גבע
גֶּבַע היא קבוצה (צורה של קיבוץ) במועצה אזורית גלבוע, השוכנת בעמק יזרעאל ממזרח לעיר עפולה.
 מפעל "בקרה"
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | 13 מטר |
| תאריך ייסוד | 1921 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 598 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.2% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   גבע  באדום - גבע בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 |
| http://www.kvgeva.org.il | |
היסטוריה עריכה
הקבוצה הוקמה בשנת 1921 על ידי עולים מרוסיה ומפולין אשר עלו לארץ בעלייה השנייה. בהמשך הצטרפו אל הגרעין המייסד גרעינים נוספים כחבורת פועלים שעבדה בקסטינה, מירושלים וקבוצת "דרומיה". בשנות ה-30 וה-40 הצטרפו לקבוצה גרעינים מליטא, לטביה והונגריה. שם הקבוצה ניתן לה על שם הגבעה שעליה הוקמה.
קבוצת גבע נודעת בכך שממנה יצאו הלהקות "הגבעטרון" ו"השיבולים". לרגל חגיגות השישים לקבוצה כתב דידי מנוסי, יליד המקום, את שירו "בת שישים" שהושר על ידי הגבעטרון:
את ראשו של הגלבוע, מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה.
כלכלה עריכה
רוב הכנסות היישוב מגיעות ממפעל "בקרה גבע בע"מ", המתמחה ביצור פתרונות כוללים בתחום הבקרה והאוטומציה, עבור ענפי החקלאות והתעשייה[3]. המפעל נוסד בשנת 1964 במטרה לפתח ענף משק תעשייתי ולגוון את מקורות הפרנסה של הקבוצה, על בסיס ידע שנרכש באנגליה לייצור שסתומים ובוכנות פניאומטיים[4].
לקבוצה היה בעבר מפעל נוסף בשם "שקדיה" שעסק בייצור מוצרי שוקולד וממתקים. המפעל הוקם בשנת 1982 בשם "מפעלים למזון קבוצת גבע", כמכון לעיבוד, אריזה ושיווק של שקדים[5]. הקיבוץ החל לנטוע מטעי שקדים בשנת 1966 ובמשך השנים הרחיב את שטחם לכ-1,400 דונם, נטע זנים חדשים והגדיל את היבול שלהם[6]. המפעל החל לארוז ולשווק מוצרים תחת המותג "שקדיה"[7], באריזות מעוצבות[8]. אחר כך הקים רשת חנויות למכירת המוצרים באותו שם[9], והחל גם לייצא את המוצרים[10]. בשנת 1999מכרה הקבוצה 51% מחברת "שקדיה" "קבוצת היינץ רמדיה" (שהייתה אז חברת בת של קונצרן המזון "היינץ")[11]. ובמרץ 2004 מכרה את יתרת מניותיה[12]. המפעל המשיך להיות ממוקם בקיבוץ גם שנרכש בינואר 2006 על ידי חברת "דין שיווק וקליה"[13]. אך ב-2011 עבר לאזור התעשייה מודיעין[14].
ענפי משק נוספים הם גידולי שדה, "פארקיון" - בית אריזה לדגים ואורוות סוסים בה מתקיים בית ספר לרכיבה ופנסיון.
גלריית תמונות עריכה
-
סמל חגיגות 100 שנים לגבע -
-
חדר האוכל -
חדר האוכל -
חזית בית התרבות -
אתר הנצחה -
חדר זיכרון -
אנדרטה בעיצוב משה ציפר במדשאה המרכזית -
בניין הספרייה והארכיון -
שביל באזור המגורים
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גבע
גבע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- גבע באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין גבע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר אוכל ובית תרבות בקבוצת גבע, באתר 'חלון אחורי', 1 באפריל 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שרית ליבנה אשכנזי, בקרה גבע: מתכננים סביבת עבודה מתקדמת, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2020
- ^ מיתקני פיקוד פמאומטיים לאוטומציה - קבוצת גבע, כותרת ראשית, 8 ביולי 1987
- ^ קיבוץ גבע הקים מכון משוכלל לעיבוד שקדים, דבר, 18 באוגוסט 1982
- ^ דוד גורן, שקדים יניבו בגבע, על המשמר, 13 בנובמבר 1973
- ^ "שקדיה" ושבעת המתכונים - שקדים מחפשים מתכון בטעם טוב, כל העיר, 24 בדצמבר 1982
שקדיה לפסח המתנה שעושה את האביב, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985 - ^ יצחק מרידור, הם שקדו על השקדים, דבר, 16 במאי 1983
ישראל אהרוני, - טעמתי - מוצרי "שקדיה", חדשות, 1 בינואר 1988 - ^ שקדים ליולדת, מעריב, 27 ביולי 1984
- ^ שקדים מגבע לארצות הברית, דבר, 4 ביולי 1983
- ^ הדס מנור, חב' רמדיה תרחיב השיווק תחת המותג "שקדיה" לאחר שרכשה אחזקות גבע, באתר גלובס, 30 במרץ 2004
- ^ היינץ רמדיה רוכשת את מניות קבוצת גבע במפעל שקדיה; תחזיק בכ-95% מהחברה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2004
- ^ סיון קלינגבייל, דין שיווק רכשה את שקדיה ב-250 אלף דולר, באתר TheMarker, 25 בינואר 2006
- ^ שוקי שדה, "מעטים מודעים לעושר שלו, זה לא רק בריכה ומכוניות יוקרה": יגאל אלל מגלגל מאות מיליונים מפיצוחים - עכשיו הוא עולה שלב, באתר TheMarker, 21 במאי 2021