מוטלה (בלארוס)
מוֹטֶלֶה (בבלארוסית: Моталь, מוטאל; ביידיש: מאָטעלע; ברוסית: Мотоль, מוטול) היא עיירה במחוז ברסט בבלארוס, השוכנת על נהר יַסֶלְדָה, באזור ביצות פריפייט, כ-30 ק"מ ממערב לעיר פינסק.
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| מחוז |
 ברסט |
| ראיון | איוואנאבה |
| גובה | 280.4 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 3,674 (2019) |
| קואורדינטות | 52°19′N 25°36′E / 52.317°N 25.600°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
  | |
היסטוריה
עריכהעד לנפילת האימפריה הרוסית בשנת 1917 נכללה העיירה בתחום המושב, והשתייכה למחוז קוברין (Kobryn) שבפלך גרודנו (Grodno).
בין מלחמות העולם השתייכה העיירה לפולין, ונכללה באזור דרוהיצ'ין (Drahichyn) שבחבל (ווייוודה) פולסיה (Polesie).
בשנת 1937 נמנו במוטלה 4,297 תושבים, מהם 1,534 יהודים (ריינהרץ, 1987).
יהודי מוטלה
עריכההיישוב היהודי במוטלה מוכר מהמחצית הראשונה של המאה ה־18. באותה הזמן הקהילה הייתה כפופה לקהילת פינסק שהייתה בסמיכות אליה. אך במשך השנים הבאות - בערך בשנות השישים של המאה ה־18, היא הפכה לקהילה עצמאית, הדבר נבע בעיקר בזכות פיתוח ענף העצים דבר שגרם לשגשוג הציבור היהודי במקום. רבים מיהודי העיירה עברו להתגורר בפינסק, זאת בשל היותה של העיירה נידחת וענייה. עיירה זו מוכרת גם כמקום מוצאה של משפחת גרבוז הענפה, משפחת רבנים, חזנים, שלאחר קום המדינה נתפרסמה גם בארץ ישראל.
לאחר מלחמת העולם הראשונה
עריכהיהודיה מקום תפסו מקום חשוב בסחר העיר בענף העצים. הם חכרו שטחי יער גדולים וייצאו סחורה למקומות שונים. אחרים גידלו עצי פרי וירקות לכבישה וכן בקר.
היחסים בינם לבין תושבי המקום היו טובים. כך למשל בסוף המאה ה־19 מונה עוזר ויצמן אביו של חיים ויצמן, לראש היישוב, מינוי זה נעשה על ידי שלטונות רוסיה.
במלחמת העולם השנייה
עריכהצבא גרמניה נכנס לעיירה ב-26 ביוני 1941, כשהם בוזזים יחד עם תושבי המקום את בתי היהודים, תוך כדי התעללות ביהודי המקום. החל מסוף חודש יולי חויבו יהודי העיר לשאת סרט עם מגן דוד, שבהמשך הוחלף ל'טלאי צהוב' כשבכל לילה ישנו עוצר על כל היהודים.
בשבת, ט' באב תש"א (2 באוגוסט 1941) נקראו כל היהודים להתרכז בשוק שברחוב הראשי של העיר. הגברים כולם נכלאו בצריפים, והנשים והילדים נכלאו בבתי הכנסת ובית ספר פולני. בהמשך היום הובלו הגברים, כ-800, למולדובה, לאחוזת סקרימונט, שם נרצחו. ביום למחרת, ביום ראשון, י' אב נלקחו כל הנשים בשתי קבוצות לאזור הכפרים 'קליל' ו'זמושה' שם נרצחו כמעט כולם, ורק בודדים שרדו את הטבח, ובזה בא הקץ על קיומה של מוטלה כעיירה יהודית[1].
חיים ויצמן על העיירה
עריכהבספרו האוטוביוגרפי "מסה ומעש" מתאר ויצמן את העיירה:
עיירת מולדתי מוטול, ישבה - ואולי עודנה יושבת - על שפת נחל בחבל-הביצות הגדול התופס חלק גדול של מחוז מינסק ומחוזות סמוכים שברוסיה הלבנה; ארץ מישור, פתוחה, עגומה וחדגונית, אבל כמות שהיא בנהרותיה, יעריה ואגמיה, אין היא נטולת ציוריות... במרחב שמסביב, במאות ערים ועיירות, חיו יהודים כדרך שהיו לפני דורות רבים, איים מפוזרים בים של גויים.
— חיים ויצמן, מסה ומעש
אתר המוקדש לזכרונות יוצאי מוטלה
עריכהבסביבות שנת 2011 הקימו צאצאים של יוצאי משפחות גוטנסקי וולודבסקי, יוצאי מוטלה, אתר בשם "מוטלה שלי"[2], הכולל סיפורים, תמונות וזכרונות מן העיירה.
ספרו של חיים צ'מרינסקי, עיירתי מוטלה
עריכהבהיותו על ערש דווי, חיבר חיים צ'מרינסקי, יליד מוטלה, ספר המתאר את החיים בעיירה ואת הטיפוסים השונים שהרכיבו את הפסיפס החברתי שלה. הספר יצא לראשונה ב-1922, וב-2022 פרסם ההיסטוריון דוד אסף מהדורה מחודשת ומוערת של הספר. בבלוג ההיסטורי שלו "עונג שבת" תיאר אסף מסע שערך למוטלה בעקבות חיים ויצמן[3].
רבני מוטלה
עריכה- רבי מרדכי מאיר זילברמן, מחבר ספר מאירת מרדכי, כיהן ברבנות מאמצע המאה ה-19.
- רבי עקיבא ברגמן
- רבי מאיר חיים דולינקו[4]
יהודים בני מוטלה מפורסמים
עריכה- חיים ויצמן (1874–1952), נשיא ההסתדרות הציונית והנשיא הראשון של מדינת ישראל
- דוד בלוך בלומנפלד ממנהיגי תנועת העבודה, ראש העיר תל אביב (1925–1927)
- ד"ר דב ירדן, חוקר שירת ימי הביניים ומתמטיקאי
- פרופ' עזריאל שוחט, היסטוריון
- יעקב לזבניק, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- הרב פרופ' שאול ליברמן, חתן פרס ישראל למדעי היהדות
- חיים ישראלי, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת 1988
- הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, מחבר שו"ת "דברי מלכיאל" ורב העיר לומז'ה
- מינה ויצמן - מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת ב"הדסה" ירושלים
- הרב שמעון יוז'וק, דיין ואב"ד
- דוד ברטוב, ראש לשכת הקשר נתיב
- ישעיהו ברטוב, מקים בית הספר ברטוב ברעננה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- חיים ויצמן, מסה ומעש - זכרונות חייו של נשיא ישראל, הוצאת שוקן, 1954.
- שמואל ירדן, ספורה של מוטלה, הוצאת המחבר, ירושלים תשל"ט.
- אהרן לייב פוליק, חורבן מוטלה, הוצאת ועד יוצאי מוטלה בישראל, ירושלים 1956.
- יש גרסה אלקטרונית זמינה של תרגום הספר לאנגלית - ראו קישורים חיצוניים להלן -
- חיים צ'מרינסקי, עיירתי מוטלה (עורך: דוד אסף), הוצאת המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ב. (יצא לאור לראשונה ביידיש ברשומות 2, 1927, עמ' 5-124.)
- יהודה ריינהרץ, חיים ויצמן: בדרך אל המנהיגות, ירושלים: הספרייה הציונית, תשמ"ז-1987.
- אליעזר צ'מרינסקי, מוטלה שלי סיפור חייה והשמדתה, נתניה, תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
עריכה
- חרבן מוטלה - שמעון יוז'ק, בעריכת דב ירדן
- סיפורה של מוטלה - שמואל ירדן, הוצאת המחבר, ירושלים תשל"ט
- "מוטלה (בלארוס)", באתר JewishGen (באנגלית)
- דף הבית של מוטלה באתר ShtetLinks
- "עיירתי מוטלה" -
- תיאור הספר באתר מאגנס
- ביקורות על הספר:
- עפרה ריזנפלד, טיפוסים שלא נשתמרו כמותם, הארץ, ספרים, 27 במרץ 2002
- עקיבא צימרמן, עיירה קטנה ומפורסמים רבים בה, הצופה, א' באלול ה'תשס"ב, 9 באוגוסט 2002
- Leonard Prager, Reb Mortkhele's Motele Memoirs(הקישור אינו פעיל) The Mendele Review, 31 March 2002
- דוד אסף, מסע בבלארוס היהודית (ה): למוֹטֶלֶה, בעקבות חיים וייצמן, בבלוג "עונג שבת", 23 באוקטובר 2015
מוטלה (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
- Itzhak Epstein, Jewish Motol: Genealogical and Family History Bibliography, May 13, 2003 - ביבליוגרפיה מוערת
- Edward Ehrlich, The Destruction of Motele (Motol, Belarus) - Translation of Hurban Motele (חורבן מוטלה)
- Sarah Heller, Celebrations of Jewish Holidays in Motele, a memoir
- David Chez, From Motol to Chicago, a memoir