לן בלווטניק

אוליגרך יהודי הפועל מבריטניה וארצות הברית

לאוניד ולנטינוביץ בלווטניק המכונה לןרוסית: Леонид Валентинович Блаватник; נולד ב-14 ביוני 1957 באודסה) הוא איש עסקים אמריקאי-יהודי המתגורר בבריטניה. נמנה עם האוליגרכים שעשו את הונם עם התפרקות ברית המועצות.[1] בישראל הוא בעל השליטה בכלל תעשיות, בעלת חברת המלט נשר. בעליו של ערוץ הטלוויזיה רשת 13.

לן בלווטניק
Леонид Валентинович Блаватник
לידה 14 ביוני 1957 (בן 66)
אודסה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
www.accessindustries.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיבל תואר אבירות מהממלכה המאוחדת על תרומותיו למוזיאונים טייט וויקטוריה ואלברט בלונדון.

במרץ 2022 העריך כתב העת האמריקאי "פורבס" את הונו האישי בכ-35.4 מיליארד דולר.[2] לפי העיתון הבריטי סאנדיי טיימס בלווטניק במהלך שנת 2021 הפך לאיש העשיר בבריטניה.[3]

חיים אישיים עריכה

בלווטניק נולד באודסה כאשר זו הייתה עדיין תחת שלטון ברית המועצות. לאחר סיום לימודי בית הספר התיכון התקבל ללימודים במכון להנדסת תחבורה במוסקבה.

בלווטניק ומשפחתו הצליחו לקבל אישור יציאה מברית המועצות ב-1978 והיגרו לארצות הברית. סיים לימודי מחשבים לתואר שני באוניברסיטת קולומביה והתחיל לעבוד בחברת בתי הכלבו מייסיס. אחרי שקיבל תפקיד ניהולי זוטר החליט להתמקד בניהול והחל ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיו עבד במשרד רואי החשבון ארתור אנדרסן כיועץ ולאחר מכן בחברת ההשקעות אטלנטיק פרטנרס.

בשנת 2007 ייסד את פרס בלווטניק למדענים צעירים.

בלווטניק נשוי לאמילי לבית אפלסון ואב לארבעה, משפחתו מתגוררת בבריטניה.[4]

פעילות עסקית עריכה

ב-1986 הקים חברה בשם "תעשיות אקסס" דרכה השקיע בארצות הברית, באירופה ובדרום אמריקה. וכן נישא באותה שנה לאמילי.

כאשר החלה ההפרטה הגדולה בעקבות התפרקות ברית המועצות, חיפש חברו בעל הקשרים, ויקטור וקסלברג, שותף שיוכל לממן רכישת נכסים ופנה אל בלווטניק בהצעת שותפות בחברת ההשקעות "רנובה" שהקים.

בלווטניק ווקסלברג רכשו את חברת "צ'מינסקי נפט" ואת "סואל אלומיניום". כעבור מספר שנים אוחדו שתי החברות, צ'מינסקי אוחדה עם "טיומן אויל" שבבעלות מיכאיל פרידמן וסואל אוחדה עם רוסאל של אולג דריפסקה.

כאשר חיפשה בריטיש פטרוליום דריסת רגל בשוק הנפט והדלק ברוסיה, בחרה בחברה שבבעלות בלווטניק, וקסלברג ופרידמן והקימה איתם את חברת TNK-BP.

בחלק מהכספים שקיבל רכש חברות מערביות, נדל"ן כולל בתי מלון והשקיע בתקשורת.

בשנת 2005 רכש ברכישה ממונפת את חברת הפטרוכימיה "בזל פוליולפינס" ובאמצעותה את חברת הפרוכימיה "ליונדל". הוא איחד את שתי החברות לחברה בשם "תעשיות ליונדל בזל", חברה הנחשבת מבחינת נפח הפעילות כשלישית בעולם בתחום הכימיקלים.

ב-2008 רכש בלווטניק 20% ממניות חברת RGE של אביב גלעדי.

ב-2011 רכש את חברת התקליטים וורנר מיוזיק גרופ תמורת 3.3 מיליארד דולר מאדגר ברונפמן הבן.

ב-2012 רכש את השליטה בחברת כלל תעשיות.

ב-2016 רכשה RGE את השליטה בערוץ 10.[5]

ב-2017 נחקר בלווטניק בלונדון בקשר לתיק 1000. לפי עדות בלווטניק, רכישת ערוץ 10 נעשתה לבקשת נתניהו, אשר הועברה באמצעות ארי הרו. על פי החשד, קבלת ההצעה של בלווטניק, אשר הציע מחיר כפול מזה של אילן שילוח, אפשרה העברת סכומי כסף לבעלי המניות וזה היה אחד התגמולים לארנון מילצ'ן.[6] המשטרה לא המליצה להגיש כתב אישום בגינו. כתב האישום בפרשת 1000 אינו מזכיר חשד זה.

ב- 2018 בלטווניק זכה במכרז לרכישת התיאטרון הבריטי העתיק תיאטרון היימרקט המלכותי (Theatre Royal Haymarket). סכום הרכישה היה, לפי דיווחים, 40 מיליון פאונד.[7]

ב-2023 בעקבות אירועי מלחמת חרבות הברזל ואירועי האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית ובמיוחד באוניברסיטת הרווארד, החליט בלווטניק להפסיק את תרומתו להרווארד[8].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לן בלווטניק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לאונרד בלווטניק, באתר פורבס (באנגלית)
  2. ^ Len Blavatnik, באתר פורבס
  3. ^ "הבעלים של ערוץ 13 וכלל תעשיות הוא עכשיו האיש העשיר בבריטניה". TheMarker. נבדק ב-2021-05-23.
  4. ^ המשפחה של לאונרד בלווטניק (באנגלית)
  5. ^ אופיר דור, סופית: RGE רכשה את ערוץ 10 - יעמוד בתנאים לקבלת רישיון, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2015
  6. ^ משה נוסבאום, ‏"החשד לקבלת שוחד מצד רה"מ מתחזק", באתר ‏מאקו‏, 18 בספטמבר 2017
  7. ^ Billionaire Blavatnik leads race to buy prized West End theatre, Sky News (באנגלית)
  8. ^ הלחץ גובר: גם לן בלווטניק מפסיק את תרומתו להרווארד, באתר כלכליסט, ‏21.12.23