מג'דל בני פדיל

כפר בנפת שכם, ברשות הפלסטינית

מג'דל בני פדיל (נכתב גם כמג'דל בני פאדל, בערבית: مجدل بني فاضل) הוא כפר פלסטיני, השוכן דרומית מזרחית לשכם ושייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 2,891 תושבים בשנת 2016[1].

מג'דל בני פדיל (כפר)
مجدل بني فاضل
Majdal2149.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,891[1] (2016)
קואורדינטות 32°05′01″N 35°21′46″E / 32.083611111111°N 35.362777777778°E / 32.083611111111; 35.362777777778 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. באזור נערך סקר ארכאולוגי ונמצאו חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה הרומית בארץ ישראל[2].

בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, הכפר הופיע במרשמי המס העות'מאניים ב'נאחיה' (נפת) ג'בל קובאל. בכפר נרשמו 18 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע[3].

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1870[4].

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 277 מוסלמים[5], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-382 מוסלמים אשר שכנו ב-103 בתים[6].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 540 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,928 דונם.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. החל משנות ה-70 הופקעו כ-15.000 דונם של אדמה חקלאית בבעלות תושבי הכפר עבור הקמת ההתנחלות גיתית, שהוקמה ב-1972, ומעלה אפרים שהוקמה ב-1978[7] בנוסף הופקעו שטחים מהכפר לטובת סלילת כביש אלון[8], שתחילה נסלל ככביש גישה לגיתית מכיוון דרום ואחר כך נסלל המשכו צפונה בעמק שלמרגלות הכפר[9]. מאז נותרו בידי הכפר 5,000 דונם של אדמה חקלאית שעליה מגדלים בעקר חיטה וזיתים.

לאחר הסכמי אוסלו, 18% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B (חלק מהרשות הפלסטינית) ו-82% הנותרים הם שטח C.

בעשור הראשון של המאה ה-21 החל הכפר לסבול מפלישות והתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים והצתות של כלי רכב ושדות:

  • בדצמבר 2012 שתי מכוניות הוצתו בכפר. סמוך לרכבים נתגלו כתובת "רמת מגרון שטח מתוחם" וציור של מגן דוד[10].
  • בנובמבר 2019, 50 כלי רכב הושחתו, כתובות רוססו על בתים במג'דל בני פדיל ושלושה כפרים סמוכים[11][12].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מג'דל בני פדיל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ שמעון דר וזאב ספראי, מחקרי שומרון : קובץ מחקרים, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986, עמוד: 142
  3. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 136
  4. ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 113
  5. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
  6. ^ Mills, 1932, p.60
  7. ^ מנחם תלמי, קיר חדש, בית חדש, ישוב חדש, מעריב, 7 בינואר 1977
  8. ^ מנחם תלמי, "כביש תוכנית אלון" - על מה המהומה, מעריב, 23 בפברואר 1973
  9. ^ צבי אילן, נופי הכביש החדש במדבר שומרון, דבר, 24 בספטמבר 1976
  10. ^ שתי מכוניות הוצתו בכפר סמוך לשכם ורוסס ציור של מגן דוד, באתר ynet, 20 בדצמבר 2012
  11. ^ מאיה הורודניצ'אנו ויפעת רוזנברג‏, תג מחיר בשומרון: 50 כלי רכב הושחתו, כתובות רוססו על בתים, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בנובמבר 2019
  12. ^ הגר שיזף, אלמונים הציתו מכוניות וריססו כתובות גרפיטי בארבעה כפרים פלסטיניים בגדה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2019