פתיחת התפריט הראשי

מגדל הקריה

גורד שחקים בישראל

מגדל הקריה, הקרוי גם מגדל הממשלה או מגדל היובל,[1] הוא גורד שחקים שהוקם בשנת 2005 ברחוב קפלן פינת דרך בגין בתל אביב-יפו מול מגדלי עזריאלי. עם חנוכתו הוא היה הבניין הרביעי בגובהו בישראל.

מגדל הקריה
מגדל הקריה
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
כתובת דרך בגין 125
עיר תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 2000
סיום הבנייה 2005
גובה 158 מטר
קומות 42
אדריכל פלג ארכיטקטים
סגנון אדריכלי אדריכלות פוסט-מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש משרדים
עלות 165,000,000 דולר
קואורדינטות 32°04′22.62″N 34°47′21.41″E / 32.0729500°N 34.7892806°E / 32.0729500; 34.7892806
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
מגדל הקריה
מגדל הקריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מגדל הקריה (משמאל) ומגדל מרגנית
המעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל, שנוספו בשנת 2010

המגדל מצופה באבן ובזכוכית. על המגדל מנחת מסוקים ובמרתפו כ-1,000 מקומות חניה.

תוכן עניינים

הקמהעריכה

המגדל נבנה על ידי חברת אפריקה ישראל ומנרב. על פי התוכנית המקורית אמור היה הבניין לכלול 26 קומות. לאחר תחילת בנייתו, אושרו תוספות בנייה והמגדל הוגבה ב-10 קומות,[2] כך שהוא כולל ביחד 36 קומות ושטח של 72 אלף מטר רבוע.[3] המגדל נבנה כחלק מפרויקט דרום הקריה, לאחר מכירת השטח מצה"ל לגורמים אזרחיים, וכחלק מתוכנית צמצום וריכוז משרדי ממשלה בערים המרכזיות, המיושמת בין השאר גם בחיפה בבניית מגדל המפרש, ובבאר שבע בבניית קומפלקס בניינים חדש ומרוכז אשר מאפשר ריכוז פעילויות וצמצום עלויות. בניית המגדל איפשרה מכירת שטחים ישנים בהם השתמשה הממשלה, כמו גם הגברת היעילות והריכוז שמאפשרים שליטה קלה יותר על פעילויות וצרכים משרדיים.

בשנת 2008, בקשה אפריקה ישראל להקים עוד 930 מקומות חנייה, בגלל המחסור בחניות במבנה שהקשה על השכרת המשרדים בבניין. כמו כן, לבנות מעליות שאטל חיצוניות במבנה לקומה 25, המכונה "לובי עליון", שתתפקד ככניסה נפרדדת לקומות העליונות שלא בשימוש משרדי הממשלה[4]. בשנת 2010, השלימה חברת דניה סיבוס את החניון הנוסף, הלובי והמעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל[3].

שימושעריכה

24–26 קומות משמשות משרדי ממשלה של מחוז תל אביב, כולל מרבית משרדי רשות המסים בתל אביב, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והטאבו.[5] המדינה שכרה קומות אלו במחיר של כ-14 דולר למ"ר, עם אופציה לרכוש אותן.[6] 11–12 הקומות האחרונות משמשות משרדים פרטיים, בהם חמש קומות המשמשות את מטהו של בנק מרכנתיל דיסקונט.[7]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון 

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.



ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדל הקריה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה