פתיחת התפריט הראשי

יער השלום הוא יער בדרום מזרח ירושלים, בין טיילת ארמון הנציב לאבו תור. היער נטוע ברובו עצי אורן, ברוש וארז ובשטחו עובר נחל אצל המתחבר לנחל קדרון. בעבר היער היה גדול הרבה יותר אך הוא הולך ונעלם בעקבות בנייה, הצתות ושפכי פסולת בניין.

יער השלום
יער השלום עם נוף להר הבית
יער השלום עם נוף להר הבית
מיקום ירושלים, ישראל
שטח הפארק כ-400 דונם
שכונה אבו תור
קואורדינטות 31°45′26″N 35°13′50″E / 31.75722222°N 35.23055556°E / 31.75722222; 35.23055556
שנת הקמה 1968
מייסדים קק"ל
רחובות סמוכים רחוב נעמי
טיילת ארמון הנציב
אתרים בפארק מרכז המבקרים של עמותת אלע"ד
צמחייה אורן, ברוש וארז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שביל הליכה ביער
טיילת ארמון הנציב בפאתי היער
מבקרים בטיילת ארמון הנציב. ברקע: יער השלום.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

היער ניטע על ידי קק"ל ב-1968 על שטח של כ-400 דונם באזור שהיה לפני מלחמת ששת הימים שטח ההפקר בין ירושלים הירדנית והישראלית, במלאות שנה לשחרור ירושלים ו-20 שנה למדינת ישראל. טקס ההכרזה על היער נערך ביום העצמאות, בנוכחת שר החוץ אבא אבן וראש העיר טדי קולק[1]. היער נחנך ביולי 1968, לאחר שניטעו בו 35,000 עצים[2].

היער הוכשר לשמש כמרכז נופש ומרגוע ונבנו בו פינות ישיבה ומרכז נטיעות לתיירים. ביער הוקמה מצבה לזכר הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן ב-1972, וכן גלעד לזכר 76 חללי גדוד 68 של חטיבת ירושלים, שנפלו במעוזי קו בר-לב בתעלת סואץ, במלחמת יום כיפור[3].

לכבוד חגיגות שלושת אלפים שנה לירושלים, בתחום היער הוקם "גן ילדי ישראל", בו הוקמו תצפיות על אתרים המייצגים תקופות שונות בתולדות העיר. ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב, הזמר חוליו איגלסיאס ועוד אישים מפורסמים נטעו עצים ביער.

נחל אצלעריכה

  ערך מורחב – נחל אצל

בתחום היער עובר נחל אצל (ואדי יאצול) שהוא אחד מיובליו העיליים של נחל קדרון בדרום מזרח ירושלים, בין הר אצל (רכס ארמון הנציב) לשכונת אבו תור.

אמת מיםעריכה

בערוץ נחל אצל במעלה הנחל התגלו שרידים של אמת המים התחתונה מימי בית שני, שהובילה מים ממעיינות גוש עציון לירושלים. האמה מגיעה מבית לחם, חוצה במנהרה את רכס ארמון הנציב - הר אצל, ויוצאת למעלה נחל אצל. משם האמה עוברת בגבעת חנניה ונכנסת לעיר העתיקה דרך הר ציון. באזור נחל אצל נשתמרה האמה היטב וניתן לראות את מהלכה המקורי ואת צינור החרס שהותקן בתקופה העות'מאנית.

מערות קבריםעריכה

על דופן מצוק הנחל נחצבו מערות קבורה רבות המתוארכות לתקופה ההרודיאנית. המערות בנויות כאשכולות של חדרים החצובים בסלע. בדפנות החדרים חצובים כוכים ששימשו להצבת גלוסקמאות.

ריכוז המערות יוצר מתחם קבורה מוגדר והן מהוות מדגם מייצג של תרבות וטכנולוגית קבורה מתקופת הורדוס. בחפירות שנערכו באתר על ידי רשות העתיקות, נתגלו גלוסקמאות מעוטרות ועליהן כתובות בעברית.

מרכז המבקריםעריכה

עמותת אלע"ד מפעילה מרכז מבקרים במתחם קק"ל ביער. במתחם נמצאים משרדי מכון מגלי"ם ומשרדים של אלע"ד, ושם גם נקודת מפגש היציאה לסיורי סגווי בטיילת ארמון הנציב[4].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה