ולבז'יך

**ולבז'יך**
**Wałbrzych**
סמל ולבז'יך סמל ולבז'יך	דגל ולבז'יך דגל ולבז'יך
מדינה	פולין
פרובינציה	שלזיה תחתית
חבל ארץ	שלזיה
ראש העיר	רומן שֶלֶמֵיי
תאריך ייסוד	סוף המאה ה-13
שטח	84.8 קמ"ר
גובה	350 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	500
‑ הנקודה הנמוכה	450
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	104,401 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	1,392 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	50°46′N 16°17′E / 50.767°N 16.283°E
אזור זמן	UTC +1
	האתר הרשמי
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ולבז'יך

ולבז'יך (בפולנית: Wałbrzych, בגרמנית: Waldenburg, בצ'כית: Valbřich או Valdenburk) היא עיר בפרובינציית שלזיה תחתית בפולין. פירוש השם בגרמנית הוא "טירת היער", השם מתייחס לטירה שנמצאת בדרום העיר. בעיר נולד המתמטיקאי היהודי אברהם רובינזון.

אטימולוגיה עריכה

לפי האתר הרשמי של ולבז'יך, משמעות שמה הקדום "לסוגרוד" ושמה הגרמני "ולדנבורג" היא "טירת היער". העיר נקראה כך על שם הטירה "נובי דבורי" (בגרמנית: בורג נויהאוז) שחורבותיה נמצאים בדרום העיר. המילה ולדנבורג היא שילוב של המילים "ולד" (יער) ו-"ברג" (טירה). השם הפולני Wałbrzych (ולבז'יך) בא מהמילה הפולנית Walbrich (ולבז'יך), שהיא שילוב של השמות הישנים "ולנברג" ו-"ולמברג".

היסטוריה עריכה

זמן הקמתה של ולבז'יך שנוי במחלוקת: יש הגורסים כי היא הייתה קיימת כבר ב-1191 בתור כפר קטן, אך יש המתארכים את זמן הקמתה לראשית שנות ה-90 של המאה ה-13.

כבר בשנת 1583 היו קיימים בסמוך לעיר מכרות פחם. בתחילת המאה ה-19, שגשגו מאוד ענפי כריית הפחם והאריגה בעיר והיא הפכה למרכז תעשייתי. בתחילת המאה ה-20, הוקם בוולבז'יך מפעל לייצור כלי שולחן מחרסינה, ומפעל לייצור זכוכית.

בתקופת השואה, עקב זרימת יהודים בלתי פוסקת למחנה הריכוז גרוס-רוזן, הוקם בוולבז'יך תת-מחנה ריכוז של גרמניה הנאצית, בשם מחנה ולדנבורג^[2]. באוקטובר 1943, החלה בעיר בניית מפקדת "מתקן פרויקט ענק" של היטלר. בניית המפקדה לא הושלמה והיא לא שימשה את היטלר^[3].

ממלחמת העולם השנייה ולבז'יך יצאה כמעט ללא פגע. לאחר המלחמה, העיר התרחבה גאוגרפית ועקב שינויי גבול שנקבעו בוועידת פוטסדאם, היא הועברה מגרמניה לפולין. רוב תושביה הגרמנים של ולבז'יך גורשו.

בתחילת שנת 1990, הוחלט לסגור את מכרות הפחם של העיר. כעבור 5 שנים, הוקם במתקנים של מכרה הפחם העתיק ביותר בעיר, מוזיאון לתעשייה ולטכנולוגיה.