נצר סרני

קיבוץ בישראל

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. הקיבוץ נוסד בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.[2][3] הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חוה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).

נצר-סרני
תמונה 1202.jpg
אנדרטה "משואה לתקומה" של בתיה לישנסקי בנצר סרני
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 909 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.1% בשנה

שם היישובעריכה

בתחילה ניתן לו השם "קיבוץ בוכנוואלד" שהוחלף ל"נצר"[4] בהשראת הפסוק מספר ישעיהו (יא, א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה". בהמשך התווסף לשם חלקו השני והפך ל"נצר-סרני", על שם צנחן היישוב, אנצו סרני.

בתקופה שקדמה לשינוי השם, הוצעו שתי חלופות אפשריות לאזכור שמו של חיים אנצו סרני. אנשי המקום ביקשו לקרוא לו "נצר-סרני", אולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי סרני, ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים". במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן טור בטור השביעי, בו קרא להשתמש בשם נצר-סרני[5]. חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמר את שמו. הוא החל בינואר 1955 בהליכי חקיקה שיועדו לכפות את השם "נצר- סרני" על ועדת השמות הממשלתית, בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של בנו יחידו דניאל סרני, נכרת השם סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם היישוב ל"נצר-סרני" מתוך כבוד לכנסת[6].

תולדות היישובעריכה

קיבוץ נצר-סרני נמצא במקום שהיה בו מוסד חקלאי גרמני ונקרא על שם מנהלו מתאוס שפון, חוות שפון, (בערבית: ביר סאלם). בימי כיבוש הארץ בידי הבריטים, במלחמת העולם הראשונה בשנים 19171918, נמצאה כאן המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומקום מושבו של גנרל אדמונד אלנבי המפקד העליון. גם במלחמת העולם השנייה הוקמו בסביבה זו על ידי הבריטים מפעלים צבאיים שונים[7].

בראשית שנות החמישים, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, משבר שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד ולווה בעימותים קשים ובפילוג קיבוצים, נקלטו בנצר-סרני כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר, מהם ותיקי הקיבוץ, ביניהם חיים בן אשר ויוסף אחאי. ב-1992 נחנך בית תרבות וזיכרון בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא. המבנה ממוקם בנקודה הגבוהה בקיבוץ למרגלותיו הוקם אתר זיכרון, שגם אותו תכנן כהנא, ובמרכזו האנדרטהשואה לתקומה", מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.

מרבית ילדי ונערי הקיבוץ כיום לומדים בבית הספר בבית חשמונאי.

הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם תפוחי אדמה, הדרים ואבוקדו, רפת גדולה, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים (חוות אלנבי) ואולם אירועים (חצר נצר). בכניסה לקיבוץ אזור תעשייה גדול.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ חדר אוכל בקיבוץ בוכנוואלד בגרמניה, נובמבר 1945, באתר יד ושם
  3. ^ חברי קיבוץ בוכנוואלד באנטוורפן, מרס 1946, באתר יד ושם
  4. ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
  5. ^ נתן אלתרמן, נצר סירני, דבר, 12 בנובמבר 1954
  6. ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
  7. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', ערך : נצר סירני, עמוד 932