נצר סרני
נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. מצפון וממזרח לקיבוץ נמצא כביש 431. ממערב לקיבוץ שוכנת העיר נס ציונה, ומדרום לקיבוץ נמצאים מכון ויצמן והעיר רחובות.
 אנדרטה "משואה לתקומה" של בתיה לישנסקי בקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 64 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,083 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,049 תושבי ישראל |
(למפת גוש דן רגילה)   נצר-סרני  באדום - נצר סרני בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
הקיבוץ נוסד בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.[3]
שם הקיבוץ
עריכהבתחילה נקרא הקיבוץ "קיבוץ בוכנוואלד",[4][3] כשֵם החבורה שהקימה את הקיבוץ. באוקטובר 1949 הוחלף שמו ל"נצר" על ידי ועדת השמות הממשלתית.[5]
בשנת 1952, לאחר הצטרפותם של כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת-ברנר, שביקשו להנציח את שמו של חברם אנצו סרני[6] ביקשו חברי הקיבוץ לקרוא לו "נצר-סרני". ואולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי "סרני", ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים".[7][8] במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן בטור השביעי, קריאה להשתמש בשם "נצר-סרני".[9] חיים בן-אשר, חבר כנסת מטעם מפא"י איש הקיבוץ וידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני, חש חובה לשמר את שמו. בינואר 1955 הוא החל בהליכי חקיקה שיועדו לכפות על ועדת השמות הממשלתית את השם "נצר-סרני", בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של דניאל, בנו יחידו של חיים אנצו סירני, נכרת השם "סרני". ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שאף שהיא ממשיכה - ותמשיך - לעמוד על משמר השם העברי, היא שמתוך כבוד לכנסת היא מסכימה לשנות את שם היישוב ל"נצר סרני".[10]
תולדות הקיבוץ
עריכהקיבוץ נצר סרני הוקם על ידי אנשי קיבוץ בוכנוואלד[11][12] שהתארגנו להכשרה באתר גרינגסהוף שבכפר אגנדורף, בחלק הכיבוש האמריקאי בגרמניה.[13][14] חברי הקיבוץ היו ממגוון מפלגות - מאגודת ישראל ועד פועלי ציון שמאל.[15] בספטמבר 1945 הגיעו לארץ ישראל, באוניה מטרואה, 83 חברי הקיבוץ.[16] הם עברו הכשרה בקיבוץ אפיקים[17][18][19] שבה עבדו חצי יום ולמדו חצי יום,[20] והשתתפו בעלייה לביריה.[21] בשנת 1946 פרשו החברים הדתיים מן הקיבוץ.[22] בסתיו 1947 עברו חברי הקיבוץ להכשרה בנחלת יהודה.[23][24]
הקיבוץ עלה על הקרקע בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בחוות שפון, יחד עם אנשי קיבוץ זיקים.[25][26]
בשנת 1952, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, נקלטו בנצר סרני כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר,[27][28] מהם ותיקי הקיבוץ, כגון חיים בן אשר ויוסף אחאי.[29]
ב-1992 נחנך בית תרבות וזיכרון בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא. המבנה ממוקם בנקודה הגבוהה בקיבוץ. למרגלותיו הוקם אתר זיכרון, שגם אותו תכנן כהנא, ובמרכזו האנדרטה "משואה לתקומה", מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.
במסגרת הסדר חובות הקיבוצים החזיר הקיבוץ למדינת ישראל בדצמבר 2000 שטח של 1039 דונם מצפון למפעל נשר רמלה, שעליהם מוקם מוסך של רכבת ישראל ואזור תעסוקה[30].
הקיבוץ החל תהליך של הפרטה, והחל משנת 2000 לא התקיים בקיבוץ סדר משותף[31]. במהלך תהליך ההפרטה הקשה הקיבוץ על קליטה של חברים חדשים בגלל חוסר הבהירות לגבי חלוקת נכסי הקיבוץ[32]. בשנת 2008 חודש סדר הפסח המשותף בקיבוץ[31] ולאחר מספר שנים החליטו בקיבוץ לבטל את חלק מתהליכי ההפרטה כמו שיוך דירות ולהישאר קיבוץ שיתופי מתחדש[33].
חינוך
עריכהבספטמבר 2019 הוקם בנצר סרני בית הספר של ארגון "בית אקשטיין". זהו בית ספר יסודי לכיתות א’-ו’ לילדים עם קשיים רגשיים נפשיים. בית הספר מונה כ-4 כיתות ו-32 תלמידים.[34]
תלמידי היסודי לומדים ברובם בבית הספר "גוונים" בקריית חינוך סתריה, כמחצית מתלמידי התיכון לומדים בתיכון ברנקו וייס אית"ן בקריית החינוך סתריה והחצי השני מתלמידי התיכון, בבית הספר על שם הרצוג בבית חשמונאי
כלכלה
עריכההקיבוץ מתפרנס בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם תפוחי אדמה, הדרים ואבוקדו, מרפת גדולה, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים ("חוות אלנבי") ואולם אירועים ("חצר נצר"). בכניסה לקיבוץ נמצא אזור תעשייה גדול, שבו פעלו בעבר כמה מפעלים בבעלות הקיבוץ.
עם הקמת הקיבוץ החלה לפעול בו מסגרייה,[29] שהפכה במשך השנים למפעל מתכת. המפעל ייצר בין השאר נגררים לשוק האזרחי והצבאי, מובילי טנקים,[35] ארגזים למשאיות עבור מפעל "ליילנד אשדוד",[36] ואף קרונות משא עבור רכבת ישראל.[37] המפעל רכש מפעל בהרצליה,[38] ואף היה במשא ומתן לרכוש את מפעל הרכבת האוטובוסים "מרכבים",.[39] אולם לאחר שנקלע לקשיים, הוא נמכר בשנת 1997 לחברת "התכוף".[40]
הקיבוץ גם הקים מפעל רהיטים גדול.[41]
בשנת 1982 הוקם בקיבוץ המפעל "רינוטרם" (rhinotherm),שייצר מכשיר לטיפול בנזלת ואלרגיה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן.[42] בשנת 1991 קיבל המכשיר אישור לשיווק בארצות הברית על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי,[43] אולם הוא נסגר בשל קשיים מסחריים.[44] בשנים 2018-2016 צולמה בקיבוץ סדרת הנוער כדברא.
אישים
עריכהלהלן רשימת אישים הקשורים בקיבוץ נצר סרני:
- איל בן ראובן - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר כנסת. אלוף במילואים בצה"ל. נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני.
- מאיר עוזיאל - עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, עורך, סופר, איש במה ואיש תקשורת וטלוויזיה ישראלי. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני.
- אנה ורבורג הייתה מחנכת יהודייה ילידת שוודיה, שהתפרסמה בזכות עבודתה החלוצית בתחום גני הילדים בשוודיה ובגרמניה. בשנת 1896 עברה לגרמניה, שם למדה קורס בבית פסטלוצי-פרבל. התעניינותה בשיטת פרבל הובילה להקמת גן ילדים ברוח זו בעיר גרֶנְגֶסְבֶּרִי שבשוודיה. עלתה ארצה והתגוררה בקיבוץ עד מותה.
- גדעון אבידור - קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, כיהן כסגן מפקד גייסות השריון. לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ נצר סרני.
- אברהם אהוביה - היה איש חינוך ישראלי, יוצרו של תנ"ך רם. נמנה עם מייסדי קיבוץ נצר סרני, שבו היה חבר עד לפטירתו ובו נקבר.
- יצחק בָּקוֹן - היה חוקר ספרות עברית ויידית ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התגורר בקיבוץ נצר סרני, שם גם נקבר.
- יוסף אחאי - היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים. ממייסדי קיבוץ נצר סרני, התגורר בו ונקבר בו.
- אורן שמחה - קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. נולד, גדל ומתגורר בקיבוץ נצר סרני.
- רמי שלו - תעשיין ואיש עסקים ישראלי. אחד הילדים הראשונים שנולדו בנצר סרני.
- מושיק לין - מאייר וקריקטוריסט ישראלי. נולד בנצר סרני ומתגורר שם.
- שמואל גָדוֹן - היה סופר, עורך, מרצה וחוקר בנושאי הקיבוץ ותנועת העבודה. התגורר בנצר סרני ושם גם נקבר.
- ליאור שמחה - מזכ"ל התנועה הקיבוצית. נולד, גדל ומתגורר בנצר סרני. בעברו כיהן כמזכיר הקיבוץ.
- ניר רוזן - איש ציבור, פוליטיקאי ופעיל שמאל. לשעבר מנכ"ל מפלגת העבודה. חבר הקיבוץ ומתגורר בו.
תמונות
עריכה-
בית זיכרון וספרייה בתכנון האדריכל פרדי כהנא לזכר הנספים במחנה הריכוז בוכנוואלד -
נצר-סרני מכביש 431 -
אולם המופעים במרכז הקיבוץ -
פינת נוי בכניסה לחדר האוכל -
חדר זיכרון לנספים בשואה
לקריאה נוספת
עריכה- יהודית תידור באומל, קיבוץ בוכנוואלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - בית לוחמי הגיטאות, 1994.
- אהוביה, אברהם. עדויות מגיא צלמות: ותיקי קיבוץ נצר-סרני מספרים. גבעתיים: אורנית, 1998.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר קיבוץ נצר-סרני
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית התרבות והזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 27.7.2014
- יהודית באומל, קיבוץ בוכנוולד בארץ ישראל 1945-1948, באתר יד ושם
- יהודה הגדרתי, קבוץ, שהוקם במחנות־המות בגרמניה, התנחל בחווה נאצית לשעבר - בישראל, הַבֹּקֶר, 31 בינואר 1949
- מקהלת נצרים, מקהלת ילדים שפעלה בקיבוץ בסוף שנות החמישים עד ראשית שנות השישים, באתר זמרשת
- מקהלת זיו, מקהלת בנות שפעלה בקיבוץ בשנות ה-60, באתר זמרשת
לילך ניישטט בורנשטיין, כולנו רוצים לייסד קיבוץ בארץ ישראל שיוסיף להיקרא בשם בוכנוולד, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
נצר סרני (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
משה גלעד, ביקור בנצר סרני, באתר הארץ, 17 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 2 קבוצים להתישבות בדרום, המשקיף, 21 ביוני 1948
- ^ לילך ניישטט בורנשטיין, כולנו רוצים לייסד קיבוץ בארץ ישראל שיוסיף להיקרא בשם בוכנוולד, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
- ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
- ^ נצר סירני, באתר מועצה אזורית גזר
- ^ מפת Rehovot, 1:20,000 בהוצאת מחלקת המדידות, עדכון 1954, הדפסת 1955 (באנגלית) עם סימון היישוב בשם 'נצר חיים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ הצעת חוק להנצחת זכרו של סרני, הארץ, 11 בנובמבר 1954
- ^ נתן אלתרמן, נצר סירני, דבר, 12 בנובמבר 1954
- ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
- ^ חדר אוכל בקיבוץ בוכנוואלד בגרמניה, נובמבר 1945, באתר יד ושם
- ^ חברי קיבוץ בוכנוואלד באנטוורפן, מרס 1946, באתר יד ושם
- ^ קיבוץ הכשרה בגרמניה, משמר, 8 ביולי 1945
- ^ ש. מארקוס, קיבוץ בוכנוואלד, דבר, 19 ביולי 1945
- ^ גולת אירופה והמחנות בגרמניה, דבר, 7 בספטמבר 1945
- ^ עלית אלף ביום א' של ראש-השנה: נוער, חלוצים ופליטים מכל חלקי אירופה. - "קיבוץ בוכנוואלד" הגיע במילואו, דבר, 10 בספטמבר 1945
991 עולים מאירופה המערבית הגיעו לחוף המולדת, משמר, 10 בספטמבר 1945 - ^ מהגולה והשבי, הצופה, 23 בינואר 1946
- ^ ארגון לחיסול הארגונים, הצופה, 11 באוקטובר 1945
- ^ מבוכנוואלד לאפיקים, דבר, 15 באוגוסט 1947
- ^ בקיבוץ בוכנוואלד, לחייל, 3 ביוני 1946
- ^ ביריה נכבשה והוכרה כנקודה עברית, העולם, 21 במרץ 1946
- ^ אריה גריפלד, בירור דברים, הצופה, 16 במאי 1946
- ^ קיבוץ בוכנוואלד, דבר, 27 באוקטובר 1947
- ^ קיבוץ נצר, הארץ, 27 במאי 1951
- ^ 2 קיבוצים עלו הבוקר להתיישבות באדמות הדרום, יום יום (עיתון ערב), 18 ביוני 1948
- ^ שני יישובים חדשים קמו בדרום, על המשמר, 21 ביוני 1948
- ^ למסיבת הקמת ישובנו המשותף, דבר, 23 במאי 1952
- ^ קיבוץ נצר ועוזבי גבעת ברנר מקימים ביתם החדש, דבר, 26 במאי 1952
- ^ 1 2 עשור ראשון לנצר סרני, דבר, 1 ביולי 1958
- ^ שלומית צור, נדחתה תביעת פיצויים בסך 82 מיליון שקל שהגישו הבנקים בעניין אדמות קיבוץ נצר סירני, באתר כלכליסט, 3 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 אלי אשכנזי, משגיח הכשרות החרדי שהחזיר את הסדר לקיבוץ, באתר הארץ, 17 באפריל 2008
- ^ איתי רום, יש ערימה של חבר'ה על הדשא, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2006
- ^ מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בנצר סרני, אתר התנועה הקיבוצית, 13 ביולי 2021
- ^ בית ספר בית אקשטיין, נצר סירני, באתר בית אקשטיין
- ^ עמיאל רז, הטנקים של צה"ל, הניידות - של נצר סירני, מעריב, 23 בפברואר 1988
- ^ "ליילנד" ייצא 26 משאיות לפרו, דבר, 27 בספטמבר 1966
- ^ שרון שדה, חברה מסלובקיה הועדפה על פני תעש במכרז הקרונות, חדשות, 21 בספטמבר 1993
- ^ שלושה מפעלים בהרצליה מחלקים רווחים לפועלים, על המשמר, 28 באוגוסט 1972
- ^ נוית זומר, מו"מ על איחוד מרכבים ומפעל נצר סירני, חדשות, 10 בספטמבר 1989
- ^ התכוף - רכשה מפעל המתכת של נצר סירני, באתר גלובס, 16 במרץ 1997
- ^ מפעלי נצר סירני, דבר, 29 במרץ 1972
- ^ האפצ'י האחרון, כותרת ראשית, 26 בנובמבר 1986
- ^ גאולה למצוננים, חדשות, 17 באפריל 1991
- ^ גלי וינרב, הקאמבק של רינו-טרם: מחזירה לשוק את המכשיר שלה לטיפול בנזלת, באתר גלובס, 27 ביולי 2006