ארוחת בוקר בטיפאני (נובלה)

ארוחת בוקר בטיפני (באנגלית: Breakfast at Tiffany's) היא נובלה מאת טרומן קפוטה שיצאה לאור בשנת 1958. הנובלה עובדה בשנת 1961 לסרט קולנוע, תוך עריכת שינויים רבים, כולל שינוי הסוף. הנובלה, המגוללת את סיפורה של נערה קלילה החיה על חשבונם של גברים בניו יורק של שנות הארבעים, נכתבה לאחר צאת ספרו של קפוטה "קולות אחרים, חדרים אחרים", שהפך אותו לסופר ידוע ומוערך. פרסום הנובלה, שנחשבה בזמנה לפרובוקטיבית, הפך אותו לידוען מבוקש.

ארוחת בוקר בטיפאני
Breakfast at Tiffany's

כריכת מהדורת 2009
מידע כללי
מאת	טרומן קפוטה
שפת המקור	אנגלית
סוגה	נובלה
מקום התרחשות	ניו יורק
הוצאה
הוצאה	רנדום האוס
תאריך הוצאה	1958
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 0-679-74565-3
הספרייה הלאומית	002634922, 001066166

עלילה

במרכז העלילה, המתרחשת בניו יורק במשך שנה אחת בין 1943 ל-1944, ניצבת נערה צעירה (כבת 19), יפה, רזה, אגוצנטרית, מקסימה ונהנתנית בשם הולי גולייטלי (שם המעיד על בעליו). המספר חסר השם הוא סופר צעיר המתגורר בדירה שמעליה.

סיפור חייה נגלה למספר בהדרגה ובאופן מקוטע. שמה של גולייטלי בעבר היה לולה-מיי ברנס והיא חיה בטקסס. בגיל 14 נמלטה מהבית שהיה של "אנשים רעים" והגיעה, יחד עם אחיה, פרד, לביתו של רופא הסוסים דוק גולייטלי, אלמן עם ארבעה ילדים. גולייטלי התאהב בילדה בת ה-14 ונשא אותה לאשה (היא הסכימה משום ש"אף פעם לא הייתי נשואה"). כעבור שנת נישואין אחת במהלכה בעיקר עיינה בחוברות שתיארו את חיי הזוהר בהוליווד, ברחה גולייטילי להוליווד שם גילה אותה האמרגן או. ג'יי. ברמן. במשך שנה לימד אותה ברמן, שתהה אם היא "בורה או סתם מאלבמה" (המדינה בה בגר קפוטה עצמו), צרפתית וזאת על מנת לשפר את ההיגוי הנכון שלה באנגלית. בערבו של מבחן בד חשוב עזבה גולייטלי את הוליווד לניו יורק משום ש"אף פעם לא הייתה בניו יורק". בניו יורק ניהלה גולייטלי מערכות יחסים עם גברים מבוגרים וחיה על חשבונם. רוב חייה התנהלו בשעות הלילה פרט לימי חמישי, בהם ביקרה בכלא סינג סינג מאפיונר בשם סאלי טומאטו, עבור 100 דולר לביקור, תוך שהיא מתחזה לאחייניתו. למעשה, העבירה בבלי דעת מסרים בין המאפיונר הכלוא לאיש סודו, "האב" או'שונסי, שניהל רשת סמים עולמית.

המספר התאהב בהולי, אם כי לא באופן מיני מובהק ונשאב לתוך חייה. הוא נותר דמות פסיבית למדי, כאשר העלילה מונעת על ידי הולי וחבריה. הקוראים אף אינם יודעים את שמו, פרט לכינוי "פרד" בו מכנה אותו הולי, על שום דמיונו לאחיה שגויס למלחמת העולם השנייה. בין חבריה של הולי נמנים הדוגמנית הגבוהה מג ויילדווד, המיליונר הילדותי ראסטי טרולר שחיזר אחרי הולי אך נשא לבסוף את מג ויילדווד לאשה, הדיפלומט הברזילאי ז'וזה איבארה-ייגר, לו כמעט ונישאה הולי וג'ו בל, בעל בר בשדרת לקסינגטון שהיה אף הוא מאוהב בהולי.

בחלק האחרון של העלילה, לאחר שז'וזה רוכש להולי כרטיס טיסה לברזיל, היא נעצרת על ידי המשטרה במטרה שתעיד כנגד טומאטו. הולי מצליחה להימלט משחרור בערבות, טסה לברזיל ונעלמת.

כעבור מספר שנים חוזר מר יוניאושי, צלם ממוצא יפני שגר באותו בניין דירות, משהות באפריקה. הוא מראה לג'ו בל תמונת פסל אפריקאי מגולף בעץ, הדומה להולי. לפי סיפורו של האמן האפריקאי שגילף את הפסל, הולי הגיעה לכפרו רכובה על סוס בלוויית שני גברים, שהתה עמו ונעלמה כעבור זמן קצר. התמונה, אותה רואה המספר אצל ג'ו בל, מהווה את העילה לכך שהעלה את סיפורה של הולי על הכתב.

שם הנובלה

הולי גולייטלי סובלת מהתקפי חרדה, אותם היא מכנה "האדומים הקשים". הדרך היחידה שלה להרגע מהתקפים אלו היא סיבוב בחנות התכשיטים "טיפאני". "שום דבר רע לא יכול לקרות בטיפאני", אומרת הולי. לדבריה, רק כאשר תמצא מקום בו תחוש מוגנת כמו בטיפאני, תוכל לקרוא למקום בית.

דמותה של גולייטלי

דמותה של הולי גולייטלי מורכבת ממספר מאפיינים של דמויות ניו יורקיות שבחוגיהן בילה קפוטה הצעיר, בהן יורשת המיליונים גלוריה ואנדרבילט; אשתו הרביעית של צ'ארלי צ'פלין, אואנה או'ניל; קרול גרייס, שהייתה אשתו של ולטר מתאו וידידתו של קפוטה מרילין מונרו, אותה ראה כשחקנית המושלמת לגילום דמותה של הולי, אם וכאשר יוסרט (אי-ליהוקה גרם לו לכעס רב). בנוסף מעורבים בדמותה מרכיבים ביוגרפיים משותפים עם אמו של קפוטה, ששמה המקורי היה לילי-מיי פאלק (שמה של גולייטלי היה לולה-מיי בארנס), שתיהן ממשפחות עניות מדרום ארצות הברית, שתיהן ברחו לניו יורק ורדפו אחר העושר והאושר בחוגי החברה הגבוהה. גולייטלי משלבת גם תכונות שהרכיבו את תדמיתו הציבורית של קפוטה עצמו, אדם נהנתן, חובב מסיבות ואוהב להיות מוקף בגברים עשירים ובעלי עוצמה. גולייטלי מכריזה על עצמה ש"ברור שאנשים לא יכלו שלא לחשוב שגם אני קצת לסבית כנראה. וברור שזה נכון", פרט ביוגרפי נוסף המשותף לה ולקפוטה, שהיה הומוסקסואל מוצהר.

שהם סמיט מציינת שהולי גולייטלי מתוארת כדמות שכולה הפכים, המרכיבים אפילו את שמה קדושה (הולי) וקלת-דעת (גולייטלי). יש בה תום ומניפולטיוויות, עומק ורדידות, ייסורים ונהנתנות, וולגריות ושיק, חקיינות ואותנטיות, המקנים לדמות ובמיוחד להתאהבות בה, של גברים ונשים כאחד, נופך מסתורי, דורש הסבר ופתרון.

הערכות על הנובלה

בעת שיצאה לאור לא זכתה הנובלה לביקורות חיוביות במיוחד. הנושא והדמות הראשית, אשר, למעשה, עסקה בזנות, נראו פרובוקטיביים ולא הולמים. עם זאת, כבר אז טען נורמן מיילר שקפוטה הוא הסופר המושלם ביותר מבין בני הדור ושלא היה משנה אף מילה בנובלה, שתיהפך ליצירת מופת קטנה. כיום, למעלה מחמישים שנים לאחר שנכתבה זוהי יצירתו המוערכת והפופולרית ביותר של קפוטה, יחד עם "בדם קר".

ההערכה העיקרית היא על דרך בניית הסיפור ובניית העולם על ידי סגנון. קפוטה תיאר טיפוסים ניו יורקיים ואווירה ניו יורקית תוך שימוש בתיאורים מדויקים בשפה ייחודית. למשל תיאורו של ראסטי טרולר כתינוק מנופח: "נדמה כאילו האיש נולד, אחר כך התרחב, אך עורו נשאר חלקלק כמו בלון מנופח" או תיאורו של ז'זה הברזילאי כלא שייך "כמו כינור בתזמורת ג'אז". כמו כן צוין השימוש שעשה קפוטה בסמלים ואביזרים לאורך הסיפור המקנים לו שלמות ויחידאיות. כך החתול חסר השם המופיע בנקודות קריטיות בנובלה, שימושה של הולי במשקפי שמש, באיפור ובמסכה ועוד.

דרך הסיפור של קפוטה נראתה למבקרי תקופתו כקרה ומנוכרת וכשימוש ציני שלו בסיטואציה קשה על מנת לנפנף בכישרונו הספרותי וללהטט בהברקות מילוליות. מבקרים מודרניים מעריכים את יכולתו של המספר לעמוד מן הצד, בלי מעורבות רגשית כביכול ולהציג את הסיפור תוך הזרה. רבים מצטטים בהקשר זה דברים שאמר קפוטה עצמו על מלאכת הסיפור: "לדעתי סופר צריך לייבש את דמעותיו הרבה לפני שהוא מתכוון לעורר רגשות כאלה אצל קוראיו".

הפרסום המקביל

טרם הוצאת הספר בהוצאת רנדום האוס מכר קפוטה את הזכויות לפרסום הנובלה בהמשכים למגזין הרפרס בזאר תמורת 2,000 דולר. אולם המגזין סירב לפרסם את הנובלה בשל תוכנה הבוטה ובשל חשש מתביעה של חנות "טיפני", העלולה לראות בקשירת שמה לפעילות לא חוקית פגיעה בשמה הטוב.

אי לכך מכר קפוטה את הזכויות לפרסום בהמשכים למגזין אסקווייר המתחרה, ב-3,000 דולר. כיוון שבאותה עת יצא הספר לאור והתפרסמו ביקורות שהגדירו את הנובלה כשערורייתית, גדל הביקוש לגיליונות המגזין בעשרות אחוזים.

מספר לסרט

ערך מורחב – ארוחת בוקר בטיפאני (סרט)

חברת סרטי פרמאונט רכשה את הזכויות להסרטת הנובלה סמוך להופעתה ושיבצה את אודרי הפבורן לתפקיד הראשי, בניגוד לבקשה מפורשת של קפוטה שביקש לראות בתפקיד הולי גולייטלי את מרילין מונרו. קפוטה זעם גם על ליהוקו של מיקי רוני לתפקיד השכן היפני ועל כל הופעתו בסרט, שאינה תואמת כלל את רוח הנובלה. ג'ורג' אקסלרוד שיכתב את התסריט ושינה אותו כך שיתאים להנחיות המוסריות של הוליווד. כך הפך המספר הלא-אישי והלא-מיני לבן זוג רומנטי של הולי, החי בעצמו על חשבונן של נשים עשירות. הולי גולייטלי הוצגה כמבוגרת יותר והסוף הפך ל"סוף הוליוודי" טוב. עם זאת, כולל הסרט דיאלוגים שלמים שנלקחו מילולית ישירות מן הנובלה.

עם זאת הסרט הפך ללהיט, היה מועמד לאוסקר, ודמותה של הפבורן נצרבה בתודעה הציבורית כ"הולי גולייטלי" (דיוקנה מופיע למשל על מהדורת התרגום לעברית של הנובלה מ-2009 בהוצאת כתר ספרים).

תרגומים לעברית

• קולות אחרים, חדרים אחרים/ארוחת בוקר בטיפאני תורגם על ידי שלומית קדם בהוצאת לדורי
• ארוחת בוקר בטיפניס נובלה קצרה ושלושה סיפורים קצרים. תרגמה והוסיפה הערות: עדה פלדור בהוצאת כתר, 2009

לקריאה נוספת

• Gerald Clarke, Capote: a Biography, Ballantine Books, 1989 (הספר בקטלוג ULI)
• Sam Wasson, Fifth Avenue, 5 A.M.: Audrey Hepburn, Breakfast at Tiffany's and the Dawn of the Modern Woman, Harper Collins, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
• Tison Pugh, Truman Capote: a Literary Life at the Movies, University of Georgia Press, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
• Janine Corda, Images of Women in 20th-Century American Literature an Culture: Female Emancipation and Changing Gender Roles in The Age of Innocence, Breakfast at Tiffany's and Sex and the City, Tectum Verlag, 2016 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• דן לחמן, ארוחת בוקר בטיפני´ס / טרומן קפוטה באתר אימגו, 2 בפברואר 2009
• מיה סלע, מי הנערה הזו?, באתר הארץ, 8 בינואר 2009
• עמיחי שלו, ארוחת בוקר עם בימבו, באתר ynet, 9 בינואר 2009
• ליאת אלקיים, ארוחת בוקר בטיפני'ס, טרומן קפוטה, באתר הארץ, 21 בינואר 2009
• עופרה עופר אורן, "ארוחת בוקר בטיפאני": האם הוא מרחיב את גבולות ההגדרה של אהבה בין גבר לאישה, בבלוג "סופרת ספרים", 19 באפריל 2016
• ברוס באוור The Wall Street Journal, ‏"ארוחת בוקר בטיפאני": הספר שמאחורי אחת הקומדיות האהובות בכיכובה של אודרי הפבורן, באתר גלובס, 19 בינואר 2023
• התייחסות מתוך הביוגרפיה של פוטרה מ-1988 (באנגלית)
• ארוחת בוקר בטיפאני, באתר OCLC (באנגלית)