לימודי השואה

תחום מדעי המקיף את המחקר ההיסטורי וחקר השואה

לימודי השואה (או מחקר השואה) הוא תחום מדעי המקיף את המחקר ההיסטורי וחקר השואה. מוסדות המוקדשים ללימודי השואה חוקרים את ההיבטים הרב תחומיים והבינתחומיים של מתודולוגיית השואה, בהם היבטי דמוגרפיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. לימודי השואה כוללים גם את לימודי גרמניה הנאצית, מלחמת העולם השנייה, היסטוריה של עם ישראל, דת, יחסי יהודים-נוצרים, תאולוגיית השואה (אנ'), אתיקה, אחריות חברתית ורצח עם בקנה מידה עולמי. חקר טראומות, זיכרונות ועדויות על חוויות ניצולי השואה,[1] זכויות האדם, יחסים בינלאומיים, חיי יהודים לפני השואה, יהדות וזהות יהודית בעולם שלאחר השואה - כל אלה מכוסים גם הם בתחום מחקר זה.[2]

מחקר אקדמי

עריכה

מוסדות מחקר ותוכניות אקדמיות המתמחות במחקר שואה:

 
מוזיאון השואה באתר רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם

חוקרי השואה

עריכה

חוקרי שואה בולטים:

חינוך בנושא השואה

עריכה

חינוך בנושא השואה מתייחס לניסיון - במסגרת פורמלית ולא רשמית כאחד - להורות את נושא השואה. ההוראה והלמידה על השואה עוסקות בדידקטיקה ולמידה, תחת הנושא הרחב של החינוך אודות השואה. חינוך זה כולל גם תוכניות לימודים וספרי לימוד. הביטוי "הוראה ולמידה בנושא השואה" משמש את כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.[6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Alan L. Berger, ed. (1991). [` Bearing Witness to the Holocaust, 1939–1989]. Philadelphia: Edwin Mellen Press. p. 20. ISBN 0773496440. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  2. ^ Berger, Alan L. (Spring 2010). "Unclaimed Experience: Trauma and Identity in Third Generation Writing about the Holocaust". Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies. 28 (3): 149to158. doi:10.1353/sho.0.0453.
  3. ^ יד ושם, המכון הבינלאומי לחקר השואה, באתר יד ושם, ‏21 ביולי 2020
  4. ^ Butler, Deidre (1 March 2009). "Holocaust Studies in the United States". Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. Jewish Women's Archive. jwa.org. Retrieved 4 October 2017.
  5. ^ יהודה באואר, פרנקלין ה' ליטל — דברים לזכרו, באתר יד ושם, ‏21 ביולי 2020
  6. ^ UNESCO (2017). Education about the Holocaust and preventing genocide (PDF). Paris, UNESCO. p. 18. ISBN 978-92-3-100221-2.