המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב הוקמה לראשונה בשנת 1997 כגוף הקהילתי המייצג את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בישראל באזור הנגב – כמועצה האזורית של כפרים אלו. זאת משום שבהיותם כפרים בלתי מוכרים, אין רשות מוניציפלית האמונה עליהם.
יו"ר הארגון הוא עטייה אלעאסם, שהוא תושב אחד הכפרים, משרד הארגון נמצא בבאר שבע.
היסטוריית הארגון עריכה
עם הקמתה מנתה המועצה 45 כפרים, ההגדרה של כפר לא מוכר על פי המועצה לכפרים הייתה כפר שמונה למעלה מ-500 תושבים. מאז שנת 2002 הוכרו 11 מהכפרים. מאז המועצה קיבלה לתוכה עוד ארבעה כפרים, שכן בעקבות גידול טבעי של האוכלוסייה, כפרים אלה מונים היום למעלה מ-500 תושבים.
המועצה היא ארגון קהילתי, הפועל מכוח יציגות הקהילות המיוצגות על ידי ועדים מקומיים, ויו"ר ועד נבחרים – על ידי התושבים. נציגי היישובים בוחרים את יו"ר המועצה אחת למספר שנים. ועדי היישובים וראשיהם מייצגים את צורכי הכפר מול המועצה ומול הרשויות.
מועצת הכפרים הבלתי מוכרים עמלה על אספקת והנגשת שירותים לתושבי הכפרים. המועצה פועלת מול רשויות המדינה, ובסיוע של ארגוני חברה אזרחית נוספים. עם זאת, לעומת רשויות מקומיות המוכרות על ידי המדינה, היעדר משאבים לאספקת שירותים מכריח את מועצת הכפרים הבלתי מוכרים לעבוד רק בדרך של אדבוקציה למען התושבים.
ועדי היישובים מעלים את צורכי ובעיות היישובים לידיעת המועצה, אשר מסייעת בפתרון הבעיות השונות, קידום מאבקי היישובים ובראשם – מאבק להכרה בכלל הכפרים ואספקת שירותים ככל תושבי המדינה.
הארגון נתמך על ידי מספר תורמים, בהם הקרן החדשה לישראל. כמו כן, הארגון מקיים שיתופי פעולה עם מספר ארגונים בהם עמותת סיכוי - לקידום שוויון אזרחי, פורום לדו קיום בנגב ועוד.
רשימת הכפרים עריכה
אַז-זַעַרוּרָה, אַז-זַרְנוּג, אַל-בָּאט, אַל-בָּאטִל, אַל-בְּחִירָה, אַל-גַטָאמָאת, אום מתנאן, אַל-גְרִין אל עוקבי, אַל-חֻמְרַה, אַל-מְטַהַּר, אַל-מְכִּימִן, אַל-מְסָאעַדִיָּה, אַל-עַ׳זָּה, אַל-עַ׳רָּה, אַל-עַרָאגִיב, אַל-פֻרְעָה, אֻםּ אַל-חִירָאן, אֻםּ נְמִילָה, אֻםּ רַתָּאם, אַס-סְדִיר, אַס-סִרּ, אַל-סִרָּה[1], בָּאט אַלֿ-סַֿרָאיְעִה, בִּיר אַל-חַמָאם[2], בִּיר אַל-מְשָאש, וָאדִי אַל-מְשָאש, וָאדִי אַנ-נַעַם, ד'חַיִּה, חִ׳רְבִּת אַל-וַטַן, חִ׳רְבִּת זַבָּאלִה, חַ׳שִם זַנִּה, סאהל אַל-בַּגָּאר, סְֿוָאוִין, עַבְּדִה, עַוַגָ׳א, עַתִיר, רַחַ׳מָה, תַל אַל-מַלַח, תַל עַרָאד, אל-מזרעה ועוג'אן[3].
הבעיות בכפרים הלא מוכרים עריכה
היות שהכפרים לא מוכרים מייצרת בעיות רבות עבור תושבי הכפרים. מחסור בתשתיות וחינוך גורם לכך שרבים מהילדים בכפרים לא לומדים בבית הספר[4].
היות הכפרים לא מוכרים, והיעדר כתובות לבתי הכפרים גורם לכך שלא כל הבתים מחוברים למים ולעיתים הדבר אף גורר ביקורת פוליטית[5].
הריסת בתים בתים היא סוגיה חוזרת בכפרים, משום שאינם מוכרים הם חשופים לסכנת הריסה[6]. הרס שדות בכפרים המשיך אפילו במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020[7]. מה שהגביר את החרדה בכפרים מהתפרצות הנגיף ללא השתלטות[8].
פעילויות המועצה ומטרתיו עריכה
איגוד קהילתי של הכפרים: תמיכה בהקמת ועדים מקומיים בכפרים, תחזוקת פעילות הוועדים, קידום הקמת ועדים ומענה לצורכי הכפרים דרך הוועדים. כמו כן, תמיכה בייציגות הכפרים דרך ועדיהם. רכז הקהילה של המועצה נמצא בקשר מתמיד עם הוועדים והמועצה מעורבת מאוד בחיזוקם, כחלק מהמועצה וכגופים עצמאיים שייצגו את כפריהם.
מענה לבעיות התושבים: תושבי הכפרים מגיעים אל משרד המועצה כדי לקבל סעד אישי. המועצה מאפשרת פנייה אישית של תושבים במענה לבעיות בהן אישורי תושבות, גישה למים, ייעוץ משפטי הקשור לחוסר הכרה ובמיוחד בנושא הריסות הבתים.
קידום סוגיות מול הממשלה (אדבוקציה): המועצה פועלת, יחד עם עמותות שונות לקידום סוגיות מדיניות שיסייעו לתושבי הכפרים. בהן: מתן שירותי חינוך לכפרים (הקמת גנים ותיכונים), חיבור למים (כולל שינוי תעריפי המים וחיבור ישיר של משפחה למים), חיבור לכבישים ותחבורה ציבורית, חיבור לתשתיות לאומיות נוספות, התנגדות והתמודדות לתוואי של כביש 6 ועוד תשתיות לאומיות העלולות להרוס את מרקם הכפרים ואת הבתים עצמם. כל אלו נעשים בשיתוף ועדי הכפרים ומחזקים את יכולות התושבים להיאבק על זכויותיהם. הפרויקט בשיתוף עם עמותת סיכוי.
קידום שיתוף פעולה עם קהילות יהודיות: מספר כפרים בלתי מוכרים נמצאים בסמוך, או בתחום, של רשויות מוניציפליות יהודיות. הפרויקט יכול לאפשר הכרה במסגרת הרשויות המוניציפליות, או לכל הפחות לאפשר דו-קיום הדדי באותו מרחב והיכרות משותפת. מתקיים עם ירוחם, שדה בוקר, ערד, מצפה רמון, המועצה האזורית רמת הנגב, רביבים, משאבי שדה ודימונה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מיכל רותם, מסע בין מערות עתיקות למאבק על הכרה בכפר הבדואי ביר אלחמאם, באתר "שיחה מקומית", 16 במאי 2014
- ^ מיכל רותם, מחאה ומעצרים בכפר בדואי שקק"ל מתכננת להחליף ביער, באתר "שיחה מקומית", 15 במאי 2014
- ^ מיכל רותם, מחאה ומעצרים בכפר בדואי שקק"ל מתכננת להחליף ביער, באתר "שיחה מקומית", 15 במאי 2014
- ^ עפר לבנת, 70% מהילדים הבדואים בנגב עדיין לא הולכים לגן, באתר מעריב אונליין, 26 בפברואר 2019
- ^ כתבה על חיבור למים בכפרים הלא מוכרים
- ^ מאמר על הריסת בתים בכפרים הלא מוכרים
- ^ מאמר על השמדת שדות גידולים בכפרים הלא מוכרים על ידי מדינת ישראל בזמן משבר הקורונה
- ^ אורן זיו, מצב הכפרים הלא מוכרים עלול להפוך את הנגב לצפון איטליה, באתר "שיחה מקומית", 25 במאי 2020