלכסנדר דז'יקיץ', נדב צנציפר
ירון ברלד	4-6 ,2 ,1	שימי ריגר, רון קופמן, רפי גינת, סופוקליס שחורציאניטיס, האלק הוגאן, אוהד מכבי חיפה ג'ורג' ואסילי, איזי שרצקי, אריק זאבי, אמיר כבירי, צחי נוי (בדמות "יהודהל'ה" מסרטי "אסקימו לימון"), נאור ציון, טוביה צפיר, אילן סרף ("אילן השועל"). בנוסף גילם את "ירון חטואל", סייף אולימפי בדיוני העובד בעבודות צדדיות כדי להתפרנס למחייתו, כמשל למצב הספורטאים האולימפיים בישראל. בעונה 3 נעדר ברלד מהתוכנית עקב השתתפותו בתוכנית "גולסטאר". בעת היעדרו גולם ברלד עצמו על ידי בובה (בדיבובו של אורן זוזל).
נדב אבוקסיס	1,2	"ליאורה חושן" – פרודיה על שדרנית הרדיו ליאורה גושן, אלונה ברקת, אליניב ברדה, אורלי יניב, לימור לבנת, ג'ון קולמה

שחקנים שהשתתפו בתפקידי אורח עריכה

ציון ברוך שגילם את אופירה אסייג ואוהד בית"ר ירושלים "עוזי גופייה".
דוד קיגלר שגילם את סופוקליס שחורציאניטיס (בעונה הראשונה).
יגאל עדיקא שגילם את שופט הכדורגל איתן תבריזי (בעונה הראשונה).
שלומי קוריאט שגילם את שוער הפועל אשקלון סטפן אאורליו.
מתי אטלס שגילם את אלי טביב (בעונה הראשונה).
אסי כהן שגילם את מאזן גנאים.
אלי פיניש שגילם את ערן זהבי ואת מאיר יצחקי, יו"ר עירוני ניר רמת השרון.
מריאנו אידלמן שגילם את סלבה ברזילאי ודייגו סימאונה.
גורי אלפי שגילם את דייוויד בלאט (בעונה השלישית).
מני עוזרי שגילם את העיתונאי אפי טריגר ואת בוני גינצבורג (בתוכניות המיוחדות ב-2020).
קובי מאור שגילם את פרופסור שטיינברג בעונה הראשונה בפרק הראשון.
טל פרידמן שגילם את בני לם.
דניאל לוין (קומיקאי וחקיין בריטי) שגילם את ז'וזה מוריניו.
יעל פוליאקוב שגילמה את מאיה דמאיו.
תמיר בר שגילם את עודד קטש.

פינות התוכנית כוללות את "בובה של חדשות" – מקבץ חדשות בהגשתה של "ליאורה חושן" (בשתי העונות הראשונות) ואבי נוסבאום (החל מהעונה השלישית), הכולל ידיעות ספורט אמיתיות בשילוב עם הרחבות בדויות לסיקור האירוע, הנאמרות באופן ציני; בשתי העונות הראשונות מהדורת "בובה של חדשות" כללה גם קטעי "וידאו פפראצי" המציגים כביכול תיעוד פפראצי להתנהלותם היומיומית של אישי ספורט ישראלים, יחד עם בובות התוכנית. פינה נוספת בעונות הראשונות הייתה "פסים", בה מראיינת בובתו של שייע פייגנבוים אורח מתחום כלשהו, ראיון שמסתיים תמיד בעזיבתו של המרואיין בכעס, לאחר שנעלב מאופן התנהלות הראיון (בחלק השני של העונה השנייה הוחלפה על ידי הפינה "מתנפחים", עם רון קופמן בגילומו של ירון ברלד, פרודיה על תוכניתו של קופמן "מתמסרים"). לרוב התוכנית מסתיימת בשיר. בעונות הראשונות היה זה שיר בסגנון קלאסי או שיר שקט, הנקטע על ידי שיר מזרחי בביצועו של זמר ים-תיכוני פופולרי.

במהלך התוכנית התארחו בה כמה אישים להם נעשה חיקוי, לרבות נאור ציון, שייע פייגנבוים, רן בן שמעון, ערן לוי ואפי בירנבוים.

התוכנית הפכה לקאלט^[2] והיא זוכה לנתוני מדרוג גבוהים יחסית לרצועה קומית^[3]. כן יצרה מטבעות לשון כגון "ווסחאב" שהיא אמרת כנף של דמותו של פרוספר אזגי, "קזז, קזז ת'מסך" שאומרת דמותו של אבי לוזון, "ימינה ת'צלם" שאומרת דמותו של נאור ציון (בגילומו של ירון ברלד)או "מי שלא רוצה להיות פה, וולקאם" מפי בובתו של שייע פייגנבוים^[4]. מטבעות הלשון המפורסמים ביותר שיצרה התוכנית הם "ציון 3", שאומרת דמותו של משה פרימו בגילומו של אלי יצפאן, ששימשה מאז בפרודיות נוספות בכלל ועל פרימו בפרט, ו"תיקו תיקו שוויון" שאומרת דמותו של פאדי מוסטפא בגילומו של שלום מיכאלשווילי.

בעונה הראשונה, שהסתיימה ביוני 2011, שודרו 12 פרקים, בימי ראשון לאחר המהדורה המרכזית של "חדשות הספורט". לאחר העונה הראשונה הוחתמו אנשי "בובה של לילה" לשתי עונות נוספות. העונה השנייה שודרה בשני חלקים - בין אוגוסט ונובמבר 2011, ובמהלך 2012. ב-2014 שודרה העונה השלישית, ובאפריל 2016 החל שידור העונה הרביעית.

עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה במפתיע למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור. הדחייה פורסמה בעמוד הפייסבוק של התוכנית ונומקה ב"סיבות אישיות" שלא פורטו. לבסוף עלו שתי תוכניות מיוחדות באפריל 2020, לרגל המלחמה בנגיף הקורונה, ותוכניות נוספות ביולי 2020 עם התפרצותה המחודשת של המגפה.

עונה נוספת, בת 4 פרקים בלבד, שודרה ב-2021.

שם התוכנית שימש כנושא לשיר בשם זהה של ליאור פרחי, שיצא לאור בנובמבר 2011. פרחי ביצע את השיר מספר פעמים בתוכנית, בין השאר בתוכניות חגיגיות של פתיחת עונה או סיומה.

ביקורות עריכה

בכתבה בנענע 10 הוגדרה התוכנית כ"מפגש מבריק למדי בין 'החרצופים', 'ארץ נהדרת' ותוכנית ספורט מהסוג שלא הכרתם עדיין"^[2]. באתר גלובס שובחה התוכנית והובאה כדוגמה ליכולתו של ערוץ הספורט "לחשוב מחוץ לקופסה"; בכתבתו של טל וולק באתר נכתב "התוכנית 'בובה של לילה', ראיתם? למען האמת הייתי סקפטי מאוד עם ההעלאה של התוכנית הזו, גרסה של חרצופים ספורטיבית. אבל שוב, לדאבוני הרב, מצאתי את עצמי רואה את התוכנית, מקליט וצופה בה שוב. ומי שלא ראה, פשוט חייב את זה לעצמו."^[5] בביקורת באתר הארץ ממאי 2011 כתב משה הרוש כי "תוכנית החרצופים של ערוץ הספורט, מצליחה להיות ברובה מצחיקה אפילו יותר מהכדורגל הישראלי"; עם זאת, כתב גם כי "בהיבט טלוויזיוני מדובר בעולל שטרם נעמד על רגליו, אבל החל לזחול. ברגעים רבים נזרקות לחלל האולפן בדיחות ילדותיות, ולפעמים חולפות דקות עד שמתפוצצת לה מחווה מחוכמת או אימרה מבריקה."^[4] לעומת זאת, פז חסדאי בביקורת באתר וואלה!, כתב כי התוכנית "הייתה קורעת, אבל בסופו של דבר היא פשוט קידשה את כל מה שרע בספורט הישראלי"^[6].

מלבד השוואות לתוכנית "החרצופים", היא אף הושוותה לתוכנית הבריטית "Special 1 TV" שמשודרת בערוץ BBC, שאותה מגישה בובה של ז'וזה מוריניו, ולצדה בובות של ויין רוני וסוון גורן אריקסון^[1].