ויקיפדיה

מדבריות האורן

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר נייטרליות, התעלמות ממקורות סותרים, מחקר מקורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המונח מדבריות האורן מתאר את הדעה לפיה היערות שניטעו על ידי קרן קיימת לישראל כוללים בעיקר שני סוגים של עצים מחטניים — אורן וברוש, בלי מספיק סוגי עצים ושיחים אנדמיים אחרים, ומתפקדים רוב השנה ובעיקר בקיץ כיערות אללופתיים יבשים ולא מגוונים המדכאים את החורש הטבעי הנותר בארץ[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

חלקת יער עם אללופתיה בשטח יער ירושלים.
יער ממוזג ללא אללופתיה באזור דופאר (Dhofar) סביב גבול עומאן-תימן.

רקע

  ערך מורחב – יערות בישראל

היערות בישראל מכסים כשישה אחוזים משטחה. רוב היערות בישראל הם יערות נטע אדם, לאחר שבמשך מאות שנים בוראו מרבית שטחי היער והחורש הטבעי בארץ ישראל לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה, ולניצול עצי יער כחומר גלם לבניין והסקה.

היערות ניטעו באופן שיטתי החל משנות ה-20 של המאה ה-20, בתחילה בעיקר על ידי שירות היערות של משרד החקלאות של ממשלת המנדט הבריטי, ומאוחר יותר, אחרי 1936, על ידי מחלקת היערות העצמאית שירשה אותו ויצרה שמורות יער סגורות. השטח שהשלטון הבריטי ייער במשך שלושים שנה הגיע ל־54,000 דונם (בערך 0.2% מאדמות הארץ, או 0.5% משטחה שאינו מדברי). קרן קיימת לישראל נטעה 12,880 דונם ובשטחים שהיו בבעלות פיק"א, ניטעו יערות על 6,500 דונם באותה התקופה[1].

במסגרת פעולות הייעור של מחלקת היערות של ממשל המנדט, הובאו מינים שאינם אנדמים לארץ ישראל, דוגמת השיטה כחלחלה, מין שהובא לייצוב חולות החוף ולנטיעה באזורים שחונים למחצה ולמעלה משבעים מינים שונים של אקליפטוס[2].

יערות קק"ל הם שטחים מיוערים שניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל על אדמותיה, כחלק ממפעל הייעור בארץ ישראל. יערות קק"ל מתפרסים על פני כ-920,000 דונם, שבהם למעלה מ-240 מיליון עצים.

אללופתיה

  ערך מורחב – אללופתיה

אללופתיה היא מנגנון הישרדות של צמחים הפועל באמצעות דיכוי מינים סמוכים מחד וקידום הישרדות המין האללופתי מאידך, תוך המתת עצים ושיחים אחרים בעיקר באמצעות השרת עלים הכוללים חומרים רעילים הנרקבים אל האדמה, או השרת עלים מאסיבית המקשה על מעבר חמצן אל הקרקע[א]. עלווה של יערות אללופתיים נוטה להיות כהה יותר מעלוות חורש טבעי.

אללופתיה גורמת לירידה במשקעים בשל פיחות בהתאדות מים אל האטמוספירה הן מן הקרקע בהדרגתיות והן מן עלוות הצמח בהדרגתיות (אנ')[דרוש מקור].

עצים בעלי משרעת עלווה אנכית המאפשרים לאור שמש רב לחדור לקרקע מחריפים אללופתיה[דרוש מקור].

חורש טבעי בישראל

בדרך כלל יער טבעי אינו אללופתי ובמקרים רבים הוא בעל לחות רבה ועננה נמוכה המאפשרת משקעים מקומיים. החורש הטבעי המקורי של ארץ ישראל, הוא חורש סאב טרופי מעורב במקטעים של חורש ים תיכוני. מקטעים אלה קיימים בעיקר באזורים הרריים בצפון הארץ. חורש זה שונה מאד מהיערות המחטניים בעיקרם שנטעה קק"ל[3].

נכון לשנת 2020 קיימים בישראל מעט מאוד יערות טבעיים, בהם מקטעי יער ספציפיים של פארק הכרמל, בגליל התחתון ויער נחל חרמון בגליל העליון.[4][5][6].

גלריה: יערות אללופתיים

להלן תמונות מיערות עם אללופתיה בארץ ישראל, אשר בין עציהם ניתן למצוא בעיקר רק חול, חצץ, סלעים וצמחייה יבשה וקוצנית במהלך רוב השנה ובעיקר בקיץ, כאשר בעונות שנה ספציפיות ובהינתן שאין בצורת ניתן למצוא בין עציהם גם עשב ופרחים.

המרת יערות אללופתיים ליערות טבעיים

[דרושה הבהרה] המרת יערות אללופתיים ליערות אקולוגיים מצריכה תחילה יכולת התמודדות עם שריפות יער ביערות אללופתיים כמו השריפה בכרמל (2010) ובכל סוג יער חדש שייווצר כמו יער ממוזג או אחר וכן גם עקירה ושינוע של עצים משטח אחד לאחר; בהיעדר שטח לשתילת עץ במדינה נתונה ניתן יהיה לשתולו במדינה אחרת או להמירו לקומפוסט אורגני.

המרת יערות אללופתיים ליערות אקולוגיים בתחום ארץ ישראל

המרת יערות אללופתיים ליערות אקולוגיים בתחום ארץ ישראל תצריך נטיעת סוגי עצים ושיחים ירוקי-עד שהינם אנדמיים לארץ ישראל או שצמחו בר בשטח ארץ ישראל לפני שהחל כל ייעור מלאכותי בה ולהלן גלריית עצים ושיחים כאלה.

גלריה: חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד כללי


גלריה: חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד באזורים גבוהים וקרים


גלריה: חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד באזורים נמוכים וחמים

ביקורת


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש לפרט את מהות הביקורת.

בעקבות המונח "מדבריות האורן" פורסמו מאמרים המבקרים את הנחות היסוד בהגדרת המונח וטוענים ליתרונות בנטיעת יערות אורן וברוש בארץ ישראל.

לקריאה נוספת

 
עצי אורן מתאימים לאזורים הריים-קרים אך למעלה ממיליון אורנים נשתלו במדבר יהודה ביער יתיר וגרמו אללופתיה.
 
יער ממוזג ללא אללופתיה בגירסון, טורקיה

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילה כי חומציות המחטים (כלומר חומצות שונות שנרקבות מעלים מחטיים אל האדמה) מדכאות צמיחת צמחים סביב האורנים אך הפרכה אחת לכך היא העובדה שגם יערות חד סוגיים ודו סוגיים רבים שאינם מחטניים כלל מתפקדים כיערות אללופתיים כמו לדוגמה מדבריות האקליפטוס, אך אין זה מכריח שלא מדובר ברקב חומציות בחלק מן המקרים.
  2. ^ ניתן להבחין בפרטי אורן וברוש שצמחו בר, קרוב לשטח הנטיעה.
  3. ^ יער אום צפא
  4. ^ אמנם היער נשתל באזור שכיום הוא מדברי צחיח בעיקרו אך זה לא ביטל את המדבור באזור באופן משמעותי.
  5. ^ ניתן לשים לב לאללופתיה בחלקת האורנים ביחס לחלקות החורש הטבעי של היער.
  6. ^ חלקה זו כוללת לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר; ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה סוגית.
  7. ^ היער כולל אקליפטוסים במקטע חד סוגי המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים (אללופתיה).
  8. ^ על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939–2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבעה ממאבק במדבור); לעומת זאת אין מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם[7].
  9. ^ התמונה של צמח מטפס זה צולמה ביער טבעי בסוריה המהווה שריד ליערות העתיקים של הלבנט (בקרבת הכפר Al-Battar).
  10. ^ תמונה נוספת מויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הנטיעות הבריטיות – מנדט שלא התממש פרופ' אלון טל, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  2. ^ גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, ‏הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 123–164
  3. ^ בוטנאים מכלילים חורש זה כחלק מן האזור האירנו-טוראני (Irano-Turanian Region) וכאן ניתן למצוא לקט מאמרים מדעיים העוסקים באזור זה כולל בצמחייה של ארץ ישראל ולבנון
  4. ^ The Jerusalem Post, How planting a tree in Israel became controversial by Cnaan Liphshiz, 14/01/2022
  5. ^ Czederpiltz, D. L. L.; Wikler, K.; Radmacher, M. R.; Volk, T. J.; Hadar, Y.; Micales, J. (2004). "Biodiversity of wood-inhabiting fungi in Israeli pine forests". Memoirs of the New York Botanical Garden. USDA. 89: 191–202.
  6. ^ Ginsberg, Paul (20 בספטמבר 2006). "Restoring biodiversity to pine afforestations in Israel". Journal for Nature Conservation. 14 (3–4): 207–216. Bibcode:2006JNatC..14..207G. doi:10.1016/j.jnc.2006.04.003. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ השקמה אינה עץ בר, מאת פרופסור אבינועם דנין, בנושא שקמים וחולות, בוטניקה, מתוך "טבע וארץ" תמוז תש"ן - יולי 1990, חוברת 325, בהוצאת החברה להגנת הטבע מערכת טבע וארץ.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדבריות_האורן&oldid=38961282"