פתיחת התפריט הראשי

מוזיאון בית מרים - הים ומלואו

מוזיאון בישראל

מוזיאון בית מרים - הים ומלואו הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בקיבוץ פלמחים מעל מצוק הצופה לים. המוזיאון מתרכז בממצאים ארכאולוגים שנחפרו באזור הקרוב לפלמחים, בחלקו התחתון של ערוץ נחל שורק וממצאים שנמשו מהים בקרבת הקיבוץ. המוזיאון נתמך על ידי משרד התרבות והספורט ומשרד החינוך.

מוזיאון בית מרים - הים ומלואו
Beit Miriam Museum (2).JPG
מידע
סוג ארכאולוגיה
אדריכל שמואל ביקלס
שנת ההקמה 1969
מיקום בסיס פלמחים, ישראל
כתובת קיבוץ פלמחים
מייסדים שמואל ליפשיץ
קואורדינטות 31°56′03″N 34°42′14″E / 31.934194444444°N 34.703861111111°E / 31.934194444444; 34.703861111111
http://www.betmiriam.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האגף הוותיק במוזיאון על הקיר מפה הממחישה את השייט והסחר בים התיכון
כתובת יבנה ים
רצפת הפסיפס מתל יבנה ים

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

תחילתו של המוזיאון בממצאים שנמצאו ברחבי הקיבוץ שהתגלו בעת חפירת יסודות למבנים השונים וממצאים שנמשו מהים על ידי דייגי הקיבוץ. בשנת 1969 החליט הקיבוץ להקים מוזיאון שירכז את הממצאים הרבים שנאספו. מייסדו של המוזיאון היה שמואל ליפשיץ, והוא נקרא על שם אשתו מרים שסייעה בליקוט החרסים הראשונים. במשך הזמן נוספו למוזיאון ממצאים שונים שחפרו בחפירות הצלה באזור וממצאים מחפירות יזומות.

בתחילה נקרא המוזיאון "בית מרים מוזיאון לעתיקות האזור", בעקבות הצטברות ממצאים מחפירות יבנה ים, הוחלט להוסיף לו אגף שירכז ממצאים מחפירה זו וחפירות נוספות, ושמו שונה בהתאם

המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל הישראלי שמואל ביקלס ונחנך ב-1969. ביקלס הידוע כמתכנן המשכן לאמנות עין חרוד ובית לוחמי הגטאות, השתמש במערכת מיוחדת של חלונות בגג להחדרת אור טבעי למוזיאון. כמו כן ניכר סגננו המיוחד בעיצוב הפרגולה והחצר הפנימית המקשרת את שני אגפי המוזיאון למכלול אדריכלי מגובש.

תצוגהעריכה

המוזיאון מורכב משני אגפים. באגף הוותיק הראשון ממצאים מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה הערבית המאוחרת. באגף נמצאת רצפת פסיפס גדולה מתל יבנה ים מהתקופה הביזנטית, גלוסקמות קבורה מהתקופה הכלכוליתית, ומפה מוארת להכרת והמחשת השייט והסחר בים התיכון בתקופות קדומות ועוד.

האגף השני הוא אגף "ים ומלואו" המוקדש לממצאים משקפים את חיי התושבים באתר הארכאולוגי יבנה ים הנמצא בסמוך לקיבוץ, את פעילות הנמל והפעילות המסחרית בים. התצוגה כוללת בין השאר אוסף עוגנים, נרות שמן וכלי חרס מגוונים, תכשיטים וכלי זכוכית רבים ממערות קבורה סמוכות וכן תכשיטי זהב, משקולות וכלים רבים אחרים שנמשו מנמל יבנה-ים.

אגף "הים ומלואו" מוקדש גם לנושא האקולוגיה הימית תוך דגש על מעורבות האדם בסביבה הימית. תצוגה המאפשרת לראות ומה ניתן לעשות על ידי מיחזור הפסולת המזהמת את חוף הים. תצוגת צילומי ענק של החי והצומח מתחת לפני הים, וכן דגמי ספינות.

בכניסה למוזיאון נמצא דגם של מבנה קבורה עגול מהתקופה הכלכוליתית, וצילום מפת האתר הארכאולוגי כפי שנמצא בשטח.

ממצאים חשובים במוזיאוןעריכה

  • כתובת יבנה ים - כתובת יוונית מתקופת החשמונאים. בכתובת זו החקוקה על אבן גיר קשה, מבקשים הצידונים תושבי יבנה-ים מאנטיוכוס אאופטור בנו של אנטיוכוס אפיפנס "הרשע" שייתן להם הקלות במיסים בגין שירותי הים שנתנו לסבו. הכתובת באה לאשש את המסופר בספר מכבים ב' על הסיוע שנתנו הצידונים לאנטיוכוס השלישי סבו של אאופטור אשר שמו חקוק על האבן.
  • העתק אוסטרקון ממצד חשביהו – כתובת עברית כתובה על חרס מתקופת המלך יאשיהו, ממצד חשביהו הסמוך לפלמחים, כתוב בכתב עברי עתיק בסגנון מקראי. זהו מכתב תלונה של איכר יהודי – אריס – שאת בגדו חבלו. ייתכן מאוד שכותב התלונה ביסס את טיעונו על פי חוק התורה בספר שמות, פרשת משפטים: "אם חבול תחבול שלמת רעך עד בוא השמש תשיבנו לו". זוהי עדות לקיומם של חיים יהודיים באזור זה בתקופת בית ראשון.
  • כתובות בערבית - על עמוד שיש גדול המוצג מחוץ למוזיאון, חקוקות שבע כתובות ערביות מראשית האסלאם. עוברי אורח ערביים שעברו במקום ביקשו מאללה את ברכת הדרך ושיזכה אותם במות קדושים.
  • דיסקוס שיש מהמאות ה-4 - 5 לפנה"ס ששימש כאישון לעיטור עין בחרטום של אוניות מלחמה ושימש כהגנה מפני עין הרע, קינאה כעזר לניווט, וכזוג עיניים הצופות קדימה ומתריעות מפני סכנה. דיסקוס שיש דומה נמצא גם במוזיאון הימי בחיפה.
  • אבן רכב של רחיים של דחף - עשויים מבזלת מיבנה ים. רחיים אלה מכונים "רחיים של יד" (תוספתא, זבים, ד,ב) מורכבים מאבן שכב שצורתה מלבן שטוח ומאבן רכב דמוית מסגרת מלבנית בעלת חריץ בתחתיתה. רחיים אלה הופיעו לראשונה בתקופה הפרסית ושימשו עד התקופה הביזנטית.
  • רצפת פסיפס - מהתקופה הביזנטית מיבנה ים.
  • ממצאים ממערות מיקמר - מערות קבורה מתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2-3 לספירה) - עד ראשית התקופה הביזנטית. המערות נמצאו ליד קיבוץ פלמחים במהלך עבודות להנחת קו הבוצה מהשפד"ן לים מדרום לקיבוץ. המערות היו בשימוש על ידי תושבי יבנה- ים והן ממוקמות מחוץ לסוללת ההגנה הקדומה שתחמה את העיר. בכל מערה פתח אחד וכמה דרגשים חצובים בסלע הכורכר. מעל כל דרגש סותת קימור בצורת כיפה שנתנו למערות את שמן. הממצאים כוללים כלי זכוכית, נרות שמן תכשיטים מחומרים שונים, חותמות, כלי בושם ותמרוקים וסירי בישול עתיקים.

קישורים חיצונייםעריכה